לעמוד החדשות
המצטרף/ת האחרון/ה לארגון נקים גב' רויטל מ- רמת השרון --- דוד בן גוריון וראשית השת"פ עם האויב בשואה עד להפקרות הבטחונית של היום
גם ב-2008 נמשך הנפוטיזם והקומבינות בחברות הממשלתיות הנהפכות לחמולות. נמלים,דואר,אלתא וכו..  
הגב לנושא    אינדקס הפורומים -> פורום חופשי בעניין שחיתות ציבורית



עדכונים של נקים:

אהוד ברק והסחיטה במיליונים (לכאורה) של סוכן המוסד ג'פרי אפשטיין
ראשון 07.01.24 0:58

חשיפה,מי שהורה על גיוסו של ג'פריי אפשטיין למוסד הוא לא אחר מאשר אהוד ברק כאשר היה ראש אמ"ן
שישי 05.01.24 12:41

היום יתקיים ערר במשפט דרייפוס ללוחם גיבור במשטרת ישראל
רביעי 27.12.23 20:28

מומלצים:

אוהב את ישראל, אוהב צדק? לארגון `נקים` דרוש נדבן פילנטרופ ולוחם

מעריב חושף ששופטי העליון גונבים מהציבור הטבות מפליגות הכל בניגוד גמור לחוק

רצח רבין:השבכ נעתר לבקשה של נקים לשחרר את פרופ' היס מחובת הסודיות על ניתוח הגופה

בלי בושה: השופטת ורדה אלשיך סידרה למקורבה השופט בדימוס פלפל שכר טרחה של 10 מיליון ש"ח

עמיר מנור, כתב מעריב, הוקלט משקר טרם הוציא כתבה שקרית נגד 'נקים' המיחצנת את רשם האגודות ושותפיו

שחיתות מע' המשפט פורצת את מחסום הקול,ראיון על ארגון נקים בקול ישראל, בייניש, מזוז ושנדר תחת ביקורת

הראל סגל: 'יש אדונים לארץ הזו והדמוקרטיה משרתת אותם ואת האינטרסים שלהם. כל היתר, וזה כולל את רובכם, נתונים במעמד עבדים החיים באשליית אדנות...'

צפה בנושא הקודם :: צפה בנושא הבא  
מחבר הודעה
דהמרקר
אורח








הודעהפורסם: שישי 03.07.09 11:51    נושא ההודעה: גם ב-2008 נמשך הנפוטיזם והקומבינות בחברות הממשלתיות הנהפכות לחמולות. נמלים,דואר,אלתא וכו..

ג'וב לאח בנמל אשדוד, סידור לבת ברכבת וקידום לאמא בעירייה

08:55 | 19.6.2009 מאת אבי בר-אלי ושוקי שדה
במדינת הקשרים והקומבינה הנפוטיזם ממשיך להיות נפוץ בכל מקום

כל תשע החברות הממשלתיות הגדולות המשיכו בגיוס קרובי משפחה לשורותיהן גם ב-2008
מבקר המדינה התריע מפני "היווצרות חמולות בתאגידים ציבוריים", אבל עולם כמנהגו נוהג
תגיות: TheMarker Week, חברות ממשלתיות, נפוטיזם, נמל אשדוד TheMarker Week, חברות ממשלתיות, נפוטיזם, נמל אשדוד,



איור יעל בוגן

חברות ממשלתיות

בנמל חיפה סערו הרוחות בחודש שעבר, ולא בגלל הדיונים על זירוז הרפורמה בנמלים. הכל התחיל כשמנכ"ל חברת הנמל, מנדי זלצמן, החליט להעביר מתפקידו את אהוד עוזני, אחיו של המנכ"ל הקודם, עמוס עוזני. עוזני המנכ"ל, כך התברר, שידרג בתקופת כהונתו את אחיו, שעבד בנמל כאתת, ומינה אותו לאחד התפקידים הנחשקים בחברה: מנהל מחסן הכלים.

"זה ג'וב ג'וב", מסביר אחד העובדים הוותיקים בנמל. "כל היום יושב במשרד, מחלק מים, לא צריך לעבוד בשמש - אבל שומר על הפרמיות הגבוהות". אלא שזלצמן, שבינו לבין עמוס עוזני עבר באחרונה חתול שחור, לא ראה בעין יפה את סידור העבודה המפנק שאירגן קודמו בתפקיד לאח. לפני כשלושה שבועות שלח למנהל מחסן הכלים מכתב המורה לו להתייצב למחרת היום לסידור עבודה כאתת מהמניין, בנימוק של "שינוי ארגוני מחויב המציאות".

"אני תמה על ההתנהגות הזאת", אמר בזעם המנכ"ל לשעבר עמוס עוזני בתגובה למהלך, ובשיחה עם אנשי אתר הספנות "המטען" הזהיר: "אם הדברים אכן נכונים, הרי שזו התנהגות בזויה, שתביא לתגובה לאחר בירור העובדות". עוזני האח פנה בינתיים ליו"ר ההסתדרות במרחב חיפה, ברוך זלץ, וביקש ממנו את סיועו. בחלוף כמה ימים, בוטל המכתב ששלח אליו זלצמן, ועוזני האח נותר בנחלתו השקטה שבמחסן הכלים.

בנמל חיפה לא הביעו פליאה על סיבוב הפרסה של זלצמן - אלא תמהו דווקא על הצעד שנקט. זאת, משום שהמנכ"ל לשעבר עוזני נמנע מלפגוע בתקופת כהונתו במעמדו של אחד העובדים הוותיקים במחלקת הרכש בנמל, דובי זלצמן. כן, לא טעיתם, אחיו של המנכ"ל הנוכחי.

שנתיים חלפו מאז פרסום דו"ח מבקר המדינה על העסקת קרובי משפחה במגזר הציבורי - אך יש מי שרואים במסקנותיו המלצה לא מחייבת בלבד. מנתונים שהגיעו לידי Markerweek עולה כי פרט לחברת נמל חיפה, המשיכו כל תשע החברות הממשלתיות הגדולות בגיוס קרובי משפחה לשורותיהן גם ב-2008, אם כי מרביתן רשמו ירידה בשיעור קרובי המשפחה שהתקבלו לעבודה בשנה זו לעומת 2007. ירידה בשיעור הכולל של קרובי משפחה המועסקים באותה החברה נרשמה בסוף 2008 רק בשלוש מבין עשר החברות הממשלתיות שנבדקו. גם בסוף שנה זו, ממשיכות חברת נמל אשדוד (39.7%), חברת החשמל (29.7%) וחברת נמל חיפה (24%) לככב בצמרת הנפוטיזם.

בנמל אשדוד צימצמו את שיעור קרובי המשפחה הנקלטים והמועסקים בחברה - אך מקרב 58 העובדים שגויסו לחברה ב-2008, ל-12 עובדים טריים כבר היו קרובי משפחה בנמל (21%). בחברת החשמל נקלטו 552 עובדים לאחר פרסום דו"ח מבקר המדינה, מהם 34 קרובי משפחה (6.2%). אלה הצטרפו ל-3,534 עובדי חברת החשמל שכבר נהנים מאווירה משפחתית במקום העבודה. השיעור הנוכחי של קרובי משפחה המועסקים בחברה (29.7%), אגב, גבוה מזה שהופיע בדו"ח מבקר המדינה לפני כשנתיים (27%).

באורח דומה, נותרו מאחור הערכות המבקר גם לגבי חברת רכבת ישראל, אשר הפליאה בסוף 2008 בשיעור קרובי המשפחה המועסקים בחברה - 15.4%, לעומת אומדן של 13% בדו"ח המבקר לפני שנתיים. בחברת דואר ישראל גייסו לעבודה 62 קרובי משפחה (7.4%) ב-2008. מספר קרובי המשפחה המועסק ברשות כבר נושק ל-1,000 (15%). בחברת נמל חיפה, לעומת זאת, הפתיעו לטובה, וב-2008 לא נרשמו בחברה קרובי משפחה שנקלטו לעבודה.

התעשיות הביטחוניות המשיכו בשלהן. בתעשייה האווירית גייסו ב-2007-2008 לא פחות מ-2,450 עובדים, שיעור קרובי המשפחה שגויסו היה 6%. בתע"ש, עלה שיעור קרובי המשפחה המועסקים בחברה מ-7.9% ב-2006 ל-8.4% בסוף 2008. מרפא"ל לא נמסרו כלל נתונים על שיעור קרובי המשפחה המועסקים בחברה, אך שם טרחו לציין כי ל-13% מהעובדים החדשים שהתקבלו לעבודה במפעלים ב-2008 כבר היו קרובי משפחה במקום.

קשה אולי להאמין, אבל עד 2005 הוגבלה העסקת קרובי משפחה בחברות הממשלתיות רק במקרה של יחסי כפיפות או ניגוד עניינים. זאת מתוקף חוזר כללי שהפיץ בעניין בעבר מנהל רשות החברות.

התוצאות היו בהתאם: על פי נתוני מבקר המדינה בדו"ח שפורסם בעניין ב-2007, 27,700 עובדים הועסקו בסוף 2005 בשמונה מהחברות הממשלתיות הגדולות במשק, בהן חברת החשמל, מקורות, רשות שדות התעופה ונמלי חיפה ואשדוד. ל-6,265 מהם (22.6%) היו באותה עת קרובי משפחה בחברה שבה עבדו. אלה הביאו את מבקר המדינה להתריע בלשון מפתיעה למדי מפני "היווצרות חמולות בתאגידים ציבוריים". הדו"ח המקיף, שפורסם בסוף 2007, הצביע על שתי בעיות מהותיות הנובעות מהנפוטיזם שהשתרש במגזר הציבורי: פגיעה בניהולה התקין של החברה הממשלתית ופגיעה בעיקרון שוויון ההזדמנויות.

דם סמיך מראיון עבודה

הפגיעה הניהולית מקורה למעשה בפגיעה במבנה ההיררכי הדרוש לתפקודו התקין של הגוף הציבורי. זאת בשל יצירת יחסי כפיפות בין קרובים, שעשויים להביא לניגוד עניינים בפעילותם, או ליצירת קבוצות גדולות של עובדים בעלי קרבת משפחה בעמדות כוח הגוברות על אלה של נושאי המשרה הבכירים בחברה הממשלתית.

כך למשל, מינתה הרכבת ב-2002 בלא מכרז את רון נסים לתפקיד מנהל ענף מכלולים. נסים הוא גיסו של משה אמסלם, אז מנהל אגף וכיום סמנכ"ל חטיבת נוסעים. על אף התפקיד הרגיש, העוסק בתחזוקה השוטפת של קרונות הרכבת, התברר בדיעבד כי הגיס מוסמך מטעם משרד התחבורה להיות מנהל מקצועי ב"מפעל העוסק באופנועים ובקטנועים בלבד".

לפיכך החל נסים ללמוד הנדסת מכונות לאחר שכיהן שנה בלבד בתפקידו, ואף שלא היה זכאי לכך מימנה לו הרכבת מחצית מעלות לימודיו למשך שנתיים. הפגיעה בשוויון ההזדמנויות שעליה הצביע המבקר נובעת ממניעת ייצוג הולם בעבודה לכל קבוצות האוכלוסייה, ובאפלייתם לרעה של אלה הנעדרים קרובים שיפתחו עבורם את הדלתות - גם אם מדובר בעבודות זוטרות לכאורה.

כך למשל קיבל מנהל מחלקת כוח אדם באגף הרכש של חברת החשמל, מוטי ולדמן, את בנו של חבר הוועד יונה לסרי לעבודה כפקיד במחלקה. ולדמן לא ידע להסביר כיצד נקלט העובד ללא תיק משרה והודה כי "אכן נפלה פה טעות". ואולם ולדמן עצמו קיבל חודשים לפני כן לעבודה את גיסו, אף הוא בהליך לא תקין לכאורה. ב-2004 התקבל בנו של מרדכי רובינשטיין, סגן מנהל מחלקה בכיר בחברת החשמל, לתפקיד מוקדן במשרה מלאה - מבלי שנמצאו מסמכים המתעדים את תהליך קבלתו. מנהל מחלקת כוח האדם שקיבל את הבן לעבודה טען כי בתקופה ההיא "לא היה נהוג להכין תיק משרה". לרובינשטיין, אגב, היו אז ארבעה קרובי משפחה נוספים בחברה.

ניסיון ראשון להתמודד עם הכאוס נעשה במארס 2005 - אז אושרו תקנות חדשות שהגדירו מהו קרוב משפחה, חייבו את היו"רים בדירקטוריונים להגיש דו"ח מסודר ומפורט על מספר קרובי המשפחה שנקלטו בחברות, וכן אסרו על קליטת קרובי משפחה שלא בהליך מכרז פומבי, תחרותי ושוויוני, שבמהלכו נמצא המועמד מתאים לפי קריטריונים שהוגדרו מראש.

ואולם בחברות הממשלתיות מצאו איך לעקוף גם את התקנות האלה. תחקיר Markerweek חשף לפני כשנתיים את הדרך המקורית שבה הצליחו עובדי חברת החשמל להשחיל את קרובי משפחתם לעבודה קבועה בחברה. עובדים אלה, צעירים ברובם, נקלטו לעבודה זמנית במוקד 103 של החברה - שם היה מנגנון הפיקוח רופף משום ארעיות המשרות, ולאחר תקופת מה הועברו למשרות קבועות בחברת החשמל, תוך שהם חומקים ממנגנוני הבקרה שהיו אמורים לפקח על תהליך הקבלה לעבודה, ולכאורה תוך "עצימת עין" מצד בכירים בהנהלת החברה.

שנתיים לאחר העברת התקנות חל שיפור מסוים אך לא מספק, ועל כך העיר דו"ח מבקר המדינה בסוף 2007. בעקבות פרסומו, נכנסו לתוקף באוקטובר 2008 תקנות חדשות ומחמירות יותר. אלה הרחיבו בין השאר את ההגדרה של קרוב משפחה (לרבות ידועים בציבור), חייבו את אישור הדירקטוריון לקליטת עובדים בעלי קרובי משפחה ותיקים בחברות שבהן שיעור קרובי המשפחה מבין העובדים עולה על 15%, וכן חייבו כל עובד העומד בפני קידום או מעבר תפקיד להצהיר על קרובי משפחתו העובדים בחברה.

"אנחנו מנסים להילחם בתופעה, ולכן מעניקים משקל של 65% למבחנים חיצוניים בשקלול הציון למועמדים", אומר בכיר בהנהלות חברות הנמלים. "עם זאת, זה לא בהכרח אופטימלי, כי ציונים גבוהים לא תמיד מעידים על יכולת בשטח ועל התמדה. עורך דין שמגיע אלינו עם ציונים גבוהים לא בהכרח יתאים לעבודה בתור סוור. המשחק הוא להלך בין הטיפות. מצד אחד, אי אפשר לפסול קרובי משפחה כי זה נוגד את חופש העיסוק, ומנגד אי אפשר לנטרל לחלוטין את העין המקצועית של חברי הוועדה, ואי אפשר למנוע מקרובי משפחה להגיש מועמדויות".

בימים האחרונים הגישו החברות הממשלתיות דו"ח ראשון על מצבת קרובי המשפחה בשורותיהן, מאז נכנס לתוקפו התיקון לתקנות רשות החברות. ואולם יהיה בלתי אפשרי לומר בוודאות כי זהו מספרם הסופי, וקשה לשער את עוצמת המגמה שעליה יצביעו הנתונים המעודכנים. "האחוז יורד עם הזמן - אבל קשה לשנותו באופן דרסטי", אומר הבכיר. "אלה עובדות היסטוריות, וכל עוד אין פרישה מאסיווית של עובדים לא יהיה שינוי", הוא מוסיף - ומציין גם כי העבודה בחברות נמלי הים אינה אטרקטיווית כבעבר, לאחר הפגיעה היחסית בתנאי העסקתם של עובדי דור ב' בנמלים.

בינתיים מקדמת רשות החברות חקיקה שתאפשר הטלת עיצומים כספיים על נושאי משרות בחברות הממשלתיות שהפרו את חובותיהם - לרבות אישור קליטת קרובי משפחה לשורות החברה. במקביל נערכים במדינה לפתיחת הסכמי העבודה הקיבוציים בשנה הבאה - אז ודאי תעלה על שולחן הדיונים עם ההסתדרות שאלת ועדות הקבלה המשותפות להנהלות ולעובדים.

הוועדים, יש לציין, לא מתכוונים להבליג על המשך מדיניות זו: "כבר היום מפלים אותנו לרעה", אומר אחד מחברי הוועד בנמלים. "גם אם בנו של אחד העובדים ישתחרר מחר מסיירת מטכ"ל ויקבל את הציון הגבוה ביותר במבחנים, הוא לא יוכל להתקבל לעבודה בנמל אם הוריו או אחיו כבר עובדים בו. גם אנחנו נערכים לפתיחת ההסכם הקיבוצי. תהיה פה מלחמה".

התסכול שחשים מחפשי העבודה נוכח הצורך בקרבת דם כדי להתקבל לעבודה בחברות הממשלתיות פוגע מן הסתם באמון הציבור ברשויות ובחובת הנאמנות שלהן כלפי הציבור. ואולם על שתי בעיות אלה שציין המבקר בדו"ח מ-2007, יש להוסיף סוגיה מהותית ומדאיגה יותר: הסיכון שבאיוש משרות על בסיס לא מקצועי באופן שעשוי להשליך לרעה על תפקוד הגוף ולעתים אף לסכן את חיי לקוחותיו.

יצחק ארונשטאם, למשל, עובד כמפקח וכמדריך נהגי קטר ראשי בחטיבת המטענים של חברת רכבת ישראל. אחיו הועסק כנהג קטר בחטיבת נוסעים; חתנו מועסק בתפקיד נהג; בתו הועסקה כרכזת כוח אדם בחטיבת הציוד הנייד; ואחותו, זרה ארונשטאם, שימשה מנהלת ענף מינהל וכוח אדם בחטיבת מטענים. זרה, כך עלה מדו"ח המבקר, המליצה על בנה כמשתתף בקורס עוזרי נהג קטר שנפתח ב-2003. הבן הצעיר החל לעבוד ברכבת דרך חברת כוח אדם, אך מיד הופנה לקורס המבוקש. לאחר שעבר את הבחינה בהצלחה, הוסמך לעוזר נהג קטר בידי ועדת ההסמכה. הבוחן היה לא אחר מאשר דודו, יצחק ארונשטאם.

אחיינו של מדריך נהגי הקטר עבר בחינה כלשהי לפחות, אך אחרים זכו למסלול הכשרה מהיר אף יותר. מדו"ח מבקר המדינה מ-2006 עלה כי רכבת ישראל העסיקה עוזרי נהג קטר שלא נשלחו לבחינות התאמה או שכלל לא עמדו בהצלחה בבחינות התאמה לתפקיד.

המשפחה המורחבת של חברי הוועד

בתו של היו"ר המיתולוגי של ועד העובדים ברכבת, שאול עוקיש, לא קופחה אף היא. לאור ניסיונה העשיר בתור מוכרנית (שנתיים) ופקידת קבלה (שנה), היא התקבלה לחברת הרכבת ומיד מונתה לרכזת כוח האדם בחברה. "הארגון בנוי מקרובים כמעט בכל מקום", הסבירה הבת המוכשרת למבקר המדינה, "דבר המושרש במבנה הרכבתי, הורים ובניהם ובני בניהם".

בתו של עוקיש, אשר קודמה מאז לתפקיד מנהלת ענף מינהל וכוח אדם בחטיבת הנייד, ידעה על מה היא מדברת. אחיה, שתי אחיותיה ושני גיסיה הועסקו אף הם ברכבת באותה עת, בנוסף לארבעה קרובי משפחה נוספים מדרגה שנייה ושלישית, שיצרו "משפחה מורחבת" בת עשרה קרובי משפחה ברכבת.

ועדי העובדים בחברות הממשלתיות, ציין מבקר המדינה לפני כשנתיים, ניצלו את כוחם ואת מעמדם כדי להכניס לחברות את קרוביהם, עד כדי יצירת "חמולות" משפחתיות בחסות ממלכתית. ל-45 מעובדי דואר ישראל, שהיו חברים בנציגות העובדים הארצית, היו 19 קרובי משפחה ברשות. למזכיר ארגון עובדי מקורות היו שני קרובי משפחה בחברה, שהיו אף הם חברים בוועד העובדים.

הגדילו לעשות בוועד חברת החשמל, שם ל-14 מתוך 22 חברי המזכירות הארצית היו 35 קרובי משפחה שאותרו בחברה ב-2007. מקרב 178 חברי הוועד הכללי - ל-75 חברים היו קרובי משפחה המועסקים בחברה (42%). משרד המבקר איתר את שמותיהם של 111 מהם. שמונה מאותם קרובים משתייכים למשפחתו של יו"ר ועד עובדי חברת החשמל בדרום, ציון לוגסי. ב-2006 העיד מנהל מחלקת כוח אדם בחברת החשמל, חיים הופר, כי התבקש בידי לוגסי למצוא לגיסתו "מקום עבודה פנוי, ולו גם לתקופה ארעית". בעל כורחו, מינה אותה הופר לתפקיד עוזרת אישית של מנהל מחלקה עד פרישתו לגמלאות - אך זו ממשיכה לעבוד גם לאחר פרישתו של מנהל המחלקה האמור.

האגפים הפופולריים ביותר בקרב קרובי משפחתם של חברי הוועדים הם משאבי אנוש ושכר, ולא בכדי. בעלי התפקידים באגפים אלה, טוען מבקר המדינה, הם "שומרי הסף" העיקריים בתוך הארגון בתחום משאבי אנוש. להם הסמכות והאחריות לוודא שקבלת עובדים, שיבוצם, קידומם בדרגה ורישום נתוני עבודתם נעשים על פי כל הכללים. כך למשל, יותר משליש מבעלי התפקידים באגף משאבי אנוש בחברת החשמל פוגשים בחברה את קרובי משפחתם. מתוך העובדים החדשים שהתקבלו לעבודה בחברת החשמל ב-2003-2006 על אף שקרובי משפחתם מועסקים בחברה - 6.6% נמנו עם קבוצת הבכירים באגף משאבי אנוש. זאת, על אף ששיעורם של עובדי אגף זה בקרב עובדי החברה הוא 1.6% בלבד. מנהלת ענף מינהל וכוח אדם ברכבת ישראל, לדוגמה, מינתה לפני כמה שנים את אחות כלתה לממלאת מקומה - בעוד הכלה עצמה מועסקת כרכזת שכר.

נפוטיזם? זה כבוד גדול

עובדי חטיבת התשתיות ברכבת ישראל הופתעו ב-2002 למראה בחור צעיר, שהתייצב עמם לעבודה באחד הבקרים. היה זה תפקידו הראשון של העובד הצעיר ברכבת, ואף שמדובר בעבודה מקצועית הוא נעדר כל הכשרה וניסיון בתחום. לטענתו, עסק קודם בשיווק. לעובדים לא נותר זמן רב מדי לתמוה על פשר האיוש המפתיע, שכן לא חלפה חצי שנה ואותו בחור מצא עצמו בתפקיד רכז מינהלי בתחנת בני ברק. בחלוף שנה נוספת קודם למשרת רכז מנהלה במרכז ההדרכה של הרכבת. העובד הטרי לא התגלה כמטאור רק בשמי סולם הדרגות המקצועי בחברת רכבת ישראל - אלא גם זכה בשדרוג מטאורי לא פחות בשכרו.

בארבע השנים הראשונות לעבודתו ברכבת עודכן שכרו החודשי לא פחות משמונה פעמים, בעוד עלות שכרו זינקה ב-96%. זאת, הפלא ופלא, בלי שנזקק כלל לחוות דעת מקצועיות או להמלצות ממונים בעניין קידומו - וכן בלא שניתן כל הסבר למחצית מתוספות השכר להן זכה. את התעלומה סביב התופעה המקצועית יוצאת הדופן פתר לבסוף מבקר המדינה חמש שנים מאוחר יותר, לאחר שחשף כי הבחור, רז דוד, הוא בנו של עובדיה דוד, עוזר מנכ"ל הרכבת לתפקידים מיוחדים ויו"ר ועד הפקידים ברכבת. "בתקופה שבה נקלט בני ברכבת", הסביר דוד האב את המקרה המוזר, "הנורמה המקובלת היתה להביא בני משפחה לעבוד ברכבת". נורמה זו, טען דוד, היתה מקובלת גם על הנהלת הרכבת, שאף עודדה את העובדים לכך ו"ראתה בזה כבוד גדול".

כיצד השתרשה הנורמה של העסקת קרובי משפחה בחברות ממשלתיות מתחת לאפם של הרגולטורים השונים ושל הנהלות החברות? פשוט משום שאלה נטו להתעלם מן העניין, ולעתים אף הצטרפו בעצמם לחגיגה. כך למשל, בנמל חיפה עובד גם אייל עוזני, אחיינו של המנכ"ל לשעבר - שכיהן לפני כן כמנכ"ל רכבת ישראל, שם מועסקים עד היום אחיו, דוד עוזני, גיסו והחתן של גיסו.

נהלים שפורסמו כדי לאסור העסקת קרובי משפחה או להטיל עליה הגבלות לא מנעו מהחברות להמשיך בשלהן בעבר, אם מפני שהיו מעורבות במינויי הקרובים בעצמן ואם משום שהעדיפו לשמור על שקט תעשייתי לאורך השנים. ברכבת ישראל, למשל, התבססו על מאגר קורות חיים במקום לפרסם מכרז פתוח, והמתינו שש שנים מזמן ייסודה של החברה עד שאישר הדירקטוריון במארס האחרון נוהל לקליטת עובדים ולאיוש משרות כנדרש.

בתש"ן (תשתיות נפט ואנרגיה) הצהירו במפורש בדו"ח המבקר ב-2007 כי הם מקבלים עובדים בשיטת "חבר מביא חבר". בחברת המים הלאומית מקורות טענו כי בהסכם הקיבוצי שנחתם עם העובדים נקבע כי בהליך קליטת עובדים מחוץ לחברה תינתן עדיפות לבני עובדים, וכי איוש המשרות ייעשה רק בהסכמה בין החברה לבין נציגות העובדים. הסכמה שכזו נדרשת גם כיום בוועדות הקבלה של חברות נמלי הים, שבהן יושבים שני נציגי ועד העובדים לצד שלושה חברי הנהלה.

רשות הנמלים התחייבה בפני בג"ץ עוד ב-2000 לחדול מן הנוהג של קליטת קרובי משפחה - ואולם העניין נמשך בנמלי אשדוד וחיפה וההנהלות לא מצליחות לשים לו סוף. ביקורת שערך מבקר המדינה ב-2002-2005 העלתה כי מתוך 250 עובדים חדשים שנקלטו בנמל אשדוד, ל-116 (46%) היו קרובי משפחה בקרב עובדי הנמל הוותיקים יותר. נציגי הוועד בוועדת הקליטה באשדוד נטו לכאורה לתת ציונים גבוהים במיוחד למועמדים שהיו להם קרובים בנמל, וציונים נמוכים במיוחד למועמדים האחרים, ובכך הקטינו את סיכויי האחרים להתקבל לעבודה.

העדפה בגישה למכרזים

איך הצליחו החברות עצמן לחמוק מן הרגולציה ולהמשיך בנוהג של קליטת קרובי משפחה? אחת הדרכים הפשוטות היא פגיעה באיסוף הנתונים "המרשיע": אם באמצעות עריכת מאגר שמות חלקי של עובדי החברה ושל קרוביהם המועסקים בה, ואם בהגמשת ההגדרות של קרבת משפחה. בדואר ישראל הצהירו על קרבת משפחה רק בהתייחס לעובדים המועסקים בחברה מ-2005, בנמל חיפה ציינו קרובים מדרגה ראשונה בלבד, במקורות לא היתה בכלל הגדרה של בני משפחה, ובנמל אשדוד פשוט לא הצהירו, בעוד ההנהלה נותרת חסרת אונים מול סירוב העובדים לשתף פעולה.

בחברות מקורות ותש"ן החזיקו במאגר שמות חלקי ולא מעודכן, ברכבת פשוט ציפצפו על בקשות חוזרות ונשנות של רשות החברות להמצאת דין וחשבון על היקף ההעסקה של קרובי משפחה, ובחברת החשמל הגדילו לעשות כשדיווחו לרשות החברות הממשלתיות על 1,496 קרובי משפחה בחברה - בעוד ביקורת מבקר המדינה הצביעה על לפחות 3,551 כאלה המועסקים בחברה. גם חיוב בהליכי מכרז לא עצר את החברות הממשלתיות מלהמשיך ולהזרים קרובי משפחה של עובדים ותיקים אל מצבת כוח האדם. בנמל אשדוד טענו באוזני מבקר המדינה כי שיעור קרובי המשפחה המועסקים בחברה אינו מוכיח העדפת קרובי משפחה. זאת משום שכבר בקרב המועמדים במכרזים קיים שיעור לא מבוטל של מועמדים שלהם קרובי משפחה בנמל. כך התגלה כי לכ-31% מכלל המוזמנים לוועדת הקליטה היו קרובי משפחה בחברה, ולכן נטען כי טבעי של-37% מהעובדים שנקלטו לבסוף יש קרובי משפחה בחברה.

במשרד המבקר התעקשו כי לא ייתכן שמדובר במקריות סטטיסטית גרידא. הם צדקו. המכרזים שפירסמה החברה בתחילת שנות ה-2000 כללו חובת מגורים באשדוד, "כדי ש(העובדים) יהיו זמינים ויוכלו להגיע לנמל בתוך פרק זמן קצר", נימקו בנמל. מדו"ח שפירסם המבקר ב-2003 עלה כי בחברת החשמל נמנעו בכלל מפנייה לשירות התעסוקה או לחברות השמה, כמעט שלא פירסמו מודעות בעיתונים וכלל לא תיעדו את תהליך קבלת ההחלטות בדבר איוש משרות בידי עובדים חדשים. ובישראל, אם לא במוח, תמיד אפשר גם בכוח.

כשנדרש מבקר המדינה לבדוק כיצד ל-25% מתוך 131 הסוורים שהתקבלו לעבודה בנמל אשדוד ב-2005-2006 היו קרובי משפחה בנמל, מצאו הבודקים תשובה אפשרית אחרת פרט ליד הגורל. המועמדים אמנם נדרשו לעבור מבחנים וכן אבחון פסיכולוגי וסוציומטרי ולהציג ציונים גבוהים יחסית בכולם, אך בישיבת ועדת הקליטה לבחירת סוורים, שהתקיימה ב-13 באוקטובר 2004, זכו כמה מן המועמדים האלה לרוח גבית מפתיעה: "אני אשבית את הנמל", אמר באותו יום לחברי הוועדה מזכיר ועד התפעול בנמל, סמי פינטו. "אני רוצה להכניס את בני העובדים. לא חשוב לי הציון שלהם. לי יש 12 בני עובדים ואני רוצה אותם בפנים".

שוק ההון

נפוטיזם מזוהה אמנם באורח כמעט אוטומטי עם חברות ממשלתיות, אבל גם ברחוב אחד העם הדור השני משתלב לא רע בעסקים. במקרה או לא, גם אצל חברות שמבקשות עכשיו הצלה מנושיהן - פנסיונרים ומשקיעים אחרים שקנו איגרות חוב ולפתע מצאו את עצמם מושקעים בנדל"ן בעייתיים באירופה, ובמיוחד במזרחה.

חברת ארזים, למשל, מצויה בימים אלה בשיאו של משבר על רקע אי יכולת להחזיר חובות. יוסי גורביץ', בנו של בעל השליטה מאיר גורביץ', הוא עוזר פיתוח עסקי לחברות הבנות הזרות בחו"ל, שם החל משבר האג"ח של החברה. אברהם גורביץ', אחיו של מאיר, משמש יועץ ליו"ר הדירקטוריון. שולמית, אשתו של אברהם, היא דירקטורית בחברה. בדו"ח השנתי, תחת הסעיף "ניסיון עסקי בחמש השנים האחרונות" נכתב עליה: "עקרת בית. דירקטורית בחברה". שרון גורביץ', לשעבר אשתו של מאיר גורביץ', הועסקה עד ספטמבר 2008 כמזכירה בחברה הבת, אולימפיה. ב-2008 היה שכרה השנת
חזרה למעלה

מבזקים של "נקים":קרא על זימונו של חיים יטיב לחקירה בו הסתבכה היאח"ה בפרשת רמון

הצג הודעות מלפני:   
הגב לנושא    אינדקס הפורומים -> פורום חופשי בעניין שחיתות ציבורית כל הזמנים הם GMT + 2 שעות
עמוד 1 מתוך 1

נבחרים

גילויים אחרונים בפרשת רצח יצחק רבין ז"ל

הקשרים של `המאפיה` המשפטית נחשפים

הצטרף עכשיו למאבק של נקים נגד השחיתות השלטונית

גלובס חושף שהפרקליטות מושחתת השופטת הדס יהלום מאשרת זאת אך לא עושה דבר

תודה למאות הלייקים, שדרגנו
לדף חדש תודה לחדש לנו לייק!


 
קפוץ אל:  
אתה יכול לפרסם נושאים חדשים בפורום זה
אתה יכול להגיב לנושאים בפורום זה
אתה לא יכול לערוך את הודעותיך בפורום זה
אתה לא יכול למחוק את הודעותיך בפורום זה
אתה יכול להצביע בסקרים בפורום זה
You can attach files in this forum
You can download files in this forum
תגובה כללית לאתר זה כאן, תגובה להודעה או כתבה ספציפית יש להגיב למעלה,תודה!


WANT TO KNOW WHO REALLY RULES THE STATE OF ISRAEL? GO TO THE SCHLAFF AFFAIR

Powered by Nakim Israeli Citizens ֲ© People of Israel 2005, 2021



משה גל טדי קולק דוד בן גוריון
Powered by phpBB © 2001, 2005 phpBB Group