לעמוד החדשות
המצטרף/ת האחרון/ה לארגון נקים גב' רויטל מ- רמת השרון --- דוד בן גוריון וראשית השת"פ עם האויב בשואה עד להפקרות הבטחונית של היום
אהוד ברק ניצל את הקשרים שרקם כראש ממשלה לעשות מיליונים בייעוץ ותיווך בינלאומי  
הגב לנושא    אינדקס הפורומים -> מדור חדשות, כתבות דעות ומאמרים בנושא חדשות פוליטיקה ושחיתות



עדכונים של נקים:

אהוד ברק והסחיטה במיליונים (לכאורה) של סוכן המוסד ג'פרי אפשטיין
ראשון 07.01.24 0:58

חשיפה,מי שהורה על גיוסו של ג'פריי אפשטיין למוסד הוא לא אחר מאשר אהוד ברק כאשר היה ראש אמ"ן
שישי 05.01.24 12:41

היום יתקיים ערר במשפט דרייפוס ללוחם גיבור במשטרת ישראל
רביעי 27.12.23 20:28

מומלצים:

אוהב את ישראל, אוהב צדק? לארגון `נקים` דרוש נדבן פילנטרופ ולוחם

מעריב חושף ששופטי העליון גונבים מהציבור הטבות מפליגות הכל בניגוד גמור לחוק

רצח רבין:השבכ נעתר לבקשה של נקים לשחרר את פרופ' היס מחובת הסודיות על ניתוח הגופה

בלי בושה: השופטת ורדה אלשיך סידרה למקורבה השופט בדימוס פלפל שכר טרחה של 10 מיליון ש"ח

עמיר מנור, כתב מעריב, הוקלט משקר טרם הוציא כתבה שקרית נגד 'נקים' המיחצנת את רשם האגודות ושותפיו

שחיתות מע' המשפט פורצת את מחסום הקול,ראיון על ארגון נקים בקול ישראל, בייניש, מזוז ושנדר תחת ביקורת

הראל סגל: 'יש אדונים לארץ הזו והדמוקרטיה משרתת אותם ואת האינטרסים שלהם. כל היתר, וזה כולל את רובכם, נתונים במעמד עבדים החיים באשליית אדנות...'

צפה בנושא הקודם :: צפה בנושא הבא  
מחבר הודעה
הצופה בשער
אורח








הודעהפורסם: שני 28.05.07 12:29    נושא ההודעה: אהוד ברק ניצל את הקשרים שרקם כראש ממשלה לעשות מיליונים בייעוץ ותיווך בינלאומי

אהוד ברק בע"מ

מאת גידי וייץ | אורי בלאו

בשש השנים מאז הובס בבחירות, עשה ראש הממשלה לשעבר אהוד ברק לפחות 30 מיליון שקל לביתו, בעיקר בעסקאות תיווך וייעוץ בינלאומיות. בדרכו המהירה לאלפיון העליון, קידם ברק הקמת מפעל אנרגיה בירדן עם עופר גלזר, ויזם פגישה בינו לבין המלך עבדאללה. ברק לא חושב שהוא צריך לחשוף בפני הציבור את האינטרסים הכלכליים שלו לפני חזרתו לפוליטיקה. איך אומר מקורבו ויצמן שירי: "אני מעדיף ראש ממשלה שלא בא רעב לתפקיד"




אהוד ברק. לא הצליח להתרומם הרבה מעל לתפקיד פותח הדלתות

צילום: רויטרס

עוד בנושא

מטה ברק: תבדקו גם מועמדים אחרים


בתחילת חודש מארס טיפסו נציגים מצמרת ההון הישראלי למגדלי אלרוב בצפון תל אביב, לדירתו המפוארת ורחבת הידיים של ראש הממשלה לשעבר, אהוד ברק. היו שם בין היתר היזם שבנה את קבוצת מגדלי אלרוב, אלפרד אקירוב, איל היהלומים בני שטיינמץ, עו"ד רם כספי, עידו דיסנצ`יק, עו"ד אלי זהר ועמוס ירון, מנכ"ל משרד הביטחון לשעבר, והיום איש עסקים פרטי. כולם הגיעו לחגוג את יום הולדתו ה-65 של ברק.

כמה ימים לפני יום ההולדת התקשרה בת זוגו של ברק נילי פריאל לשחקן אלכס אנסקי וביקשה ממנו להעלות בפני הנוכחים את הצגת היחיד שלו "נבלות", שנכתבה בהשראת ספרו של יורם קניוק, שאותו קראה פריאל בעניין רב. ההצגה מתארת חברים ותיקים מהפלמ"ח שמתכנסים בשולחן קבוע בבית קפה בתל אביב לפרלמנט פטפוטים גברי קבוע, עשיר בתסכולים כלפי הדור הצעיר שמתעלם מהם ומפגין אדישות לצ`יזבטים הנוסטלגיים על ימי הפינג`ן והסרפן. אפרים, גיבור ההצגה, מפסיד בהתערבות לאולד בויז, והם מחייבים אותו להיפגש לטיפול בן שעה עם פסיכולוגית קלינית, בעוד הם מחכים לו מתחת לביתה. בתחילה אפרים חשדן ומסויג אך בהמשך הוא מתוודה בפני הפסיכולוגית על רציחות אכזריות שביצעו הוא וחבריו לנשק. מיד עם סיום ההצגה אחז ברק בכתפו של אנסקי ואמר: "לא שלא ידענו את הדברים שסופרו כאן, אבל קיבלנו אותם בריכוז גבוה ותמציתי". עו"ד כספי היה נלהב הרבה פחות. הוא ניגש לאנסקי ונזף בו בנוכחות אחרים: "זוהי הצגה אנטי ציונית ואנטי ישראלית".

מלצריות צעירות עברו בין האורחים עם פטיפורים יוקרתיים, ואורחיו של ברק הביטו בהשתאות בפסנתר הכנף המרשים המוצב בסלון הרחב, שקלידיו נעו מעצמם, באמצעות מחשב שהשמיע מוסיקה קלאסית.

בזמן שברק וחבריו גמעו בנחת מגביעי היין, התכונן האסיר עופר גלזר לכיבוי האורות בכלא מעשיהו, שאליו נכנס לאחר שהורשע בביצוע מעשים מגונים והטרדה מינית בשתי נשים. חודשים לפני מאסרו, באוקטובר 2006, נסע ברק יחד עם גלזר לפגישה עם עבדאללה מלך ירדן. ביוני 2006 לפני הפגישה הזאת הודיע גלזר כי רכש יחד עם שותפים נוספים 70 אחוז מחברה בשם "חום טוב", שפיתחה פטנט ייחודי להפקת נפט מפצלי שמן. הממלכה ההאשמית התברכה בכמויות בלתי נדלות של סלעי הפלא האלה, והחבורה בראשות גלזר וברק הגיעה לפגישה עם המלך הירדני כדי שיאפשר לה לכרות את פצלי השמן ולהקים מפעל באזור. "לבד מהעובדה שפצלי השמן בירדן הן האפקטיוויים ביותר, הכל בה יותר מהיר. יש בה מלך", הסביר אחד


עם נילי פריאל ונוחי דנקנר. הזוג קנה יחד דירה ביותר מעשרה מיליון שקל במגדלי אלרוב | צילום: מוטי קמחי


מהשותפים בחברה השבוע. השותף הוסיף כי "ברק הוא שהסדיר את הפגישה עם עבדאללה, שנתן לחברה את ברכת הדרך. הוא תומך בעניין".

ברק אינו מופיע כאחד מבעלי המניות בחברה אך מקורביו של גלזר ואחד השותפים בחברה, אישרו השבוע כי ראש הממשלה לשעבר הוא שותפם לכל עניין ודבר. "הוא לא מחזיק מניות שזו הגדרה משפטית של שותף", מסביר מקורב לברק, "אבל יש פעילות בתחום הזה". מקורבו של ברק לוני רפאלי, ששירת אתו בסיירת מטכ"ל והיה אחת מן הדמויות המרכזיות במירוצו של ברק לראשות המפלגה בשנת 99`, מחזיק שני אחוזים ממניות החברה. לפרויקט קשור גם אחיה של נאוה ברק, עו"ד דורון כהן, שנחשב גם היום, למרות הגירושים, לאחד מאנשי סודו של ברק.

שותף בכיר נוסף במיזם הוא איש העסקים דוד דודאי (שרעייתו אסתר מחזיקה יותר מ-30 אחוז ממניות החברה). החברה מתכננת גם להקים מפעל דומה בנגב הצפוני ולאחרונה אף פנתה למשרד התשתיות על מנת לקבל זיכיון כרייה לפצלי השמן. בנוסף ביקשה ממרכז ההשקעות שיכיר באותו מפעל כ"מפעל מאושר" וישקיע בו עשרות מיליוני דולרים.

מיזם פצלי השמן, בירדן ובנגב, אינם שיתוף הפעולה היחיד בין ברק, גלזר, דודאי ורפאלי. הארבעה ביקשו גם לקדם הקמת מערך חניונים באיסטנבול, עיר ענקית וצפופה, שבה מתגוררים כ-16 מיליון בני אדם ולא מוצאים מקום חניה פנוי. לפני כשנתיים פנה דודאי למנכ"ל משרד החוץ לשעבר שכיהן גם כשגריר ישראל בטורקיה, אלון ליאל, וביקש ממנו בשם קבוצת אריסון פגישה בנושא עם ראש עיריית איסטנבול. פגישה כזו אכן התקיימה. ברק, כך על פי גורמים המכירים את הנושא, הצטרף למיזם בשלב מאוחר יותר. יתרונותיו היחסיים, מעריכים בעולם העסקים, הם קשריו בצמרת הטורקית ויכולתו לפתוח בקלות את דלתות חדריהם של פקידים ושרים. למרות הרצון הטוב, העסקה לא יצאה עד כה אל הפועל.

אינו מגיב על עסקיו הפרטיים

לפני שש שנים הובס אהוד ברק בבחירות על ידי אריאל שרון והודיע כי הוא מתכוון לקחת פסק זמן מהחיים הפוליטיים ולעשות לביתו. בתקופה הזאת הידק ברק את קשריו עם צמרת ההון בישראל. חזרתו הצפויה למרכז הבמה הפוליטית מחייבת בחינה מעמיקה של קשריו החבריים והעסקיים.

בארצות הברית חייב כל מועמד למשרה ציבורית לפרט בפני הציבור את היקף עסקיו ואת רשימת האישים שעמם הוא מצוי בקשר עסקי. הצהרת נאותות כזו אמורה להבטיח כי בשבתו בתפקידים ממלכתיים לא יוכל נבחר הציבור האמריקאי לקדם את עסקי שותפיו בעבר. בישראל אין חובה כזו. אדם המתמנה למשרת ח"כ או שר מחויב אמנם במסירת הצהרת הון אישית למבקר המדינה וליו"ר הכנסת אך הצהרות אלה נשמרות בסודיות קיצונית בלי שעין הציבור תוכל לשזוף אותן. ברק לא מתכוון להחיל על עצמו נורמות מחמירות יותר של שקיפות. בשנים האחרונות סירב ברק למסור כל מידע על עסקיו השונים. "ראש הממשלה לשעבר אינו מגיב על עסקיו הפרטיים", השיבה לשכת ברק לכל העיתונאים שניסו לברר פרטים בנושא.

המקרה של ברק מעניין במיוחד כיוון שמן הרגע שבו עזב ברק את תפקיד ראש הממשלה היה ברור כי הוא ישוב אל הפוליטיקה. בשנות הדמדומים שבין פרישתו מהפוליטיקה לחזרה אליה, הפך ברק, שמתיימר היום לכבוש את שרידי המפלגה הסוציאל-דמוקרטית, לבשר מבשרו של האלפיון העליון. הוא מרבה להשתתף בקוקטיילים ובמסיבות שעורכים אנשי הצמרת העסקית. את חלקם, כפי שיפורט בהמשך, הוא ניסה לרתום לעסקים משותפים.

בחודשים הראשונים לאחר פרישתו עסק ברק במתן הרצאות בתיווך סוכנות הארי ווקר, זו ששיווקה גם את הרצאותיו של קודמו, בנימין נתניהו. מדובר היה במקור הכנסה זמני בלבד, כיוון שראש הממשלה לשעבר היה מבוקש להרצאות בעיקר בשנה הראשונה לאחר שסיים את תפקידו. ברק, כך מעריכים, קיבל עבור כל הרצאה כ-30 אלף דולר. במקביל הוא חיפש אפיקים חדשים שבאמצעותם יוכל להרוויח יותר כסף. בסוף שנת 2001 מונה ברק ליועץ מיוחד בחברת המחשבים eds. הוא שימש זמן קצר מאוד כיועץ לענייני אסטרטגיה ועסקים בינלאומיים למנכ"ל החברה, דיק בראון, אך חילוקי דעות לגבי האסטרטגיה העתידית של החברה הביאו לסיום ההתקשרות. על פי הערכות בתקופת עבודתו בחברה הרוויח ברק עשרות אלפי דולרים בחודש.

בשנת 2002 הקים ברק את חברת "אהוד ברק בע"מ". החברה, שהכנסותיה מגיעות כמעט אך ורק מחו"ל, עדיין רשומה כפעילה גם בחודשים האחרונים, לאחר שהוא הודיע על כוונתו לשוב להתמודד על ראשות מפלגת העבודה. בארבע וחצי שנות קיומה של חברת "אהוד ברק בע"מ" התקרבו הכנסותיה ל-30 מיליון שקל. יותר מ-7 מיליון שקל בממוצע מדי שנה. ברק מחזיק מניות ביחד עם גיסו לשעבר, עו"ד דורון כהן, בחברה נוספת בשם "קרדו - פיתוח עסקים". בשנת 2006 שיעבד ברק חשבון על סך 38 מיליון ינים יפניים (שווי ערך ל-380 אלף דולר) בסניף איי קיימן של בנק מזרחי טפחות, לצורך קבלת הלוואה מהבנק. איי קיימן נחשבים לאחד ממקלטי המס הבולטים בעולם.

כראש ממשלה וכרמטכ"ל לשעבר מקבל ברק בשנים האחרונות קצבה שנתית של יותר מ-400 אלף שקל. בנוסף לכך מממנת לו המדינה לשכה בעלות שהגיעה ב-2004 ל-3.2 מיליון שקל וב-2005 ל-1.8 מיליון שקל. בשנים האחרונות מהווה קצבתו השנתית של ברק אחוז קטן ממשכורתו, שהסתכמה ביותר מעשרה מיליון שקל. מאיפה שאר הכסף?

פותח הדלתות

אחד הנתיבים שברק בחר בעולם העסקים הוא פתיחת דלתות עבור חברות עסקיות. "מה ברק מבין בעסקים?" מפנה אחד ממקורביו שאלה רטורית. "הוא למד פיזיקה והיה רמטכ"ל ושר. מה הקשר בין הרזומה הזה לעסקים?"

הנה סיפור המדגים את השיטה. לפני למעלה מארבע שנים פנתה לברק קבוצת משקיעים שביקשה להקים מערך מדרוג ביטחוני לשדות תעופה וחברות תעופה בעולם כחלק מלקחי מתקפת ה-11 בספטמבר בארצות הברית. הרעיון היה לדרג את שדות התעופה וחברות התעופה בעולם על פי רמת אמצעי האבטחה הקיימת בהם. המשקיעים רצו לגייס את ברק על תקן אישיות ביטחונית שתפתח עבורם את דלתות הממשל האמריקאי וחברות התעופה הגדולות. ברק דרש בתמורה מאות אלפי
צילומים: מוטי קמחי, אייל טואג, סיון פרג` ואפי שחר


שקלים. אחד הנוכחים בפגישה: "בסופו של דבר זה לא יצא אל הפועל משום שלא היתה הבנה על תנאי שיתוף הפעולה אתו. הרעיון היה שיקבל תשלום עבור הפעילות ועוד איזושהי הקצאה של אופציות או מניות. הכוונה היתה שהוא בוודאי ינצל את קשריו. החשיבות של קשריו לעניין הזה נראתה אז רבה".

הרעיון היה להשתמש בקשריו יותר מאשר בכישוריו?

"מבחינת התוכן זה לא התחום שלו. היה גורם מקצועי שעמד מאחורי זה, אבל ברק היה אמור להשתמש בשמו כדי ליצור קשר עם גופים שחשבנו אז שיש לו יתרון יחסי מולם. הקשרים בנושא הזה היו מאוד חשובים".

כדי למצוא לקוחות עתידיים?

"נכון מאוד. מי שאמור היה להיות הלקוחות היו חברות תעופה ומנהלות של שדות תעופה. הוא כבר עסק אז בפרויקטים שבהם התפקיד שלו היה ליצור קשר עם גופים, בעיקר בארצות הברית. היה למשל את הפרויקט של הימלטות מבניינים גבוהים בזמן שריפה - השרוול".

למה זה נפל?

"הקשר אתו נפל בגלל העניין של הכסף. לאחר מכן הפרויקט לא התקדם מסיבות נוספות".

השרוול הוא המוצר שחשף את איש העסקים ברק לתודעה יותר מכל. בשנת 2002, בעקבות קריסת מגדלי התאומים, שיתף ברק פעולה עם חברת A.E.S מנורדיה, שבבעלותו של אלי ניר. ניר פיתח מערכת לחילוץ מבתים גבוהים, מעין שרוול הצלה חסין אש שמותקן ביחידת אחסון חיצונית בבניינים גבוהים. בשעת חירום נפתח השרוול כמגלשה ודרכו ניתן לגלוש בבטחה אל הקרקע. באוקטובר 2002 הציג ברק את המערכת בסדרת ראיונות בכלי התקשורת האמריקאיים. הופעותיו הרבות, כשנה לאחר מתקפת ה-11 בספטמבר, תרמו לבחירת השרוול כאחד הפטנטים המוצלחים של שנת 2002, על ידי השבועון "טיים". בנקודה זו נולד אהוד ברק מחדש כמשווק.

ההמשך היה אופטימי פחות כשהחברה התקשתה לשווק את המוצר בחו"ל. אלוף פיקוד העורף לשעבר, זאב ליבנה, סיפר השבוע: "סמוך לשחרורי מצה"ל פנו אלי בעלי החברה לקחת חלק בצוות ההיגוי של החברה. המוצר נראה לי טוב ואפקטיווי, אבל אני חושב שהם תקועים ולא הצליחו למכור אותו לגורמים משמעותיים. ההערכה שלי היא שהם לא הצליחו לייצר מערכת שיווקית רצינית שתשכנע ותמכור את המערכת. מוצר טוב ללא שיווק לא שווה הרבה בעולם העסקי".

אחד ממנהלי החברה, אודי ניר, אמר השבוע: "מאז 2002 עשינו יותר ודיברנו פחות. בהחלט יש התקדמות בכמה מדינות. באירופה, במזרח, בצפון אמריקה".

מה היתה הפעילות של אהוד ברק בחברה?

"עשינו מצגות משותפות. פנינו אליו כאזרח עם רקע ביטחוני שיכול לסייע. הוא הציג את המוצר בארצות הברית. זה היה טיב העניין. הוא סייע לנו גם בחשיבה. הפעילות הסתיימה פחות או יותר ב-2002 עם הצגת המוצר. מכיוון שפנינו לאפיקים שונים היה פחות צורך בעבודה אתו".

כבוד הנשיא הלא ביצועי

גם במקרים נוספים שימש ברק כמשווק או ליתר דיוק כקישוט בלבד. בתחילת שנת 2004 רכש איש העסקים צבי בירנבוים את חברת סאטקום מערכות, העוסקת במתן שירותי תקשורת לוויינים. רוב הכנסות החברה נובעות ממכירת שירותי תקשורת בחו"ל, בעיקר באפריקה. בירנבוים הוא שכנו וחברו של זיו לוטנברג, הנשוי למיכל, בתו של ברק. לוטנברג מעורב מאוד בעסקיו של ברק, כמו לוני רפאלי ועו"ד דורון כהן, אך מקורב לברק מעריך כי "לאף אחד מהם אין באמת את התמונה המלאה על היקף העסקים של ברק, שמקפיד כמו בפוליטיקה על מידור וחשאיות גבוהים". לוטנברג הוא האיש שתיווך בין ברק לבין השכן העשיר מרעננה.

בירנבוים וברק ניהלו מו"מ ארוך במסגרתו התבקש ברק לאתר באמצעות קשריו משקיעים שיקנו חלק נכבד ממניות החברה. בתמורה היה בירנבוים אמור לתת לברק הלוואה של מיליון דולר לרכישת חבילת מניות, שיגדילו באופן ניכר את ערכן לאחר הנפקת החברה בבורסה.

באחד משלבי המו"מ ניסה מקורבו של ברק, יוני קורן, לשדך בינו לבין איש העסקים הישראלי, חזי בצלאל, על מנת שהשניים ירכשו במשותף חלק נכבד מסאטקום. בצלאל, כפי ששירטט העיתונאי גיא לשם בכתבת פרופיל מקיפה ב"דה מרקר", הוא טייקון המגלגל מאות מיליוני דולרים בעסקות נשק, בנקאות, סחר מתכות וסחורות אחרות. את עסקיו הוא עושה עם מדינות אפריקה, שבחלקן משטרים אפלים ועוינים לישראל. הרעיון היה שבצלאל יפעיל את קשריו עם שליטים באפריקה כדי להעלות את נפח המכירות של סאטקום, ואילו ברק יעניק לחברה תדמית ממלכתית, מהוגנת. המו"מ הקדחתני בין הצדדים התפוצץ לבסוף.

באמצע 2005 הגיעו חברת סאטקום וברק להסכם שלפיו יכהן ראש הממשלה לשעבר כנשיא ללא תפקיד ביצועי של החברה (Non Executive President). ברק שהחל אז בהכנות לפריימריס של מפלגת העבודה, דאג שבהודעה שהוציאה החברה לבורסה יצוין כי אין בהסכם כדי למנוע את חזרתו לפוליטיקה. בתמורה למינוי סוכם כי ברק יקבל דמי ניהול חודשיים וכן אופציה לרכישת עד חמישה אחוזים מהונה של גילת-סאטקום, החברה הבת. כעבור חודש גייסה החברה בבורסה שמונה מיליון דולר, והחברה האם שבשליטת בירנבוים רשמה רווח הון נאה של 14 מיליון שקל. שישה חודשים בדיוק אחרי ההנפקה, ואחרי שקיבל 900 אלף שקל, פרש ברק מתפקידו כנשיא החברה. על פי "דה מרקר", המשקיעים בהנפקה הפסידו באותה תקופה 20% מכספם. עד נובמבר 2006 התכווץ שווי המניה של החברה בעשרות אחוזים.

באמצע 2006 הגיעה העסקתו של ברק כנשיא סאטקום-גילת לאולם בית המשפט. איש העסקים שאול אשכנזי, שותפו לשעבר של בירנבוים תבע אותו באמצעות עו"ד גיא נוף, בין היתר בטענה שמסר סכומים בלתי הגיוניים לגורמים עלומים במסגרת הנפקת החברה. "של מי היה הרעיון להביא את ברק לגילת-סאטקום?" נשאל בירנבוים במשפט והשיב: "לא שלי... של הנהלת החברה או של נושאי משרה בה. התייעצו אתי, חשבתי שזה רעיון נהדר... אבל לא הייתי חלק מהמו"מ הזה".

העימות בין אשכנזי לבירנבוים הגיע גם לחדרי החקירות של המשטרה, בלי קשר לברק כמובן. לפני שנה וחצי הוגש כתב אישום נגד אשכנזי בטענה שניסה לסחוט את בירנבוים באיומים לאחר שהחליט למכור את חלקו בחברה המשותפת שלהם ורצה לקבל תמורה כספית גבוהה יותר למניותיו מהערך שלהן בבורסה. אשכנזי עצמו הקליט את בירנבוים אומר לו "נתתי לך עניבה - היא תהפוך לחבל התלייה שלך".

שדכן העסקה, זיו לוטנברג, ניסה בשיחה עמו להמעיט מחשיבות פעילותו של חותנו ברק בסאטקום: "זה היה מין יעוץ אסטרטגי, כמו חבר בבורד. לא אקט אופרטיווי של ניהול יומיומי, סגירת חוזים וכל מיני כאלה. אהוד מאוד נזהר לא לעשות שום דבר שקשור לישראל עצמה, שלא יגידו `אה, הוא היה זה, אז יש לו פה כל מיני קשרים והוא מנצל אותם בישראל וכדומה`. זה היה יותר יעוץ כזה - לאיזה מדינות ללכת, מה הכיוונים, כל מיני בעיות במדינות שאולי לא כדאי ללכת בכיוון כזה".

כמה שעות השקיע ברק בעבודה בסאטקום?

"אין לי מושג להגיד לך. זה מאוד לא רלוונטי כי זה לא עניין של כמות שאתה בא ודופק שעות. זה עניין של איכות ההמלצות, הרעיונות".

הוא קיבל קרוב למיליון שקל על העבודה שלו שם.

"יש דברים של פחות מהעבודה של אהוד בסאטקום... זה היה עוד אחד מאותם הדברים שהוא עשה. אם נגיד אהוד היה קונה את סאטקום ומנהל אותה, אז היית אומר `החברה היום לא מצליחה. אהוד הוא כישלון`. אבל הוא היה בתפקיד לא אופרטיווי, והחברה יורדת בגלל אלף ואחת סיבות".

בשנים האחרונות הרוויח ברק מאות אלפי שקלים גם מהתקשרות עם בנק ההשקעות וקרן ההון סיכון תמיר-פישמן. ביוני 2004 מונה ברק לחבר בדירקטוריון המייעץ לחברה.

מה הוא עושה עם תמיר-פישמן?

לוטנברג: "אהוד יושב ב-advisory board של תמיר-פישמן, עוזר להם בחשיבה ובייעוץ וזהו".

אתה אומר שהוא נזהר מלעשות עסקים בישראל, אבל כל השמות שעלו עד עכשיו הם של ישראלים.

"אני פשוט לא יכול לתת לך את השמות ההרבה יותר מעניינים שהם מחו"ל".

אם הוא נזהר, אז אולי הוא היה צריך להימנע באופן מוחלט מלעבוד עם אנשי עסקים ישראלים דוגמת בירנבוים.

"אבל זה ישראלים שפועלים בחו"ל".

אבל הם גם פועלים בארץ. אם הוא חוזר לחיים הפוליטיים הוא עשוי להימצא בניגוד עניינים מול אנשי עסקים רבים.

"לחלוטין לא. עוד לפני שהוא חוזר לפוליטיקה, אני אמרתי לך שהוא נזהר לא לעשות עסקים בארץ, שלא יגידו שהוא מנצל פה את הקשרים. לפעול עם חברות ישראליות זה בסדר, אבל כאלה שפועלות בחו"ל. בהיבט של חשיבה ושל יעוץ אסטרטגי, אין לזה משמעות שזה קשור לארץ".

אדם הקשור לחברה סיפר השבוע: "ההתכנסות הזאת היא יותר יחצ"נית ממהותית. אין אחריות כלפי בעלי המניות והקמה של גוף כזה נעשית ממניעים שיווקיים. בהתכנסויות דיברו על דברים כלליים, מקרו כלכלה, כלכלת ישראל וכו`. שמעו והשמיעו סיפורים וכמו כל מפגש חברתי גם אכלו כמה דברים טובים. אני ראיתי את ברק בשתי ישיבות בסך הכל, והוא הלך אחרי שעה בגלל התחייבויות אחרות". מנהלי חברת תמיר פישמן סירבו השבוע להתראיין.

ברק מצוי בקשר עם חברות ישראליות נוספות. החתן לוטנברג מאשר שברק מייעץ גם לחברת הבנייה הישראלית "קנדה ישראל" השייכת לאסף טוכמאייר ולברק רוזן. "אני שותף עם קנדה-ישראל בכמה פעילויות", מסביר לוטנברג, "מפה נוצר הקשר עם אהוד".

מה הוא עושה למענם?

"זה בעיקר דרכי. לאיזה מדינות אפשר ללכת ולעשות כל מיני דברים. לא רואה פה דברים שהם קונקרטיים, של פתיחת דלתות ודברים כאלה. בפעילויות שאנחנו עושים אנחנו בדרך כלל עובדים עם שותפים מקומיים. למשל במרכז אמריקה הקמנו עכשיו שותפות ואנחנו עושים פעילויות בפנמה, ברפובליקה הדומיניקנית וכדומה".

אז מה הוא עושה שם בעצם?

"אנחנו קונים קרקעות ומפתחים. אהוד עוסק בייעוץ אסטרטגי לכזה דבר. אהוד לא משקיע כסף, לא מנהל, לא פותח לנו דלתות. זה יעוץ אסטרטגי. הוא ברמה למעלה. פה הוא לא מצוי בפרטים, אבל אפשר להתייעץ אתו ברמה הגלובלית - `מה אתה חושב, יותר נכון ללכת לרוסיה או לאוקראינה`".

איש רציני ומאוד מקושר

לדברי לוטנברג, חלק הארי בפעילותו של ברק נעשה בחו"ל, עבור כמה מקרנות הגידור וההשקעות הגדולות בעולם, שאת שמן סירב לחשוף. "הדברים הגדולים הם אלו שקשורים לקרנות הגידור הבינלאומיות", מסביר לוטנברג. "אהוד עשה כסף, אבל הכסף לא היה בגלל השם שלו, פתיחת דלתות וסגירת עסקאות. הכסף שהוא עשה זה בגלל השכל שלו והייעוץ האסטרטגי שהוא נתן. הוא לא עסק בתיווך אלא בייעוץ אסטרטגי. זה מתבטא בייעוץ לחברות בינלאומיות. הקרנות האלה זה האנשים הכי רציניים בעולם".

איזה קרן למשל?

"הקרנות שהוא עובד אתן, בחוזים אתן הוא התחייב לא לתת שמות. אני מעורב גם בחוזים עצמם. תיקח את עשר הקרנות הכי חשובות וגדולות בעולם בהשקעות. מתוך הרשימה הזאת יש כמה שאהוד עבד אתן, קרוב עם הבעלים והמנהלים".

אבל הוא עצמו אף פעם לא מדבר על עסקיו או מגיב על ידיעות בעניין.

"כן, נכון. מתוך תפיסה שזה משהו פרטי. אבל זה לא בגלל שיש כאן איזה קומבינה או משהו כזה".

בין השאר, עבד ברק בשנים האחרונות בייעוץ קרן הגידור השווייצית CMA ובקרן הון סיכון סטאר ונצ`רס, בבעלות איש העסקים מאיר בראל. "בראל הוא אח של אמא שלי ואנחנו עשינו דברים ביחד", הסביר זיו לוטנברג השבוע.

וזה גם לא משמעותי?

"אני לא רוצה להגיד לך מה משמעותי ומה לא, אבל אם אתה רוצה לרשום על הפעילויות של אהוד באמת, אז הדברים הגדולים שהוא עשה זה ייעוץ אסטרטגי לגופים הגדולים בעולם שמנהלים השקעות".

כמה חודשים אחרי הפסדו בבחירות הצטרף ברק כשותף לקרן ההשקעות האמריקאית SCP. הקרן, הנמצאת בבעלותו של איש עסקים בשם ווינסטון צ`רצ`יל, מנהלת השקעות ברחבי העולם, כולל בישראל, בלמעלה מ-800 מיליון דולר. SCP משקיעה בתחומים מגוונים, החל מטכנולוגיית מידע וקומוניקציה, עבור במדעי החיים, שירותים פיננסיים ומאגרי מידע וכלה בנושאי ביטחון, טכנולוגיות צבאיות והערכות למצבי חירום. באתר האינטרנט של החברה, תחת הכותרת "צוות SCP", מופיעה תמונתו של ברק כאחד השותפים, כשלידו תמונתו של דורון כהן, המוגדר גם הוא כשותף. "ברק", נאמר באתר, "ידוע כמומחה מוביל בנושאי ביטחון. הוא נואם תדירות בפורומים המובילים בנושאי עסקים ואקטואליה".

מי שהציג את ברק לצ`רצ`יל הוא אחד השותפים המרכזיים בקרן, ירון איתן, ישראלי המתגו
חזרה למעלה

דה מרקר
אורח








הודעהפורסם: שני 28.05.07 13:51    נושא ההודעה: ברק עשיר, אז מה

ברק עשיר, אז מה


07:18 | 28.5.2007 מירב ארלוזורוב


תגיות: אהוד ברק, מפלגת העבודה, פריימריס



"ברק בע"מ" היתה כותרתה של הכתבה המרתקת שפורסמה בסוף השבוע במוסף "הארץ", ובה פירוט עסקיו של המתמודד היום על ראשות מפלגת העבודה - אהוד ברק. "בשש השנים מאז הובס בבחירות", נכתב בראש הכתבה, "עשה ראש הממשלה לשעבר לפחות 30 מיליון שקל לביתו, בעיקר בעסקות תיווך וייעוץ בינלאומיות. בדרכו המהירה לאלפיון העליון קידם ברק הקמת מפעל אנרגיה בירדן עם עופר גלזר, ויזם פגישה בינו ובין המלך עבדאללה".


גלזר, לפי הכתבה, היה רק אחד הנהנים משירותיו של ברק כ"פותח דלתות בינלאומי" בשנים האחרונות. ברק ניצל את שמו ואת מעמדו כראש ממשלה וכרמטכ"ל לשעבר, על מנת לסייע לקידום עסקיהן של עשרות חברות, ישראליות ולא ישראליות, בחו"ל. פגישות עם שרים בטורקיה, כדי לקדם מיזמי חנייה באיסטנבול; פגישות עם אישי ממשל בארה"ב, כדי לקדם מיזמים ביטחוניים בשדות התעופה בארה"ב לאחר מתקפת 11 בספטמבר; פעילות בחברת תקשורת הלוויינים סאטקום; סיוע לקרנות השקעה בינלאומיות לפתוח דלתות בדרום אמריקה ופגישות עם החשב הכללי של ניו יורק. אלה הם רק חלק מהעסקים שברק היה קשור בהם בשנים האחרונות, ושתרמו לו הכנסות של 30 מיליון שקל לפחות בתוך שש שנים בלבד.

"מי שמתיימר כיום לכבוש את שרידי המפלגה הסוציאל-דמוקרטית", נכתב בכתבה, "הפך לבשר מבשרו של האלפיון העליון. הוא מרבה להשתתף בקוקטיילים ובמסיבות שעורכים אנשי הצמרת העסקית. את חלקם הוא מנסה לרתום לעסקים משותפים".

הרושם שהותירה הכתבה היה מתבקש. כבר אתמול בבוקר פורסמו דיווחים ראשונים מהכנסת, לפיהם אם ברק שווה 30 מיליון שקל - אולי מן הראוי שהוא יממן בעצמו את הוצאות האבטחה שלו, שבהן נושאת המדינה מתוקף היותו ראש ממשלה לשעבר. מדובר בהוצאה של 1.2 מיליון שקל בשנה, שאושרה רק בפברואר האחרון בידי ועדת הכספים של הכנסת.

החוק בישראל קובע כי ראשי ממשלה יהיו זכאים למימון החזר הוצאות האבטחה שלהם עד חלוף חמש שנים מסיום תפקידם. על אף זאת, אישרה הכנסת את המשך מימון ההוצאות לברק גם בשנה השישית, ואולי גם השביעית, לפרישתו מהתפקיד. התהייה מדוע זכאי ברק להמשך מימון ההוצאות, בניגוד לקבוע בחוק, לא עצרה את הכנסת בעת מתן האישור בפברואר. לעומת זאת, הפרסום כי ברק "שווה" 30 מיליון שקל, וכי הוא "בשר מבשרו של האלפיון העליון", כבר מעורר את הכנסת מתרדמתה התקציבית.

הדעת נותנת כי רק המצב החוקי היה צריך לעמוד לנגד עיניה של הכנסת, כאשר היא מאשרת קבלת מימון מהמדינה, וכי עושרו של ברק לא צריך היה להעלות או להוריד לצורך כך. המציאות, עם זאת, מלמדת כי העושר, ולא המצב החוקי, הוא שקובע. אם ברק היה נותר איש עסקים בינוני, ספק אם מישהו היה תוקף את המימון חינם, בניגוד לחוק, שהוא מקבל מהמדינה.

הכנסת, כמו התקשורת, זוקפת את עושרו של ברק לחובתו. עושרו, מתברר, פוסל אותו מלהנהיג מפלגה "סוציאל-דמוקרטית". בבחינת אם הוא עשיר, אז הוא בוודאי אטום למצוקת השכבות החלשות, ולכן אינו ראוי לבחירה. זוהי אפליה מסוג ייחודי למדינת ישראל - ספק אם יש מדינות סוציאל-דמוקרטיות מתקדמות רבות בעולם שפוסלות פוליטיקאים על רקע מצבם הכלכלי. במדינות הסוציאל-דמוקרטיות המתקדמות נהוג לשפוט פוליטיקאים על פי עמדותיהם ומעשיהם, בישראל שופטים אותם לפי עושרם.

אפשר כנראה להתווכח אם ייצוג עסקי של מי שהורשעו בפלילים הוא מעשה ראוי למי שרואה עצמו מועמד לראשות הממשלה. ברק סייע לגלזר בקידום עסקיו בלבד, ועוד בחו"ל, ולא בשום פעילות ציבורית. עם זאת, הוויכוח הזה הוא היחיד שנראה לגיטימי לגבי עסקיו של ברק, והוא נגזר מהטיעון העיקרי נגדו: כדי להתווכח על כך צריך לדעת, והחשאיות האופפת את עסקיו של ברק מונעת את הידיעה.

ברק אינו חייב חוקית לדווח לציבור על עסקיו - החוק מחייב אותו בדיווח למבקר המדינה בלבד - אבל מי ששואף להיות ראש ממשלה אינו יכול להסתתר מאחורי הטיעון החוקי כאן. במדינה שבה קשרי הון-שלטון הם בעייתיים במיוחד, ואחרי שנחשפנו כבר לחומרת הקשרים ההדדיים בין פוליטיקאים לבין אישי ציבור - כמו בפרשת העסקתו של בנו של ראש הממשלה לשעבר אריאל שרון בידי איש העסקים דוד אפל בפרשת האי היווני - אי אפשר לשתוק לנוכח מערכת קשרים מסועפת כל כך של פוליטיקאי בכיר עם המגזר העסקי. המעט שברק חייב לציבור הוא גילוי נאות מלא של מערכת הקשרים הזאת, כדי שלא ידבק ולו רבב של חשד בפעילותו הפוליטית. זהו הטיעון הציבורי שצריך להעלות נגד ברק, ולא הטיעון המקומם שלפיו "העשיר הוא פסול".


http://law.themarker.com/tmc/article.jhtml?ElementId=skira20070528_863 949
חזרה למעלה

הצג הודעות מלפני:   
הגב לנושא    אינדקס הפורומים -> מדור חדשות, כתבות דעות ומאמרים בנושא חדשות פוליטיקה ושחיתות כל הזמנים הם GMT + 2 שעות
עמוד 1 מתוך 1

נבחרים

גילויים אחרונים בפרשת רצח יצחק רבין ז"ל

הקשרים של `המאפיה` המשפטית נחשפים

הצטרף עכשיו למאבק של נקים נגד השחיתות השלטונית

גלובס חושף שהפרקליטות מושחתת השופטת הדס יהלום מאשרת זאת אך לא עושה דבר

תודה למאות הלייקים, שדרגנו
לדף חדש תודה לחדש לנו לייק!


 
קפוץ אל:  
אתה יכול לפרסם נושאים חדשים בפורום זה
אתה יכול להגיב לנושאים בפורום זה
אתה לא יכול לערוך את הודעותיך בפורום זה
אתה לא יכול למחוק את הודעותיך בפורום זה
אתה יכול להצביע בסקרים בפורום זה
You cannot attach files in this forum
You can download files in this forum
תגובה כללית לאתר זה כאן, תגובה להודעה או כתבה ספציפית יש להגיב למעלה,תודה!


WANT TO KNOW WHO REALLY RULES THE STATE OF ISRAEL? GO TO THE SCHLAFF AFFAIR

Powered by Nakim Israeli Citizens ֲ© People of Israel 2005, 2021



משה גל טדי קולק דוד בן גוריון
Powered by phpBB © 2001, 2005 phpBB Group