גלובס אורח
|
פורסם: חמישי 31.05.07 5:37 נושא ההודעה: ביהמ`ש בקליפורניה: יש להגן על פעילות מנועי חיפוש גם במחיר פגיעה בבעלי זכויות קנייניות |
|
|
ביהמ"ש בקליפורניה: יש להגן על פעילות מנועי חיפוש גם במחיר פגיעה בבעלי זכויות קנייניות
בהחלטה, המבטלת איסור על הצגת תמונות של ספק התוכן פרפקט 10 בתוצאות החיפוש של גוגל, קובע ביהמ"ש כי מנוע החיפוש מוגן מפני תביעה על הפרת זכויות יוצרים - לאור הערך הרב שהציבור מפיק מפעילותו
עו"ד דן אור-חוף 12:18 28/5/07
בסיבוב שני (אך כנראה לא האחרון) של התגוששות משפטית בין ספק התוכן למבוגרים - פרפקט 10 לבין גוגל ( 498.6 +2.36% )
, היתה ידו של האחרון על העליונה. פרפקט 10 הלין על כך שתמונות עירום שהוא מוכר מופיעות בתוצאות במנוע חיפוש התמונות של גוגל. עוד התברר שאתרי אינטרנט אחרים העתיקו ללא רשות את תמונותיו של פרפקט 10 והציגו אותן בחינם. גוגל מיפתח (`אינדקס`) את העותקים המפרים של התמונות והציג גם אותן בתוצאות החיפוש, הן בגודל מלא באמצעות קישור למקור והן כתמונות ממוזערות שנשמרו במחשבי גוגל. התוצאה, כך לטענת פרפקט 10, היא נזק פגיעה בהכנסותיו.
מודעה
בית המשפט לערעורים של המחוז התשיעי לא שעה לטענות פרפקט 10, ודחה גם את טענתו לפגיעה במכירות התמונות למכשירים סלולריים, עקב הצגת התמונות באופן ממוזער בתוצאות החיפוש. ללא הוכחה שבעלי טלפונים סלולריים העתיקו בפועל את התמונות מגוגל במקום לרכוש אותן מפרפקט 10, אין להטיל על גוגל אחריות, כך קבע בית המשפט. בכך נהפכה החלטת בית המשפט של הערכאה הראשונה, אשר ראה בפעילות כזו הפרה לכאורה של זכות יוצרים.
בפסיקתו נשען בית המשפט על עקרון השימוש ההוגן המאפשר בנסיבות מתאימות להשתמש ביצירה מוגנת ללא רשות מבעל הזכויות. העקרון מאזן בין מתן התמריץ ליוצר להמשיך ליצור באמצעות הענקת זכות יוצרים בלעדית ביצירה לבין האפשרות לגשת למידע באופן חופשי למטרות בעלות ערך ציבורי כדוגמת סיקור עיתונאי וביקורת. שני האינטרסים המנוגדים הללו נועדו לשרת תכלית אחת שביסוד דיני זכויות היוצרים - קידום המדע והידע.
לשיטת בית המשפט, גוגל משתמש בתמונות לתכלית שונה מהותית מהתכלית המקורית, שכן הצגתן במנוע החיפוש נועדה לאפשר להגיע לגרסאותיהן המלאות. שימוש זה מותר אף אם הוא מעתיק ללא רשות יצירות של אחרים, בעיקר לאור הערך הציבורי הרב שיש למנועי החיפוש.
הדיון הוחזר לבית המשפט של הערכאה הקודמת. המשך הדיון בתביעה יתרכז בבחינת התרומה של גוגל להפרת הזכויות של פרפקט 10 על ידי אתרים אחרים ובשאלת החסינות של גוגל לפי חוק המעניק הגנה לספקי שירותים (חוק ה`דיגיטל מילניום קופירייט`).
מנוע חיפוש או מנוע פרסום?
מתחילת דרכם של שירותי החיפוש באינטרנט, מנועים כדוגמת לייקוס, אלטה-ויסטה ואקסייט, עסקו לא רק באספקת גישה נוחה למידע ברשת, אלא גם בהפקת הכנסות מפרסום. למעשה, שירותי פרסום הם מקור הרווח העיקרי של מרבית מנועי החיפוש כיום. אופני הפקת ההכנסה משתנים ומגוונים, החל מהצגה פשוטה של פרסומות וכלה במודלים מורכבים של פרסומות המקושרות לתוצאות חיפוש. גוגל משתמש בשירותי החיפוש כפלטפורמה להפקת הכנסות בשיעור של מיליארדי דולרים מדי שנה .
מנועי חיפוש הופכים מידע ברשת לזמין יותר ומפיקים מכך הכנסות. בכך אין כל רע. אולם ההשפעה שיש למודלים העסקיים-פרסומיים על מהות המידע המוצג למשתמש ואופן הצגתו, מעלה את התהיה אם האינטרסים של מנוע החיפוש עולים תמיד בקנה אחד עם האינטרס הציבורי. מידת התועלת לציבור שיוצר מנוע חיפוש היא עניין לבדיקה ובחינה. אין מדובר באקסיומה.
בית המשפט בקליפורניה נמנע מלנתח נקודה זו. תחת זאת בחר לקבוע קטגורית שפעילותו של גוגל חשובה יותר מכל שימוש מקרי העלול לפגוע כלכלית בבעל הזכויות בתוכן. ערכה הציבורי של הפעילות, כך לפי בית המשפט, היא עובדה שאין צורך בהוכחתה והיא חשובה יותר מכל השלכה שיש להיבטיה המסחריים.
האם גוגל מפרה זכויות בישראל?
לו היתה התביעה נדונה בארץ, האם גוגל היה נמצא אחראי להפרת זכות יוצרים? יתכן שכן. הסיבה לכך טמונה בהבדלים בין הדין הישראלי לאמריקאי. בעוד שבארצות הברית חלה הגנת השימוש ההוגן על מגוון פעילויות שמהותן והיקפן לא נקבע מראש, קובע חוק זכות יוצרים הישראלי רשימה סגורה של מקרים שייחשבו כ`טיפול הוגן` ביצירה. מקרים אלה הם: לימוד עצמי, מחקר, ביקורת, סקירה ותמצית עיתונאית. הם אינם כוללים העתקת יצירות לשם הצגתן בתוצאות חיפוש.
החוק האמריקאי אף מעניק חסינות לספק שירות כדוגמת מנוע חיפוש, במקרים בהם הספק לא יצר בעצמו את התוכן המפר ופעל במהירות להסרתו לאחר שקיבל דרישה מתאימה מבעל הזכויות. הוראה מקבילה איננה קיימת בדין הישראלי. יחד עם זאת, לאחרונה קבע בית משפט השלום בתל-אביב כי בעל אתר המסיר מהאתר יצירה מפרה בסמוך לאחר שקיבל את דרישת ההסרה, יהיה פטור מאחריות (א 64045/04 "על השולחן" נ` אורט). מנגנון `הודעה והסרה` זה אומץ מהחלטה קודמת שניתנה בפרשת בורוכוב נ` פורן בנושא לשון הרע. שתי ההחלטות הן דין חדש הממלא את הוואקום המשפטי שהמחוקק המתמהמה יצר.
יש להסיק שגוגל כנראה לא היה זוכה בישראל להגנת הטיפול ההוגן, אך יתכן והיה מוגן מפני טענה להפרה תורמת באמצעות מנגנון ההודעה וההסרה. תוצאה זו איננה נובעת מדיון מעמיק בשאלת התועלת והתרומה של שירותי חיפוש לעומת ניצול זכויותיהם הקנייניות של אחרים. היא נובעת מניסיון ליישם את חוק זכות יוצרים הארכאי משנת 1911 על העולם המקוון ומהעדר הסדרה בחוק של אחריות ספקי שירותים באינטרנט.
תמונה זו עשויה להשתנות. הצעת חוק זכות יוצרים, התשס"ה-2005, מאמצת את הגישה ה`פתוחה` האמריקאית לעקרון השימוש ההוגן ותזכיר חוק מסחר אלקטרוני, התשס"ו-2006 מבקש להסדיר את גדרי האחריות של ספקי השירותים הדיגיטליים. הפיכתם לחוקים תאפשר בחינה ברורה יותר של ההגבלות שיש להטיל על מנוע חיפוש בראי תרומתו לציבור.
רגולציה של מנועי חיפוש
עד כה נהנים מנועי החיפוש מסביבה משפטית המעניקה להם חופש פעולה נרחב. הערך ההולך וגובר של מנועי החיפוש בחברה הדיגיטלית ומספר החברות המצומצם השולט בשוק החיפוש באינטרנט, מחייבים דיון ציבורי בשאלת הצורך להסדיר היבטים בפעילותם.
כך לדוגמה, בתחום התשתית והתוכנה עולות שאלות הנוגעות לשקיפות האלגוריתמים שבשימוש מנועי החיפוש והחובה לנהל מיפתוח הוגן ובלתי מפלה של אתרים. בתחום הסדרת התוכן נבחנת הגנת ילדים מפני תוכן מבוגרים המופיע בתוצאות חיפוש, הפרדה בין תוכן פרסומי לשאינו פרסומי ושינוי דפוסי פעולה כדי להגביל את זרימת המידע לפי דרישת ממשלות. עוד עולים נושאים כדוגמת זכות הגישה למידע, זכותו של אתר שמנוע חיפוש ימפתח אותו, כמו גם זכותו שמנוע החיפוש יימנע מכך וכן נושאים בתחום אבטחת המידע והגנת הפרטיות.
היקף החסינות מפני תביעות על הפרת זכויות קניין רוחני במהלך מפתוח, קישור והעתקה זמנית לזכרון מטמון, נותר אף הוא נושא בלתי מוסדר בדין הישראלי.
יש הגורסים כי החוקים הכלליים הקיימים, כדוגמת דיני ההגבלים העסקיים, הקניין הרוחני והגנת הצרכן, מספקים מעטפת משפטית נאותה להתמודד גם עם האתגרים המודרניים שמציבים מנועי החיפוש. אולם במציאות הנוכחית, הותרת הזירה לפסיקה אקראית של בתי המשפט יוצרת סביבה נטולת ודאות מספקת. מקרים קודמים שנפסקו במדינות אחרות ממחישים זאת. כך לדוגמה, בתי המשפט בארצות הברית אינם מצליחים להגיע לתמימות דעים בשאלת חוקיות השימוש בסימני מסחר כמילות חיפוש בשירותי הפרסום של גוגל. כך גם חלוקים בתי משפט בארצות הברית ובאירופה בשאלה אם ומתי מנוע חיפוש מפר זכויות יוצרים.
יש מקום להקדיש מחשבה לבניית מערך כללים שיקנו סביבה משפטית ברורה וצפויה יותר, הן לספקי שירותי החיפוש והן לציבור המשתמשים בהם.
* הכותב, ממשרד פרל-כהן-צדק-לצר, מתמחה בדיני אינטרנט וטכנולוגיות מידע.
http://www.globes.co.il/serve/globes/docview.asp?did=1000215079&fid=59 8 |
|