מזוז: לא תפתח חקירה פלילית נגד דליה איציק

[Ynet]

מזוז: לא תפתח חקירה פלילית נגד דליה איציק

עמותת אומ"ץ פנתה ליועץ המשפטי לממשלה בדרישה שיבדוק תרומה שקיבלה ח"כ איציק מחיים סבן, בזמן ששימשה כיו"ר מטה הבחירות של שמעון פרס שהתמודד על ראשות מפלגת העבודה. מזוז החליט שאין מקום לפתוח בחקירה

אבירם זינו פורסם: 05.09.06, 17:56


היועץ המשפטי לממשלה, מני מזוז, הודיע היום (ג`) כי הוא לא מצא מקום לפתוח בחקירה פלילית נגד יו"ר הכנסת, דליה איציק, בעקבות תלונה שהגישה עמותת אומ"ץ.



בשבוע שעבר פנתה עמותת אומ"ץ למזוז, בטענה שעל-פי ממצאים שמצויים ברשותה עולה שבתקופה שבה שימשה ח"כ איציק כיו"ר מטה הבחירות של שמעון פרס בפריימריס של מפלגת העבודה היא קיבלה, בין השאר, תרומה בסך 120 אלף דולר מאיש העסקים חיים סבן, כיום מבעלי השליטה בחברת "בזק".




עוד טענה העמותה כי לאחר הבחירות בהן הפסיד פרס לעמיר פרץ, בזמן שאיציק כיהנה כשרת התקשורת רכש סבן באמצעות קבוצת ההשקעות שלו את מניות חברת בזק, המחזיקה 50% ממניות חברת הלוויין "יס" ולכן בהתאם לחוק היה עליו למכור את מניותיו בחברת "קשת" ולרדת לאחזקה של 5% בלבד בחברה זו כנדרש בחוק.



על כך ענה העוזר ראשי ליועץ המשפטי לממשלה, עו"ד רן נזרי, כי "ההחלטה לאפשר לקבוצת סבן להמשיך ולהחזיק באמצעי השליטה בחברת קשת, בעלת הזיכיון לשידורים בערוץ השני בשיעור של 24% לתקופה של שלוש שנים, בד בבד עם שליטתה בחברת בזק השולטת בחברת יס, בעלת הרישיון לשידורי לווין, התגבשה בשיתוף הדרגים המקצועיים במשרד התקשורת, והיתה על דעתה המקצועית של האחראית על הטיפול בנושאים אלו במשרד המשפטים".




במקביל, דווח לפני מספר חודשים כי מבקר המדינה בודק תרומה בסך 320 אלף דולר שהתקבלה מהמליארדרים חיים סבן, דניאל אברהמס וברוס רפופורט באותן בחירות במפלגת העבודה. דו"ח המבקר עשוי לחשוף פרטים חדשים על התרומות לפרס בכלל ועל התרומות מחו"ל בפרט, וכן הוא עשוי לחשוף את העובדה שפרס עבר עבירות נוספות ויידרש להחזיר את מלוא כספי התרומות האסורות.




פרקליטי פרס הכחישו בפני מבקר המדינה את כל הטענות נגדו. לגרסתם, התרומות נאספו בתקופה שבה לא חלו מגבלות החוק על קבלת הכספים האלה. פרס פעל לדבריהם על פי עצת עו"ד ואף קיבל את אישור ועדת הביקורת של העבודה לקבלת התרומות.

http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3300090,00.html

[אורח]

פרסום ראשון: 13/09/06, 22:43
חשש: ניגוד עניינים בסגירת תיק איציק
רק לפני שבוע וחצי החליט היועץ המשפטי שלא לפתוח נגד יו"ר הכנסת בחקירה. תחקיר מעלה כי ההחלטה נגועה, לכאורה, בניגוד עניינים.
רותי אברהם ואיציק וולף


לפני כשבוע וחצי הודיע היועץ המשפטי לממשלה על סגירת התיק של יו"ר הכנסת, דליה איציק, בעניין הטבות לכאורה שהעניקה לאיל התקשורת חיים סבן בעת כהונתה כשרת התקשורת. בהודעת היועץ המשפטי לממשלה נכתב כי "ההחלטה לאפשר לקבוצת סבן להמשיך ולהחזיק בחברת קשת בד בבד עם שליטה בבזק השולטת ביס התגבשה בשיתוף הדרגים המקצועיים במשרד התקשורת, והיתה על דעתה המקצועית של גב` לחמן-מסר האחראית על הטיפול בנושאים אלה במשרד המשפטים. עמדה מקצועית זו גובשה בהתאם להסדר החקיקתי הקיים בעניין זה בחוק הרשות השניה. נוכח האמור, לא מצא היועץ המשפטי לממשלה מקום לפתיחה בחקירה פלילית נגד יו"ר הכנסת דליה איציק".
"עו"ד דידי לחמן מסר ובן זוגה מקיימים הפרדה מקצועית מוחלטת בין עיסוקיהם מזה שנים רבות. הפרדה מוחלטת זו מאפשרת לעו"ד לחמן מסר לבצע במשך השנים את עבודתה המקצועית ללא משוא פנים, ללא כל קשר וללא כל התחשבות בעבודתו של בן זוגה בלקוחותיו או בחבריו".


סגירת התיק מלווה לכאורה בחשש לניגוד עניינים בשל העובדה שעו"ד דוידה לחמן מסר אשר כתבה את חוות הדעת שעל בסיסה זוכתה איציק מכל אשמה היא אשתו של עו"ד אורי מסר, מקורבו של ראש הממשלה ויו"ר מפלגת קדימה, אהוד אולמרט, המקורב ביותר לחברת מפלגתו הבכירה, יו"ר הכנסת, דליה איציק. יש לציין כי שמו של עו"ד מסר נזכר בפרשת ניגוד העניינים של אולמרט עצמו, אשר על פי תחקיר הארץ קידם את ענייניהם של לקוחותיו של עו"ד מסר בהיותו שר התמ"ת.

בתשובה לשאלה האם אין בטיפול של עו"ד לחמן-מסר בתיק של יו"ר הכנסת דליה איציק מקום לחשש של ניגוד עניינים השיב היועץ המשפטי לממשלה כי "עו"ד דידי לחמן מסר ובן זוגה מקיימים הפרדה מקצועית מוחלטת בין עיסוקיהם מזה שנים רבות. הפרדה מוחלטת זו מאפשרת לעו"ד לחמן מסר לבצע במשך השנים את עבודתה המקצועית ללא משוא פנים, ללא כל קשר וללא כל התחשבות בעבודתו של בן זוגה בלקוחותיו או בחבריו".

יש לציין כי תשובה זו, המעניקה שיקול דעת לעו"ד לחמן מסר בקביעה האם היא נמצאת בניגוד עניינים או לא מנוגדת להלכת בג"צ שנקבעה על ידי נשיא בית המשפט העליון הפורש, אהרון ברק, וזכתה לכינוי "דוקטרינת ניגוד העניינים". הלכה זו, הנחשבת לפסק הדין המשמעותי הראשון מבין פסקיו המרובים של השופט ברק, נקבעה לראשונה בעתירת סיעת הליכוד בפתח תקווה נגד מועצת העיר פתח תקווה בשנת 79. ברק אז כתב כי "על פי כללי הצדק הטבעי אסור לו לעובד הציבור להימצא במצב בו קיימת אפשרות ממשית של משוא פנים או דעה משוחדת". עוד נאמר כי "על פי כללי האמון בידי עובד הציבור הופקד כוח וניתנה לו סמכות. השימוש בכוח זה והפעלתה של סמכות זו לא באים לשרת את ענייניו של עובד הציבור אלא את האינטרסים שהכוח והסמכות באו להגשימם".

הלכה זו מלווה במשך השנים את כל העיסוק במשוא פנים וניגוד עניינים בשירות הציבורי ולאחרונה נעשה בה שימוש בפרשת צחי הנגבי שמואשם במינויים פוליטיים. נאמר שם כי ביטולו של ניגוד עניינים "חייב שייעשה על דרך הפרדה בין הדבקים ויצירת בידוד".

ממשרד המשפטים נמסר בתגובה כי "סוגיית המשך האחזקות של קבוצת סבן בקשת ובלווין טופלה באופן מקצועי גרידא. הנושא שב ונבחן תוך קבלת התייחסות מפורטת של היועצת המשפטית למשרד התקשורת, ובשיתוף עם הדרגים המקצועיים במשרד התקשורת. העמדה המקצועית שגובשה הנה בהתאם להסדר החקיקתי הקיים בעניין זה בחוק הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו, התש"ן – 1990. הנושא טופל באופן מקצועי ונטול פניות בשיתוף כל הגורמים המקצועיים הרלבנטיים.

השאלה שהופנתה ליועץ המשפטי כיצד מתבצעת "הפרדה מקצועית מוחלטת" זו של עו"ד דידי לחמן מסר, ועל אלו נושאים היא חלה נותרה לפי שעה ללא מענה ממשרד היועץ המשפטי לממשלה.

http://www.inn.co.il/News/News.aspx/154526