לעמוד החדשות
המצטרף/ת האחרון/ה לארגון נקים גב' ויקטוריה ליקס מ- --- דוד בן גוריון וראשית השת"פ עם האויב בשואה עד להפקרות הבטחונית של היום
החוק מאפשר לשופטים לזייף תוצאות של פסקי דין  
הגב לנושא    אינדקס הפורומים -> פורום נפגעי שחיתות מערכת המשפט



עדכונים של נקים:

המשפט הפלילי בישראל מהגרועים של הדיקטטורות, מאמר מצויין של עו"ד שפטל
שישי 22.06.18 15:52

פניה למבקר:כונסי נכסים והתעשרות שופטים ומקורבים שלא ביושר
שלישי 23.08.16 2:02

כך עובדת הצנזורה בפייסבוק מסביב לשואה ושת"פ הציונים עם הנאצים, מחיקת פוסטים במחשכים
שישי 05.08.16 17:32

מומלצים:

אוהב את ישראל, אוהב צדק? לארגון `נקים` דרוש נדבן פילנטרופ ולוחם

מעריב חושף ששופטי העליון גונבים מהציבור הטבות מפליגות הכל בניגוד גמור לחוק

רצח רבין:השבכ נעתר לבקשה של נקים לשחרר את פרופ' היס מחובת הסודיות על ניתוח הגופה

בלי בושה: השופטת ורדה אלשיך סידרה למקורבה השופט בדימוס פלפל שכר טרחה של 10 מיליון ש"ח

עמיר מנור, כתב מעריב, הוקלט משקר טרם הוציא כתבה שקרית נגד 'נקים' המיחצנת את רשם האגודות ושותפיו

שחיתות מע' המשפט פורצת את מחסום הקול,ראיון על ארגון נקים בקול ישראל, בייניש, מזוז ושנדר תחת ביקורת

הראל סגל: 'יש אדונים לארץ הזו והדמוקרטיה משרתת אותם ואת האינטרסים שלהם. כל היתר, וזה כולל את רובכם, נתונים במעמד עבדים החיים באשליית אדנות...'

צפה בנושא הקודם :: צפה בנושא הבא  
מחבר הודעה       NAKIM      
NFC אריק באך
אורח








הודעהפורסם: שני 11.09.06 21:19    נושא ההודעה: החוק מאפשר לשופטים לזייף תוצאות של פסקי דין

לא ניגוד אינטרסים
הבעיה המאפשרת לשופטים בועדות חקירה ובכלל לזייף תוצאות של פסקי דין נעוצה בפגם יסודי: החוק אינו מעניש שופט המתחמק מחובת ההנמקה והגילוי הנאות

מאת: אריק באך | | www.Nfc.co.il


הפיקציה המשפטית המנסה למצוא שופט בוועדת חקירה שהוא מצד אחד אישיות ציבורית בעלת רקורד עשייה מרשים לזכותו, ומצד שני לא לגלות בעברו שום אבק של קשר ישיר או עקיף העשוי להוליד טענה לניגוד אינטרסים, בכסילות וצביעות יסודה.

הבעיה המאפשרת לשופטים בועדות חקירה ובכלל לזייף תוצאות של פסקי דין נעוצה בפגם יסודי הרבה יותר: החוק אינו מעניש שופט המתחמק מחובת ההנמקה והגילוי הנאות, ואינו מאפשר הליך של חקירה נגדית של שופט על טיוטת ממצאי מסקנותיו ועימות עם "פיספוסים" שנפלו בפסק דינו בטרם יקום מכיסאו.

ככל שרולטת השמות מסתובבת סביב מעמדים אפשריים לחקור את מחדלי מלחמת לבנון השנייה, מגלים כל הצדדים הבוחשים במינויים כי למעשה כל אדם בעל רקורד עשייה מרשים ומוכח של ממש, נגוע, בעד או נגד בעלי העניין לתמוך ממשלה או להפיל אותה.

אי אפשר למצוא מישהו שיש לו רקורד עשיר ומוכח של עשייה רבת שנים, מבלי למצוא בעברו קשר בעד או נגד אישי הציבור אשר עניינם עתיד לעמוד בפני ועדת החקירה\בדיקה\טיוח או כל שם אחר שיינתן לה לפי טעמו של המעוניין.

הבעיה במרחץ הדמים הציבורי הזה, שבו כל שם רציני שיעלה כאפשרות ישופד על המוקד, היא כפולה:

ראשית - למה לאנשים טובים, שתרמו כל כך הרבה למדינה בכל חייהם, שיפקירו את שמם הטוב ויכתימו אותו כאילו התמנו מטעמו של זה, או של זה שכנגדו? כלום לא ברור שהם עשו המון בחייהם וההמון הזה שהם עשו הפגיש אותם - מרצונם ושלא מרצונם, עם אישים שהם כיום או בעד או נגד הממשלה והאחראים לכשלים שהתגלו במלחמה זו?

שנית - הניסיון למצוא מישהו שבמשך כל חייו לא הוא, לא אישתו, לא ילדיו ולא כל מקומות עבודתו ולא כל המאמרים או פסקי הדין שפרסם בחייו - לא נפגשו בצומת כלשהי עם מי מהעסקנים הותיקים אשר באופן טבעי הם בעד השמירה על השלטון הקיים או דווקא בעד הפלת השלטון הקיים, יביאו לנו יופי של מועמדים נקיים מכל אבק של אג`נדה אבל הם כנראה כל כך נקיים ומנותקים עד שנגלה מיד כי הם נמצאו אולי על הירח או עולים חדשים מקמצ`טקה שיכולתם לבחון בכלל את הסוגיות המורכבות העומדות על הפרק מוגבלות עד כדי גחוך.

הדבר נכון הן לגבי ועדת בדיקה מקצועית, כדוגמת ועדת אדמוני, והן לגבי ועדת חקירה משפטית, כדוגמת זו שדורשים כל המתנגדים לוועדה נוסח ועדת אדמוני.

שהרי בוועדת אדמוני עמדו לפני פסילת עברי ויערי ועדיין עומדים גם אחרי הפסילה אנשי ציבור בעלי רקורד ציבורי מרשים, אשר מטבע הדברים נפגשו בחייהם בכמה וכמה צמתים עם בעלי העניין, בעד או נגד אולמרט ושות`. האם זה פוסל אותם? תיאורטית כן. מעשית - מי מהבכירים במערכת המשפט והביטחון לא נפגש מעולם באינטרסים שלו עם מי מתומכי קדימה או עם מי מתנגדי קדימה?

וכך גם ועדת חקירה משפטית אשר תאוייש על-ידי שופטים בכירים ונכבדים, אשר מן הסתם גם הם נזקקו ללובי וקשרים עם פוליטיקאים - בעד או נגד אולמרט וקדימה - כדי לפלס את דרכם למעמד השיפוטי הבכיר שבו הם נמצאים. כבר אין טעם להסתיר את מה שכבר הפך לנחלת הכלל וכבר איננו בגדר סוד מדינה כמוס: למרבה הצער גם שופט, בעצם כמו כל אחד אחר בתפקידים הציבוריים בדמוקרטיות, נזקק במהלך עלייתו למעלה לדרוך על מי שמתחתיו כדי לטפס ולהיתמך על-ידי מוטת תמיכה מימינו ומשמאלו כדי לא ליפול לצדדים תוך כדי הטיפוס.

המפתח איפה אינו טמון בניסיון הפתאטי למצוא מישהו שהוא גם נקי מספיק לא להיות בעל שום דיעה קדומה ונטיית לב, אבל גם "מלוכלך" מספיק כדי להבין עניין בכל שרשרת העניינים המורכבים העומדים למבחן הוועדה - אלא בשינוי התפיסה הפרמיטיבית המתירה למי שכותב החלטות בעלות אופי של פסקי דין לחמוק בעצמו מחובה ומאחריות.

`שופט אינו יוצא ידי חובתו בלי לנמק את החלטותיו` (בג"צ ‎79/63).

לו היו מטילים עונשים על שופטים המתחמקים מלקיים את חובתם לנמק את פסק הדין שלהם וליתן גילוי נאות והתמודדות מושכלת וגלוי על מכלול הטענות של שני הצדדים בגוף פסק הדין - היינו מקבלים הרבה פחות פסקי דין פיקטיביים ושופטים הרבה יותר אחראים לפסקי דינם.

לו היינו מחייבים כל שופט לעמוד לחקירה נגדית אלמנטרית ומנומסת ועניינית, בידי שני הצדדים, ובמהלכה הוא יידרש להסביר - בעצמו ולא באמצעות ניחושי ומגבלות ערכאת הערעור - תמיהות ופירכות בטיוטת פסק דינו, לצד התעלמותו מראיות שהובאו בפניו והסותרות את קביעות שקבע, ורק לאחר מכן הוא היה מוציא את פסק הדין הסופי, לאחר שגירסתו עמדה במבחן של ממש לאחר גיבושה ולא כמי שאין עליו שום חובה של ממש, שום סנקציה, ושום ביקורת אפקטיבית בזמן אמת וטרם עשה את הנזקים הבלתי הפיכים שעשה, בין אם בשוגג ובין אם במתכוון - היינו מקבלים מערכת משפטית שבה האפשרות לטעות בפסקי דין מחת העומס הבלתי אנושי המוטל על שופטים בדרך כלל, או לפברק פסקי דין מרשיעים או מזכים בשל לחצים ומערכת קשרים וטובות הנאה המופעלת מן הסתם גם על שופטים.

`חובת ההנמקה חשובה היא במיוחד. כל מי שהתנסה בכתיבה יודע זאת. דבר אחד הוא רעיון המשתלט על המחשבה. דבר אחר הוא העברתו של הרעיון בכור ההיתוך של ההתמודדות האינטלקטואלית המבקשת לתמוך בו, תוך מודעות לתוצאותיו. רבים הם הרעיונות אשר הצורך לנמקם הביא לחדלונם, שכן היה בהם אך הדר חיצוני שלא ניתן היה לבססו. חובת ההנמקה היא מהחשובים שבאתגרים בפניהם חייב שופט, המפעיל שיקול דעת, לעמוד`. אהרן ברק, שיקול דעת שיפוטי (הוצאת פפירוס, תשמ"ז) עמוד ‎46.

הדרך להתמודד עם כשלים מובנים איננה לעצום עיניים מקיומם של תרחישים שהם מנת חלקה של כל מערכת אנושית, בתקווה שאם נעצום עיניים אז לא יהיה קיים מה שאנחנו נמנעים מלראות. כדברי הנשיא הפורש אהרן ברק, "הגישה `אצלנו זה לא יכול לקרות` שוב אין לקבלה. הכל יכול לקרות" וכדברי המשנה לנשיא ביהמ"ש העליון השופט חיים ה` כהן ז"ל - "השופטים הם בסך-הכל בני אדם, ולפעמים גם זה לא".

בע"פ 446/01, מקס רודמן נ` מ"י, פ"ד נו (5) 25, פס"ד מיום 27.6.02, אמר כב` השופט י` טירקל: "על מטרותיה של חובת ההנמקה נאמר כי "המטרה הראשונה מעוגנת ברצון להבטיח, כי עשיית המשפט גם תתבטא במראית פני הדברים. מטרה שנייה, פניה לערכאת הערעור ועניינה יצירת האפשרות להעביר את הנמקתה של הערכאה הראשונה בשבט הביקורת של ערכאת הערעור" (דברי הנשיא מ` שמגר בע"א,84/80 ,ע"א 89/80 כ` קאסם נ` נ` קאסם ואח`; צבי סנדרוב ושות` בע"מ נ` נ` קאסם ואח`, פ"ד לז(3) 60, 70. וראו גם ע"א 377/81 נבואני נ` מדינת ישראל, פ"ד לז(4) 726 (להלן - "פס"ד נבואני")). עוד נאמר, מעט מהרבה, על חובת ההנמקה:

"שיפוט על-פי שקול דעת אסור לו שייהפך לשיפוט שרירותי. כדי למנוע סכנה זאת אין אמצעי בדוק יותר מאשר הנמקה מלאה של פסק הדין. הנמקה מלאה מחנכת את השופט למחשבה ברורה ולהעלאת נימוקיו - כולל תחושתו האינטואיטיבית, --- מעל סף תודעתו אל אור היום, על-מנת שיעמדו למבחן הבקורת של דרגת הערעור, של אנשי המקצוע ושל הציבור כלו" (מ` לנדוי "הלכה ושקול דעת בעשיית משפט" משפטים א (תשכ"ח - תשכ"ט) 292, 303. וראו גם א` ברק שיקול דעת שיפוטי (תשמ"ז) בעמ` 46; ר` גביזון "בית המשפט וחובת ההנמקה" משפטים ב (תש"ל) 89; א` שוחטמן "חובת ההנמקה במשפט העברי" שנתון המשפט העברי ו-ז (תשל"ט - תש"מ) 319).

על הפירוט הרצוי של ההנמקה נאמר כי "יש ומתחייבת החלטה המנמקת את עצמה ארוכות, יש שנדרשת הנמקה קצרה, ויש שדי בקבלתה של בקשה או דחייתה, ללא כל הנמקה. וזאת כאשר החלטה מן הסוג האחרון כמו מתבקשת מעצמה מתוך מכלול החומר המונח בפני בית המשפט. כל מקרה ומקרה ונסיבותיו שלו" (בג"צ 7390/95 קרטה נ` המשנה לנשיא, כבוד השופט ש` לוין ואח` (לא פורסם). וכן ראו דנ"פ 7619/96 (בש"פ 7621/96) ציטרון נ` מדינת ישראל, פ"ד נ(4) 850, 852; פס"ד נבואני, בעמ` 728; בג"צ 1918/96 שלום כהן נ` שופטת בית המשפט העליון ד` דורנר ואח`, (טרם פורסם).

"חובת ההנמקה - כמה וכמה מטרות לה: אפשרות פיקוח על פסק הדין על-ידי ערכאת הערעור, חשיפת פסק הדין לעיני הציבור, ועוד ... . אך יש גם נימוק נוסף, הרואה את ההנמקה כחלק אינטגרלי מיצירתו ומגיבושו של פסק הדין. וכך כותב השופט ברק: `חובת ההנמקה חשובה היא במיוחד. כל מי שהתנסה בכתיבה יודע זאת. דבר אחד הוא רעיון המשתלט על המחשבה. דבר אחר הוא העברתו של הרעיון בכור ההיתוך של ההתמודדות האינטלקטואלית המבקשת לתמוך בו, תוך מודעות לתוצאותיו. רבים הם הרעיונות אשר הצורך לנמקם הביא לחדלונם, שכן היה בהם אך הדר חיצוני שלא ניתן היה לבססו. חובת ההנמקה היא מהחשובים שבאתגרים בפניהם חייב שופט, המפעיל שיקול דעת, לעמוד`. (א` ברק, שיקול דעת שיפוטי (פפירוס, תשמ"ז) ‎46)."

המלצתי הראשונה איפה הן לראש הממשלה והן למתנגדים לו, היא להתבשם ברקע היסטורי ועיוני במקום להתסמך על ספינים וסלוגים של יועצי תדמית. כי בסופו של כלתהליך מקלפים את העטיפה המבריקה ונאלצים להתמודד עם התוכן האמיתי, הקיים או הנעלם.

במהלך שנותיה של מדינת ישראל עמוסת הועדות והחקירות למיניהם, התפרסמו מספר מרשים של מאמרים חשובים אשר מן הראוי כעת שיקראו כל העוסקים בשאלת מינויה של ועדה שתבדוק את הכשלים.

מומלץ במיוחד לקרוא כיום את מאמרו של מי שאז היה מרצה צעיר למשפטים וכיום הוא הדיקן בפקולטה העברית למשפטים בירושלים, הפרופ` יואב דותן - "חובת ההנמקה של רשויות מינהל וגופים נבחרים" - מסמך מאלף על דיווחיות (accountability) וחובות אחרות הנגזרות מחובת הנאמנות. גישה זו חשובה כי היא קובעת למעשה כי התחמקות מחובת ההנמקה כמוה כהפרת אמונים של השופט. מסמך זה הניחכבר אז את היסוד לעובדה כי פסקי הדין שאנו רואים יותר מידי כיום, שבהם שופט מתחמק מדיון ענייני וגילוי הטענות של הצדדים בפסק הדין לצד דיון פומבי בהם, על-ידי ביטויים סתמיים כדון "לא מצאנו ממש" וכיו"ב קביעות גבוהות המגלות טפח ומסתירות טפחיים - מהווים לא רק הפרת הוראה חקוקה אלא ממש מעילה והפרת אמונים.

-------------------------------------------------------

חומרי רקע נוספים המומליצים לקריאה בידי אולמרט, יועציו האסטרטגיים, המועמדים לחברות בוועדת החקירה, והאישים והארגונים והפובליציסטים המגנים ומבקרים את אולמרט ופעולתו בנדון:

יסודותיה של המדינה הדמוקרטית המודרנית - ממשל הנציגים.
מאת תומס הובס, לויתן, ירושלים, מאגנס 1993.

ג`ון לוק - על הממשל המדיני, ירושלים, מאגנס 1993.

ניתוח מסמך נדיר שמקורו ביסוד החוקה בארה"ב - מאת פרופ` רות גביזון, , ואלן שפירא, "הפדרליסט" (מבוא) של א. המילטון, ג`. מדיסון, וג`. וג`יי (תרגום: אהרון
אמיר), ירושלים, מכון שלם תשס"ב, יא`-סב`.

אחריות בראי המשפט הפלילי, המשפט הפרטי, והאתיקה המקצועית.

מאת: שוהם, ג. ש., ג` רהב ומ` אדר, קרימינולוגיה, תל אביב, שוקן 1987, עמ` 16 - 27.

אהרן ברק, "עוולת הרשלנות", בעריכת חיים ה` כהן, ויצחק זמיר, מתוך אהרן ברק - מבחר כתבים, ירושלים, נבו 2000, כרך ב` עמ` 1083 - 1096.

פרופ` אסא כשר, אתיקה צבאית, תל אביב, משרד הביטחון 1996, עמ` 9 -30.

Garofolo, C. And D. Geuras (1999), Ethics in the Public Service (Washigton DC: Georgetown University Press), pp. 5-22.

אמון הציבור ונאמנות לציבור:
Sztompka, P. (2000) Trust : a sociological theory (Cambridge University Press), pp. 18-40; 139-150.

יצחק זמיר - הסמכות המינהלית, ירושלים, נבו 1996, כרך א` עמ` 29 - 38.

סוזי נבות- "חבר כנסת כנאמן הציבור", משפטים, לא(2).

אהרן ברק - "תיאורית השליחות וכוח הייצוג" בעריכת נ` ליפשיץ, א` פרוקצ`ה ומ` א` ראבלו (עורכים) מתוך ספר הזיכרון לגולטירו פרוקצ`ה - חיבורי משפט, תשנ"ז.

Kearns, K. P. (1996) Managing for accountability (San Francisco: Jossey-Bass ), pp.3-44.

Ferejohn, J. (1999) "Accountability and Authority: Toward a Theory of Political accountability" in Manin, B., A. Przeworski and S. C. Stokes, (eds.) Democracy, Accountability and Representation (Cambridge University Press), pp. 131-153.


Laver, M. and K. A. Shepsle, (1999) "Government Accountability in Parliamentary Democracy" in Manin, B., A. Przeworski and S. C. Stokes, (eds.) Democracy, Accountability and Representation (Cambridge University Press), pp. 279-296.

על אחריות שילוחית, אחריות אישית, אחריות משותפת ואחריות מאת אהרן ברק - "אחריות שילוחית למעשה של מורשה בפקודת נזיקין", הפרקליט, כא 1965.

ההקדמה לדוח "ח ועדת החקירה לחקירת האירועים במחנות הפליטים בביירות התשמ"ג - דין וחשבון (ועדת כהן), ירושלים, 1983.

חיים צדוק, "משמעותה של האחריות המיניסטריאלית" בעריכת ר` חריס (עורך) ליד ערש המשפט - ספר חיים צדוק, ירושלים, המכון הישראלי לדמוקרטיה, תשס"ב, עמ` 437 - 440.


Dicey, A. V. (1989) "Ministerial Responsibility and the Rule of Law" in G. Marshall (ed.)
Ministerial Responsibility (Oxford: Oxford University Press), pp.22-42.

על אחריות אובייקטיבית ואחריות סובייקטיבית - Cooper, T. L. (1998) The Responsible Administrator: An Approach to Ethics for the Administrative Role (San Francisco: Jossey-Bass), pp. 65-89

על שחיתות פוליטית - Brooke, R. "Corruption in Local Government - Some Ethical Issues of the Last Twenty-Five Years" in R. A. Chapman (ed.) (2000)Ethics In Public Service for the New Millennium (Aldershot, UK: Ashgate Publishing Ltd), pp. 9-22.
על נשיאה באחריות ציבורית - הביטוי ההתנהגותי - מבחני הצפיות, הסבירות, המידתיות ועקרונות ייצוגיות ושליחות כמסגרת נורמטיבית לבחירת הסנקציה המבטאת אופי היקף הנשיאה באחריות הציבורית:

אחריות ציבורית בעולם - Cooper, T. L. (1998) The Responsible Administrator (San-Francisco: Josey-Bass,
4th edition), pp.33-64.

על אחריות ציבורית בישראל - חברי כנסת, שרי ממשלה, ביורוקרטים: חוק יסוד: הכנסת; חוק יסוד: הממשלה (תשכ"ח, תשנ"ב, תשס"א);
חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו;
חוק יסוד: חופש העיסוק. תקנון הכנסת. תקנון שירות המדינה

ד. סטטמן, ד. "הצדק כ`שדה פרוץ`: מעמד המוסריות בעיני בית המשפט העליון", מחקרי משפט, יט (2), 569 - 590.

א` גולן, מבצע סוזאנה, ירושלים, עידנים 1976 (בעניין "העסק הביש")

א`. זעירא, מלחמת יום הכיפורים - מיתוס מול מציאות, תל אביב, ידיעות אחרונות 1993.

יצחק רבין המלחמה בלבנון, תל אביב, עם עובד 1983.

י` גוטמן טלטלה בשב"כ, תל אביב, ידיעות אחרונות 1995.

דין וחשבון הוועדה לחקירת ויסות מניות הבנקים (ועדת בייסקי), ירושלים 1986.


בג"צ 3094/93 התנועה למען איכות השלטון בישראל נ` ממשלת ישראל, פ"ד מז (5) 404.

זאב סגל, ז` "צללים מרחפים על שלטון החוק - עם פרשת בראון ובעקבותיה" במשפט וממשל, ד`, 1998.

ע"פ 332/01 מדינת ישראל נ` שמעון שבס, פ"ד נז (2) 496.

ועדת החקירה לעניין רצח ראש הממשלה יצחק רבין ז"ל - דין וחשבון, ועדת שמגר, ירושלים 1996.

ועדת החקירה לבירור ההתנגשויות שבין כוחות הביטחון ובין אזרחים ישראלים באוקטובר 2000 (ועדת אור), ירושלים 2003.

ועדת החקירה לבדיקת פעילות צה"ל בנחל הקישון - דין וחשבון (ועדת שמגר ג`), ירושלים 2003.

ג. מנחם, "מדיניות המים בישראל: פרדיגמות, רשתות ומדיניות ציבורית" בעריכת ג. נחמיאסוג. מנחם- מדיניות ציבורית בישראל, ירושלים, המכון הישראלי לדמוקרטיה, 1999, 35-68.

Nachmias, D. and Arbel-Ganz, O. (2004) `Policy Implementation in Israel: The Loss of Governmental Capacity`, in International Journal of Public Administration (forth coming).

Arbel-Ganz, O. and Nachmias, D. (2006) "Public Responsibility of Elected Officials in Israel: Crossing the Bounds of Reasonableness", Israel Affairs (not published yet; draft will be available on the course website).

ולסיום - "לו הייתי אולמרט", אריק באך, ספטמבר 2006.

נוצר: 11/09/2006 | עודכן: 11/9/2006 | רשימות נוספות: אריק באך



http://www.nfc.co.il/archive/003-D-17920-00.html?tag=22-19-04
חזרה למעלה

חשיפה בלעדית של "נקים": ההונאה במיליארדים של הקיבוצים בשיתוף רשם האגודות

הצג הודעות מלפני:   
הגב לנושא    אינדקס הפורומים -> פורום נפגעי שחיתות מערכת המשפט כל הזמנים הם GMT + 2 שעות
עמוד 1 מתוך 1

נבחרים

גילויים אחרונים בפרשת רצח יצחק רבין ז"ל

הקשרים של `המאפיה` המשפטית נחשפים

הצטרף עכשיו למאבק של נקים נגד השחיתות השלטונית

גלובס חושף שהפרקליטות מושחתת השופטת הדס יהלום מאשרת זאת אך לא עושה דבר

תודה למאות הלייקים, שדרגנו
לדף חדש תודה לחדש לנו לייק!


 
קפוץ אל:  
אתה יכול לפרסם נושאים חדשים בפורום זה
אתה יכול להגיב לנושאים בפורום זה
אתה לא יכול לערוך את הודעותיך בפורום זה
אתה לא יכול למחוק את הודעותיך בפורום זה
אתה יכול להצביע בסקרים בפורום זה
You can attach files in this forum
You can download files in this forum
תגובה כללית לאתר זה כאן, תגובה להודעה או כתבה ספציפית יש להגיב למעלה,תודה!


WANT TO KNOW WHO REALLY RULES THE STATE OF ISRAEL? GO TO THE SCHLAFF AFFAIR

Powered by Nakim Israeli Citizens ֲ© People of Israel 2005, 2007



משה גל אורי מילשטיין טדי קולק דוד בן גוריון
Powered by phpBB © 2001, 2005 phpBB Group