אחוז ההצבעה, כמה נמוך זה עוד יכול לרדת?

[Haaretz]

אחוז ההצבעה, כמה נמוך זה עוד יכול לרדת?

מאת שחר אילן


63% אחוזי ההצבעה שנרשמו בסופו של דבר נראים כבר הרע במיעוטו. במהלך יום הבחירות חששו רבים שאפילו 60% לא יהיו. איזה מזל שברגע האחרון הסקרים גילו לבוחרים

שהגימלאים עוברים את אחוז החסימה והקולות הצפים גילו נמל חדש שהם יכלו לעגון בו.

האמת היא שהכתובת היתה על קיר הקלפי כבר מהבחירות לראשות הממשלה ב-2001, כשרק 62% הצביעו. הכתובת גדלה לממדי ענק בבחירות 2003, הפעם בחירות רגילות לכנסת, כשרק 68% הצביעו. ובכל זאת המערכת הפוליטית התייחסה לשני המקרים כאל תאונות, ולא השכילה להבין שאחד המאפיינים הבולטים ביותר של הדמוקרטיה הישראלית, שיעור ההשתתפות המאוד גבוה בבחירות, כ-80%, השתנה וכנראה כבר לא ישוב.

80% זה בעצם השתתפות של כמעט כל מי שיכול להגיע לקלפי, אם מורידים את אלה שבחו"ל ואת החולים והקשישים הסיעודיים. במשך 50 שנות המדינה הראשונות ההשתתפות בבחירות בישראל היתה כמעט פרה קדושה, כמעט טאבו. כולם הלכו לקלפי. הטאבו הזה נשבר. הרבה הסברים נשמעו להימנעות ההמונית אתמול, היאוש מהמערכת הפוליטית והאדישות והשחיתות ושאין למי להצביע.

הפרופ` אפי יער, האחראי לפרויקט הסקרים "מדד השלום", סבור שאחד ההסברים העיקריים הוא ההבדלים שנעלמו בין ימין ושמאל התחושה שממילא כל ממשלה תצטרך לבצע אותה מדיניות. אבל דומה שלפחות אצל חלק מהנמנעים ההסברים האלה מחפים על העובדה הפשוטה שזה פשוט לא מעניין אותם. יכול להיות שבפעמים הבאות הם אפילו לא יטרחו להתנצל.

האמת היא שזה רק הגיוני. במדינה שבה האינדיווידואליזים הוא הטרנד המרכזי, שבה כל כך הרבה אנשים מנסים להשתחרר ממילואים והיורדים הם כבר מזמן לא נמושות, למה שדווקא ההשתתפות בבחירות, פעולה שמבטאת אחריות אישית כלפי הכלל, לא תינזק? סביר להניח שאחת השאלות שיעסיקו את המערכת הפוליטית מהיום היא כמה נמוך זה עוד יכול לרדת. שאלת מפלס הבוחרים עתידה להפוך לשאלה לאומית, לא פחות ממפלס הכנרת.

לא שלא היתה אתמול חגיגת בחירות. היתה, אבל בקניונים. כמו יום הזיכרון האמריקאי, הפך יום הבחירות בישראל ליום של "סיילים". בקרב הק` בק`, קניונים נגד קלפיות, הביסו מרכזי הקניות את מרכזי ההצבעה ללא תנאי. יכול להיות שבבחירות הבאות כדאי לשקול להעביר את הקלפיות ממוסדות החינוך לאספרסו-ברים. אם הבוחר לא יבוא לקלפי, שהקלפי תבוא אל הבוחר.

ולא שהבחירות לא היו מעניינות. היה מפץ גדול, והיתה תרדמת של ראש הממשלה והיה מהפך דרמטי במפלגת העבודה ופעולה ביריחו. ולמרות כל זה, מערכת הבחירות לא התרוממה. יכול להיות ש"כוכב נולד" הרבה יותר מעניין, יכול להיות שחלק מהבוחרים לא מבינים למה הם לא יכולים להצביע גם לכנסת ב-SMS.

שאלה מאוד חשובה היא מי לא הצביעו. האם באמת שיעור ההצבעה הנמוך עבד לטובת המיעוטים? נראה שלא. כך שנראה שבישראל, כמו במדינות המערב, מי שהלכו להצביע בבחירות האלו זה בעיקר המשכילים, בעלי האמצעים והמבוגרים. ובאמת ברבות ממדינות המערב אחוזי ההצבעה דומים לזה שנרשם אתמול בישראל.

אם מדובר בדפוסי הצבעה מערביים נורמליים, אז מה הבעיה? יו"ר המכון הישראלי לדמוקרטיה, הפרופ` אריק כרמון, סבור שמאוד מדאיג שבמציאות המאוד לא נורמלית של ישראל יש אשליה ציבורית של נורמליות ושהדבר מעיד שאנחנו "מנותקים מהמציאות".אם הממשלה תנסה לבצע מהלכים מרחיקי לכת אז שיעור ההצבעה הנמוך יפגע בלגיטימציה. "זה רע מאוד ואני לא מבין את זה", מסכם.
http://www.haaretz.co.il/hasite/pages/ShArt.jhtml?itemNo=700038&contra ssID=1

עדכון אחרון - 04:39 29/03/06