בית המשפט העליון יבטל פסק דין שאסר לרוב על עיריות לגבות חוב ע"י עיקולים

[מגלובס]

העליון יבטל הפסיקה שאסרה על עיריות לגבות חוב ע"י עיקולים
מדיון שנערך בעליון עולה כי פסיקתו המהפכנית של השופט גדעון גינת תבוטל, מבלי שתוכרע החוקיות של הליכי הגבייה המינהליים
09/02/2010, 19:13 נועם שרביט



נושאים: אשר גרוניס, בית המשפט העליון, גדעון גינת, הליכי גבייה מינהליים, מני מזוז, עיקולים, רשויות מקומיות


בית המשפט העליון יפרסם בימים הקרובים פסק הדין המבטל את פסיקתו המהפכנית של השופט המחוזי גדעון גינת, שקבעה כי הרשויות המקומיות כמעט שאינן יכולות להשתמש בהליכי גבייה מינהליים (עיקולים).

בדיון שהתקיים אמש (ב') בערעור על פסיקתו הבהירו שופטי העליון כי בכוונתם לבטל את פסק הדין, מבלי לדון בשאלת חוקיות הליכי הגבייה, משום שגינת הכריע בשאלה מיוזמתו ומבלי שהתבקש לכך. "יש בעיה דיונית בפסק דינו. אין זכר (בעתירה) לעניין הליכי הגבייה", אמרו.

חוקים רבים מסמיכים רשויות ציבוריות שונות לגבות מכוח פקודת המסים (גבייה) את סוגי המס השונים - אגרות, היטלים, ארנונה, דמי ביטוח לאומי, דמי ביטוח בריאות, קנסות, עיצומים כספיים, אגרת רשות השידור ועוד.


באוקטובר 2007 חשף "גלובס" את פסיקתו של גינת ומשמעויותיה. גינת דן בעתירת רכבת ישראל נגד שומת ארנונה שהוציאה לה עיריית חדרה, תוך התעלמות מהסכם ארנונה שנחתם ביניהן. למרות שהרכבת לא טענה בעתירתה לאי-חוקיות הליכי הגבייה שנקטה העירייה, נראה כי לגינת היה "פסק דין מגירה", שהמתין לשעת כושר.
לאחר שביקש מהצדדים לטעון בנושא אי-חוקתיות הליכי הגבייה, ביטל גינת בפסק דינו את הליכי הגבייה בהיותם ספק חוקיים לאור חוק יסוד כבוד האדם וחירותו, וקבע כי על הרשויות לפעול במסלול "הרגיל" - הגשת תביעה אזרחית - משום שהליכי הגבייה אינם נתונים לביקורת שיפוטית כלשהי. לגישתו, ניתן להשתמש בהליכי הגבייה רק מול סרבני תשלום קשים וכש"כלו כל הקיצין".

מזוז התנגד

העירייה עירערה לעליון באמצעות עוה"ד שמואל לנקרי וגדי רוקח, וטענה כי גינת הכריע בסוגייה שלא עמדה בפניו, ותוך התעלמות מהחלטת העליון שאישרה לכאורה את הליכי הגבייה.

היועץ המשפטי לממשלה דאז, מני מזוז, התייצב בהליך וביקש לבטל את פסק הדין, שלדעתו מנוגד לחוק ולפסיקה. מזוז טען כי קביעותיו של גינת "יבטלו למעשה את כל תחום הגבייה המינהלית, כפי שהוא קבוע בעשרות חוקים ומיושם באופן שוטף על-ידי רשויות המינהל".

מאז נדרשו מספר שופטים מחוזיים לסוגיית חוקיות הליכי הגבייה. איש מהם לא אימץ את גישתו הקיצונית והאמיצה של גינת. השופטת נורית אחיטוב היתה הקרובה לכך ביותר, אולם לפחות 5 שופטים אחרים הסתייגו ממנה. לכן, עיניהם של אזרחים, עורכי דין ורשויות רבות היו נשואות לתוצאות הערעור.

"בית המשפט שגה"

בדיון שהתקיים אתמול בערעור, דחו השופטים אשר גרוניס, עוזי פוגלמן ויצחק עמית את בקשת ההצטרפות להליך של לשכת עורכי הדין (שתמכה בפסיקתו של גינת), מרכז השלטון המקומי ועמותות ציבוריות וכן את הודעת ההתייצבות של היועמ"ש.

גרוניס הסביר כי גינת הכריע בסוגייה שכלל לא עמדה להכרעה בפניו, ומנגד לא הכריע בטענות שהעלתה הרכבת: שהעירייה אינה יכולה להשתחרר מההסכם שהסדיר את שיעורי הארנונה שתשלם הרכבת, ושגם אם כן - אין לגבות ארנונה רטרואקטיבית.

גינת קבע כי העירייה היתה צריכה לפנות לבית המשפט כדי להשתחרר מההסכם. "כנראה שבית המשפט שגה", אמר גרוניס בדיון, שכן הקביעה מנוגדת להלכות שנקבעו בעליון בשנה החולפת, ולפיהן הרשות יכולה להשתחרר מההסכם בהודעה לנישום על חיוב ארנונה חדש, ואם הנישום רוצה לטעון כי החיוב אינו תקף בהיותו מנוגד להסכם - הוא זה שצריך לעתור לבית המשפט.

"פסק הדין לא תאם את המסגרת הדיונית", הדגיש גרוניס. "קודם צריך להחליט בשאלת ההסכם. אם ההסכם עומד בתוקפו, לא מתעוררת שאלת הרטרואקטיביות".

השופטים היו מודעים לכך שרבים ממתינים להכרעה בערעור: "פסק הדין גרם לכל מיני גלים. עצם העובדה שיש גלים לא מחייב את בית המשפט הזה לפעול לפי הגלים. יש דרך מסוימת, וצריך לפעול על-פיה... אני מניח שעורכי הדין מבינים לאן הרוח נושבת, וזה יוביל לביטול פסק הדין ולהחזרת העניין (למחוזי)".

גרוניס אמר לפרקליטי הרכבת, עוה"ד עינב כהן ואלון אידלמן, כי באפשרותם לתקן את העתירה. ואולם, העירייה הצהירה כי אין בכוונתה לעשות זאת. (עע"ם 8380/07).

http://www.globes.co.il/news/docview.aspx?did=1000537723&fid=829