הערכות: מדינת ישראל מצוייה במשבר קיומי קריטי. מרד בצבא...

[Global report]

הערכות: מדינת ישראל מצוייה במשבר קיומי קריטי. מרד בצבא, מערכת פוליטית משותקת, מטכ"ל משותק, וצבאות ערב עם בטחון אדיר לנוכח תבוסת צה"ל בלבנון


Global-Report News 16.08.2006 11:37



הגיבורים החדשים בדמשק
דיונים קדחתניים בין רשויות המודיעין של ארה"ב, אוסטרליה וצרפת מביעים דאגה רבה בשל האנדרלמוסיה השוררת במערכות השלטון והבטחון של מדינת ישראל. גורמים בכירים בעולם כולו מזהירים (או מקווים, תלוי בזהותם) מפני קריסת מערכות טוטאלית. התקשורת במדינות ערב: החלה הספירה לאחור להיעלמות ההרפתקאה הציונית. מדינה בנבצרות זמנית...


במישור הפנימי-פוליטי

יו"ר ועדת חוץ ובטחון צחי הנגבי - חזר ארצה לאחר שברח לחו"ל עם פרוץ המלחמה, וכאן קיבל את פניו כתב אישום על מרמה והפרת אמונים, המחייב אותו להתפטר מתפקידו.

הרמטכ"ל דן חלוץ בפרפורי גסיסה אחרונים. הן בשל מצב בריאותי אישי חמור ביותר, הן בשל כשלונו הצורב לניהול המערכה בלבנון והביקורת הבינלאומית שהוא חטף על כך מהנשיא בוש, בכירי הפנטגון ובמיוחד בשבועון היוקרתי "טיים", הן בשל החשבון הפתוח שיש לו עם הימין כתוצאה מהאלימות שהוא הפעיל נגדם כדי לסלק אותם מבתיהם ולפנות את השטח להעמדת משגרי קאסמים לטובת החמא"ס וקרוב יותר למרכזי האוכלוסין בישראל, והן בשל כך שהציבור כולו קורא לסילוקו מהתפקיד לאחר שהסתבר כי רגע לפני פרוץ המלחמה הוא הורה למכור את כל תיק המניות שלו כדי להמנע מההפסד הצפוי בשל ירידת הבורסה המתחייבת כתוצאה ממלחמה.

המשטרה העבירה לפרקליטות את תיק החקירה בפרשת השר חיים רמון והיא ממליצה להגיש נגדו כתב אישום בגין מעשה מגונה לכאורה בעובדת מדינה.

נשיא המדינה, משה קצב, עומד להיחקר, באזהרה, בשל חשד להטרדה מינית ו/או שנסחט בגלל טענות על חנינות שלא כדין

החקירה נגד השר שלום שמחון מתקדמת, בשאלה האם קיבל מתנות/טיסות שלא כדין

מבקר המדינה עומד להגיש את ממצאיו נגד המשנה לראש הממשלה, שמעון פרס, בפרשת התרומות שקיבל מאילי הון וסוחרי נשק למען קמפיין הבחירות שניהל לראשות מפלגת העבודה.

תיקי החקירות בחשדות לשוחד בפרשיות השונות כנגד ראש הממשלה אהוד אולמרט, מבשילות בעצם ימים אלה לכדי גיבוש מסקנות סופיות.

לא רק צה"ל אלא גם מערכת המשפט ורשויות שלטון החוק בכלל, איבדו כבר את הלגיטימציה והאמון בקרב רובו המכריע של הציבור.


דן חלוץ היום בדיון טעון במיוחד בועדת חוץ ובטחון

הרמטכ"ל אף פעם לא היה אהוד במיוחד על מרבית חברי ועדת חוץ וביטחון. באגף השמאלי זכרו לו את האמירה בדבר "בסך הכל מכה קלה בכנף המטוס" כשתיאראת הרגשתו כשהוא משמיד אזרחים חפים מפשע, בימין זוכרים כי מונה על-ידי "משפחת שרון כדי לבצע את הגירוש" ובמרכז מודעים לכך שהוא פינה את המגן האנושי של גוש קטיף וניצנים בדרום ובכך סייע ואיפשר לחמא"ס לשגר את הקטיושות הרבה יותר קרוב אל עבר אשקלון ושדרות.

חברי הועדה מעידים הבוקר כי הרמטכ"ל נראה בדיון "מאוד מכונס בעצמו. כאילו חרב עליו עולמו . חלוץ הגאה, הכל יכול, הבטוח בעצמו - כאילו נעלם". לנוכח מחלה קשה ממנה הוא סובל, מביעים גורמים שונים אף חששות למשבר עמוק יותר העשוי להשתלט עליו.



בעולם הערבי קולות הקוראים להתאחד כדי להמשיך להביס את צה"ל

לקראת סוף המלחמה, נשמעים יותר ויותר קולות מדאיגים במדינות ערב, ששואלים בקול רם ובלי למצמץ האם הניצחון על ישראל בלבנון יקדם את "היום שבו ישראל תיעלם". חבר המועצה המרכזית של חיזבאללה, השייח אחמד ברכאת, התראיין לעיתון הקטארי "אל-ווטן" ואמר כי "היום החברה הערבית והמוסלמית סבורה שהבסת ישראל היא דבר אפשרי ושהתחילה הספירה לאחור להיעלמות המפעל הציוני מהאזור".

לנוכח תבוסת צה"ל, תנועת החמאס מפגינה קו בלתי מתפשר במו"מ לשחרור החייל החטוף גלעד שליט בכיר בחמאס חוזר ומדגיש, כי החייל לא ישוחרר אלא אם ישראל תיענה לדרישות החוטפים במלואן. לישראל כמובן אין ברירה אלא להיכנע, שכן הסתבר לה כי אין לה אתהכוח הצבאי הדרוש להכריע לא אתהחמאס ולא את החיזבאללה. לפיכך מתגבשת עיסקת שחרור המונית של מחבלים בתמורה לשחרור שליט.

נשיא סוריה החל לקרב את כוחות השריון שלו לעבר ישראל, והכריז בקול חד וצלול, כי מעתה בכוונתו לשחרר את הגולן הסורי בכוח. העולם לא יראה בתקיפה סורית לשחרור הגולן צעד התקפי אלא מעשה שחרור לגיטימי שנועד אף הוא לכפות על ישראל את יישומה של החלטת האו"ם על הריבונות בגולן כאמור.

נשיא איראן הבהיר בנאומו התורן, כי בידיו ארסנאל אדיר של אלפי טילים ארוכי טווח המסוגלים לפגוע בכל נקודה בישראל, וקרא למדינות ערב להתאחד לסילוק הפליטים המזרח אירופאים משטחי הערבים.

לדבריו, "זו הסיבה ששמעון פרס אמר שזו מערכה לחיים או למוות ולכן ניצחון של ההתנגדות הוא תחילת המוות של האויב הישראלי. שכן, אם ארגון ולא מדינה הצליח להביס אותו, מדוע לא יצליחו הערבים לעשות כן אם יתאחדו?! רבים מהערבים והמוסלמים הסתכלו באופן בדיוני לעבר ישראל וההתנגדות הצליחה לשבור זאת".

בדבריו ציין ברכאת שכל ההנהגה של חיזבאללה לא נפגעה ושעדיין נותר לארגון די והותר מלאי של רקטות ו"הפתעות" גם ליום שאחרי הניצחון. הוא ציין שמלאי זה מאפשר לארגון לפעול גם ממרחק ולא מחייב אותו להיות צמוד לגבול עם ישראל.

רבים מתחילים ללכת שבי אחרי חיזבאללה בעולם הערבי ולאמץ בהערצה את הישיגיהם נגד מדינת ישראל. כך, למשל, ייחל השבוע שר התרבות הפלסטיני בממשלת החמאס, ד"ר עטאללה אבו א-סבח, ש"בכל בירה ערבית תהיה מפלגה ערבית כמו חיזבאללה בלבנון". במהלך ועידה שהתכנסה ביום חמישי בעזה, הביע השר הפלסטיני תמיכה מוחלטת ב"התנגדות הפלסטינית", והביע את אמונו בכוחה של ההתנגדות "לנצח, לזכות בחירות ולגרש את הכיבוש מהאדמות הפלסטיניות והלבנוניות". כך דיווח העיתון "אל-קודס אל-ערבי".

"אני מקווה שתהיה בכל בירה ערבית מפלגה כמו חיזבאללה ושהצעירים הערביים יתאמנו כמו שמאמן חיזבאללה את לוחמיו", אמר. אבו א-סבח שיבח את חיזבאללה והמזכ"ל שלה, חסן נסראללה, והביע אופטימיות כלפי העתיד של האומה הערבית וזאת במיוחד "אם הערבים יאומנו לאור הניסיון של חיזבאללה". א-סבח התייחס אף הוא לסיכוי שישראל תיעלם ואמר כי "השקר האומר כי ישראל קיימת ותישאר מוכח כשקר מידי יום ביומו שכן ניתן להביס את ישראל ועל הארגונים הערביים להבין זאת".

במקביל, מי שקוצר את הפירות ממעמקי הבונקר הנסתר הוא נסראללה. השבוע דווח שתמונות קלסתרו של מזכ"ל חיזבאללה הפכו ללהיט החם בדמשק ושתמונות אלה נראות מכל פינה, אפילו על לוחות המודעות. יצויין שמדובר במראה חריג, שכן סוריה מאז ראשית שנות השבעים נהגה להציג לראווה אך ורק אדם אחד – הנשיא חאפז אסד, ואחריו את בנו בשאר, כאשר מידי פעם הוצגו גם תמונות של האח המנוח של בשאר (ומי שסומן להיות נשיא סוריה בטרם נהרג בתאונת דרכים בינואר 1994) – באסל אסד ושאר בני המשפחה.

אבל נסראללה? מעולם האב חאפז לא התיר תופעה שכזאת, אך נראה כי הזמנים השתנו. תמונותיו של נסראללה החלו להופיע בראשית הדרך סמוך לקבר השיעי המקודש בשכונה הדרומית של דמשק, א-סיידה זינב, ומשם עבר לדמשק עצמה. בנוסף, החלו גם מוניות ומכוניות להדביק מדקה עם תמונתו של מזכ"ל חיזבאללה הנערץ. יזמים זריזים שהבחינו בכך החלו להדפיס חולצות שנמכרות עתה עם דמותו של נסראללה ודגלי חיזבאללה. גם קטעים מנאומיו שהועלו על גבי דיסקים נמכרים כפיתות חמות בשוק של דמשק. "הביקוש עולה על ההיצע, הכל אזל", סיפר מוכר בשוק בעיר.

ההערצה לנסראללה הפכה לתופעה חוצת גבולות. גילויי האהדה לנסראללה נמצאים גם כן – בערים הפלסטינים, שם כבר מדקלמים בכל פה שירי אהדה למזכ"ל. "אהלן, הנץ של לבנון; אהלן יא חסן נסראללה", קורא אחד השירים האהובים הנשמעים בבתים, במכוניות, במספרות והיכן לא. אילו בחתונות וחאפלות רוקדים החתנים הצעירים לצלילי הפולחן למנהיג חיזבאללה.

זאת, כשבמקביל גם בערים אלה התפתחה תעשיה של תמונותיו של נסראללה ממש כמו בסוריה, לצג מסחר וביקוש גדול לדגלי לבנון וחיזבאללה בשטחים. ואולם, תופעה נוספת שעולה עם הפופולאריות הגואה של נסראללה היא העובדה שצעירים רבים החליפו את דמויות הזמרים והשחקנים האהובים עליהם בדמותו של מזכ"ל חיזבאללה, אפילו ב"שומר המסך הסלולרי" על גבי צג הטלפון שלהם.

עדות נוספת לפופולאריות של חיזבאללה ניתן למצוא אפילו כאן – בישראל. העיתון הסעודי "אל-ווטן" דיווח השבוע כי אמאל מחמוד, תושבת רמת הגולן הנתונה במעצר בית (או כלשון הדיווח – "אסירה סורית בגולן הכבוש") שלחה מסר של תמיכה בחיזבאללה ובעם בלבנון.

מחמוד, הנחשבת ל"אסירה הערבית הסורית הראשונה שנדונה לחמש שנות מאסר", העבירה בראיון באמצעות רשת האינטרנט "ברכות לגאווה הערבית בדרום לבנון ובפלסטין" ואמרה כי "תרבות ההתנגדות והמאבק בגולן מועברים מאבות לבנים". מחמוד, תושבת מג`דל שמס, נעצרה בשנת 2001 באשמת חברות ברשת סורית ובסיוע לחיזבאללה ולחמאס.

בתוך כך נראה כי במקביל ללחימה בדרום לבנון, הרוחות נגד ישראל, לפחות בינתיים, רק הולכות ומתחזקות. בסקר שפורסם השבוע עולה כי 60 אחוזים מהנשאלים במאוריטניה, מדינה ערבית שכוננה יחסים דיפלומטיים מלאים עם ישראל, סבורים שכינון הקשרים בין השתיים "מהווה פגיעה קשה ברגשותיהם".

נסראללה קוצר את פירות נצחונו ומתנהל על פי כלי הפרוטוקול של מלך בלתי מעורער

נסראללה הודיע ביום ב` לראש ממשלת לבנון פואד סניורה כי הצעד היחיד אותו הוא מוכן לבצע בדרום לבנון, הוא לא להציג את הנשק שברשות חיזבאללה בדרום `בצורה ראוותנית-הפגנתית`.

ההודעה של מנהיג חיזבאללה כללה גם את המסר הבא. כוחות חיזבאללה בדרום אינם מתנגדים לבואם של כוחות צבא לבנון ויוניפי``ל המורחב לדרום, אבל הם יהיו `המארחים הרשמיים` שלהם. במילים אחרות כוחות אלה יתפרסו ויפעלו בדרום לבנון אך ורק בליווי ולפי הוראותיהם של קציני חיזבאללה.

נסראללה גם הורה לראש ממשלת לבנון פואד סניורה להפסיק מיד לדבר על פירוק נשק של חיזבאללה, אחרת שרי חיזבאללה המעניקים לממשלתו את הרוב בפרלמנט ייפרשו וממשלת לבנון תיפול.

בשלב זה אפסו הסיכויים כי לדרום לבנון יגיע צבא שיוכל להקים יוניפי"ל מורחב של ממש. נכון לרגע זה אין מדינה אחת, מלבד המדינות המוסלמיות התומכות בחיזבאללה כמו אינדונזיה, מאלזיה, ומרוקו, המוכנות לשלוח את כוחותיהם הצבאיים לדרום לבנון.

התפתחות זו יוצרת מצב בו צבא לבנון והכוחות הצבאיים של חיזבאללה יחלקו ביניהם את אזורי השליטה בדרום לבנון, כולל האזורים הגובלים עם ישראל, ואת השליטה במעברי הגבול בין לבנון לסוריה. במהלך זה ביטלו ממשלת פואד סניורה וחיזבאללה לא רק את דרישות ישראל להוציא את כוחות חיזבאללה מהדרום ולפרקם מנשקם ולהרחיקם מגבול לבנון ישראל, אלא גם את החלטת מועצת הביטחון 1701 הקוראת להטלת אמברגו על אספקת נשק מסוריה ואיראן לחיזבאללה. כמו כן הטילים והרקטות של חיזבאללה יישארו פרוסים ליד גבול ישראל.

צרפת, שהייתה צריכה להעמיד את רוב הכוחות שישתתפו בכוח הרב לאומי הסתלקה ביום ג` מהסכמתה, לאחר שלפריס הגיעו פרטי ההסכם המתגבש בין סניורה לנסראללה. כמו כן הסתלקה אוסטרליה מהבטחתה להשתתף בכוח. לאור כל ההתפתחויות.

כך שכל כוח שיקום, יורכב רק מחיילים של מדינות התומכות בצורה כזו או אחרת באג`נדה של החיזבאללה.


ארה"ב כבר לא רואה בישראל שותף אסטרטגי ראוי באיזור. במערב קיימת תחושת מיאוס והתנערות מהאהדה העיוורת ל"מדינת הטרור" (ישראל...)

העיתון האמריקני "ניו יורק טיימס" דיווח אתמול בהרחבה על המגעים שהובילו להסכם 1701 על ידי מועצת הביטחון של האו"ם. בדיווח התחקירי נחשף כי במימשל קיימת אכזבה גדולה מאופן התנהלותה של ישראל ואף של שרת החוץ קונדוליסה רייס, שנכנעה ללחצי שרי החוץ האירופיים והסכימה להחלטת הכניעה שהיא רעה מאוד מבחינתה של ישראל.

עוד דיווח העיתון החשוב בעולם, כי ארצות הברית נואשה מהסיכוי להישג צבאי משמעותי של ישראל, ועל כן פנתה לסיכום מהיר ולקבלת החלטה שיש בה שני אלמנטים גרועים: אי פירוק החיזבאללה מנשקו ואי החזרת החיילים החטופים.

בנוסף, תיאלץ ישראל להחזיר את חוות שבעא לסוריה, בתמורהלמוכנותה של סוריה להנחות את החיזבאללה שיחוס על ישראל ויסכים להפסקת האש.

חוגים שמרניים בבית הלבן המקורבים, סגן הנשיא צ`ייני, זועמים וטוענים שההחלטה פוגעת באינטרסים הביטחוניים והאסטרטגיים של ארה"ב. לדעת גורמים אלה, אסור היה להגיע להחלטה גרועה כזו.

חוגים מקצועיים בצבא ארה"ב עודם מתקשים לעכל את הביזיונות של צה"ל במערכה הזו. בעקבות התוצאות העלובות של הצבא הישראלי ישנה מחשבה מחודשת, האם נכון לשים את כל הביצים של הברית הצבאית באגן הים התיכון על צבא זה "המוכיח יכולות של טירונים", על פי הגדרת חוגים בארה"ב, כפי שהם נאמרו לחוגים יהודיים וישראליים בשגרירות בוושינגטון.

בניגוד לספינים התקשורתיים הפנים ישראליים של הפוליטיקאים כאן, גורמים מקצועיים בצבא ארה"ב ובנאט"ו "ממש המומים" מן היכולת הדלה של צה"ל, כפי שנחשפה בחודש האחרון.

בארה"ב מדווחים על מידעים שהגיעו בדבר אי סדרים כביכול בניהול הלחימה, על מקצועיות ירודה, על כושר לקוי של אנשי המילואים, על תבונת ניהול קרב תמוהה ועל מקרים לא מעטים של מרד , סירוב פקודה, אי ציות ותופעות אחרות שלא היו מוכרות בעבר בצבא הישראלי.

במדינות המערב כולו, גוברים הקולות המטילים ספק בלגיטימציה של כפיית מדינת פליטים מזרח אירופאים בלב השטח המוסלמי, ואף כתבים יהודיים בעיתונים הידועים כתומכים נלהבים של מדינת ישראל מזהירים במאמריהם כי כל עוד תישאר מדינת ישראל במקומה הלא טבעי על שטח פלסטיני כבוש, לא ידע העולם מרגוע ומנוח מהטרור.

התקשורת בעולם כולו שבויה בתמונות הזוועה של השמדת משפחות אזרחיות שלמות על לא עוול בכפם בידי צה"ל, ומתעלמים מהעובדה שחלק ניכר מהתמונות הללו הסתברו כמבויימות ומזוייפות. אזרחי העולם כולו מביעיםעומת על ממשלותיהם בגין התמיכה שהן מעניקות לטרור הישראלי כנגד אזרחים חפים מפשע, וכמה עיסקאות לאספקת נשק לישראל סוכלו באחרונה בשל לחצים קשים להתייחס לישראל כאל ארגון טרור שאסור לתמוך בשאיפתו להתחמש.



ניצני מרד בכל דרגי הצבא: מילואים ואף סדיר

מידע זה טרם נחשף בפני אזרחי ישראל, אך הוא כבר מדיר שינה מעייני גורמי ביטחון במדינות ידידותיות. החשש הגדול הוא מפני תופעה חברתית-תרבותית שזלגה לצבא מתחומי ניהול ציבורי קלוקל המאפיין את ישראל בדרך כלל.

בארה"ב אומרים, בעקבות ניתוח מידע שהגיע אליהם, כי הצבא הישראלי סובל מדמוקרטיית-יתר, ממרדנות, אי ציות ואי יכולתם של מפקדים להשליט את מרותם על פקודיהם. מדובר בתופעה שאינה ייחודית רק כלפי אנשי מילואים אלא לא פחות מכך עם חיילי חובה. הבעיה החמורה היא שהם קובעים כי מקורה של הסרבנות הוא בדין, שכן לנוכח הביצועים העלובים ל המפקדים זה אלמנטרי ולגיטימי שחיילים לא יבצעו פקודות המסכנות את חייהם וקיים ספק גדול לגבי הנחיצות והמקצועיות של הפקודות הללו.

מעייני גורמים בפנטגון לא נעלמים הדיווחים על תופעה גוברת והולכת של בריחה מאחריות, בריחה משירות והסתלקות מהמחנה בגין מחלוקות שוליות, שבעבר לא היה עולה על דעתו של חייל להרים ראש נגד מפקדיו בגינן.

במהלך המלחמה האחרונה היו מקרים לא מעטים, כך טוענים בארה"ב, של חוסר משמעת, סירוב למלא פקודה והפרת הוראות של הפיקוד המרכזי על ידי דרגים זוטרים בשטח.

נודע על מקרים שבהם דרגות הקצונה איבדו כל ערך ולפני כל פעולה היו החיילים מנהלים דיונים קולניים באשר למבצע. אם הוא לא מצא חן בעייניהם הם לא היו מבצעים אותו, עד כדי כך אבד האימון בפיקוד הצפון מצד אחד, והשתרשה המרדנות ומגמת הדימוקרטיזציה המופרזה, מצד שני.

בארה"ב ובנאט"ו אומרים שמדובר בתהליכים המאפיינים את החברה הישראלית והללו זולגים לצבא. אם לא יחול שינוי מהותי, עלול צבא ההגנה לישראל לאבד את המוניטין שנרכשו בעמל רב משך עשרות בשנים.

מי שחשב שההפקרות המקצועית של גופי הביטחון בישראל התבטאה רק בביצועים עלובים של המחלקה לאבטחת אישים בשב"כ שאפשרה את רציחתו ללא קושי של יצחק רבין, ואת סדרת הפאשלות שאפיינה את המוסד הישראלי בשנים האחרונות, מקבל עתה את מבחן התוצאה הכוללת, בצה"ל.

בניגוד לסיפורי "הגבורה העילאית", מונח שבו השתמש אתמול אהוד אולמרט בנאומו בכנסת כדי לבטא את הערכתו לצבא, בעיקר ממניעי ספין פוליטי, בארה"ב אומרים שהצמרת הפוליטית בישראל מודעת היטב לכרסום הנורא שחל ביכולות המקצועיות של צה"ל וכי אין למדינת ישראל צבא שיכול להגן עליה.

ההערכה היא גם שאין זה מקרה שהגנרלים, ברק, מופז, שרון ואחרים בהגיעם לפוליטיקה אינם מזדרזים לסמוך על צה"ל. הדבר נובע מכך שהם יודעים את האמת, המוסתרת מהישראלים ובעיקר מן האויב: הצבא הישראלי מצוי בהידרדרות מקצועית חמורה. אלמלא היתה לו עליונות טכנולוגית של הציוד הטוב בעולם, ישראל היתה סופגת מפלות קשות, אומרים בארה"ב.

מפאת רגישויות מובנות בישראל, אין מאמר זה מביא פרטים נוספים, העלולים להתקבל בבעתה אצל הקורא הישראלי, ואולם חשוב לדעת כי כל החומר המתפרסם כאן והרבה הרבה מעבר לכך מונח לנגד עייניהם של מקבלי ההחלטות בקרב אוייבינו.

הפרסומים על ההידרדרות ביכולתו של הצבא מאפיינים פרסומים רבים בתחום המקצועי והם נחלת הכלל בקרב הגנרלים והאדמירלים בעולם כולו ואף בתוככי הצבא.

הבעיה היא רק ששר הבטחון פרץ, כמו כל אזרח ישראלי מצוי אחר, איננו יודע את האמת, האמת שמתחוורת רק למי שמגיעים לעמדת אלופי פיקודים, חיילות וזירות. פרץ נדהם לגלות על איזה צבא הוא בעצם מופקד, כשגילה זאת זה כבר היה מאוחר עבורו, כי הצבא הזה חיבל לו בקריירה הפוליטית.

הגורמים האמריקניים שעקבו אחרי התנהלות הקרבות ותיעדו ללא הרף כמעט כל קרב אפשרי, אומרים מאחורי הקלעים כי אחוז הפאשלות הישראליות של הרג חיילים על ידי אש דו צדדית עולה בהרבה לעומת מה שהיה מקובל בצה"ל וגרוע פי כמה לעומת סיכויי ההיפגעות העצמית הנלקחת בחשבון בתכנון מערכי מלחמה בקרב צבאות ארה"ב ונאט"ו.

חוסר התכנון, המשמעת הלקויה, התחזוקה הירודה של חלק מהציוד והניהול האופרטיבי הכושל חשפו את צה"ל לבלגן חסר תקדים עד כדי כך שגורמי צבא אמריקניים ואירופיים אומרים שגם אילו לא היתה כלל התנגדות של חיזבאללה וחיילי צה"ל היו נתקלים רק בקולות ירי מפחידים היוצרים אשליית קרב, כמחצית מן הנזקים והאסונות, אם לא יותר, היו מתרחשים בכל מקרה.

כלומר, חלק ניכר מהאבדות ומאובדן ציוד הלחימה נובע בעיקר מכשלים, טכניים, ייעודיים, פיקודיים ואנושיים המהווים של מחדלים ישראליים בלי קשר לחיזבאללה.

זו גם הסיבה, מן הסתם, שהכל מסכימים גם בישראל שיש צורך בשידוד מערכות, וזו כנראה גם הסיבה לכך שאף אחד לא ממש רוצה באמת ועדת חקירה ממלכתית: "הישראלים מומחים בלרצות לא לדעת את האמת, כשהיא לא נעימה להם", אומרים בפנטגון. הבעיה היחידה היא שאגב כך הם מטאטאים לעצמם את הזבל מתחת לשטיח. אותו שטיח שאותו עלול בקרוב דווקא הפרסי למשוך להם מתחת לרגליים".



כתבי העיתון YNET יצאו לסקר את המלחמה ומצאו לתדהמתם חיילי מילואים מיואשים, מופקרים, זועבים ופגועים עד עמקי נשמתם

הנה מה שהם כותבים:

"אספקת הטילים נחתה אצל חיזבאללה"
מאת: מורן זליקוביץ` ואבירם זינו, Ynet

הם חזרו ממלחמת לבנון השנייה שבורים ומושפלים. חיילי המילואים מצאו עצמם בשטח בלי אוכל ומים, על סף עילפון, בוזזים בתים של מקומיים. הם גם מספרים על כשלים לוגיסטיים שרק במזל לא עלו בחיי אדם ועל ציוד צבאי שהגיע מאוחר מדי ונשאר בשטח האויב. ובסוף כל זה "לא השגנו את המטרה שלשמה נהרגו החברים שלנו", הם מסכמים

חיילי מילואים שחזרו אמש (יום ג`) הביתה סיפרו ל-ynet על הרעב, המחסור החמור בציוד, תחושת ההשפלה ועל שורה ארוכה של מחדלים ותקלות חמורות. "מילא כמויות האוכל העצומות שנשארו מאחור ומעולם לא ראינו, אבל הצבא `סיפק` לחיזבאללה כמה טילים מסוג מתקדם. האספקה נחתה אצל האויב מעבר לגבעה ולא אצלנו", סיפר סמ"ר אבי אשטמקר.

החיילים מספרים על כשל מערכות - היתקלות בכוח צה"ל מבלי תיאום שכמעט עלה בחיי אדם, בלבול בתכנון הקרבות, שינוי פקודות תדיר וציוד של מזון ואמל"ח שהגיע ביום האחרון ללחימה ונשאר כשלל בשטח האויב. "נכנסנו עם חזה מורם, העיניים נשואות קדימה ולא הסתכלנו לאחור. יצאנו עם תחושת השפלה קשה. לחיים שלנו אין ערך בעיני המפקדים שם למעלה. הפקירו אותנו בשטח", אומר סמ"ר יהונתן גיסין, בן 24, חובש במילואים בגדוד צנחנים

לאחר יומיים מתישים בשדה הקרב בעומק לבנון הרגישו חיילי המילואים בגדוד הצנחנים רעב גדול. המ"פ שב וביקש בקשר אספקה, והקול מהצד השני הבטיח שזו תגיע מחר. אבל האספקה לא הגיעה. החיילים התחילו לישון בשטח, עייפים ורעבים. אז הם הבינו שאם לא ימצאו אוכל בעצמם, הם עתידים לאבד ריכוז ולהיחלש. הם נכנסו לבתים בכפר א-טייבה שבו שהו, לקחו אוכל והחלו לבשל בעצמם. מכוס אורז וקצת פסטה הם הכינו ארוחה אחת ביום. לפעמים, כשהתאפשר, הם ניפו קמח ואפו בכוחות עצמם פיתות מטאבון שמצאו. בקבלת שבת, הכשירו החיילים הדתיים את הסירים באמצעות מים רותחים וקטפו ענבים מהעצים כדי שיהיה יין לקידוש. כך חיו 12 �