[הרנטגן]

ועדת שמגר השקיעה מאמץ רב על מנת להעלים עובדה זו. יתרה מזאת, המאבטח שרצח את רבין, ששמו כפי הנראה אבי או יואב, ישב במושב הקידמי והוא חוסל מייד לאחר שירה ברבין. לכן אין אינדיקציה שהיה קשר מתוכנן מראש לרצוח את רבין. לפי הבנתי כל מה שקרה בזמן הפינוי היה מאולתר ובא בהפתעה.

[אין תקנה למדי�]

מה דעתך על ההשערה כי: הכל היה מתוכנן מראש על ידי השב`כ, כדי להתנקש בחייו של רבין שהיה בסיום שלב כריתת הסכם שלום מסוכן עם עראפת...

המאבטח שירה ברבין לפי ההוראות שקיבל מראש, זכה לשינוי חזות וסכום כסף נכבד, כדי לחיות בעושר במדינה אחרת...

[חיים יטיב]

לטעמי אין ספק שליגאל עמיר יש אשמה בפרשה ולא משנה רמת השיתוף פעולה שלו עם השב`כ, בכל אופן לדעתי היס ואחרים לא היו נדרשים להרבה כדי לשקר ולרמות די היה לאיים עליהם כראוי.

[הרנטגן]

אבל העובדה שיגאל עמיר משלם מחיר מעידה על כך שיש לו תרומה של ממש לפגיעה ברבין, אחרת היה קשה יותר להשתיק את מוטי גוטמן, יורם קלוגר ויהודה היס. הידיעה שרבין משותק כתוצאה ממעשיו של יגאל עמיר הקלה על הרופאים להעלים כמה ממצאים, כי ממילא יגאל עמיר יישב את התקופה שנקצבה לו על חלקו בלבד, וזה לא עומד להיות מאסר עולם על פי הרוחות המנשבות...

[חיים יטיב]

הרנטגן שלום,
השערה יפה, נדמה שבאותה מידה השבץ היה יכול להיגרם מפגיעה במאבטח ואחרי שהבין שהוא הבא בתור.
בכל אופן יש כאן רבים ששיקרו וזייפו ושצריכים להיחקר על כך.

בברכה
חיים יטיב

[הרנטגן]

מספר נקודות חדשות שנלמדו לאחרונה:

המטרה
פרובוקציה מבויימת בהשתתפות יגאל עמיר ואבישי רביב שתכליתה להיטיב עם יצחק רבין שעמד לאבד את השלטון לנתניהו. על יגאל עמיר הוטל להגיע לכיכר עם אקדח צעצוע כשאבישי רביב היה מופקד על נטילת אחריות בשם הארגון המסונף לשב"כ, אי"ל.

האמצעים
יגאל עמיר, סוכן השב"כ ("התימני") שהושתל בבר אילן, הוזמן לעצרת ע"י שותפו אבישי רביב ובמהלך כל העצרת היה יגאל עמיר מתואם עם השב"כ דרך נהג ה GMC המזוקן שהחנה את מכוניתו סמוך למכוניתו של רבין על מנת לשלוט במהלך התרגיל ולהנחות את הארוע מקרוב. יגאל עמיר גם היה מתואם עם אנשי שב"כ נוספים שיצרו עימו מגע מספר דקות לפני תחילת התרגיל.

התקלה החמורה:
המאבטח הרביעי שכיסה את גבו של רבין נדחף לפתע ע"י מישהו מאחור והגיב ברפלקס ע"י פניה לאחור, וכך השאיר את גבו של רבין חשוף. יגאל עמיר שנדחף לפמליה והיה אמור להיעצר ע"י המאבטח הרביעי מצא את עצמו לפתע חופשי לגמרי ובמרחק נגיעה מגבו של רבין.

השגיאה החמורה של "התימני", שתעלה לו ולאחיו ב-12 שנות מאסר
יגאל עמיר שמצא את עצמו בסיטואציה שונה מזו שתוכננה מראש לא היה ממושמע דיו כסוכן שב"כ, ואולי בגלל שרצה להרשים את מפעיליו, הוא יצר מגע גופני עם רבין ואף גרם לפאניקה ע"י יריות מאקדח הצעצוע. אלא שאלמלא היה מדובר בראש ממשלה בעל רקע נפשי בעייתי וסף רגישות עדין, היו קריאות החדל: סרק, זה לא אמיתי, שזעק מפעילו של עמיר (כנראה נהג ה GMC), מספיקות לסיים את הארוע המביך בשלום. אך לרוע מזלו של יגאל עמיר, רבין לא עמד בלחץ, ויגאל עמיר נאלץ לשלם את המחיר על פזיזותו וחוסר המשמעת שלו.

ההתמוטטות של רבין שהובילה להתנקשות
לאחר יריות הסרק נדחף רבין ללימוזינה ללא שריטה ומכוניתו נסעה לה (בשיירת מכוניות) לרמת אביב/צהלה כפי שתוכנן מראש. אלא שבמהלך הנסיעה לקה רבין בארוע מוחי והתמוטט (להווה ידוע סף חוסנו הנפשי של רבין ועמידתו בלחצים), כשבמיון אובחנה סטיית מבט חזקה שמאלה (ללא סימני דמם ב CT), מה שמעיד על שבץ מוחי איסכמי. ועדת שמגר קבעה (בלי לנמק) שאילו היה רבין ניצל מצבו היה שקול לזה של השגריר שלמה ארגוב, נפש כלואה בתוך גוף.

ההתנקשות
ועדת שמגר קבעה שבתחילת הנסיעה לא היו על רבין סימנים לפגיעה פיזית, אולם לפתע במהלך הנסיעה גילו המאבטחים שרבין מאבד את ההכרה. כמו כן, בדיקת בגדיו של רבין העלתה שכפי הנראה הוא איבד שליטה על הסוגרים. המאבטחים שמצאו את עצמם בסיטואציה קשה, עם ראש ממשלה מחוסר הכרה ואבוד, הזעיקו אמבולנס נט"ן. בינתיים התעורר צורך למזער נזקים ולייחס את מותו הודאי של ראש הממשלה לארוע שהתרחש בכיכר מלכי ישראל, בידיעה שניתן להעלים מן הציבור את הקשר של יגאל עמיר ואבישי רביב לשב"כ. המאבטח הרביעי הבכיר, שהיה אחראי עיקרי לכשל, ירה ברבין את הכדור הקטלני בחזה.
בהמשך אותו מאבטח חוסל גם הוא.

האמבולנס החסוי
רבין הועבר פצוע לאמבולנס נט"ן, כשניתנה הנחייה שלא לדווח שמדובר בראש הממשלה עד אשר יגיע רובין עם הלימוזינה למיון. צוות האמבולנס מילא את ההוראות, ורבין נרשם במיון כפצוע אלמוני מן העצרת. רק אחרי 10 דקות, כשיורם רובין הגיע (לאחר שנפטר מגופת המאבטח שהובאה על ידו למיון), הוא דיווח לצוות הרפואי שהפצוע המונשם הוא למעשה יצחק רבין.

מותו של רבין והיריות שלאחר המוות
רבין נפטר משוק ספינלי כעבור 40 דקות בדיוק (לוח הזמנים: יריות הסרק ב 21.30, הגעת רבין למיון ב 21.52, קביעת מוות ב 22.32). הגופה הושארה בהשגחת מאבטחי השב"כ. אלה קיבלו הוראה להוסיף בגופה 2 יריות נוספות על מנת להתאים את הממצאים לתרחיש של ירי מאחור, בהתאם לדווחי התקשורת שהחלו להצטבר. לאחר הירי בגבו של רבין הוחזר הצוות הרפואי, אשר נצטווה להמשיך בפעולות רפואיות למען יתועדו 2 היריות בגב במסמכים הרפואיים. מותו של רבין נקבע שוב בשעה 23.30 בחדר הניתוח.

יהודה היס
עליו נכפה להתאים את הדו"ח הפתולוגי לתרחיש ששירטט השב"כ. הוטל עליו להעלים את הכדור בחזה ולכלול את 2 כדורי ההולופוינט שירה השב"כ בגופה. חוסר תיאום בין יהודה היס למוטי גוטמן גרם לכך שבחלק מן המסמכים נותרו דווחים על הכדור בחזה שריסק את עמוד השידרה.