לטענת פרס, התרומות שקיבל מחיים סבן, דניאל אברהמס וברוס רפפור

[NFC]

פרס: המבקר קיבל עמדתי שלא ביצעתי עבירות

לטענת פרס, התרומות שקיבל מחיים סבן, דניאל אברהמס וברוס רפפורט, התקבלו כחוק מציין: הכספים שימשו רק לפריימריז ולא ניתנו כמתנה

מאת: יואב יצחק | | www.Nfc.co.il

ח"כ שמעון פרס דוחה את הטענות כאילו ביצע עבירה פלילית, בעת שקיבל שלוש תרומות בסך 320 אלף דולר מאילי ההון חיים סבן, דניאל אברהמס וברוס רפפורט. "התנהלותו בכל הנוגע לשלוש התרומות נעשתה בהתאם לכל הוראות החוק, ואף לא נטען אחרת באותו חלק מטיוטת דוח המבקר המדינה שהועבר לח"כ פרס", מסר דוברו, יורם דורי.

בתגובה בכתב שהועברה בשמו של פרס נאמר, כי "מבקר המדינה, בתוקף תפקידו על-פי חוק המפלגות, התשנ"ב-1992, בחן את חשבונות המתמודדים בבחירות המקדימות לכנסת ה- 17, במפלגות השונות. במסגרת זו נבדקו אף חשבונותיו של ח"כ שמעון פרס, ומבקר המדינה העלה מספר שאלות ביחס לשלוש תרומות שניתנו לח"כ פרס. לאחר קבלת עמדת ח"כ פרס בעניין תרומות אלה, הודיע מבקר המדינה כי הוא מקבל את טענות ח"כ פרס וכי עמדת מבקר המדינה הינה כי ח"כ פרס לא פעל בניגוד לקבוע בחוק המפלגות בכל הנוגע לתרומות אלה".

נמסר עוד, כי "באותו חלק מטיוטת דוח מבקר המדינה שהועבר לידי ח"כ פרס לא מועלה כל חשד, ולא מובאים כל ממצאים היכולים להעלות חשד, לכך שקבלת תרומות אלה נעשתה בניגוד לחוק, לרבות הוראות חוק שירות הציבור (מתנות), התש"ם-1979, או הוראות חוק העונשין, התשל"ז-1977. כל שמצוין בטיוטת דוח מבקר המדינה הוא כי בכוונת מבקר המדינה להעביר עניין זה לבדיקת היועץ המשפטי לממשלה, שכן בדיקת עניינים אלה אינה בסמכות מבקר המדינה אלא בסמכות היועץ המשפטי לממשלה".

לטענת פרס, הוא פנה למוסד לביקורת של מפלגת העבודה וביקש את אישורו המוקדם לגבי התרומות. המוסד לביקורת היה באותה עת הגוף היחיד המוסמך על-פי חוק המפלגות לבחון את תקינותן של התרומות. "המוסד לביקורת, לאחר שבדק את העניין, אישר לח"כ פרס בכתב כי קבלת התרומות הינה מותרת ותואמת את הוראות חוק המפלגות".

פרס טוען עוד, כי מבקר המדינה קיבל את עמדתו שהתרומות ניתנו לצורך מימון הוצאות הבחירות, "ועל כן לא יכול לעלות חשד ביחס לתקינות קבלת התרומות, ואין מדובר במתנה אסורה על-פי החוק, וקבלתן אינה נגועה ולו באבק פלילים. בהקשר זה חשוב להדגיש כי התרומות הופקדו בחשבון מיוחד לצורך הבחירות, שבו אין ולא היתה לח"כ פרס עצמו זכות חתימה".

עמדתו של פרס, שנוסחה, ככל הידוע, על-ידי בא-כוחו, עו"ד רם כספי, היא כי חוק המפלגות הוא חוק מיוחד שחוקק על-מנת להסדיר את האפשרות שאישי ציבור יקבלו כספים לצורך מימון מערכת בחירות, תוך הוא קובע מגבלות לגבי קבלת התרומות. "בחוק המפלגות נקבע כי ההגבלות ייכנסו לתוקף רק בתום תקופה, שלא תפחת משבועיים, מהיום בו המפלגה החליטה לקיים בחירות מקדימות, כלומר, במשך פרק זמן זה אין מוטלת מגבלה על היקף התרומות. על כן קבע אף מבקר המדינה כי התרומות ניתנו לח"כ פרס בהתאם לחוק המפלגות".

פרס מציין עוד, בתשובתו: "לא ניתן לנצל לרעה קבלת תרומות מעין אלה, ולא ניתן לקנות יתרון באמצעותן על פני מתמודדים אחרים בבחירות, שכן ממילא חוק המפלגות מגביל את תקרת ההוצאות שניתן להוציאן לצורך הבחירות, ללא כל קשר להיקף התרומות שניתנו".

נוצר ביום: 27/04/2006 | עודכן ביום: 27/04/2006 15:39:21
רשימות נוספות: יואב יצחק


http://www.nfc.co.il/archive/001-D-99523-00.html?tag=19-26-39

[NFC]

לינדנשטראוס: הפרסומים נגדי - כדי לפגוע במבקר

מאשים: הפרסומים בידיעות אחרונות ובמעריב נעשו על-רקע דוח הביקורת שפרסם המבקר, בין היתר לגבי נציבות שירות המדינה הדוח בנושא התרומות שקיבל שמעון פרס יועבר לעיונו של היועץ המשפטי לממשלה כדי שיבחן חשד לקבלת מתנות

מאת: יואב יצחק | | www.Nfc.co.il

מבקר המדינה, השופט (בדימ.) מיכה לינדנשטראוס, טוען כי הפרסומים נגדו - הן במעריב והן בידיעות אחרונות, נעשו בימים אלה כדי לפגוע בו, וזאת על-רקע הדוח שהוא פרסם בנושא המינויים הבלתי תקינים שנעשו בשירות הציבורי.

לדבריו, הטיעונים נגדו, גם אלה שהועלו מצד נציב שירות המדינה, שמואל הולנדר, הינם מופרכים, כפי שכבר התברר. לדבריו, הוא מאוד כועס. לינדנשטראוס התראיין לתוכנית פגוש את העיתונות (ערוץ 2).

בהתייחסו לפרסום בידיעות אחרונות בדבר מינוי בתו לתפקיד רשמת במחוז צפון, אמר לינדנשטראוס, כי בתו התמנתה (ב- 2002) במסגרת מכרז רשמי שבוצע. היא הגישה מעמדות וזכתה. בראש ועדת המכרזים עמד נשיא בית המשפט העליון, אהרן ברק.

לדבריו, שר המשפטים דאז, מאיר שטרית, מיאן בתחילה לחתום על כתב המינוי, משום שהוא רצה להחיל נורמות חדשות במערכת המשפטית ולמנוע מינוי שופטים חדשים ו/או רשמים חדשים שבני משפחתם כבר מצויים במערכת השיפוטית [שטרית חתם בסופו של דבר על כתב המינוי, לאחר שהשתכנע כי אין להחמיר דווקא עם בתו של לינדנשטראוס, אלא יש לקבוע נורמה מחייבת לגבי כל המועמדים, י.י.]. לינדנשטראוס הדגיש, כי בשום שלב לא התערב, לא פנה ולא ביקש מאומה בשביל בתו.

בהתייחסו לפרסום במעריב בדבר קרן הסיוע של הכנסת בראשה עמד, אמר לינדנשטראוס, כי הקרן פעלה באופן תקין ובשקיפות מלאה. כל בקשה נדונה על-ידי חברי הוועדה, שאחד מהם היה נציג של הפרקליטות. בהתייחסו לפרסום במעריב על כך שהוא פעל למתן סיוע כספי לעמותת בית הספר חוגים בכרמל שבחיפה - למרות שבנותיו למדו בבית ספר זה, ציין לינדנשטראוס, כי בנותיו למדו לפני שנים רבות בבית ספר זה (לפני יותר מ- 20 שנים!!!), ועובדה זו אין בה כדי שיפסול עצמו מטיפול בבקשת הסיוע.

פרס. מתנות מאילי הון?
היועמ"ש יתבקש לבדוק חשד לעבירות מצד פרס

המבקר התייחס בראיון גם לדוח הביקורת המתגבש באשר לשר שמעון פרס. לדבריו, פרס קיבל תרומות בהיקף של 320 אלף דולר. המדובר בתרומות שניתנו לפרס במהלך הפריימריז בעבודה, מאילי ההון: חיים סבן, ברוס רפפורט ודניאל אברמס. נושא זה יועבר ליועץ המשפטי לממשלה, מני מזוז, כדי שיבחן חשד לפיו ביצע פרס עבירה על חוק המתנות. במקביל נבחן עתה האם ביצע פרס עבירות על חוק המפלגות.


הולנדר. האם איים?


מדוע קפץ הנציב הולנדר?

המבקר חוזר וטוען, כי שניים מעובדיו אויימו על-ידי שני עובדים מנציבות שירות המדינה. אותם עובדים הזהירו, כי אם יפורסם דוח מבקר המדינה על נציב שירות המדינה, שמואל הולנדר, יופיעו פרסומים נגד מבקר המדינה (כפי שאכן אירע). זה דבר שלא ייעשה, אמר.

המבקר דחה את הטענה, כאילו רק לאחר שהולנדר איים בפנייה לבג"צ - הסכים מבקר המדינה לפגישה עימו ועם פרקליטו, עו"ד דוד ליבאי. הולנדר טען עוד, כי לאחר פגישה זו תוקן הדוח והוסרו ממנו חלקים משמעותיים. המבקר מציין בתגובה, כי לפני כל דוח נעשית פנייה אל המבוקרים, אלה מוזמנים להגיב, ופעמים רבות נעשים תיקונים לפי העניין. המבקר אמר, כי באשר להולנדר לא נעשו שינויים מהותיים, אך בכמה מקומות בדוח עודנו כמה ביטויים.



נוצר: 13/05/2006 | עודכן: 13/5/2006 | רשימות נוספות: יואב יצחק

http://www.nfc.co.il/archive/001-D-100713-00.html?tag=23-43-31#PTEXT0

[NFC]

כיצד סידרה איציק הטבות למיליארדר סבן
בעת שכיהנה כשרת התקשורת נתנה איציק את ידה למתן ההטבות על-פי החשד, ההטבה ניתנה בתקופה שאיל ההון תרם 100 אלף דולר לקמפיין של פרס אותו ניהלה איציק

מאת: איילת פישביין | | www.Nfc.co.il מבקר המדינה


איציק. הטבות לגבירים



מבקר המדינה, השופט (בדימ.) מיכה לינדנשטראוס, חוקר חשד שיו"ר הכנסת, ח"כ דליה איציק, בתפקידה כשרת תקשורת, סייעה במתן הטבה בשווי מיליונים, לאיל ההון חיים סבן.

על-פי אותו חשד, ניתנה ההטבה בתקופה שסבן העניק תרומה בסך 120 אלף דולר לקמפיין של שמעון פרס, במהלך הפריימריז למפלגת העבודה. החקירה נפתחה, בין היתר, בעקבות תלונה שהתקבלה מעו"ד סמדר בן-נתן, היועצת המשפטית של איגוד הבמאים ואיגוד התסריטאים, לאחר פרסום פרשת התרומות האסורות לשמעון פרס.

ההטבה החשודה היא "הוראת שעה" שתוקנה ביוזמת דליה איציק בהיותה שרת תקשורת, ומטרתה הייתה לאפשר לסבן - לאחר זכייתו במכרז "בזק" - להוסיף להחזיק ב- 24% ממניות "קשת" שהיו ברשותו, בניגוד לחוק הבֶּזֶק.

ח"כ דליה איציק, הידועה כמקורבתו ואשת סודו של פרס, עמדה בראש מטה הפריימריז שלו לראשות מפלגת העבודה. לקראת הפריימריז, קיבל פרס תרומות החשודות כאסורות בסכום של 320 אלף דולרים משלושה אילי הון: דניאל אברהמס, ברוס רפפורט וחיים סבן. בעקבות זאת פתח מבקר המדינה בחקירה.

מבין שלוש התרומות, תרומתו של סבן בסך 120 אלף דולרים, הוגדרה על-ידי אנשי משרד המבקר כ"בעייתית ביותר", מפני שבזמן קבלת התרומה, סבן כבר החל לגלות אינטרסים עסקיים בישראל, והשקיע כספים ברכישת מניות חברת קשת, אחת מזכייניות ערוץ 2, כאשר מצד שני, ניהלה מפלגת העבודה מגעים להצטרפותה לקואליציה ולעמדות השפעה כלכליות.



החשד: שוחד


במאי 2005 לאחר שפורסמה פרשת התרומות האסורות לשמעון פרס, מיהרה דליה איציק להתנער מכל קשר לפרשה. "לא ידעתי על תרומה שקיבל פרס מחיים סבן", אמרה [TheMarker, 15 בינואר 2006]. זאת למרות שעמדה בראש מטה הפריימריז של פרס ולמרות שמעולם לא הסתירה את הקירבה ביניהם. בעבר אף הצטרפה איציק לפרס בנסיעותיו לחו"ל ובאחת הפעמים אפילו ננזפה, יחד אתו, על-ידי ועדת האתיקה של הכנסת על שנהנתה מנסיעה לז`נבה לחתונתו של אהרון פרנקל, ידידו העשיר של פרס.

מי שלא השתכנע מהכחשות ה"לא ידעתי" של איציק הייתה עו"ד סמדר בן-נתן היועצת המשפטית של איגוד הבמאים ואיגוד התסריטאים. עם היוודע דבר התרומה/מתנה של סבן לפרס, שיגרה בן-נתן מכתבי תלונה למבקר המדינה וליועץ המשפטי לממשלה וכן ביקשה לשקול את אי מנויה של דליה איציק ליו"ר הכנסת בגין התרומה לסבן.

בן-נתן טענה כי סביר להניח, שאיציק ידעה על תרומתו של סבן מתוקף היותה כראש מטה הפריימריז, ולפיכך, ההטבה שנתנה לסבן כחצי שנה מאוחר יותר כאשר כיהנה כשרת תקשורת "מבססת חשד ממשי למתן שוחד לכאורה על-ידי בעל השליטה בבזק לשרת התקשורת כאשר התמורה מתגלה לאחר מכן".



דליה איציק שינתה את החוק לטובת סבן


בראשית 2005, כאשר העבודה הצטרפה לקואליציה, ודליה איציק התמנתה לשרת תקשורת, סבן - שכבר החזיק ברשותו 27.8 אחוז ממניות קשת בערוץ 2, ואף החל להיות מעורב בניהולה, בין היתר באמצעות מינוי אחיו אריה ואלון שליו לדירקטורים בחברה - התמודד עם קבוצת משקיעים, אייפקס-סבן-ארקין, על המכרז לרכישת בזק.

באמצע אותה שנה, זכתה הקבוצה במכרז, אבל השלמת התהליך הייתה מותנית בקבלת אישור משרת התקשורת דאז, דליה איציק, שנתנה את האישור בקלות וללא תנאי, אף כי לפי חוק הבזק, שהיה בתוקפו בשעת מתן האישור, אסור היה לסבן, לאחר הזכייה במכרז, להמשיך להחזיק בכמות כה גדולה של מניות קשת והיה עליו לצמצם את אחזקותיו לחמישה אחוזים בלבד. סבן, לא רצה להיפרד מהמניות ובמספר כלי תקשורת נמסר כבר אז ששרת התקשורת הבטיחה לו כי תלך לקראתו בעניין זה. וכפי שהתברר, היא אומנם עשתה זאת - כעבור חמישה חודשים.

לאחר שהושלמה מכירת בזק לקבוצת סבן באמצע 2005, איציק בתוקף היותה הממונה על ביצוע חוק הבזק, הייתה צריכה לפעול לאכיפת החוק על סבן ולדאוג שייפטר מרוב אחזקותיו בקשת עד לחמישה אחוזים. איציק, במקום לאכוף את החוק על סבן, החלה לפעול לשינוי החוק לטובתו. מקור בכיר במשרד המשפטים תיאר את התהליך. לדבריו, היועצים המשפטיים של משרד התקשורת יחד עם יועציו המשפטיים של סבן, נפגשו והעלו רעיונות איך לאפשר לסבן להמשיך ולהחזיק במניות "קשת" שברשותו.

לבסוף, ההצעה שהתגבשה הייתה לשנות את חוק הבזק בנימוק שקיימת סתירה בינו לבין חוק הרשות השנייה. המקור הבכיר במשרד המשפטים הדגיש, כי ליועצים המשפטיים היה ברור שמדובר במהלך שבא לפתור את בעייתו האישית של סבן, ללא קשר ליתר משתתפי מכרז בזק וכי ההצעה לשינוי החוק בשל סתירה בין שני החוקים, באה להיטיב עם חיים סבן באופן אישי ולא עם הקבוצה שזכתה במכרז.

הסוגיה הובאה לפיתחה של המשנה ליועץ המשפטי של הממשלה, דוידה לחמן-מסר, שהתנגדה לשינוי החוק והציעה כמקום זה פשרה - לתקן "הוראת שעה" שתינתן על-ידי שרת התקשורת דליה איציק, ותאפשר לחיים סבן להחזיק ב-24% ממניות קשת שבידיו למשך שלוש שנים, כאשר בזמן הזה ייבחנו מחדש שני החוקים: חוק הבזק וחוק הרשות השנייה ויימצא פתרון ליישוב הסתירה ביניהם.

ב-31 באוקטובר 2005, הוצגה הפשרה לפני ועדת הכלכלה של הכנסת, שאישרה אותו חרף מחאותיו של ח"כ דוד טל (שס). טל ביקש מלחמן-מסר הסבר "למה אנו קופצים מ- 5% ל-24%?". לחמן-מסר השיבה לו כי הכלל של 24% נעשה "על-בסיס תפיסה של עיתון".

טל כעס על ההסבר וטען כי הוא בא לחפות על כוונה להטות את החוק לטובת סבן: "כמעט כל דבר שמתבצע פה בוועדת הכלכלה, את שותפה לחלק גדול מהדברים, ופעם אחר פעם אני רואה שאנו דואגים לאופק העסקי של המשקיעים. אני לא אומר שצריך לזלזל בהם. אני רואה את המשקיעים בחיוב, יש לזה תמורות, תפוקות, יש לזה השפעה על המשק הישראלי, אך אני לא חושב שאנו צריכים לתת ביטחון לכל משקיע כאן רק בגלל שהוא בא להשקיע כאן. כמעט כל המשאבים של מדינת ישראל ששייכים לכולנו, אנו נותנים אותם בנזיד עדשים לבעלי הון ואנו שומרים שהם חס וחלילה לא יפסידו".



"התיקון אושר לבקשת דליה איציק"


למרות המחאות, אישרה ועדת הכלכלה את הוראת השעה, אבל כדי להדגיש את תפקידה של דליה איציק בעניין, יצאה מטעם ועדת הכלכלה הודעה, שחשפה עובדה זאת בגלוי. וזו לשון ההודעה: "ועדת הכלכלה אישרה היום הוראת שעה לפיה תותר אחזקה של עד 24% בזיכיון לשידורי טלוויזיה ולא עד 5% כפי שהיה קבוע בחוק עד היום, לבעל שליטה ברישיון לשידורי לווין. התיקון אושר לבקשתה של שרת התקשורת דליה איציק לאפשר למשך 3 שנים לחיים סבן שרכש את גרעין השליטה ב`בזק` להמשיך להחזיק בכ-24% מתוך 27.8% ממניותיו ב`קשת`, אחת מזכייניות ערוץ 2".

איך עלה הרעיון להתיר לסבן להחזיק ב-24% מ"קשת"? התשובה שנתנה לחמן-מסר לשאלה זו בוועדת הכלכלה של הכנסת, קשורה לראשיתו על ערוץ 2. בזמנו כאשר הוחלט לאשר את הקמת ערוץ 2 המסחרי, שכנעו בעלי העיתונים את המחוקק שהקמת ערוץ טלוויזיה מסחרי תפגע קשות בעיתונות המודפסת, וכתוצאה מכך הותר להם להחזיק עד 24 אחוזים ממניות התאגידים "קשת" או "רשת" או "טלעד", שהשתתפו במכרז ערוץ 2.

לחמן-מסר, שעסקה בעבר בסוגיית הבעלויות הצולבות בתקשורת, לא היססה להפקיד בידי סבן עוצמה תקשורתית עצומה, וטענה כי ניתן יהיה לבדוק את ההשלכות של ריכוז העוצמה הזאת כאשר יפוג תוקפה של "הוראת השעה".



האוצר: מכרז בזק היה כפוף לחוק הבזק


במכרז הפרטת בזק העמידה המדינה למכירה את אחזקותיה בבזק, והוא נוהל על-ידי רשות החברות במשרד האוצר. קבוצת המשקיעים אייפקס-סבן-ארקין נבחרה בתהליך מיון ממושך כמועמדת מועדפת, אבל ברגע האחרון היא שקלה לבטל את השתתפותה במכרז בגלל פרשת הסוס הטרויאני, שלטענת הקבוצה הוסתרה ממנה בזמן המכרז.

הקבוצה טענה כי המדינה הייתה צריכה ליידע אותה מראש על הפרשה, אבל בסופו של דבר העניין נפתר בכך שהמדינה הסכימה לשפות את הרוכשים במקרה שיוגשו תביעות נגד בזק בפרשה זו.
קיום המכרז וחלק בלתי נפרד ממנו היה מותנה בקבלת אישורים מדליה איציק, אז שרת התקשורת, ומהממונה על ההגבלים העסקיים דאז, דרור שטרום. שניהם נתנו את אישוריהם ללא כל התניה, בידיעה שהמכרז כפוף לחוק הבזק.

אם בחקירת מבקר המדינה תימצא הוכחה מוצקה לכך שבזמן עריכת מכרז בזק, דליה איציק הבטיחה לסבן לשנות את החוק לטובתו אחרי המכרז - עלול הדבר להעמיד בסימן שאלה את חוקיות מכרז בזק. לכן, דוברות משרד האוצר שבה ומדגישה כי המכרז כולו - לרבות האישור שנתנה איציק להעברת מניות בזק לקבוצת סבן - היה כפוף לחוק הבזק. "כללי המכרז לא באו ולא שינו את המותר ואת האסור על-פי החוק", מסר דובר האוצר.

בזק מחזיקה כ- 50% ממניות חברת הלווין Yes, והיא בעלת השליטה ב"יס". עם רכישת בזק על-ידי סבן, הוא הפך יחד עם קבוצתו לבעל השליטה ב- Yes ויחד עם 27.8% מ"קשת" הוא הפך לגורם בעל עוצמה בעולם התקשורת הישראלית. ריכוז עוצמה כזה – חוק הבזק בא למנוע.

הממונה על ההגבלים העסקיים דאז, דרור שטרום, נתן את האישור המבוקש למכירת "בזק" לקבוצת סבן ללא כל הסתייגות או התנייה, משום שהיה ברור שהעסקה הייתה כפופה לחוק הבזק ושסבן יצטרך להפחית את אחזקותיו ב"קשת" לאחר רכישת בזק. גם האוצר וגם הרשות להגבלים עסקיים הדגישו עובדה זו על-מנת להסיר ספק מלב שמא מכירת בזק לקבוצת אייפקס-סבן-ארקין הייתה נגועה בהעדפה כלשהי.

דוברות הרשות להגבלים עסקיים נתנה ביטוי לעמדה זו בתגובתה: "רכישת בזק על-ידי חיים סבן אושרה על-ידי דרור שטרום (הממונה לשעבר על ההגבלים העסקיים) והאישור לא לווה בתנאים. הרשות להגבלים עסקיים איננה אמונה על חוק הבזק". גם דוברות האוצר הדגישה כי "הליך ההפרטה של חברת בזק נעשה על-פי ההוראות הקבועות בחוק, כלומר בהקשר זה, חוק הבזק".



תגובות נוספות:


תגובת לשכת יושבת ראש הכנסת ח"כ דליה איציק: "התקנות תוקנו ביוזמת ועל-פי המלצת הגורמים המקצועיים במשרד התקשורת, ובשיתוף ועצה אחת עם הדרגים המשפטיים המקצועיים במשרד המשפטים. התקנות תוקנו לאור חוסר התאמה שנוצר בין ההסדר הקבוע בחוק הרשות השניה, לפיו "לא היתה קיימת כל מגבלה ובין ההסדר שהיה קבוע בחוק הבזק".

(הערה: מחוק הרשות שניה עולה כי גם בו קיימת מגבלה על אחזקת מניותיו של סבן עד 10%)


בתגובה למכתב התלונה של עו"ד סמדר בן-נתן בו נטען ש"קיים חשד ממשי למתן שוחד לכאורה על-ידי בעל השליטה בבזק, לשרת התקשורת", מסרה שלומית לביא, עוזרת בכירה למבקר המדינה ודוברת המשרד: "התלונה של עו"ד סמדר בן-נתן הוגשה במקביל ליועץ המשפטי לממשלה ולמבקר המדינה. משרד המבקר העביר את התלונה מיד לבדיקת החטיבה העוסקת בנושא. תהליך הבדיקה טרם הסתיים וכל מתן פרטים בשלב זה עלול להפריע לתהליך".


ממשרד המשפטים נמסר בשמה של המשנה ליועץ המשפטי לממשלה, דוידה לחמן-מסר: "אנו טיפלנו בנושא לפי פניית משרד התקשורת ויחד עמו בתיאום מלא. משרד התקשורת מופקד הן על חוק הרשות השנייה והן על חוק התקשורת [בזק ושידורים אחרים] ולפיכך יש לפנות למשרד התקשורת".

במלים אחרות: איציק מגלגלת את האחריות להוראת השעה לפתחה של המשנה ליועץ המשפטי לממשלה, דוידה לחמן-מסר, בטענה כי מדובר במהלך שנעשה "בשיתוף ובעצה אחת" עמה, ואילו דוידה לחמן- מסר מגלגלת את האחריות בחזרה לאיציק: "אנו טיפלנו בנושא לפי פניית משרד התקשורת". חקירת מבקר המדינה תיתן תשובה ברורה בסוגיה זו.

נציגיו של סבן בחרו שלא להגיב.



נוצר: 25/08/2006 | עודכן: 25/8/2006 | רשימות נוספות: איילת פישביין




http://www.nfc.co.il/archive/002-D-17616-00.html?tag=18-38-01

[מחלקה ראשונה]

האם קיבל פרס תרומות בניגוד לחוק?

ח"כ ארדן דורש לקבוע אם קיבל שמעון פרס תרומות בניגוד לחוק דרישתו באה לאחר שראש הממשלה הכריז כי פרס יהיה כנראה בין המתמודדים על נשיאות המדינה

מאת: רונן ליבוביץ | | www.Nfc.co.il



ח"כ ארדן. חובתנו לחזק את אמון הציבור במוסד הנשיאות



ח"כ גלעד ארדן (ליכוד) שלח היום (ג`, 24.10.06) מכתב ליועץ המשפטי לממשלה, מני מזוז ולמבקר המדינה, מיכה לינדנשטראוס ובו הוא מבקש לקבוע אם שמעון פרס קיבל תרומות בניגוד לחוק.

ח"כ ארדן שלח את המכתב לאחר שראש הממשלה הודיע כי השר פרס יהיה כנראה בין המתמודדים בבחירות הקרובות לנשיאות המדינה. במכתב כותב ארדן, כי "על-פי הודעות משרד מבקר המדינה ופרסומים בתקשורת, מתנהלת במשרד המבקר חקירה בדבר קבלת תרומות בניגוד לחוק ע"י חבר הכנסת שמעון פרס במהלך התמודדותו ב`פריימריז` של מפלגת העבודה. על-פי הפרסומים, קובע המבקר בטיוטת דוח לא סופית כי אכן קיים חשד לעבירות מצד ח"כ שמעון פרס".

ח"כ ארדן מבקש מהיועץ המשפטי לממשלה וממבקר המדינה להחליט כדי "למנוע ממדינת ישראל את המצב המביך ולפיו מועמד לנשיאות נמצא תחת חקירת משטרה או אף עומד בפני כתב אישום".

לדבריו, "במיוחד בעת הזו, חובתנו לחזק את אמון הציבור במוסד הנשיאות בפרט וברשויות המדינה בכלל ועל כן נדרשת החלטתכם הדחופה בנושא, כדי שחברי הכנסת יידעו את כל נתוני המועמדים בטרם יחליטו על הצבעתם לנשיא הבא של מדינת ישראל".


נוצר: 24/10/2006 | עודכן: 24/10/2006 | רשימות נוספות: רונן ליבוביץ

http://www.nfc.co.il/archive/001-D-113478-00.html?tag=14-45-33

[גלובס]

דו"ח לינדנשטראוס: שמעון פרס גייס תרומות באופן פסול נורמטיבית אך לא עולה מכך דבר פלילי
המבקר אינו ממליץ על חקירה פלילית - מה שמאפשר עקרונית לפרס להמשיך ולהתמודד על תפקיד הנשיא
הדס מגן 11:01 6/11/06

"אין זה ראוי שמועמד פוטנציאלי במערכת בחירות מקדימות שטרם החלה, יוכל לגייס כספים ללא הגבלה ולקבל תרומות כספיות גבוהות מבעלי הון". כך קובע מבקר המדינה, מיכה לינדנשטראוס, בהתייחסו לסכום בגובה 320 אלף דולר, שגייס ח"כ שמעון פרס בבחירות המוקדמות שהתקיימו במפלגת העבודה. המבקר הגיש היום (ב`) את הדו"ח בנושא מימון המתמודדים בפריימריס לכנסת ה-17, ליו"ר הכנסת דליה איציק.

על פי הדו"ח, פרס קיבל תרומות מודעה


בגובה 320 אלף דולר משלושה אילי הון: דניאל אברמס, חיים סבן וברוס רפפורט. המבקר מציין, כי אין זה ראוי שמועמדים לכהונה ציבורית, בוודאי מועמדים המכהנים כח"כים יקבלו לידיהם תרומות משמעותיות מבעלי הון למימון מועמדותם, תופעה שיש בה סכנה של השתלטות הון על השלטון.


המבקר מציין עם זאת, כי אין זה בתחום סמכותו לטפל בנושא מבחינה פרקטית, שכן הדבר מצוי בתחום האתי. לדברי המבקר, הומלץ על ידו לפרס להשיב את התרומות שקיבל לתורמים או להעבירן למדינה. פרס לא עשה זאת.

לדברי המבקר, "הציבור רשאי לדרוש מכל נבחריו שהתנהגותם תהיה לדוגמא ושיהיו רגישים לכל חשש ולו אפילו של מראית עין של ניסיון להשפיע עליהם באמצעות טובות הנאה כלשהן, וברור כי גיוס תרומות כסף משמעותיות ערב הבחירות עלולה שלא להתיישב עם תוכניות אלו".


עוד מציין המבקר, כי קבלת תרומות כסף שכאלה על ידי המועמדים נוגדת לכאורה את כללי האתיקה החלים על ח"כים וייתכן גם הוראות דין אחרות המיועדות למנוע קבלת טובת הנאה בידי אישי ציבור, ח"כים ונושאי משרות ציבוריות אחרות.


משרד המבקר ממליץ, כי המחוקק והגורמים הממונעים על אכיפת החוק יתנו דעתם בהקדם, לסוגיה בעייתית זו של גיוס תרומות כספיות גבוהות, ללא הגבלה בידי מועמדים שלא בתקופת בחירות, ויפעלו לחקיקת הסברים נורמטיביים מתאימים שיבטיחו את טוהר המידות ואת אמון הציבור בנבחריו.

http://www.globes.co.il/serve/globes/docview.asp?did=1000149508&fid=82 9

[גלובס]

עמותת אומ"ץ קוראת למזוז להורות על חקירה פלילית נגד שמעון פרס
עפ"י דו"ח המבקר, פרס קיבל תרומות לא ראויות בסך 320 אלף דולר * אומ"ץ: "פרס ביצע תרגיל מבריק כשקיבל את התרומות מחוץ ל`תקופת הבחירות`"
הדס מגן‏ 13:31 7/11/06


עמותת אומ"ץ - אזרחים למען מינהל תקין, פנתה היום (ג`) ליועץ המשפטי לממשלה, מני מזוז, בבקשה להורות על חקירה פלילית כנגד השר שמעון פרס, בחשד לעבירות על חוק המפלגות ועל חוק שירות הציבור (מתנות).


העמותה טוענת, באמצעות עו"ד בועז ארד, כי על-פי דו"ח מבקר המדינה, פרס קיבל, בעת שהתמודד על ראשות מפלגת העבודה, תרומות של 320 אלף דולר. מהדו"ח עולה, טוענת אומ"ץ, כי פרס "ביצע תרגיל מבריק: הוא קיבל את התרומות מחוץ ל`תקופת הבחירות`, כמשמעה בחוק המפלגות".


מבקר המדינה: פרס קיבל תרומות לא ראויות - כדאי שישקול להחזירן
עו"ד רם כספי: "עתה נסללה הדרך לכהונה של נשיא המדינה שפרס ראוי לה"



העמותה מציינת, כי על-פי קביעת המבקר, פרס קיבל תרומות בשיעור של כ-16% מסך כל התרומות שקיבלו כל 360 המועמדים שהתמודדו בפריימריס בכל המפלגות, גם יחד.


לטענת העמותה, חל איסור על חברי כנסת לקבל מתנות, מכוח חוק שרות הציבור (מתנות), ואיסור זה חל גם בתקופה שאינה "תקופת בחירות". איסור זה, טוענת העמותה, היה מוכר לפרס, גם כאשר "טס למונקו והתארח שם אירוח כיד המלך, על חשבון מקורבו וידידו אהרון פרנקל". בפרשה זו, טוענת התנועה, נאלץ פרס לשלם 4000 שקל למדינה, מקצת משווייה, לאחר שננזף ע"י ועדת האתיקה של הכנסת, ולאחר שאומ"ץ עתרה לבג"ץ.


לטענת העמותה, "המכנה המשותף בין הטיסה למונקו לקבלת תרומות-ענק ממיליונרים בחו"ל, הוא הקשר המושחת שבין הון ושלטון". לאור זאת, מבקשת העמותה ממזוז, כי יורה

על חקירה פלילית נגד פרס, ולחלופין שיורה לו לשלם את שווי התרומות לקופת המדינה.

http://www.globes.co.il/serve/globes/docview.asp?did=1000150005&fid=82 9