לעמוד החדשות
המצטרף/ת האחרון/ה לארגון נקים גב' רויטל מ- רמת השרון --- דוד בן גוריון וראשית השת"פ עם האויב בשואה עד להפקרות הבטחונית של היום
מלחמת יום כיפור,המניע השיטה ורצח ג'ו אלון,התרגיל של קיסינג'ר ודיין. סרט תחקיר של מבט שני  
הגב לנושא    אינדקס הפורומים -> הודעות של נקים



עדכונים של נקים:

אהוד ברק והסחיטה במיליונים (לכאורה) של סוכן המוסד ג'פרי אפשטיין
ראשון 07.01.24 0:58

חשיפה,מי שהורה על גיוסו של ג'פריי אפשטיין למוסד הוא לא אחר מאשר אהוד ברק כאשר היה ראש אמ"ן
שישי 05.01.24 12:41

היום יתקיים ערר במשפט דרייפוס ללוחם גיבור במשטרת ישראל
רביעי 27.12.23 20:28

מומלצים:

אוהב את ישראל, אוהב צדק? לארגון `נקים` דרוש נדבן פילנטרופ ולוחם

מעריב חושף ששופטי העליון גונבים מהציבור הטבות מפליגות הכל בניגוד גמור לחוק

רצח רבין:השבכ נעתר לבקשה של נקים לשחרר את פרופ' היס מחובת הסודיות על ניתוח הגופה

בלי בושה: השופטת ורדה אלשיך סידרה למקורבה השופט בדימוס פלפל שכר טרחה של 10 מיליון ש"ח

עמיר מנור, כתב מעריב, הוקלט משקר טרם הוציא כתבה שקרית נגד 'נקים' המיחצנת את רשם האגודות ושותפיו

שחיתות מע' המשפט פורצת את מחסום הקול,ראיון על ארגון נקים בקול ישראל, בייניש, מזוז ושנדר תחת ביקורת

הראל סגל: 'יש אדונים לארץ הזו והדמוקרטיה משרתת אותם ואת האינטרסים שלהם. כל היתר, וזה כולל את רובכם, נתונים במעמד עבדים החיים באשליית אדנות...'

צפה בנושא הקודם :: צפה בנושא הבא  
מחבר הודעה
חיים יטיב
דובר של `נקים`
דובר של `נקים`




הצטרף: 23 ינו' 2006
הודעות: 1010


הודעהפורסם: שני 09.05.11 9:22    נושא ההודעה: מלחמת יום כיפור,המניע השיטה ורצח ג'ו אלון,התרגיל של קיסינג'ר ודיין. סרט תחקיר של מבט שני


לאור חשיבות הסרט,נא להעביר את הקישור לדף זה לכל מכירכם.


לכבוד יום הזיכרון לחללי צה"ל נביא כאן את סרט התחקיר המצויין של מבט שני לחדשות "מי רצח את אבא?" שהוקרן לפני חודש, המציג את רצח ג'ו אלון לאור פרשת מלחמת יום כיפור ותרגילם של קיסינג'ר ומשה דיין.
הסרט מדבר על הדיל שנסגר לכאורה עם האמריקאים והמצרים לפני המלחמה לפיו ישראל תקריב כמה מאות מחיילי צה"ל לתת למצרים מיני ניצחון שיאפשר להם לחתום על הסכם שלום ולעבור לחסות אמריקאית.

התוכנית "השתבשה" במקצת והמצרים לא עצרו כמתוכנן וניצלו את התרגיל להפיל אלפי קורבנות בשורות חיילי צה"ל.

הסרט מציג את הקשר לכאורה בין התרגיל לבין רצח האלוף משנה ג'ו אלון אשר גילה ככל הנראה את ההסכם ערב המלחמה ונרצח על ידי שרותי הביון האמריקאים עם ברכתו של משה דיין למנוע את חשיפת התוכנית.

הסרט מציג כיצד ביבי נתניהו, העבד הנרצע של האמריקיאים, וקודמיו מונעים עד היום מבנותיו של ג'יו אלון לקבל חומרים על רצח אביהם.

הסרט הוא חובה לכל מי שמכבד את זכרם של חללי צה"ל ומהווה עוד עילה להפוך את השלטון על ראשם של מנהיגיה הרקובים של מדינת ישראל.

להלן נביא את הודעתו של ד"ר אורי מילשטיין וקישור לראיון ברדיו שנתן לקראת הקרנת הסרט, כמו כן מצ"ב תמלול של הרצאתו בין היתר בנדון במכון מנדל.


















בתאריך 02/04/2011 18:36, ציטוט Uri Milstein:

>
> שבוע טוב,
>
> אתמול, יום שישי' 1 באפריל 2011 התקיימה הקרנת בכורה חגיגית למוזמנים של הסרט הדוק ומנטרי של הערוץ הראשון: "מי רצח את אבא?" הוא אלוף משנה ג'ו אלון שהיה נספח אווירי של צה"ל בארה"ב שנרצח בביתו בוושינגטון לפני מלחמת יום הכיפורים. הסרט יוקרן לציבור הרחב בתוכנית "מבט שני" של הערוץ הראשון ביום רביעי השבוע בשעה תשע וחצי בערב. בסרט הצגתי לראשונה באמצעי תקשורת מרכזי את ממצאי מחקרי רב השנים יחד עם חברי מן "הפורום לאזרוח תחקירי קרבות והפקת לקחים", שבמלחמת יום הכיפורים לא היה מחדל מודיעיני. אי גיוס המילואים היה תוצאה של "קונספירציה" (תוכנית סודית) להעניק למצרים "ניצחון קטן". הטענה בסרט הייתה שג'ו אלון חשף את פרטי הקונספירציה וכדי שהוא לא יכשיל אותה הוא נרצח.
>
> מצורף להלן קישור לשיחה שלי על הסרט ועל הקונספירציה ברדיו "קול הלב". אתם מוזמנים להאזין לשיחה ולצפות בסרט. הרבה מיתוסים ישראלים שטופחות על ידי הממסד ומשרתיו מן האקדמיה ומן התקשורת עתידים להזדעזע.
>
> לגבי המתעניינים בדרך שבה הגעתי למסקנותיי השנויות במחלוקת בנושא זה ובנושאים אחרים, מצורף קובץ של מיפגש של עמיתי מכון מנדל איתי בשבוע בעבר במסגרת קורס שלהם על "פורצי דרך". אני מניח שמי שיטרח לקרוא ייחשף לתובנות מאירות עיניים על מצבה של ישראל בפרט ועל המציאות באשר היא בכלל.
>
> http://www.kolhalev.com/streams/stream7.php
>
> האזנה וקריאה מרתקות
> אורי
> Dr.Uri Milshtein
> P.O.Box 9003
> Ramat- Efal
> Ramat-Gan 52190
> Tel. 972-3-6351062
> Fax- 972-3-5351012
> Mobile- 972-505-597-907





uri_milshtein_lecture_machon_mendel.pdf
 Description:

Download
 Filename:  uri_milshtein_lecture_machon_mendel.pdf
 Filesize:  190.27 KB
 Downloaded:  2716 Time(s)


_________________
הצטרפו לערוץ של נקים בטלגרם להתעדכן:
https://t.me/Nakim_org_Ch


הסקר קובע: רוב הציבור בישראל סבור שהשחיתות פוגעת בחייו היום יומיים,
חתום על העצומה נגד שחיתות הממסד ומערכת המשפט והצטרף ל"נקים"

ניתן להשיג את חיים יטיב הדובר של ארגון "נקים" באמצעות טלגרם @HaimYativ או דוא"ל haim@nakim.org


השופט מישאל חשין:המלחמה בשחיתות היא מלחמה להגנה עצמית בה לא לוקחים שבוייםEvil or Very Madsadomaso


נערך לאחרונה על-ידי חיים יטיב בתאריך שני 27.04.20 13:30, סך-הכל נערך 2 פעמים
חזרה למעלה
צפה בפרופיל המשתמש שלח הודעה פרטית שלח דוא\ בלוג בקר באתר המפרסם

לחץ כאן לפורום החדש על המחדלים המשפטים בחקירת רצח רבין

אבי
אורח








הודעהפורסם: שבת 14.05.11 17:08    נושא ההודעה: זוועה

כלוחם בחפ"ק של אריק שרון במלחמת יום הכיפור ולאחר שנרצחו 11 מחברי קיבוצי בית השיטה ע"י ממשלת ישראל (משה דיין וחבר מרעיו) ביניהם בן כתתי האהוב אלון אילת כמ"מ טנקים על גדות התעלה ולאחר שקראתי את הספר הקשר המרובע המצמרר ועם ראית הסרט תחקיר במבט 2, אני חש כבס איום זה מתקשר אצלי עם רציחת רבין ע"י השב"כ ומתקשר אצלי עם השמדה חלקית של עמינו בשואה ומתקשר אצלי עם הטמטום התופס תאוצה עם הגייס החמישי בניצוחו של שמעון פרס (חלאה שלא ברא השטן).
לצערי כנראה נותר לנו להמתין עם הצוואר מתוח לנחיתת הגרדום אם לא יקום מנהיג עם נשמה של יהודי ולא של גוי.
אתם אתר מדהים.
חזרה למעלה

יוסף אגמון
אורח








הודעהפורסם: ראשון 15.05.11 20:43    נושא ההודעה: עם-סגולה, או עדר כמו כל העמים...?!.

עם-סגולה, או עדר כמו כל העמים...?!.
-------------------------------

אני רוצה לדעת מה אלוהים חושב..., השאר פרטים קטנים - אלברט איינשטיין

---

בכירים ומנהלים בתוך המדינה, ביחד עם מימשל ארצות-הברית, ליכאורה הורסים

לנו את מדינת-היהודים היחידה בעולם...! האם רק בידי אלוהים הפיתרונים...? ו

---

כ-3000 מחיילינו ליכאורה נ-ר-צ-ח-ו, בנוסף ליותר מ-10,000 שניפגעו לשוא, עקב

תיכנון-מראש של מלחמת יום-הכיפורים הנוראה, שליכאורה בוצע בין ראשי ממשלות

ארה'ב, ישראל ומצרים...!ו

---

אך כמו בכתבותיי עם ע-ו-ב-ד-ו-ת קודמות על מערכות המימשל, המשפט ונוספות, רוב הציבור

ממשיך כמו תופעת-העדר: "לא-לראות, לא-לשמוע, לא-לדבר", למרות

שתנועת -הצלת ישראל-, מציעה פעילות חוקית ודמוקרטית - ללא אלימות...!ו

---

אחרי שהכרתי עמים רבים, קשה לי לראות הבדל בין רוב הציבור היהודי-ישראלי

שקוראים לנו - עם סגולה..., לבין רוב הציבור של עמים אחרים...! ו



הדבר היחיד אשר חס-וחלילה עלול לקשור אותנו למילה - סגולה, הוא

קבורה בטרם-עת בצומת סגולה, אם גם הפעם (כמו לפני השואה) לא-נשכיל ל-מ-נ-ו-ע

את האסונות הגדולים שעלולים לקרות בכל רגע...!ו

---

================================

---







הדוד סם


--------------------------------------------------------------------

--

מה דעתך על עובדות והוכחות שמראות כי מימשל ארה'ב ובכירים מישראל, ליכאורה

יזמו או ביצעו ארועים אלה...?: ו

---------------------------------------------------------------------- -------------------

----

מלחמת יום-הכיפורים 1973 ותוצאותיה הקשות - כולל קביעת גבולות סיום המלחמה

---

רצח ראש-הממשלה - יצחק רבין ז'ל

-----

עצירת כוחות צה'ל באמצע כיבוש העיר עזה, מניעת חיסול החמאס

ואולי השבת גלעד שליט השבוי

--------------

ועוד...!ו

------------------------------------------------------------

------------------------------------------------------------





-------------------------------------------------------
























מלחמת יום-הכיפורים 1973


---

למרות המחלוקת הציבורית, בשאלת חיסולו של הטייס ג'ו אלון - שידע ליכאורה על

תיכנון מראש וייזום המלחמה ותוצאותיה, על ידי בכירים במימשלי ארה'ב, ישראל ומצרים

---

להאזנה בקישור הזה - הראיון עם החוקר הצבאי החשוב מאד - דר' אורי מילשטיין

http://www.facebook.com/l.php?u=http%3A%2F%2Fwww.kolhalev.com%2Fstream s%2Fstream7.php&h=ee8bb

---

---

----

אני יכול להוסיף כמה עובדות מנסיון אישי - לדברי דר' מילשטיין בראיון זה, בנוסף לעובדה אחת

עיקרית שכולנו יודעים: ו



אף אחד מבכירי הממשלה והצבא האחראים למחדלי מלחמת יום-הכיפורים - לא נישפט

או נענש כחוק, למרות שנהרגו כשלושת אלפים מחיילינו ונפצעו יותר מעשרת אלפים !!!ו

---

---

יחידת הטנקים שלנו שהתאמנה אז במחנה -שיבטה, לא-נסעה אז מיד על הזחלים, או על

מובילי טנקים לעבר תעלת-סואץ..., אלא הוסענו אל שדה-התעופה חצרים, כדי להמתין

שעות ארוכות להטסה שלנו אל שדה-התעופה רפידים, אשר ממנו הוסענו אל הבסיס שבו

התאמן גדוד 77 בסיני וכל חייליו ומפקדיו הועברו לרמת-הגולן - יומיים לפני כן...!ו

----

----

זה לא-ביצוע במצב חרום - אלא ביצוע מהלכים בקנה מידה גדול , לאחר תכנון מראש

תוך ביזבוז זמן רב...!ו

----

-----

למרות שעבדנו כל הלילה בחימוש והכנת הטנקים האלה, לא נסענו עם בוקר לתיגבור

הכוחות המעטים שהיו על שפת תעלת-סואץ, אלא קיבלנו פקודות להסוות הטנקים

שלנו תחת רשתות ולחכות...- כאילו חיכינו לשלב הבא שכנראה תוכנן מראש..: ו

--

בסביבות השעה שתיים אחר הצהרים, הגיעו ארבעה מטוסי-מיג מצרים, שהפגיזו

בסיס מודיעין שהיה על הר סמוך...וסוללות טילי ההוק הסמוכות של צה'ל, נכשלו

בעצירתם...!ו

----

-----

הגענו עם החשיכה לתעלת סואץ ומפקד היחידה אמר כי צפוי לנו כנראה רק יום-קרב, שבו

מטרותינו העיקריות היו תפיסת עמדות לאורך קטע-התעלה שיועד לנו בגיזרה הצפונית, אך

לא עודכנו על כוחות מצרים רבים מאד שחצו כבר את התעלה...!ו

---------

יותר מכך, למרות תנאי-עבירות קשים מאד לטנקים באיזור זה, הצלחנו להשיג שליטה על

הקטע הזה של התעלה...(בין מוצב מילאנו - ליד העיר קנטארה, לבין מוצב מיפרקת

מדרום לקנטארה) ומיד לאחר שמפקד היחידה שלנו דיווח למפקדו על כך, קיבלנו פקודות

להוריד את כל הטנקים שלנו מסוללת-העפר ששלטה על קו-המים..., כדי לחלץ את

מעט הטנקים שלנו ששקעו בחולות בדרך אל הסוללה...- כך איבדנו

את השליטה באיזור ואחר כך איבדנו עוד הרבה מהטנקים והלוחמים ...!ו

------------------

-------------

------------

בלי להיכנס להרבה פרטים על קרבות הבלימה שבהם השתתפתי בתעלת-סואץ, חשוב רק

להוסיף שלוש עובדות עיקריות, שמראות כי ליכאורה בוצע ר-צ-ח של כשלושת אלפים

מחיילינו ופגיעות ביותר מעשרת אלפים מחיילינו לשוא, על ידי היוזמה

והתיכנון-מראש, שליכאורה בוצעו על ידי מנהיגי ארה'ב, ישראל ומצרים, כדילקמן: ו

-----------------------------------------

--

אנחנו רק עיכבנו את הכוחות הרבים של המצרים, כי כוחות המילואים של צה'ל - לא-גוייסו

כמה ימים לפני תחילת המלחמה, למרות שהמנהיגים והמפקדים הבכירים, ידעו על

המלחמה, לפחות שבוע ימים מראש...!ו

-----

הכוחות המעטים שהיו לצה'ל על שפת-התעלה, לא-קיבלו פקודה לסגת אל מעברי המיתלה

והגידי - ל-פ-נ-י פריצת הקרבות, כדי להציל את חייהם...!ו

---

המצרים עצרו כמתוכנן מראש את התקדמותם, לאחר כיבוש כמה קילומטרים

בגיזרה-הצפונית שבה לחמנו (גם הסורים עצרו לבד בקצה רמת הגולן, לאחר

שחיסלו את רוב כוחותינו ברמה), אחרת כנראה הם היו יכולים להתקדם

בחיפוי יחידות הנ'מ שלהם - עד תל אביב וירושלים...!ו

------------------------------------------

--------------------------------------------

-----------------------------------------

לסיום החלק על מלחמת יום-הכיפורים 1973, הייתי בין המעטים ברי-המזל שיצאו בחיים

מהתופת של קרבות הבלימה בתעלת סואץ...ושוב לחמתי בטנק המוביל של יחידתי

בפריצה אל תוך סוריה ברמת הגולן

--

במרחק של כ-40 קילומטר מדמשק, היינו בשטח מישורי נחות לטנקים וקיבלנו לפתע

פקודות שלא-הגיעו מהמפקדים הישירים שלנו - לעצור במקום, בלי שנתנו לנו

אפשרות לשפר מיקומנו אל מקומות מיסתור...!ו

--

לפני שחטפנו טיל סורי בטנק, זכור לי שהיו ניחושים אחדים, כי אולי רק האמריקנים

היו מסוגלים לראות אותנו עם הלוין שלהם במקום נידח זה, כדי לפקוד על מפקדי

צה'ל - לעצור אותנו מיד, לפני שנגיע למרחק קרוב מדי לדמשק...! בדומה לעצירת

כוחותינו בדרום - דוקא במרחק 101 קילומטר מקהיר...!!ו

---------------------------------------------------------------------- -----

---------------------------------------------------------------------- -------------

בשתי החזיתות - תעלת סואץ ורמת הגולן, הפיקוד הגבוה התערב מאחור במהלכים שלנו בחוד-החנית, ב-נ-י-ג-ו-ד מוחלט למהלכי הלחימה, להיגיון ולמציאות בשטח, תוך גרימת איבוד השליטה על קו המים בתעלה ואיבוד טנקים ופגיעות באנשינו ברמה, רק כדי להשיג את מה שלי...כאורה תוכנן-מראש...! ו

--

כלומר, אנו היינו "ברווזים במיטווח" ואחר כך "פיונים על לוח השחמט" של בעלי המאה - מימשל ארה'ב, באמצעות בובות-התיאטרון שהאמריקנים הפעילו - מנהיגי המדינה שלנו...!ו

---------------------------------------------------------------------- ------------------------

-----------------------------------------------------------------

--





רצח ראש-הממשלה - רבין ז'ל




-----------

כדאי שכולנו נבין, שהאמריקנים לא-טיפשים- אך אצלם הכסף מדבר...והם דורשים

הרבה מאד עבור ההשקעות הגדולות שהם ביצעו ועדיין מבצעים

במדינת ישראל בכלל ובצה'ל בפרט

--

מדינת ישראל נראית מפותחת יותר מהרבה מדינות של ארה'ב, בזכות תמיכת האמריקנים...!ן

---

רצוי שכולנו ניזכר כי לפני רצח רבין, היה פילוג בעם, שהלך וגבר בעקבות

הפגנות סוערות נגד ראש-הממשלה - רבין "והסכם השלום" שהוא רצה

לחתום עם ערפאת והרשות הפלשתינית

-------

מצב זה יצר בעיה גדולה מאד למנהיגי המדינה אז, אך גם בעיות למימשל ארה'ב

שחשש מאד מהפיכה בתוך המדינה שהאמריקנים השקיעו בה הרבה מאד...והיו

עלולים לאבד אותנו ואת האחיזה העיקרית שלהם במזרח-התיכון...!ו

-----------------

אפילו עיתון עיקרי כמו -ידיעות אחרונות- כתב בעקבות אמצעי תקשורת קטנים, כי

יגאל עמיר לא-רצח את ראש-הממשלה - רבין...וכנראה איש שב'כ רצח אותו !! (לפרטים עם

עובדות פאתלוגיות, תכנסו בבקשה לאתר -נקים) ו

WWW.NAKIM.ORG

-------------------------------------------------------------------

---------------------------------------------------------------------- -------

---------------------------------------------------------------------- --------------------

התשובות לשתי השאלות מתחת לתמונות למטה, ידועות כבר לרוב הציבור בישראל

--

אנו יכולים לסמוך רק על עצמנו, כדי ליצור את העתיד ולא רק לנבא אותו...!ו

---------------------





האם מדינת ישראל היא המדינה ה-51 של ארה'ב...?ו






האם אובמה - המשיח-השחור שיגיע אלינו על חמור...?!ו


-------------------

--

---

--------------------------------------------------

--

תנועת -הצלת ישראל- מבקשת לנצל את כוחו הגדול של רוב הציבור האמריקני - שמשפיע

מאד-מאד על המימשל האמריקני...., על ידי פניה שלנו אל הציבור האמריקני, באמצעות

נציגי הטלויזיות-הזרות שמחכים בירושלים להזמנה שלנו ו

--

הם ישדרו הפגנות-שקטות - עם

כרזות שלנו בעברית ואנגלית, שיסבירו לציבור האמריקני את האמת לגבי

שלטון מימשל ארה'ב במדינתנו בכלל...ובמיוחד שלטון מימשל אובמה נגדנו...!ו












































---

אנא תצטרפו ותצרפו את כל חבריכם באינטרנט, לתנועת -הצלת ישראל-, כדי

שנגייס מהר מסה גדולה של חברים, שתאפשר השפעה על דעת הקהל האמריקנית

----

זה הקישור להצטרפות אל תנועת -הצלת ישראל



http://www.facebook.com/pages/Save-Israel-%D7%94%D7%A6%D7%9C%D7%AA-%D7 %99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C/120478911305899

--

בברכה

--

יוסף אגמון





















































---------------------------------
.

אני רוצה לדעת מה אלוהים חושב..., השאר פרטים קטנים - אלברט איינשטיין

---

בכירים ומנהלים בתוך המדינה, ביחד עם מימשל ארצות-הברית, ליכאורה הורסים

לנו את מדינת-היהודים היחידה בעולם...! האם רק בידי אלוהים הפיתרונים...? ו

---

כ-3000 מחיילינו ליכאורה נ-ר-צ-ח-ו, בנוסף ליותר מ-10,000 שניפגעו לשוא, עקב

תיכנון-מראש של מלחמת יום-הכיפורים הנוראה, שליכאורה בוצע בין ראשי ממשלות

ארה'ב, ישראל ומצרים...!ו

---

אך כמו בכתבותיי עם ע-ו-ב-ד-ו-ת קודמות על מערכות המימשל, המשפט ונוספות, רוב הציבור

ממשיך כמו תופעת-העדר: "לא-לראות, לא-לשמוע, לא-לדבר", למרות

שתנועת -הצלת ישראל-, מציעה פעילות חוקית ודמוקרטית - ללא אלימות...!ו

---

אחרי שהכרתי עמים רבים, קשה לי לראות הבדל בין רוב הציבור היהודי-ישראלי

שקוראים לנו - עם סגולה..., לבין רוב הציבור של עמים אחרים...! ו



הדבר היחיד אשר חס-וחלילה עלול לקשור אותנו למילה - סגולה, הוא

קבורה בטרם-עת בצומת סגולה, אם גם הפעם (כמו לפני השואה) לא-נשכיל ל-מ-נ-ו-ע

את האסונות הגדולים שעלולים לקרות בכל רגע...!ו

---

================================

---







הדוד סם


--------------------------------------------------------------------

--

מה דעתך על עובדות והוכחות שמראות כי מימשל ארה'ב ובכירים מישראל, ליכאורה

יזמו או ביצעו ארועים אלה...?: ו

---------------------------------------------------------------------- -------------------

----

מלחמת יום-הכיפורים 1973 ותוצאותיה הקשות - כולל קביעת גבולות סיום המלחמה

---

רצח ראש-הממשלה - יצחק רבין ז'ל

-----

עצירת כוחות צה'ל באמצע כיבוש העיר עזה, מניעת חיסול החמאס

ואולי השבת גלעד שליט השבוי

--------------

ועוד...!ו

------------------------------------------------------------

------------------------------------------------------------





-------------------------------------------------------
























מלחמת יום-הכיפורים 1973


---

למרות המחלוקת הציבורית, בשאלת חיסולו של הטייס ג'ו אלון - שידע ליכאורה על

תיכנון מראש וייזום המלחמה ותוצאותיה, על ידי בכירים במימשלי ארה'ב, ישראל ומצרים

---

להאזנה בקישור הזה - הראיון עם החוקר הצבאי החשוב מאד - דר' אורי מילשטיין

http://www.facebook.com/l.php?u=http%3A%2F%2Fwww.kolhalev.com%2Fstream s%2Fstream7.php&h=ee8bb

---

---

----

אני יכול להוסיף כמה עובדות מנסיון אישי - לדברי דר' מילשטיין בראיון זה, בנוסף לעובדה אחת

עיקרית שכולנו יודעים: ו



אף אחד מבכירי הממשלה והצבא האחראים למחדלי מלחמת יום-הכיפורים - לא נישפט

או נענש כחוק, למרות שנהרגו כשלושת אלפים מחיילינו ונפצעו יותר מעשרת אלפים !!!ו

---

---

יחידת הטנקים שלנו שהתאמנה אז במחנה -שיבטה, לא-נסעה אז מיד על הזחלים, או על

מובילי טנקים לעבר תעלת-סואץ..., אלא הוסענו אל שדה-התעופה חצרים, כדי להמתין

שעות ארוכות להטסה שלנו אל שדה-התעופה רפידים, אשר ממנו הוסענו אל הבסיס שבו

התאמן גדוד 77 בסיני וכל חייליו ומפקדיו הועברו לרמת-הגולן - יומיים לפני כן...!ו

----

----

זה לא-ביצוע במצב חרום - אלא ביצוע מהלכים בקנה מידה גדול , לאחר תכנון מראש

תוך ביזבוז זמן רב...!ו

----

-----

למרות שעבדנו כל הלילה בחימוש והכנת הטנקים האלה, לא נסענו עם בוקר לתיגבור

הכוחות המעטים שהיו על שפת תעלת-סואץ, אלא קיבלנו פקודות להסוות הטנקים

שלנו תחת רשתות ולחכות...- כאילו חיכינו לשלב הבא שכנראה תוכנן מראש..: ו

--

בסביבות השעה שתיים אחר הצהרים, הגיעו ארבעה מטוסי-מיג מצרים, שהפגיזו

בסיס מודיעין שהיה על הר סמוך...וסוללות טילי ההוק הסמוכות של צה'ל, נכשלו

בעצירתם...!ו

----

-----

הגענו עם החשיכה לתעלת סואץ ומפקד היחידה אמר כי צפוי לנו כנראה רק יום-קרב, שבו

מטרותינו העיקריות היו תפיסת עמדות לאורך קטע-התעלה שיועד לנו בגיזרה הצפונית, אך

לא עודכנו על כוחות מצרים רבים מאד שחצו כבר את התעלה...!ו

---------

יותר מכך, למרות תנאי-עבירות קשים מאד לטנקים באיזור זה, הצלחנו להשיג שליטה על

הקטע הזה של התעלה...(בין מוצב מילאנו - ליד העיר קנטארה, לבין מוצב מיפרקת

מדרום לקנטארה) ומיד לאחר שמפקד היחידה שלנו דיווח למפקדו על כך, קיבלנו פקודות

להוריד את כל הטנקים שלנו מסוללת-העפר ששלטה על קו-המים..., כדי לחלץ את

מעט הטנקים שלנו ששקעו בחולות בדרך אל הסוללה...- כך איבדנו

את השליטה באיזור ואחר כך איבדנו עוד הרבה מהטנקים והלוחמים ...!ו

------------------

-------------

------------

בלי להיכנס להרבה פרטים על קרבות הבלימה שבהם השתתפתי בתעלת-סואץ, חשוב רק

להוסיף שלוש עובדות עיקריות, שמראות כי ליכאורה בוצע ר-צ-ח של כשלושת אלפים

מחיילינו ופגיעות ביותר מעשרת אלפים מחיילינו לשוא, על ידי היוזמה

והתיכנון-מראש, שליכאורה בוצעו על ידי מנהיגי ארה'ב, ישראל ומצרים, כדילקמן: ו

-----------------------------------------

--

אנחנו רק עיכבנו את הכוחות הרבים של המצרים, כי כוחות המילואים של צה'ל - לא-גוייסו

כמה ימים לפני תחילת המלחמה, למרות שהמנהיגים והמפקדים הבכירים, ידעו על

המלחמה, לפחות שבוע ימים מראש...!ו

-----

הכוחות המעטים שהיו לצה'ל על שפת-התעלה, לא-קיבלו פקודה לסגת אל מעברי המיתלה

והגידי - ל-פ-נ-י פריצת הקרבות, כדי להציל את חייהם...!ו

---

המצרים עצרו כמתוכנן מראש את התקדמותם, לאחר כיבוש כמה קילומטרים

בגיזרה-הצפונית שבה לחמנו (גם הסורים עצרו לבד בקצה רמת הגולן, לאחר

שחיסלו את רוב כוחותינו ברמה), אחרת כנראה הם היו יכולים להתקדם

בחיפוי יחידות הנ'מ שלהם - עד תל אביב וירושלים...!ו

------------------------------------------

--------------------------------------------

-----------------------------------------

לסיום החלק על מלחמת יום-הכיפורים 1973, הייתי בין המעטים ברי-המזל שיצאו בחיים

מהתופת של קרבות הבלימה בתעלת סואץ...ושוב לחמתי בטנק המוביל של יחידתי

בפריצה אל תוך סוריה ברמת הגולן

--

במרחק של כ-40 קילומטר מדמשק, היינו בשטח מישורי נחות לטנקים וקיבלנו לפתע

פקודות שלא-הגיעו מהמפקדים הישירים שלנו - לעצור במקום, בלי שנתנו לנו

אפשרות לשפר מיקומנו אל מקומות מיסתור...!ו

--

לפני שחטפנו טיל סורי בטנק, זכור לי שהיו ניחושים אחדים, כי אולי רק האמריקנים

היו מסוגלים לראות אותנו עם הלוין שלהם במקום נידח זה, כדי לפקוד על מפקדי

צה'ל - לעצור אותנו מיד, לפני שנגיע למרחק קרוב מדי לדמשק...! בדומה לעצירת

כוחותינו בדרום - דוקא במרחק 101 קילומטר מקהיר...!!ו

---------------------------------------------------------------------- -----

---------------------------------------------------------------------- -------------

בשתי החזיתות - תעלת סואץ ורמת הגולן, הפיקוד הגבוה התערב מאחור במהלכים שלנו בחוד-החנית, ב-נ-י-ג-ו-ד מוחלט למהלכי הלחימה, להיגיון ולמציאות בשטח, תוך גרימת איבוד השליטה על קו המים בתעלה ואיבוד טנקים ופגיעות באנשינו ברמה, רק כדי להשיג את מה שלי...כאורה תוכנן-מראש...! ו

--

כלומר, אנו היינו "ברווזים במיטווח" ואחר כך "פיונים על לוח השחמט" של בעלי המאה - מימשל ארה'ב, באמצעות בובות-התיאטרון שהאמריקנים הפעילו - מנהיגי המדינה שלנו...!ו

---------------------------------------------------------------------- ------------------------

-----------------------------------------------------------------

--





רצח ראש-הממשלה - רבין ז'ל




-----------

כדאי שכולנו נבין, שהאמריקנים לא-טיפשים- אך אצלם הכסף מדבר...והם דורשים

הרבה מאד עבור ההשקעות הגדולות שהם ביצעו ועדיין מבצעים

במדינת ישראל בכלל ובצה'ל בפרט

--

מדינת ישראל נראית מפותחת יותר מהרבה מדינות של ארה'ב, בזכות תמיכת האמריקנים...!ן

---

רצוי שכולנו ניזכר כי לפני רצח רבין, היה פילוג בעם, שהלך וגבר בעקבות

הפגנות סוערות נגד ראש-הממשלה - רבין "והסכם השלום" שהוא רצה

לחתום עם ערפאת והרשות הפלשתינית

-------

מצב זה יצר בעיה גדולה מאד למנהיגי המדינה אז, אך גם בעיות למימשל ארה'ב

שחשש מאד מהפיכה בתוך המדינה שהאמריקנים השקיעו בה הרבה מאד...והיו

עלולים לאבד אותנו ואת האחיזה העיקרית שלהם במזרח-התיכון...!ו

-----------------

אפילו עיתון עיקרי כמו -ידיעות אחרונות- כתב בעקבות אמצעי תקשורת קטנים, כי

יגאל עמיר לא-רצח את ראש-הממשלה - רבין...וכנראה איש שב'כ רצח אותו !! (לפרטים עם

עובדות פאתלוגיות, תכנסו בבקשה לאתר -נקים) ו

WWW.NAKIM.ORG

-------------------------------------------------------------------

---------------------------------------------------------------------- -------

---------------------------------------------------------------------- --------------------

התשובות לשתי השאלות מתחת לתמונות למטה, ידועות כבר לרוב הציבור בישראל

--

אנו יכולים לסמוך רק על עצמנו, כדי ליצור את העתיד ולא רק לנבא אותו...!ו

---------------------





האם מדינת ישראל היא המדינה ה-51 של ארה'ב...?ו






האם אובמה - המשיח-השחור שיגיע אלינו על חמור...?!ו


-------------------

--

---

--------------------------------------------------

--

תנועת -הצלת ישראל- מבקשת לנצל את כוחו הגדול של רוב הציבור האמריקני - שמשפיע

מאד-מאד על המימשל האמריקני...., על ידי פניה שלנו אל הציבור האמריקני, באמצעות

נציגי הטלויזיות-הזרות שמחכים בירושלים להזמנה שלנו ו

--

הם ישדרו הפגנות-שקטות - עם

כרזות שלנו בעברית ואנגלית, שיסבירו לציבור האמריקני את האמת לגבי

שלטון מימשל ארה'ב במדינתנו בכלל...ובמיוחד שלטון מימשל אובמה נגדנו...!ו












































---

אנא תצטרפו ותצרפו את כל חבריכם באינטרנט, לתנועת -הצלת ישראל-, כדי

שנגייס מהר מסה גדולה של חברים, שתאפשר השפעה על דעת הקהל האמריקנית

----

זה הקישור להצטרפות אל תנועת -הצלת ישראל



http://www.facebook.com/pages/Save-Israel-%D7%94%D7%A6%D7%9C%D7%AA-%D7 %99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C/120478911305899

--

בברכה

--

יוסף אגמון
חזרה למעלה

פניה למבקר,כונסי נכסים והתעשרות שופטים ומקורבים על חשבון המתגרשים

ידיעות
אורח








הודעהפורסם: שני 10.10.11 11:25    נושא ההודעה: אף שר וגם לא חבר כנסת לא הגיע לטקס הזיכרון הממלכתי השנתי אזכרה לחללי יום כיפור: "בושה"

אף שר לא הגיע לאזכרה לחללי יום כיפור: "בושה"

4,000 בני משפחות שכולות נכחו בטקס הזיכרון השנתי לקרוביהם בקריית שאול, אף שר או חבר כנסת לא הגיע. יו"ר ארגון יד לבנים: "זה ביזיון. ההורים דרשו שלא נתחיל בטקס"

יואב זיתון, כתבנו הצבאי
פורסם: 09.10.11, 18:08


לא שר, וגם לא חבר כנסת: טקס הזיכרון הממלכתי השנתי ל-780 חללי מלחמת יום כיפור נערך היום (א') בתל אביב ללא נוכחות נציג ממשלתי רשמי או חבר כנסת. בעוד ההורים השכולים ומשתתפים אחרים בטקס כינו את התנהלות הממשלה "בושה" ו"ביזיון", עסקו השרים בדיונים ארוכים על דו"ח טרכטנברג. לשכותיהם של משה יעלון ויוסי פלד - האחד נקבע מראש כנציג הממשלה באירוע והאחרון תואם כמחליפו - מנסות כעת לברר כיצד אירע המקרה המביך.


טקס הזיכרון בבית העלמין הצבאי בקריית שאול בתל אביב, הנחשב לשני בגודלו אחרי הטקס שנערך מוקדם יותר הבוקר בהר הרצל בירושלים, נפתח במהומה רבתי, כאשר כ-4,000 בני המשפחות השכולות גילו כי בשל ישיבת הממשלה המתארכת וההצבעה על דו"ח טרכטנברג, נעדר הנציג הממשלתי. יו"ר ארגון יד לבנים, אלי בן-שם, אמר ל-ynet כי יעלון היה אמור להגיע ולנאום בטקס, אך ביטל לפני שלושה ימים וברגע האחרון ביטל גם פלד, מחליפו. "13 שנה אני מארגן את האזכרות הממלכתיות ולא זכור לי ביזיון ובושה כזו. אלפי הורים דרשו שלא נתחיל בטקס עד שלא יגיע נציג הממשלה".

הורים רבים דרשו להפסיק את הטקס בעקבות זאת, ובסופו של דבר הוא נפתח באיחור של כחצי שעה, כאשר בין הנואמים המתוכננים שאכן הגיעו לבסוף, נמנה גם רבה של תל אביב, ישראל מאיר לאו. "אפילו לא שלחו סגן שר שייצג את הממשלה", הוסיף בן-שם. "בעוד שהממשלה דנה בצדק חברתי, היא יוצרת עיוות במקום אחר. השרים העבירו מסר קשה לנופלים ולמשפחות - מדינת ישראל לא רוצה לזכור שלפני כמה עשורים נהרגו 2,700 חיילים למען הגנת הארץ. הזילות בשכול הפכה לדבר שבשגרה וארגון יד לבנים לא יעבור לסדר היום על כך".


בבית העלמין בקריית שאול קבורים מאות חללים שהתגוררו בגוש דן. כמדי שנה, הגיעה לאזכרה גם רחלי סטלר, ששכלה

במלחמה את בן דודה יאיר. "אם אני יכולתי כמו בכל שנה לעזוב באמצע היום את עבודתי בשביל לכבד את הנופלים, אז גם שרי הממשלה יכולים לעשות זאת. זו בושה שזהו היחס שצריכים לקבל המשפחות השכולות מממשלת ישראל", אמרה.


פלד: מצר שיעלון לא הגיע; יעלון: טעות מצערת
עודד נאווי, שגיסו איסי סחייק נפל ביום הראשון לקרבות, הוסיף כי "מדובר בפגיעה ישירה בהורים רבים. זה מעליב ואין דבר מכובד יותר מהגעה של נציג ממשלה או כנסת שיבוא ויגיד כמה מילים לזכר הנופלים וילך".



מלשכת השר פלד נמסר בתגובה כי "השר יעלון ביקש שפלד יחליפו בטקס ופלד הבהיר לו שיסכים לעשות זאת רק אם ישיבת הממשלה שעסקה בדו"ח טרכטנברג תסתיים בשעה 15:00. כבר בשעה 14:30 הודיע פלד ליעלון וללשכתו כי מאחר והישיבה מתארכת הוא לא יחליפו. פלד ימשיך ללוות את המשפחות השכולות כפי שעשה עד היום, הם חלק מהותי מחייו ולא רק בימי זיכרון. הוא מצר על כך שהשר יעלון בחר לא להגיע לטקס".



בלשכתו של יעלון אמרו כי "השר התבקש על ידי ארגון יד לבנים להשתתף בטקס בקרית שאול ונענה באופן מיידי. משהתברר לו שהוא אמור להשתתף בדיון שאינו יכול לוותר על נוכחותו בו, ושנקבע לשעת הטקס, ביקש יעלון מפלד להחליפו ואף עדכן בכךאת ראשי יד לבנים. פלד נענה לבקשה, אבל אי הבנה מצערת בין השניים נוצר מצב בו לא נכח איש מהם בטקס. יעלון מביע צער רב בפני המשפחות ומשתתפי הטקס על שהתרחש. יעלון, שהקדיש את מיטב שנותיו לצה"ל, משתתף באופן קבוע בטקסים ובאזכרות לחללי מערכות ישראל, ואף עשה זאת ביום חמישי שעבר בטקס לזכר חללי הצנחנים. כך יקפיד לעשות גם בעתיד".



מדובר צה"ל נמסר בתגובה כי "בטקס הממלכתי לזכר חללי מלחמת יום הכיפורים, שנערך בהר הרצל, נכחו הרמטכ"ל וראש אכ"א. צה"ל מצר על כך כי בשל תקלה שנפלה בתום לב לא נכח נציג רשמי בטקס בקרית שאול. זר צה"ל הונח כסדרו על ידי קצינה בכירה שנכחה בטקס".



http://www.ynet.co.il//articles/0,7340,L-4133115,00.html
חזרה למעלה

ישראל פטריאוטי
אורח








הודעהפורסם: ראשון 25.03.12 14:55    נושא ההודעה: שגריר ברה"מ במצרים וינוגרדוב היתה קונספירציה בין ארה"ב - מצרים - ישראל במלחמת יום הכיפורים

מלחמת כיפור: היתה תוכנית לתת למצרים ניצחון קטן - רק כמה אלפי הרוגים בכל צד
שיחה עם העיתונאי ישראל שמיר שקרא את ספרו של וינוגרדוב, שגריר ברה"מ לשעבר במצרים בשנות ה- 70. בספר בן ה- 500 עמודים מספר וינוגרדוב שהיתה קונספירציה בין ארה"ב - מצרים - ישראל, שמורכבת מ- 3 צלעות: לתת למצרים "ניצחון קטן" (רק כמה אלפי הרוגים לכל צד), להכות את הסורים בעוצמה רבה, לסלק את ההשפעה הסובייטית ולהכניס את ארה"ב כנותנת החסות למצרים.
18:40 (19/03/12) שאול כהן
בזמנו פירסמנו מזכר בן 24 עמודים ששלח וינוגרדוב עם ההשערות שלו, אבל עכשיו מדובר בספר שמספר את כל הסיפור
ב- 500 עמודים. להלן חומר קודם:
חשיפה: השגריר וינוגרדוב מספר - היתה קונספירציה במלחמת כיפור
שיחה עם העיתונאי והסופר ישראל שמיר השוהה במוסקבה שקרא את זכרונותיו של השגריר הרוסי וינוגרדוב במצרים (70 - 74) שטוען שהיה הסכם בין
קיסינג'ר - סאדאת - גולדה לתת למצרים למצרים ניצחון קצט במלחמת כיפור. לכן גם לא גייסו מילואים ולא נתנו מכה מקדימה! 2600 בחורים שילמו
בחייהם בגלל התוכנית הזו של ממשלת המערך. כולל מסמכים ברוסית ומחקר של ד"ר אורי מילשטיין 17:15 (22/02/12)
וינוגרדוב שאל את סאדאת:
1. למה יש מרווח של 40 ק"מ בין הארמיות השנייה והשלישית? (דרך המרווח הזה פרצו הכוחות הישראליים וחצו את התעלה).
2. למה אינכם מחסלים את 5 הטנקים שחצו את התעלה לכיוון מזרח?
3. למה אינכם עוצרים את 150 הטנקים הישראליים שחצו את התעלה?

סאדאת חזר ואמר לוינוגרדוב: אין סכנה, אין לזה משמעות צבאית, אלא רק משמעות פוליטית. האם ממשלת
המערך בראשות גולדה מאיר הסכימה לטירוף הזה?


חלק 1 - שיחה עם העיתונאי ישראל שמיר - 12:30 דק'
http://www.kr8.co.il/BRPortalStorage/a/52/80/04-f24UNXxU3d.mp3


חלק 2 - שיחה עם העיתונאי ישראל שמיר - 12:00 דק'
http://www.kr8.co.il/BRPortalStorage/a/52/80/06-heUyPGLlCT.mp3

להורדה:
ישראל שמיר וינוגרדוב כתב בספרו היתה קונספירציה1.mp3
ישראל שמיר וינוגרדוב כתב בספרו היתה קונספירציה2.mp3



קישור לספר ברוסית
http://books.google.ru/books?id=qdhJAAAAMAAJ&q=%D0%BF%D0%BE%D1%81%D0%B E%D0%BB+%D0%B2%D0%B8%D0%BD%D0%BE%D0%B3%D1%80%D0%B0%D0%B4%D0%BE%D0%B2&d q=%D0%BF%D0%BE%D1%81%D0%BE%D0%BB+%D0%B2%D0%B8%D0%BD%D0%BE%D0%B3%D1%80% D0%B0%D0%B4%D0%BE%D0%B2&hl=en&sa=X&ei=fkpnT4xwzNHhBNb0vOcB&redir_esc=y


רוסית: קישור ל- 4 עמודים מהספר (ניתן להוריד מהגלריה)
http://www.scribd.com/doc/85853812/Kr8-4-pages-
From-Vinogradovs-Book

A CounterPunch Exclusive: Collusion and Betrayal on the Suez Canal
What Really Happened in the “Yom Kippur” War?
by ISRAEL SHAMIR

Moscow

Here in Moscow I recently received a dark-blue folder dated 1975. It contains one of the most well-buried secrets of Middle Eastern and of US diplomacy. The secret file, written by the Soviet Ambassador in Cairo, Vladimir M. Vinogradov, apparently a draft for a memorandum addressed to the Soviet politbureau, describes the 1973 October War as a collusive enterprise between US, Egyptian and Israeli leaders, orchestrated by Henry Kissinger. If you are an Egyptian reader this revelation is likely to upset you. I, an Israeli who fought the Egyptians in the 1973 war, was equally upset and distressed, – yet still excited by the discovery. For an American it is likely to come as a shock.

According to the Vinogradov memo (to be published by us in full in the Russian weekly Expert next Monday), Anwar al-Sadat, holder of the titles of President, Prime Minister, ASU Chairman, Chief Commander, Supreme Military Ruler, entered into conspiracy with the Israelis, betrayed his ally Syria, condemned the Syrian army to destruction and Damascus to bombardment, allowed General Sharon’s tanks to cross without hindrance to the western bank of the Suez Canal, and actually planned a defeat of the Egyptian troops in the October War. Egyptian soldiers and officers bravely and successfully fought the Israeli enemy – too successfully for Sadat’s liking as he began the war in order to allow for the US comeback to the Middle East.

He was not the only conspirator: according to Vinogradov, the grandmotherly Golda Meir knowingly sacrificed two thousand of Israel’s best fighters – she possibly thought fewer would be killed — in order to give Sadat his moment of glory and to let the US secure its positions in the Middle East. The memo allows for a completely new interpretation of the Camp David Treaty, as one achieved by deceit and treachery.

Vladimir Vinogradov was a prominent and brilliant Soviet diplomat; he served as ambassador to Tokyo in the 1960s, to Cairo from 1970 to 1974, co-chairman of the Geneva Peace Conference, ambassador to Teheran during the Islamic revolution, the USSR Deputy Minister of Foreign Affairs and the Minister of Foreign Affairs of the Russian Federation. He was a gifted painter and a prolific writer; his archive has hundreds of pages of unique observations and notes covering international affairs, but the place of honor goes to his Cairo diaries, and among others, descriptions of his hundreds of meetings with Sadat and the full sequence of the war as he observed it unfold at Sadat’s hq as the big decisions were made. When published, these notes will allow to re-evaluate the post-Nasser period of Egyptian history.

Vinogradov arrived to Cairo for Nasser’s funeral and remained there as the Ambassador. He recorded the creeping coup of Sadat, least bright of Nasser’s men, who became Egypt’s president by chance, as he was the vice-president at Nasser’s death. Soon he dismissed, purged and imprisoned practically all important Egyptian politicians, the comrades-in-arms of Gamal Abd el Nasser, and dismantled the edifice of Nasser’s socialism. Vinogradov was an astute observer; not a conspiracy cuckoo. Far from being headstrong and doctrinaire, he was a friend of Arabs and a consistent supporter and promoter of a lasting and just peace between the Arabs and Israel, a peace that would meet Palestinian needs and ensure Jewish prosperity.

The pearl of his archive is the file called The Middle Eastern Games. It contains some 20 typewritten pages edited by hand in blue ink, apparently a draft for a memo to the Politburo and to the government, dated January 1975, soon after his return from Cairo. The file contains the deadly secret of the collusion he observed. It is written in lively and highly readable Russian, not in the bureaucratese we’d expect. Two pages are added to the file in May 1975; they describe Vinogradov’s visit to Amman and his informal talks with Abu Zeid Rifai, the Prime Minister, and his exchange of views with the Soviet Ambassador in Damascus. Vinogradov did not voice his opinions until 1998, and even then he did not speak as openly as in this draft. Actually, when the suggestion of collusion was presented to him by the Jordanian prime minister, being a prudent diplomat, he refused to discuss it.

The official version of the October war holds that on October 6, 1973, in conjunction with Hafez al-Assad of Syria, Anwar as-Sadat launched a surprise attack against Israeli forces. They crossed the Canal and advanced a few miles into the occupied Sinai. As the war progressed, tanks of General Ariel Sharon crossed the Suez Canal and encircled the Egyptian Third Army. The ceasefire negotiations eventually led to the handshake at the White House.

For me, the Yom Kippur War (as we called it) was an important part of my autobiography. A young paratrooper, I fought that war, crossed the canal, seized Gabal Ataka heights, survived shelling and face-to-face battles, buried my buddies, shot the man-eating red dogs of the desert and the enemy tanks. My unit was ferried by helicopters into the desert where we severed the main communication line between the Egyptian armies and its home base, the Suez-Cairo highway. Our location at 101 km to Cairo was used for the first cease fire talks; so I know that war not by word of mouth, and it hurts to learn that I and my comrades-at-arms were just disposable tokens in the ruthless game we – ordinary people – lost. Obviously I did not know it then, for me the war was a surprise, but then, I was not a general.

Vinogradov dispels the idea of surprise: in his view, both the canal crossing by the Egyptians and the inroads by Sharon were planned and agreed upon in advance by Kissinger, Sadat and Meir. The plan included the destruction of the Syrian army as well.

At first, he asks some questions: how the crossing could be a surprise if the Russians evacuated their families a few days before the war? The concentration of the forces was observable and could not escape Israeli attention. Why did the Egyptian forces not proceed after the crossing but stood still? Why did they have no plans for advancing? Why there was a forty km-wide unguarded gap between the 2d and the 3d armies, the gap that invited Sharon’s raid? How could Israeli tanks sneak to the western bank of the Canal? Why did Sadat refuse to stop them? Why were there no reserve forces on the western bank of the Canal?

Vinogradov takes a leaf from Sherlock Holmes who said: when you have eliminated the impossible, whatever remains, however improbable, must be the truth. He writes: These questions can’t be answered if Sadat is to be considered a true patriot of Egypt. But they can be answered in full, if we consider a possibility of collusion between Sadat, the US and Israeli leadership – a conspiracy in which each participant pursued his own goals. A conspiracy in which each participant did not know the full details of other participants’ game. A conspiracy in which each participant tried to gain more ground despite the overall agreement between them.

Sadat’s Plans

Before the war Sadat was at the nadir of his power: in Egypt and abroad he had lost prestige. The least educated and least charismatic of Nasser’s followers, Sadat was isolated. He needed a war, a limited war with Israel that would not end with defeat. Such a war would release the pressure in the army and he would regain his authority. The US agreed to give him a green light for the war, something the Russians never did. The Russians protected Egypt’s skies, but they were against wars. For that, Sadat had to rely upon the US and part with the USSR. He was ready to do so as he loathed socialism. He did not need victory, just no defeat; he wanted to explain his failure to win by deficient Soviet equipment. That is why the army was given the minimal task: crossing the Canal and hold the bridgehead until the Americans entered the game.

Plans of the US

During decolonisation the US lost strategic ground in the Middle East with its oil, its Suez Canal, its vast population. Its ally Israel had to be supported, but the Arabs were growing stronger all the time. Israel had to be made more flexible, for its brutal policies interfered with the US plans. So the US had to keep Israel as its ally but at the same time Israel’s arrogance had to be broken. The US needed a chance to “save” Israel after allowing the Arabs to beat the Israelis for a while. So the US allowed Sadat to begin a limited war.

Israel

Israel’s leaders had to help the US, its main provider and supporter. The US needed to improve its positions in the Middle East, as in 1973 they had only one friend and ally, King Feisal. (Kissinger told Vinogradov that Feisal tried to educate him about the evilness of Jews and Communists.) If and when the US was to recover its position in the Middle East, the Israeli position would improve drastically. Egypt was a weak link, as Sadat disliked the USSR and the progressive forces in the country, so it could be turned. Syria could be dealt with militarily, and broken.

The Israelis and Americans decided to let Sadat take the Canal while holding the mountain passes of Mittla and Giddi, a better defensive line anyway. This was actually Rogers’ plan of 1971, acceptable to Israel. But this should be done in fighting, not given up for free.

As for Syria, it was to be militarily defeated, thoroughly. That is why the Israeli Staff did sent all its available troops to the Syrian border, while denuding the Canal though the Egyptian army was much bigger than the Syrian one. Israeli troops at the Canal were to be sacrificed in this game; they were to die in order to bring the US back into the Middle East.

However, the plans of the three partners were somewhat derailed by the factors on the ground: it is the usual problem with conspiracies; nothing works as it should, Vinogradov writes in his memo to be published in full next week in Moscow’s Expert.

Sadat’s crooked game was spoiled to start with. His presumptions did not work out. Contrary to his expectations, the USSR supported the Arab side and began a massive airlift of its most modern military equipment right away. The USSR took the risk of confrontation with the US; Sadat had not believed they would because the Soviets were adamant against the war, before it started. His second problem, according to Vinogradov, was the superior quality of Russian weapons in the hands of Egyptian soldiers — better than the western weapons in the Israelis’ hands.

As an Israeli soldier of the time I must confirm the Ambassador’s words. The Egyptians had the legendary Kalashnikov AK-47 assault rifles, the best gun in the world, while we had FN battle rifles that hated sand and water. We dropped our FNs and picked up their AKs at the first opportunity. They used anti-tank Sagger missiles, light, portable, precise, carried by one soldier. Saggers killed between 800 and 1200 Israeli tanks. We had old 105 mm recoilless jeep-mounted rifles, four men at a rifle (actually, a small cannon) to fight tanks. Only new American weapons redressed the imbalance.

Sadat did not expect the Egyptian troops taught by the Soviet specialists to better their Israeli enemy – but they did. They crossed the Canal much faster than planned and with much smaller losses. Arabs beating the Israelis – it was bad news for Sadat. He overplayed his hand. That is why the Egyptian troops stood still, like the sun upon Gibeon, and did not move. They waited for the Israelis, but at that time the Israeli army was fighting the Syrians. The Israelis felt somewhat safe from Sadat’s side and they sent all their army north. The Syrian army took the entire punch of Israeli forces and began its retreat. They asked Sadat to move forward, to take some of the heat off them, but Sadat refused. His army stood and did not move, though there were no Israelis between the Canal and the mountain passes. Syrian leader al Assad was convinced at that time that Sadat betrayed him, and he said so frankly to the Soviet ambassador in Damascus, Mr Muhitdinov, who passed this to Vinogradov. Vinogradov saw Sadat daily and asked him in real time why he was not advancing. He received no reasonable answer: Sadat muttered that he does not want to run all over Sinai looking for Israelis, that sooner or later they would come to him.

The Israeli leadership was worried: the war was not going as expected. There were big losses on the Syrian front, the Syrians retreated but each yard was hard fought; only Sadat’s passivity saved the Israelis from a reverse. The plan to for total Syrian defeat failed, but the Syrians could not effectively counterattack.

This was the time to punish Sadat: his army was too efficient, his advance too fast, and worse, his reliance upon the Soviets only grew due to the air bridge. The Israelis arrested their advance on Damascus and turned their troops southwards to Sinai. The Jordanians could at this time have cut off the North-to-South route and king Hussein proposed this to Sadat and Assad. Assad agreed immediately, but Sadat refused to accept the offer. He explained it to Vinogradov that he did not believe in the fighting abilities of the Jordanians. If they entered the war, Egypt would have to save them. At other times he said that it is better to lose the whole of Sinai than to lose a square yard on the Jordan: an insincere and foolish remark, in Vinogradov’s view. So the Israeli troops rolled southwards without hindrance.

During the war, we (the Israelis) also knew that if Sadat advanced, he would gain the whole of Sinai in no time; we entertained many hypotheses why he was standing still, none satisfactory. Vinogradov explains it well: Sadat ran off his script and was waited for US involvement. What he got was the deep raid of Sharon.

This breakthrough of the Israeli troops to the western bank of the Canal was the murkiest part of the war, Vinogradov writes. He asked Sadat’s military commanders at the beginning of the war why there is the forty km wide gap between the Second and the Third armies and was told that this was Sadat’s directive. The gap was not even guarded; it was left wide open like a Trojan backdoor in a computer program.

Sadat paid no attention to Sharon’s raid; he was indifferent to this dramatic development. Vinogradov asked him to deal with it when only the first five Israeli tanks crossed the Canal westwards; Sadat refused, saying it was of no military importance, just a “political move”, whatever that meant. He repeated this to Vinogradov later, when the Israeli foothold on the Western bank of became a sizeable bridgehead. Sadat did not listen to advice from Moscow, he opened the door for the Israelis into Africa.

This allows for two explanations, says Vinogradov: an impossible one, of the Egyptians’ total military ignorance and an improbable one, of Sadat’s intentions. The improbable wins, as Sherlock Holmes observed.

The Americans did not stop the Israeli advance right away, says Vinogradov, for they wanted to have a lever to push Sadat so he would not change his mind about the whole setup. Apparently the gap was build into the deployments for this purpose. So Vinogradov’s idea of “conspiracy” is that of dynamic collusion, similar to the collusion on Jordan between the Jewish Yishuv and Transjordan as described by Avi Shlaim: there were some guidelines and agreements, but they were liable to change, depending on the strength of the sides.

Bottom line

The US “saved” Egypt by stopping the advancing Israeli troops. With the passive support of Sadat, the US allowed Israel to hit Syria really hard.

The US-negotiated disengagement agreements with the UN troops in-between made Israel safe for years to come.

(In a different and important document, “Notes on Heikal’s book Road to Ramadan”, Vinogradov rejects the thesis of the unavoidability of Israeli-Arab wars: he says that as long as Egypt remains in the US thrall, such a war is unlikely. Indeed there have been no big wars since 1974, unless one counts Israeli “operations” in Lebanon and Gaza.)

The US “saved” Israel with military supplies.

Thanks to Sadat, the US came back to the Middle East and positioned itself as the only mediator and “honest broker” in the area.

Sadat began a violent anti-Soviet and antisocialist campaign, Vinogradov writes, trying to discredit the USSR. In the Notes, Vinogradov charges that Sadat spread many lies and disinformation to discredit the USSR in the Arab eyes. His main line was: the USSR could not and would not liberate Arab soil while the US could, would and did. Vinogradov explained elsewhere that the Soviet Union was and is against offensive wars, among other reasons because their end is never certain. However, the USSR was ready to go a long way to defend Arab states. As for liberation, the years since 1973 have proved that the US can’t or won’t deliver that, either – while the return of Sinai to Egypt in exchange for separate peace was always possible, without a war as well.

After the war, Sadat’s positions improved drastically. He was hailed as hero, Egypt took a place of honor among the Arab states. But in a year, Sadat’s reputation was in tatters again, and that of Egypt went to an all time low, Vinogradov writes.

The Syrians understood Sadat’s game very early: on October 12, 1973 when the Egyptian troops stood still and ceased fighting, President Hafez el Assad said to the Soviet ambassador that he is certain Sadat was intentionally betraying Syria. Sadat deliberately allowed the Israeli breakthrough to the Western bank of Suez, in order to give Kissinger a chance to intervene and realise his disengagement plan, said Assad to Jordanian Prime Minister Abu Zeid Rifai who told it to Vinogradov during a private breakfast they had in his house in Amman. The Jordanians also suspect Sadat played a crooked game, Vinogradov writes. However, the prudent Vinogradov refused to be drawn into this discussion though he felt that the Jordanians “read his thoughts.”

When Vinogradov was appointed co-chairman of the Geneva Peace Conference, he encountered a united Egyptian-American position aiming to disrupt the conference, while Assad refused even to take part in it. Vinogradov delivered him a position paper for the conference and asked whether it is acceptable for Syria. Assad replied: yes but for one line. Which one line, asked a hopeful Vinogradov, and Assad retorted: the line saying “Syria agrees to participate in the conference.” Indeed the conference came to nought, as did all other conferences and arrangements.

Though the suspicions voiced by Vinogradov in his secret document have been made by various military experts and historians, never until now they were made by a participant in the events, a person of such exalted position, knowledge, presence at key moments. Vinogradov’s notes allow us to decipher and trace the history of Egypt with its de-industrialisation, poverty, internal conflicts, military rule tightly connected with the phony war of 1973.

A few years after the war, Sadat was assassinated, and his hand-picked follower Hosni Mubarak began his long rule, followed by another participant of the October War, Gen Tantawi. Achieved by lies and treason, the Camp David Peace treaty still guards Israeli and American interests. Only now, as the post-Camp David regime in Egypt is on the verge of collapse, one may hope for change. Sadat’s name in the pantheon of Egyptian heroes was safe until now. In the end, all that is hidden will be made transparent.

Postscript. In 1975, Vinogradov could not predict that the 1973 war and subsequent treaties would change the world. They sealed the fate of the Soviet presence and eminence in the Arab world, though the last vestiges were destroyed by American might much later: in Iraq in 2003 and in Syria they are being undermined now. They undermined the cause of socialism in the world, which began its long fall. The USSR, the most successful state of 1972, an almost-winner of the Cold war, eventually lost it. Thanks to the American takeover of Egypt, petrodollar schemes were formed, and the dollar that began its decline in 1971 by losing its gold standard – recovered and became again a full-fledged world reserve currency. The oil of the Saudis and of sheikdoms being sold for dollars became the new lifeline for the American empire. Looking back, armed now with the Vinogradov Papers, we can confidently mark 1973-74 as a decisive turning point in our history.

ISRAEL SHAMIR has been sending dispatches to CounterPunch from Moscow.

http://www.counterpunch.org/2012/02/22/what-really-happened-in-the-yom -kippur-war/


http://www.kr8.co.il/BRPortal/br/P102.jsp?arc=311184

חזרה למעלה

הצג הודעות מלפני:   
הגב לנושא    אינדקס הפורומים -> הודעות של נקים כל הזמנים הם GMT + 2 שעות
עמוד 1 מתוך 1

נבחרים

גילויים אחרונים בפרשת רצח יצחק רבין ז"ל

הקשרים של `המאפיה` המשפטית נחשפים

הצטרף עכשיו למאבק של נקים נגד השחיתות השלטונית

גלובס חושף שהפרקליטות מושחתת השופטת הדס יהלום מאשרת זאת אך לא עושה דבר

תודה למאות הלייקים, שדרגנו
לדף חדש תודה לחדש לנו לייק!


 
קפוץ אל:  
אתה לא יכול לפרסם נושאים חדשים בפורום זה
אתה יכול להגיב לנושאים בפורום זה
אתה לא יכול לערוך את הודעותיך בפורום זה
אתה לא יכול למחוק את הודעותיך בפורום זה
אתה יכול להצביע בסקרים בפורום זה
You cannot attach files in this forum
You can download files in this forum
תגובה כללית לאתר זה כאן, תגובה להודעה או כתבה ספציפית יש להגיב למעלה,תודה!


WANT TO KNOW WHO REALLY RULES THE STATE OF ISRAEL? GO TO THE SCHLAFF AFFAIR

Powered by Nakim Israeli Citizens ֲ© People of Israel 2005, 2021



משה גל טדי קולק דוד בן גוריון
Powered by phpBB © 2001, 2005 phpBB Group