צה``ל:עמדנו להכניע אותם סופית ,עד שהמדינאים התערבו

[Haaretz]

צה``ל:עמדנו להכניע אותם סופית ,עד שהמדינאים התערבו




תגובה מעניינת של "שפוי" לכתבה מובאת כאן: ברור שאנו ניצבים ( עם ישראל ) בפני תהליך של ניקוי אורוות רציני. כל הזמן כבר 60 שנה מאז הוקמה המדינה שאנו היהודים צריכים ממשל תקין לא מושחט ולא מסואב . וזה לא קורה מדוע? כי אלה שצריכים לשנות את שיטת הבחירות לא מוכנים לשנותה. קרי חברי הכנסת בכל הקדנציות הם אלה שיביאו לחורבנה של המדינה . אם אנו אזרחי המדינה לא נעמוד על רגלינו האחוריות ונידרוש את שינוי שיטת הבחירות על מנת ליצור שיטה שרק הטובים ביותר מאזרחי מדינת ישראל יהיו בכנסת ובממשלה. אז אין לנו תקומה.


המטכ"ל לא אוהב את הפסקת האש

מאת עמוס הראל אבי יששכרוף

כשהגיעו אמש הידיעות הראשונות על הפשרה המתגבשת במרכז האו"ם, התכנסו כמה מבכירי המטכ"ל במחנה צבאי בגליל. הקצינים נראו ונשמעו עצבניים למדי. זה כמה שבועות מדברים בצמרת צה"ל על הצורך ב"תמונת ניצחון" - הישג צבאי מרשים שיצדיק את הדם שנשפך והזמן שבוזבז, שיסיים את המערכה בשיקום ההרתעה הישראלית. תמונה עדיין אין, אבל נדמה שהנה נמצא אתמול סיפור הניצחון שיספר הצבא לעצמו ולנו בשבועות ובחודשים הבאים: איך עמדנו להכניע סופית את חיזבאללה, במבצע רחב עד לליטאני, עד שהמדינאים התערבו.

המטה הכללי לא אוהב את הפסקת האש המסתמנת. החשש הגדול שם נוגע להשלכות סיום המערכה בשלב הנוכחי: האם לא יראו בכך השכנים, מהפלשתינאים דרך הסורים ועד האיראנים, הוכחה ניצחת לחולשת ישראל, שאינה מסוגלת להקריב את מה שנדרש כדי להגיע להכרעה הכרחית? איך נמנע את הניסיונות הבאים להכות בעורף, אם חסן נסראללה ייצא בחיים מהמלחמה? אולם הצבא צריך לבוא בטענות גם לעצמו. ההסתמכות המוגזמת על הכוח האווירי, ההיסוסים בפתיחת המהלך הקרקעי, האבידות הרבות, בעיקר לנוכח "הפתעת הנ"ט". כולם תרמו לאובדן הביטחון של הקבינט ביכולת הצבאית להגיע להישג הנדרש, בתוכנית השאפתנית שהוצגה באיחור, להתקדמות עד הליטאני.

אם תושג לבסוף הפסקת אש, נדמה שישיבת הקבינט שלשום מסתמנת כציון דרך מכריע בהשתלשלות המלחמה. השרים אמנם אישרו את המבצע, אך הוסיפו סעיף שהוציא את העוקץ מתוכניות צה"ל. השהיית היציאה לפעולה עד למיצוי המהלך המדיני ביטאה את ספקותיהם ואיפשרה תוספת זמן קריטית למאמץ להשגת הסכם. שרת החוץ ציפי לבני, שמילאה כאן תפקיד חשוב, הושפעה משיחות טלפון שקיבלה (כמו חברי קבינט אחרים) מקציני מילואים בחזית, שהזהירו כי המבצע עלול להסתיים באבידות כבדות.

מנוסח הצעת הפשרה באו"ם, נראה שכל צד יידרש לוויתורים, אך יוכל למצוא בה בסיס לטענה שבעצם ניצח במלחמה. ישראל תצטרך להסכים לפריסה מחודשת של יוניפי"ל, הפעם בתגבור כוחות זרים נוספים, לצד צבא לבנון. חיזבאללה יורחק מהגבול ויאבד ממעמדו כחוד החנית בעימות מול ישראל. נראה שגם הזרמת הנשק אליו תוגבל ובעתיד יעמוד לפני דרישה לבנונית להתפרק מנשקו. מנגד, עצם העובדה שנסראללה שורד את העימות וישראל תאלץ להסכים לחילופי שבויים, תבצר את מעמדו בעולם הערבי.

כאן חוזרת סוריה לתמונה. כדי שצבא לבנון יתפרס ביעילות, יצטרך הרמטכ"ל שלו, מישל סולימאן, לקבל אור ירוק מהפטרון, נשיא סוריה בשאר אל-אסד. דיפלומט מערבי שהוצב בעבר בדמשק נשמע מודאג לנוכח הפרופיל הנמוך יחסית שמציגה דמשק מאז ביקור שר החוץ שלה, ואליד מועלם, בביירות בתחילת השבוע. לדעתו, הסורים מחכים לפניית הקהילה הבינ"ל לסייע להפסקת האש. הם רואים בכך דרך להפשיר היחסים עם ארה"ב והאיחוד האירופי.

אבל בעולם (ובייחוד במדינות ערב) חוששים מחזרתה של סוריה ללבנון בדלת האחורית, בעיקר כשדמשק מסרבת בתוקף למעמד של שחקן משנה. עם סוריה בפינה, כועסת על אי שילובה, סיכויי ההצלחה של ההסכם החדש יירדו פלאים. אסד עדיין מחזיק מספיק מקלות שביכולתו לתקוע בגלגלי הפשרה.

מבחינת חיילי צה"ל בלבנון, זהו זמן פציעות. עד להפסקת האש ולאחריה, צפויות הרבה תקריות קטנות, שבהן ינסה חיזבאללה לזנב בצה"ל. ייתכן שהגענו לישורת האחרונה, אבל יהיו עוד נפגעים, בשלבים שבהם כל צד ינסה לשפר במקצת את עמדותיו. הדיווחים של לוחמים שיצאו השבוע למנוחה קצרה מהחזית מפתיעים בנימתם האחידה: מהומת אלוהים, כניסות ויציאות חפוזות, הרבה אלתורים וקושי להבין את מהות המשימות.

פרשת הרחקתו של האלוף אודי אדם מניהול המערכה הותירה רושם עמוק על החיילים הסדירים. בעיניהם, זו עדות שהמערכה לא נוהלה כיאות והיא מוליכה למסקנה מטרידה. האם ייתכן, הם תוהים, שמי ששלחו אותנו למקומות הללו לא בהכרח ידעו מה הם עושים, אם מצניחים עתה מעליהם ממונה מהמטכ"ל?

במקרה של הפסקת אש, יצטרך צה"ל להוציא לפחות חלק מהכוח הגדול השוהה כעת בלבנון, כדי לצמצם את חשיפתו לפגיעות. הוויכוח בשאלה אם באמת לא נתנו הפעם לצה"ל לנצח יימשך זמן רב. בינתיים, ימנה הצבא את הישגיו (הרג מאות אנשי חיזבאללה, הרחקתו מקו הגבול, הפגיעה במערך הרקטות ארוכות הטווח). אך בעיקר, יהיה עליו להתכונן, הפעם הרבה יותר ברצינות, לסיבוב הבא של המלחמה בצפון.

http://www.haaretz.co.il/hasite/spages/749405.html