לעמוד החדשות
המצטרף/ת האחרון/ה לארגון נקים גב' רויטל מ- רמת השרון --- דוד בן גוריון וראשית השת"פ עם האויב בשואה עד להפקרות הבטחונית של היום
יואב יצחק מאשים את מרדכי גילת מישראל היום וגידי וייץ מהארץ הם שתקו ושיקרו על פרשת טלנסקי  
הגב לנושא    אינדקס הפורומים -> ביקורת על העיתונות בישראל



עדכונים של נקים:

אהוד ברק והסחיטה במיליונים (לכאורה) של סוכן המוסד ג'פרי אפשטיין
ראשון 07.01.24 0:58

חשיפה,מי שהורה על גיוסו של ג'פריי אפשטיין למוסד הוא לא אחר מאשר אהוד ברק כאשר היה ראש אמ"ן
שישי 05.01.24 12:41

היום יתקיים ערר במשפט דרייפוס ללוחם גיבור במשטרת ישראל
רביעי 27.12.23 20:28

מומלצים:

אוהב את ישראל, אוהב צדק? לארגון `נקים` דרוש נדבן פילנטרופ ולוחם

מעריב חושף ששופטי העליון גונבים מהציבור הטבות מפליגות הכל בניגוד גמור לחוק

רצח רבין:השבכ נעתר לבקשה של נקים לשחרר את פרופ' היס מחובת הסודיות על ניתוח הגופה

בלי בושה: השופטת ורדה אלשיך סידרה למקורבה השופט בדימוס פלפל שכר טרחה של 10 מיליון ש"ח

עמיר מנור, כתב מעריב, הוקלט משקר טרם הוציא כתבה שקרית נגד 'נקים' המיחצנת את רשם האגודות ושותפיו

שחיתות מע' המשפט פורצת את מחסום הקול,ראיון על ארגון נקים בקול ישראל, בייניש, מזוז ושנדר תחת ביקורת

הראל סגל: 'יש אדונים לארץ הזו והדמוקרטיה משרתת אותם ואת האינטרסים שלהם. כל היתר, וזה כולל את רובכם, נתונים במעמד עבדים החיים באשליית אדנות...'

צפה בנושא הקודם :: צפה בנושא הבא  
מחבר הודעה
מחלקה ראשונה
אורח








הודעהפורסם: שני 26.05.08 7:04    נושא ההודעה: יואב יצחק מאשים את מרדכי גילת מישראל היום וגידי וייץ מהארץ הם שתקו ושיקרו על פרשת טלנסקי

גילת וגידי וייץ ידעו, שתקו ושיקרו


> מרדכי גילת. ידע, שתק ועכשיו משקר
> גידי וייץ. ידע שתק ועכשיו הוא משקר
> דן מרגלית שוב מטעה את הציבור

העיתונאים מרדכי גילת וגידי וייץ קיבלו מידע על מעטפות הכסף עוד בתחילת 2007 למרות זאת הם נמנעו מלפרסם עכשיו, אחרי פריצת המשטרה, הם מכזבים בטוענם שהם-הם שפרסמו והביאו לחשיפת הציר אולמרט-טלנסקי

▪ ▪ ▪
שנים רבות אני טוען, שוב ושוב, כי העיתונות מושחתת לא פחות מאלה הפוליטיקאים אותם היא מוקיעה. שנים הרבה אני מצביע על עיתונאים ועיתונים מסוימים, שנותנים ידם לשחיתות בעצם התנהלותם השערורייתית והפסולה, כפי שנבהיר להלן.

הפעם נעסוק בשניים מהם: מרדכי גילת (ישראל היום), ובן טיפוחיו, גידי וייץ (הארץ). שני אלה, כך מתברר אפילו מגירסתם, ידעו ושתקו. הם החזיקו מידע נפיץ ביותר נגד ראש הממשלה, אהוד אולמרט, בדבר מעטפות הכסף שהעביר איש העסקים משה (מוריס) טלנסקי. אך משיקולים זרים הם העדיפו לשתוק, לצנזר את המידע ולהימנע מלפרסמו. הם שמרו את המידע הממוסמך עמוק עמוק במגירות, במקום לעשות את חובתם העיתונאית: לפרסם זאת ברבים, באמצעות כלי התקשורת, כדי להביא לחקירה ולסילוקו של אולמרט מכהונתו כראש ממשלה.

גילת, כמעט כרגיל, נמנע במשך כשנתיים מחשיפת פרשות חדשות על אולמרט, בעיתון ידיעות אחרונות, וקיבל את מרותו של ארנון (נוני) מוזס: צנזורה. הגנה על אולמרט. גילת, פחדן שכמותו, לא העז "להרים ראש" ולוותר על השכר הגבוה בידיעות אחרונות. רק לאחר שתי שנות צנזורה חריגות והרסניות, ולאחר שמצא מקום חלופי, עם הרבה יותר כסף, הוא דילג מסיר בשר אחד (מוזס) לסיר בשר אחר (אדלסון).


הצביעות של גילת ווייץ

לו רק צינזרו ו/או נתנו ידם לצנזורה, ניחא. אנחנו מורגלים בזאת. גילת התמחה בכך בעיתון ידיעות אחרונות, למרות ששימש כתחקירן של העיתון וחובתו היתה דווקא לפרסם לטובת הציבור. אלא ששני אלה, אוי לבושה, אחרי שהמשטרה (בעזרת משרד מבקר המדינה שגילה את יומני אולמרט) הבקיעה את פרשת אולמרט-טלנסקי, ואחרי שאפילו אולמרט מתחיל להריח ליזול, טוענים עכשיו - למרבה החוצפה, כי הם-הם שהביאו, באמצעות הפרסומים שלהם, לחשיפת הפרשה.

רשימה זו לא נועדה לשלול מהם קרדיט שהם מנכסים לעצמם - אני נותן קרדיט רב דווקא לציבור הקוראים שיודע מי פרסם מה ומתי - אלא להצביע על חטאיהם, ולהוקיעם על כך שהם פועלים בדרך שיש בה משום "גניבת דעת". ובעניין זה, בעיני, הם אינם שונים מגנבים אחרים - אלה גונבים כסף, ואלה גונבים דעת. אני מוצא לנכון להצביע על חטאיהם, כדי שציבור הגולשים יידע את העובדות וכדי שכל קורא סביר יבין עם מי יש לו עסק (יותר מ-700 אלף גולשים ייחודיים בחודש ב-Nfc ובכך הם מצביעים בנו אמון).

כתבתי לעיל, כי גילת וגידי וייץ פועלים בניסיון לבצע גניבת דעת; וכי הם מפרסמים כזבים שוב ושוב. ברשימה זו נטפל בכל אחד מהם בנפרד. לשם כך אשתמש במה שהם פרסמו בעיתונם.




מרדכי גילת. ידע, שתק ועכשיו משקר



בגליון 22.05.08 שהתפרסם על-פני שני עמודים, גולל גילת את גלגולי פרשת אולמרט-טלנסקי. מנקודת ראותו, כמובן. בחלק ניכר מרשימתו הוא נוטל לעצמו מנה גדושה של קרדיט על חשיפת הפרשה ומחלק כמה שיירים לגידי וייץ. להלן הכזבים שכתב, וכן הדברים שהציג באופן מעוות, ולעומתם - האמת הפשוטה:


עיתוי פריצת הפרשה


הטיעון של גילת (ציטוט) - "שתי כותרות ראשיות ב'ישראל היום' שפורסמו כאן לפני כחודשיים, הן שגרמו לחשיפת הפרשה שמסעירה עכשיו את המדינה. כותרת אחת מיום 26.03.08 גילתה כי יש ראיות נגד אולמרט והאשימה את המשטרה בניסיון למרוח את התיק. כותרת שנייה, שפורסמה כעבור שבוע, הטילה את האחריות למחדל הזה על בכירים בפרקליטות המדינה. הסיבה: המשטרה טענה באוזני, שלא קיבלה מהפרקליטות את המסמכים שנתפסו בחקירת מבקר המדינה במחשב של שולה זקן."


האמת הפשוטה –

מבקר המדינה, המשטרה והפרקליטות, עשו מלאכתם באופן הראוי לשבח. היומנים נתפסו בחודש מאי 2006, הרבה-הרבה לפני שעיתון ישראל היום נוסד... היומנים הועברו לפרקליטות, אך בהנחיית היועמ"ש מני מזוז הם לא הועברו ישירות למשטרה ולא נעשה שימוש בקבצי המסמכים שהעביר המבקר [ראיות שתופס המבקר אינן קבילות לצורך הליך פלילי, י.י.]. זו הסיבה לאי-העברת המסמכים ישירות מהפרקליטות למשטרה, ולא שום ניסיונות שיבוש ומריחה, כפי שטען גילת בהשמצותיו נגד גופים אלה. עובדות נוספות הראויות לציון:


בהנחיית היועמ"ש ביצעה המשטרה תפיסה במשרד התמ"ת, בנובמבר 2007. בין היתר נתפס והועתק מחדש כל הדיסק הקשיח באותו מחשב ששימש את שולה זקן, על כל תוכנו: מסמכים, יומנים, רשימות וכו' וכו'.


מאז נובמבר 2007 מצויים המסמכים/היומנים בידי המשטרה. לכן, טענת גילת כי הסתירו מהמשטרה את היומנים/המידע, וכי רק בעקבות התערבותו והתערבות גידי וייץ, במרס 2008, נתפסו היומנים, הינה משוללת יסוד.


מאז, כאמור, צוותי החקירה בעבודה (צוות כרמיה, צוות מרכז ההשקעות, וצוות המינויים בתמ"ת). החוקרים פועלים במרץ רב לפיצוח עשרות כיווני חקירה חדשים העולים מהיומנים. גם פרשת טלנסקי עלתה מהיומנים ומהמידע הנוסף שהועבר לחוקרי המשטרה, ולכן המתינה המשטרה לשעת כושר: לכך שטלנסקי יגיע לישראל, לקראת חג הפסח, ואז לחוקרו באזהרה. וכך אכן אירע וזו הסיבה העיקרית לפריצת הפרשה בעיתוי זה.


גילת תקף את המשטרה והטיל דופי בשיקול דעת החוקרים, על שאלו פנו לבית המשפט וביקשו וקיבלו צו איסור פרסום על פרטי הפרשה, ובמיוחד על יומני אולמרט. טענת גילת הינה דמגוגיה זולה, במיוחד בהתחשב בעובדה הפשוטה: לפי עדותו שלו, המסמכים מצויים בידיו מזה כשנה, והוא נמנע מלפרסמם. מדוע???

גילת ידע ושתק; עתה הוא מעוות את המציאות


הטיעון של גילת (ציטוט) - "לדפים האלה [מתוך יומני אולמרט, י.י.] ייחסתי חשיבות מיוחדת כיוון ששולה זקן, מזכירתו הוותיקה של אולמרט, מתארת בהם חלק מתנועת הכספים בחצר הפנימית של אולמרט. הם המפתח להנחת היד על העד טלנסקי, הם המפתח לפתיחת כספות הדולרים של אולמרט, הם המפתח להבנת תנועת התן-וקח בין אהוד אולמרט לפרקליטו ואיש סודו, עו"ד אורי מסר...

"בדפי היומן האלה, שהחשובים שבהם שמורים ברשותי וברשות עיתונאי הארץ, גידי וייץ, כבר קרוב לשנה (תרומת עובדים אמיצים בתמ"ת), מוזכרים מקורבים לאולמרט ומזדקר שמו של המיליונר מוריס טלנסקי, ידיד של אולמרט זה 15 שנה. טלנסקי היה נפגש עם אולמרט בארבע עיניים בארץ ובחו"ל, מעניק לו תרומות במזומנים למערכות הבחירות שלו ולמטרות נוספות, ודואג לשדרג לו את בתי המלון בחו"ל, הוא עטף אותו בהרבה הרבה כסף."


האמת הפשוטה –


גילת מודה - ידעתי במשך שנה (עוד בתחילת 2007). היו ברשותי מסמכים, ולמרות זאת לא פרסמתי. על כך ראוי גילת להוקעה, לא לקרדיט, ולא לראיונות מלוקקים בכלי תקשורת. מוזר שגילת עצמו אינו מבין איזה קלף נתן בידי אלה המצביעים עליו כעל משת"פ וכעל עיתונאי שסרח בכך שצינזר מידע.


גילת מציין שהמסמכים היו גם בידי עיתונאי הארץ, גידי וייץ, וכך הוא חושף את וייץ כמי שצינזר והעדיף לשתוק, במקום למלא את חובתו כלפי הציבור.


גילת מאשר שידע והבין את חומרת המידע. מה שמעלה את הטיעון: היו בידיך המסמכים. כך אתה טוען. קיבלת אותם ממקורות בנאמנות, מצד מקורות מידע שביקשו לחשוף את מעשיו הפליליים לכאורה של אולמרט, יחד עם שולה זקן ואורי מסר. מדוע לא פעלת? מדוע לא פרסמת את המידע?


גילת מסגיר מקורות מידע, כאשר הוא מצביע על "תרומת עובדים אמיצים בתמ"ת" - כמי שהעבירו לידיו את המסמכים. בכך הוא מפר עוד כללי בסיסי בעיתונאות ומועל באמונם של אותם גורמים שסיכנו עצמם כדי לחשוף את האמת (נעזוב כאן את השאלה האם הוא אינו עושה מניפולציה כדי להרחיק חשד מגורמי אכיפה שהחזיקו ביומנים...).


גידי וייץ. ידע שתק ועכשיו הוא משקר



גידי וייץ פועל שוב ושוב כדי "לנכס" לעצמו ולעיתון הארץ את פרשת מרכז ההשקעות-סיליקט. לשם כך הוא מפרסם שקרים, שוב ושוב, ואגב רצונו העז לזכות במעט תהילה, הוא הופך את סדר האירועים ומבלבל והופך את הסדר אפילו כשמדובר בעונות השנה. נפרט להלן את כזביו ברשימתו מיום 22.05.08:


מי חשף ומתי את פרשת מרכז ההשקעות


הטיעון של וייץ - באוקטובר 2007 הורה מזוז על פתיחת חקירה פלילית בפרשה. בהודעה שפירסם בעניין כתב היועץ המשפטי כי החליט על פתיחת החקירה בעקבות תחקיר "מוסף הארץ", שעסק ביחסי התן וקח בין ראש הממשלה אולמרט לעו"ד מסר.


האמת הפשוטה – פרשת מרכז ההשקעות (תיק סיליקט) הובאה בראשית 2006 לידיעת מבקר המדינה, השופט (בדימ.) מיכה לינדנשטראוס, בעיצומן של החשיפות ב-Nfc בפרשות: כרמיה, כ"ט בנובמבר ועוד (נזכור נא: באותה תקופה כל העיתונים שמרו על קשר השתיקה, כולל עיתון הארץ. למרות זאת, מבקר המדינה אזר עוז והורה על הבדיקות):


מיד עם קבלת המידע הבלעדי שקיבל המבקר, הוא מינה צוות בדיקה. הצוות ערך בדיקה מקיפה בחודשים מאי-יולי 2006. זמן קצר לאחר מכן הוציא המבקר, כפי שמחייב החוק, טיוטת דוח לתגובת המבוקרים ובהם למרכז ההשקעות, אורי מסר ואולמרט.


מאוחר יותר, ביום 01.09.06 פרסם עיתון הארץ את מה שכינה: "תחקיר נרחב", ובו חלק מאותם עניינים אותם בדק המבקר בפרשת סיליקט. בתחקיר לא נמסר לציבור כי המבקר כבר מצוי בעובי הקורה, וכי אין מדובר למעשה בתחקיר, אלא בדיווח על בדיקה שכבר התבצעה על-ידי המבקר...


באוקטובר 2007 הודיע היועמ"ש מני מזוז על החלטתו לפתוח בחקירה משטרתית בפרשת מרכז ההשקעות. בהודעה שפרסם משרד המשפטים נאמר, בין היתר: "בחודשים האחרונים נבחנו בפרקליטות ואצל היועץ המשפטי ממצאי הדוח [בפרשת סיליקט, י.י.], והחומר ששימש בסיס לו, וכן התגובות שהתקבלו כאמור. בנוסף לכך, נבחנו חומרים נוספים שהתקבלו ממקורות אחרים ביחס לפעילות אולמרט וגורמים בלשכתו במרכז ההשקעות, וכן ממצאי תחקיר שעשה העיתונאי גידי וייץ בעיתון הארץ, ובו הוצגו טענות על מקרים נוספים שבהם היה מעורב אולמרט בקידום פרויקטים שייצג עו"ד מסר מול מרכז ההשקעות".


הנה כי כן: היועמ"ש מייחס לוייץ את החשיפה בפניו של עניינים נוספים הנוגעים למרכז ההשקעות, ולא לחשיפת פרשת סיליקט אותה העביר לידיו המבקר. מבקר המדינה הוא שחשף ראשון את פרשת מרכז ההשקעות, חודשים רבים לפני עיתון הארץ/גידי וייץ. מבקר המדינה הוא שחשף את הפרשה המרכזית במרכז ההשקעות, היא פרשת סיליקט. גידי וייץ חשף מידע נוסף על מעורבותם של אולמרט-אורי מסר בפרשות נוספות במרכז ההשקעות, ואמנם גם על כך הורה היועמ"ש על חקירה.


ההצגה המעוותת מצד גידי וייץ, כאילו הכל התחיל ונברא בעקבות החשיפה בהארץ, וכאילו "יומני אולמרט" נתפסו בעקבות פרסום התחקיר בהארץ, הינה כוזבת. חד וחלק. היומנים נתפסו בחודש מאי 2006, ארבעה חודשים לפני פרסום התחקיר בעיתון הארץ. את זאת יכול כל אחד לבדוק אם יפנה למשרד מבקר המדינה.

מתי סילק עו"ד מסר את הכסף ממשרדו


הטיעון של וייץ - וייץ מסתמך על דברים שפורסמו בטעות בתוכנית עובדה (בעקבות כזבים קודמים שפרסם), כדי להיתלות בהם. וכך הוא כותב: בתחילת השבוע פירסמה התוכנית "עובדה" כי בקיץ 2006, מיד לאחר הפרסום בתחקיר הארץ בדבר מעורבותו של אולמרט בקידום ענייניהם של לקוחותיו של עו"ד מסר, הוציא מסר את הכספים שנאגרו בכספת במשרדו והחזירם לזקן [שולה]. וייץ מסתמך על דברים אלה כדי לקשור לעצמו כתרים.


האמת הפשוטה – בחודשים מאי-יולי 2006 ביצע מבקר המדינה ביקורת במרכז ההשקעות. גם אורי מסר נחקר, ואז הוא הרגיש שהקרקע בוערת תחת רגליו. זה היה השלב, בסביבות החודשים יוני-יולי, שהוא חשש לגורלו ולכן סילק את הכסף מהכספת במשרדו. הטיעון של גידי וייץ – אותו הוא מצטט מהתוכנית עובדה, כאילו סילוק הכסף נעשה "בקיץ 2006, מיד לאחר הפרסום בתחקיר הארץ", הינו אפוא תלוש מהמציאות: ראשית – הכסף סולק בחודשים יוני-יולי, וזאת בעיצומה של חקירת מבקר המדינה; שנית - תחקיר הארץ פורסם ביום 11.09.06, וזה מעט אחרי שנגמר הקיץ. לפחות רשמית (כדאי שמישהו מעורכי עיתון הארץ יסביר לוייץ שחודש ספטמבר זה כבר סתיו).

כיצד הגיעו המזכרים/היומנים למשטרה


הטיעון של וייץ - המזכרים של זקן שכבו בפרקליטות חודשים ארוכים מבלי שהועברו לצוות החקירה המשטרתי. רק במארס האחרון, בעקבות התערבות העיתונים הארץ וישראל היום, תפס צוות החקירה את המזכרים מהמחשבים של משרד התמ"ת והחל לבדוק את החשדות החדשים. המזכרים וכן מידע נוסף שנאסף על-ידי צוות החוקרים הוצג לחשודים המרכזיים בפרשה: שולה זקן, משה טלנסקי ועו"ד מסר...


האמת הפשוטה – כאמור לעיל, המזכרים/היומנים נתפסו במקור על-ידי אנשי מבקר המדינה, חודשים רבים לפני פרסום התחקיר בהארץ. פעם נוספת הם נתפסו על-ידי המשטרה, בצו שיפוטי, בחודש נובמבר 2007, מיד לאחר שהיועמ"ש הורה על פתיחת חקירה. הטיעון כאילו רק במרס 2008 נתפסו המסמכים, בעקבות התערבות הארץ וישראל היום, הינו כוזב מתחילתו עד סופו.


אין מדובר בכזב-סתם, אלא בניסיון לגניבת דעת זדונית, כדי ליצור אצל הקורא הסביר את הרושם, כאילו: 1) החקירה החלה בלעדית בעקבות תחקירו של גידי וייץ ב'הארץ'; 2) המסמכים נתפסו בעקבות התערבות העיתונים הארץ וישראל היום; 3) העולם נברא ומתקיים רק בזכות שני עיתונאים חרוצים, מוכשרים וישרי דרך: מרדכי גילת וגידי וייץ; בלעדיהם אנא אנו באים.


דן מרגלית שוב מטעה את הציבור



מרגלית. מטעה את הציבור




דן מרגלית הוא אחד העיתונאים הטובים בישראל. הוא מקצועי. הוא סקרן. הוא אמיץ. הוא מבין עניין. הוא יודע היטב מה תפקידו של עיתונאי וגם של איש ציבור בחברה דמוקרטית. דווקא בזכות זאת, כשהוא סוטה מדרכו ומציג את התנועה לאיכות השלטון בכלל ואת עו"ד אליעד שרגא בפרט כמי שנאבקו לחשיפת מעללי אולמרט – למרות שהעובדות שונות בתכלית, דווקא בשל זאת יש להצביע על מעשיו ופרסומיו הבלתי נכונים, ובמיוחד להזהיר שוב ושוב שהוא מטעה את הציבור.

בטורו בעיתון ישראל היום (20.05.0Cool, יום לאחר שחשף פרקליט המדינה, משה לדור, בפני שופטי בית המשפט העליון, פרטים נוספים בדבר מעטפות הכסף שקיבל אולמרט, כתב מרגלית (ציטוט):

"מה עוד נחוץ? עכשיו כבר לא מדובר במיכה לינדנשטראוס וביעקב בורובסקי שאפשר להציגם כציידים מרושעים של אהוד אולמרט, ולטעון כי אינם יציבים; ולא בד"ר ירון זליכה, שתומכי ראש הממשלה הכפישו בנוסח דומה ללא הכרה; ולא באליעד שרגא מהתנועה לאיכות השלטון ואפילו לא בחבורה של עיתונאים חורשי זדון ורעה. הפעם זה פרקליט המדינה משה לדור".

הנה כי כן:


מצד אחד, דן מרגלית מציג את אליעד שרגא כאחד האישים שנאבקו באולמרט, לצד לינדנשטראוס, בורובסקי, לדור ועיתונאים שבשמם הוא לא נוקב (הפעם...). בכך הוא מטעה את הציבור. כי זאת יש לדעת ולהזכיר: התנועה לאיכות השלטון החרישה במשך כשנתיים, ולא נקפה אצבע כדי להוקיע את אולמרט על מעשיו. נהפוך הוא: בתחילת התקופה הוזמן אולמרט להיות אורח כבוד בכנס שערכה התנועה נגד השחיתות.


מצד שני, מתעלם מרגלית לחלוטין ואינו מאזכר את התנועה שכן לחמה: תנועת אומ"ץ, בראשה עומד אריה אבנרי, שנאבקה לחשיפת מעללי אולמרט. אבנרי פעל הן במסגרת התנועה, הן כעיתונאי בפרסום רשימות Nfc, והן בתלונות שיזם ליועץ המשפטי לממשלה, למשטרה ולמי לא.

עו"ד אליעד שרגא, אליו פניתי בעיצומן של החשיפות, לא טרח לפעול ולהצטרף לעושים במלאכה. תחת זאת, ורק לאחר ששוחחתי והעמדתי אותו על מחדליו בפרשה זו, שלא לומר על שתיקתו המכוונת, הוא דאג לשגר מכתב מגומגם למבקר המדינה ובו דחק בו, כביכול, לסיים במהרה את הבדיקות הנערכות. התנהלותו של שרגא העלתה אצלי דאגה שמא שרגא חושש מידו הארוכה של אולמרט.

המכתב היה כל כך עלוב ביחס למכתבים השגרתיים והנוקבים של התנועה לאיכות השלטון, הנמסרים ברגיל מיידית לפרסום בתקשורת, עד כדי כך שאותו מכתב אפילו לא הוצא על-ידי דוברות התנועה לפרסום בתקשורת. ולא במקרה. אליעד שרגא ראה עצמו מנוע מהתעסקות עם אולמרט, בכל הקשור לענייני השחיתות. וסיבותיו עימו. רק כך ניתן להסביר מדוע שתק. ואם בפיו הסבר אחר הוא מוזמן להציגו.


עכשיו, כאמור, מציג מרגלית את אליעד שרגא כלוחם נגד השחיתות של אולמרט, וכמי שהוכפש על-ידי אולמרט ואנשיו. וזה פשוט לא נכון. חבל שמרגלית מטעה את הציבור ונוגס אגב כך גם באמינותו שלו.




רשימות נוספות: פרשת אולמרט + | פרשת אולמרט/טלנסקי
ההפתעה שבדרך: תיקי אולמרט הנחקרים יאוחדו לכתב אישום / יואב יצחק

פרקליט המדינה יוצא נגד השקרים של גילת / יואב יצחק

השאלות והגירסה שמסר אולמרט / יואב יצחק

שעת החסד של אולמרט / עו"ד יוסי דר

נבצרות מטעמי בריאות וביטחון / אפרי הלפרין

פרשת אולמרט / רות ביקסון

רות ביקסון - אדריכלית, הממונה על מחלקת הרישוי בעיריית ירושלים. פעלה בשנת 2005-2004 לסייע לאולמרט וליזמית (אלומות) להשיג אישורי בנייה, שלא כדין, בפרויקט כרמיה בירושלים. גם היא הופעלה על-ידי מהנדס העיר, אורי שטרית.

מי ומי בפרשה:
אהוד אולמרט אוסנת פוסט אורי מסר אורי שטרית אילה חסון אלומות מג הנדסה בע"מ אמיר אורן אמנון דנקנר גיל מסטיי דניאל פרידמן יהושע פולק יוחנן דנינו יעקב בורובסקי ירון זליכה כרמיה מיכה בן-נון מיכה לינדנשטראוס מני מזוז מרדכי גילת נחום ברנע רות ביקסון תמי בן-דוד




נוצר: 24/05/2008 | עודכן: 24/05/2008




http://www.nfc.co.il/Archive/001-D-163140-00.html?tag=07-17-20
חזרה למעלה

הצטרף וצרף חבריך לרשימת התפוצה של "נקים" וקבל עידכונים שוטפים על החשיפות של "נקים"

אשמעך





הצטרף: 30 מאי 2008
הודעות: 4
יישוב: עין שמר


הודעהפורסם: רביעי 04.06.08 18:43    נושא ההודעה: רגע רע- איפו שייקה ופושקאש? לך ותקא, לא ותקרא

...ותביא את החבר'ה לכאן!

ואללה, איך שאתם הורסים ואוסרים ת'משחק...
מקודם, על ההתחלה- שחיתי במי-"מרדכי גילת והתלמיד שלו וייץ" שהם לפי הנקרא- מושחתים כל כך (??) , כי ידעו על היומנים של שולה זקן, ואף מה שכתוב בהם ולפתע נכנס ומנכס לעצמו את העיוות - "דן מרגלית ותלמידו וייץ" שהוא בדיוק מה שנאמר מקודם על מרדכי גילת.

לומר את האמת, קראתי - ועם הופעת השם דן מרגלית, כבר החלטתי לשוב ולקרוא מההתחלה.
נכון - לכותב הכתבה כאן, וגם ליואב יצחק - יש "חשבון פתוח" אצל מרדכי גילת אתוייץ. אבל לשרבב "כאילו כלום" גם את דן מרגלית? ולקרוא לו בדיוק מה שנקרא מרדכי גילת? למה מה? מדובר באותו אדם -רק בשינוי אדרת?
לא. זה לא מקובל עלי.


את מר דן מרגלית ראיתי והחלפתי עימוכמה מילים. ענייני עבודה. זה הי אחרי הימים שהוא חשף את החשבון "הסודי" של גברת רבין המנוחה, אשתו של יצחק- לאה. בבנק בניו יורק, ואפילו הביא בעיתון את צילום הצ'ק שהיה באותו חשבון בנק. כזכור- בעקבות "פרשה זו של שכר המרצים של ראש הממשלה " שהועלם משלטונות המס מישראל- הביא להתפטרותו של מר יצחק רבין ז"ל. כזכור לי - אמר לי בזמנו מר ז'ורבין (שהיה אז מתומכי הליכוד)-כי מר דן מרגלת - אמת הביא בעיתון. דן מרגלית הוא יותר "עיתונאי של פוליטיקה", מאשר מרדכי גילת. מרדכי גילת חשף פעם בעיתון - כיצד אוניות שלימות שמביאות סחורה על גבן- משחררות הסחורה וגנבים באים במשיות וגונבים את הסחורה לאור היום ודרך השער של הנמל- ואף אחד לא יודע ולא זוכר ולא רשם אפילו "את מספר המשאית"... אבל הדברים וה"עובדות" שהביא מר גילת כבר לא היו בפעולה בנמל אילת כשפורסמה הכתבה- ולאחר שבוע של "רעשים ציבוריים" ירדה הפרשה ונעלמה, אך הגנבות בנמל אילת , כמובן - לא פסקו...
את מר וייץ הצעיר לא הכרתי ואיני יכול לומר עליו משהו "מידע אישי".

רק מה? איני מוכן להסביר מדוע "המחשב של שולה זקן וזה שנלקח ממשרדי רשות העסקים הקטנים " היו כשנה בידי החוקרים והיועץ המשפטי לממשלה - ורק לאחר כשנה הם החלו לבדוק מה יש שם - ו"גילו את היומנים והרשימות" של גברת זקן... ורק אז - החליטו החוקרים "לחכות עד לפסח, שיבואארצה מר טלנסקי כדי לחקור אותו באזהרה"... אם למשטרה , לפרקליטות וגם ליועץ המשפטי - אין הסבר שישכנהע אותי - איני רואה לעצמי צורך לשכנע אותם באי תקינות הדברים.

וכשמר יואב יצחק תוקף בגין זה את גילת-וייץ-דן מרגלית , אני לא מאמין למה שאני קורא.
לציבור הישראלי - אין אמון רב באולמרט.
לציבור הישראלי - אין אמון בפרקליטות.
לציבור הישראלי - אין אמון במשטרה ובחוקריה.

גם אני - כאחד מהציבור.

אבל בלי הומור אי אפשר לסיים:
המעטפות. הכסף המזומן שמגיע מחו"ל לישראל - זה היה לנו גם בפרשה "הישנה" כבר,זו של השר אוצר לשעבר - הירשנזון. כסף מזומן הגיע לידיו במעטפות מידי מנהלי קופת החולים של הסתדרות העובדים... הלא הסתדרותית... גם הפרשה השו עם טלנסקי - לפי הידוע - נמשכה כ 13 שנים. אז אני שואל אתכם:

מי המציא קודם את שיטת "מעטפות הכסף המזומן ביד"- מר הירשנזון, או מר אולמרט?
האם למישהו יש גם ראיות להוכיח?

_________________
אתה יכול לרמות אדם אחד - פעם אחת,
אך אינך יכול לרמות את כל בני האדם- כל הזמן.
(אברהם לינקולן)
חזרה למעלה
צפה בפרופיל המשתמש שלח הודעה פרטית שלח דוא\

פיטרטן
אורח








הודעהפורסם: ראשון 02.01.11 22:03    נושא ההודעה: יוזמה מבורכת

אמת



































בניית אתרים לעסקים
בניית אתרים
אירוח אתרים
בניית אתר אינטרנט
חנות מקוונת
חנות באינטרנט
מערכות ניהול תוכן
קורס קידום אתרים
קידום אתרים
קידום אתרים באינטרנט
קידום אתרים בגוגל
חזרה למעלה

חשיפה בלעדית של "נקים": ההונאה במיליארדים של הקיבוצים בשיתוף רשם האגודות

הצג הודעות מלפני:   
הגב לנושא    אינדקס הפורומים -> ביקורת על העיתונות בישראל כל הזמנים הם GMT + 2 שעות
עמוד 1 מתוך 1

נבחרים

גילויים אחרונים בפרשת רצח יצחק רבין ז"ל

הקשרים של `המאפיה` המשפטית נחשפים

הצטרף עכשיו למאבק של נקים נגד השחיתות השלטונית

גלובס חושף שהפרקליטות מושחתת השופטת הדס יהלום מאשרת זאת אך לא עושה דבר

תודה למאות הלייקים, שדרגנו
לדף חדש תודה לחדש לנו לייק!


 
קפוץ אל:  
אתה יכול לפרסם נושאים חדשים בפורום זה
אתה יכול להגיב לנושאים בפורום זה
אתה לא יכול לערוך את הודעותיך בפורום זה
אתה לא יכול למחוק את הודעותיך בפורום זה
אתה יכול להצביע בסקרים בפורום זה
You can attach files in this forum
You can download files in this forum
תגובה כללית לאתר זה כאן, תגובה להודעה או כתבה ספציפית יש להגיב למעלה,תודה!


WANT TO KNOW WHO REALLY RULES THE STATE OF ISRAEL? GO TO THE SCHLAFF AFFAIR

Powered by Nakim Israeli Citizens ֲ© People of Israel 2005, 2021



משה גל טדי קולק דוד בן גוריון
Powered by phpBB © 2001, 2005 phpBB Group