[היחידה למלחמה בפמינאציה]

מי זאת הלפרין קדרי? מה זה מכון רקמן? מה מנענע אותה לשנאה כל כך עוצמתית נגד גברים ואבות?

הלפרין קדרי, Ruth Halperin Kaddari אשת בליעיל, קיבלה "פרס" האישה השנואה ביותר בישראל ל 2012. מדובר בנבלה סרוחה שמתפרנסת מחירחור מלחמות בין גברים לנשים, והכוס שלה בוער משימחה, בכל פעם שגבר מתאבד. מידי פעם היא מוצצת fellatio לפרופ' קווה, שיגן על מרכז רקמן Rackman Center for Advancement of Feminazism שלא יסגרו לה את הברז.

רות הלפרין קדרי, סיימה משפטים בבר אילן בשנת 1989, למדה תואר שני בייל ב 1990. מרצה בבר אילן משנת 1992, וב 1999 מונתה מרצה בכירה. בשנת 1993 התמחתה אצל אהרון ברק בבית המשפט העליון. בשנת 1994 התמחתה במשרד מנדלסון וירקוני. בשנת 1994 קיבלה רישיון לעריכת דין בישראל. הקימה את מכון רקמן ב2001. משנת 2002 משמשת יו"ר הועדה המייעצת לראש הממשלה בעניין קידום נשים, ומשנת 2004 משמשת נציגת ישראל לאו"ם בוועדה למניעת הפליה נגד נשים CEDAW . הלפרין קדרי חיברה בתשלום מספר דו"חות רשמיים של מדינת ישראל אשר הוגשו לאו"ם בנוגע למצב הנשים בישראל, וכנראה אחר כך נסעה להגן על הדו"חות האלה לשוויץ. ישבה בועדת רוטלוי משנת 1999 עד 2003 בתפקיד יו"ר תת הועדה לבחינת האחריות ההורית (ביטול חזקת הגיל הרך), וגרמה להעלמת הנושא לחלוטין מועדת רוטלוי.

מאז מתמקדת רות הלפרין קדרי בפעילויות באו"ם שם היא מכפישה את ישראל באופן סדרתי כמדינה חשוכה ונבערת המפרה זכויות נשים "כמו בסעודיה ואירן", בהרצאותיה במכון רקמן, בהרחבת הקליניקה לטיפול אישי במתלוננות אלמ"ב, ובניסוח הצעות חוקים נגד גברים, כאשר היא מקבלת במה אוטומטית בוועדה לקידום מעמד האישה בכנסת, אשר משמשת השופר התעמולתי של מכון רקמן. למעשה, כמעט כל ישיבות הועדת לקידום מעמד האישה הן פרי יוזמה של רות הלפרין קדרי, והצעות החוק הנידונות שם כמעט כולם מנוסחות במכון רקמן. למעשה הועדה בכנסת של ציפי חוטובלי היא האלטר אגו של מכון רקמן, כאשר כל המוזמנות המגיעות לשם באופן סדרתי הן נשים במשכורות עתק מנעמת, ויצ"ו ושדולת הנשים, אשר יש להם המימון להגיע פעם אחר פעם לירושלים, ולהתנגח ולהכפיש גברים, תוך תמיכה עיוורת בהוראות של מכון רקמן. לגברים כמובן אין את הלוקסוס הזה של נסיעות ממומנות לירושלים, ואובדן עבודה תמורת הזכות שחוטובלי תרשה לומר מילה או שתיים, כאשר מנגד יושב צבא שלם של "לוחמות מכל ארגוני הנשים המרופדות במזומנים.

דוגמאות לפעולתה:

בין השנים 1997 עד 2003 הייתה רות הלפרין קדרי יושבת ראש תת הועדה לבחינת ביטול חזקת הגיל הרך בועדת סביונה רוטלוי לבחינת האמנה לזכויות הילד. קדרי
הצליחה פשוט להעלים את הנושא ולהוריד אותו מסדר היום, כי פשוט לא כתבה כלום על הנושא. לאחר שהוגש דו"ח רוטלוי ב 2003, וההסתרה הגדולה התגלתה, נוצר פער בין האמנה לזכויות הילד המעגנת זכות הילדים לקשר עם שני ההורים, והחוק הישראלי הפרימיטיבי, חזקת הגיל הרך. או אז מונתה ועדת שניט. קדרי באמצעות קשריה בכנסת ובבית המשפט העליון הצליחה להשחיל לוועדה את חברתה דפנה הקר, ומייד יצאה בהצהרה שיש להרחיב את חזקת הגיל הרך עד גיל 18, כי 6 שנים איננו מספק בעיניה.

ב 2004 הזמינה רות הלפרין קדרי סקרי דעת קהל מהמכון לקרטוגרפיה והפיצה תעמולה שקרית בציבור המבוססת על סטטיסטיקה שקרית, והגדרות מופרכות כאילו
ישנן 230,000 מסורבות גט. משנשאלה הכיצד, השיבה שהיא סופרת כל אישה שהציגה תנאים כספיים לבעלה, והוא סירב לשלם, בהגדרת "מסורבות הגט". הסטטיסטיקה המזויפת נחשפה בציבור ועוררה תרעומת רבה. אלו כלים טקטיים ידועים במלחמה הפמיניסטית על דעת הציבור: הפצת נתונים סטטיסטיים אשר מבוססים על
"מחקרים" שההגדרות שלהם מלכתחילה מזוהמות בהטיה אידיאולוגית. במקרה זה, שיטת המחקר נבדקה ולמשל נתגלה כי 40 אמרו שכוונתם בהגדרה 'מסורבות גט' היא לקשיים ולדרישות בלתי סבירות שהציג בן הזוג במהלך המשא ומתן וללא כל קשר לבתי הדין, ו 36% ביססו תשובותיהם על שמועות שחלקן מתייחס אל אותן נשים . הרב אלי בן דהן מנכ"ל בתי הדין הרבניים קבע: "המחקר הוא קשקוש בשיטה הזאת ניתן להגיע למסקנה האבסורדית שכמעט כל מי שהתגרש אי פעם בישראל נחשב סרבן גט".

במקביל פרסמה סקר מתגרשות, המבוסס על 100 נשים שטענו שהוא שהן מתגרשות או שהן מכירות נשים מתגרשות ושהן חשות נסחטות. משנתגלה המספר הזעום של
משתתפות הסקר, עדיין לא חדלה מהשימוש בטקטיקות אלה. ב 23/3/2005 יזמה ישיבה בכנסת לדיון בנושא סחטנות גט. מאז הועדה לקידום מעמד האישה בעצם משרתת כמעט אקסקלוסיבית את האג'נדות שמכון רקמן מעוניין לקדם.

ב 2008 התקיים במכללת נתניה כנס אקדמי ראשון מסוגו בנושא שוויון הורי. קדרי עמדה בראש החץ של התקפות ארסיות נגד המכללה. הלפרין קדרי וחברותיה פתחו במתקפה חסרת תקדים בעולם האקדמי נגד פרופ' צבי ארד, נשיא מכללת נתניה, פרופ' ברנרד פינצ'וק, רקטור, פרופ' סיני דויטש, דיקאן הפקולטה למשפטים, וד"ר ישראל צבי גילת, יו"ר ומארגן כנס "הסדרי הורות בהליכי גירושין בעקבות דו"ח ועדת שניט. ואלה מקצת מדבריה: "אנו רואות באירוע ביזוי לדיון האקדמי ולמוסדכם, בשל הפרת נורמות בסיסיות של כללי התנהגות אקדמיים", הטייה מגדרית, הכנס … העמיד באופן בולט את המכללה…כמעוניינת פוליטית בקידום ענייניהם של ארגוני גברים,
הנוקטים באלימות ובהסתה. על אף שגברים רבים, שנכחו באולם, התפרעו במהלך הערב מארגני האירוע לא נקטו באמצעים כלשהם כדי לרסן את ביטויי האלימות שלהם".
"ניכר כי מכללת נתניה לקחה על עצמה לקדם את האינטרסים שהציגו ארגוני הגברים מבלי להתייחס למחויבותה להתדיינות אקדמית חופשית". "הסתה: הכנס נתן במה להסתה גלויה וחריפה נגד נשים בכלל ונגד פמיניסטיות בפרט כולל, בין השאר, הסתה פרסונאלית נגד פעילות חברתיות הנאבקות נגד ביטול חזקת הגיל הרך",
"כניעה ללחצים פוליטיים: אנו רואות בחומרה רבה את העובדה כי נכנעתם ללחץ של משרד הרווחה והשר בעצמו נגד השתתפותה של אחת ממנהיגות המאבק ורואות
בכך סטייה חד משמעית וחמורה מכללי האתיקה והחופש האקדמי".

לקינוח הגברת הלפרין קדרי איימה בתלונה למועצה להשכלה גבוהה, אגף הפיקוח על המכללות. ניתן ללמוד מדברים אלה את השיטה. קודם יש לצעוק בראש חוצות שכל הגברים אלימים, ולא משנה איך ולמה. אם מישהו מתנגד, יש לאיים עליו בשלילת רישיונות, מכתבי הכפשה בתפוצת נאטו, והחתמות סיטונאיות של בעלות תארים.

ב 4/3/2011 התראינה לגלובס ואמרה: "המלחמה על זכויות נשים בישראל היא בחלקה הנכבד מלחמה מול הממסד הדתי, בתי הדין הרבניים , מכריעים גורלות של נשים בצורה שלאו דווקא מתחברת לאיך שעושים את הדברים בעולם המערבי". "מצבן של נשים בעולם בכלל הוא לא טוב, בישראל וברוב העולם המערבי, להוציא מדינות סקנדינביה, קנדה, ניו-זילנד ואולי אוסטרליה, שבהן המצב הרבה יותר טוב. "בשאר העולם אלימות נגד נשים היא גורם קיומי בחייהן, נשים סובלות מחסמים משמעותיים בכניסה ובקידום בעבודה, הנטל הכפול והמשולש עליהן הוא סיפור קיומי, וגם היעדר ייצוג מתאים ורחוק ממתאים במוקדי קבלת החלטות בזירה הציבורית, בעולם הכלכלה ובשוק הפרטי. והבעיה הזו גרועה יותר אצלנו מאשר ברוב מדינות אירופה".

עוד אומרת הלפרין קדרי, "בישראל יש שתי נקודות קריטיות שמאפיינות לרעה את מצב הנשים, שלא קיימות במדינה מערבית אחרת", אומרת פרופ' הלפרין-קדרי. "האחת, בנושא הקונפליקט הביטחוני והשפעת הצבא על החיים האזרחיים; והשנייה, זו שמעסיקה אותי ביום-יום, זו הנקודה הדתית – האפליה הפורמלית, הברורה והרשמית מטעם המדינה בתחום של נישואים וגירושים". לדבריה, "אין מדינה מערבית אחרת שבה מתקיימת אפליה נורמטיבית מכוח המדינה ברמה החוקית הפורמאלית נגד נשים בדיני משפחה. ישראל היא המדינה המערבית היחידה שמפלה נשים בתחום הזה. "לצורך העניין, אנחנו לא מדינה מערבית, אלא חלק מהמרחב הגיאוגרפי שבו אנחנו מצויים, המזרח-התיכון, שסוחב עדיין את השפעות הדת. אנחנו בקו אחד עם סוריה, מצרים, לבנון, ירדן, מדינות אפריקניות והודו. "בפרטים מצב הנשים בישראל הרבה יותר טוב מבמדינות הללו, אבל היעדר אופציה של נישואים אזרחיים וכפייה של דין דתי בדיני משפחה הם מאפיינים של המדינות הפוסט-קולוניאליסטיות, שרובן מוסלמיות.

הפאתטיות של רות הלפרין קדרי ניכרת מאורך המלל, וההשוואות המגוכחות לסוריה ומצריים. מעולם לא ראינו את רות-שטות ברעלה או צ'אדור. להיפך, מצב הנשים בארץ הוא נפלא. אין עוד מדינה עם חזקת הגיל הרך ומשמורת אוטומטית לאישה. אין עוד מדינה בה פוסקים מזונות פי ארבע מהממוצע העולמי. אין עוד מדינה בה לאישה זכות דומי ניישן כעל הגבר. טלפון אחד למשטרה, ושלוש ניידות באות להרים את הגבר. אין עוד מדינה שמשקיעה הון תועפות, מיליונים בבניית מכלאות קשר, כדי שאבות יהפכו לדודים רחוקים של ילדיהם.

אין עוד מדינה בה אם הגבר אמר משהו מעליב, באות שופטות כמו מירה דהן או ורדה בן שחר, ומטילות 35,000 ₪ פר עלבון. בקצב הזה יהיו הרבה מיליונריות בארץ, אם על כל עלבון בין בני זוג ניתן בקלות לאסוף 35,000 ש"ח, ולא דשנו מספיק בנושא הכתובה, מדור שקט, הוצאת גברים מהבית, הנחייה 2.5, הרשעות ללא ראיות, החלטות במעמד צד אחד, עיכובי יציאה, הוצל"פ, צווי מאסר ביטולי רשיונות, וכמובן אם אישה, למשל, מורידה פטיש של 5 קילו על גולגולת בעלה, אז אומרים שהיא הקורבן.

אפילו על דברים שאין בהם תועלת כספית לאישה כמו למשל חוק חיוב הרשויות ליידע את שני ההורים בכל הקשור לילדים. מה זה בדיוק מפריע להסכים לכך,ף אפילו על מנת לייצר תמונה מלאכותית של כאלה שבאות לקראת הגברים. אבל, לא בבית סיפרה של הלפרין קדרי. למשל, ב 21/3/2011 שלחה קדרי לכנסת נציגה על מנת להתנגד להצעת לחוק להוספת רישום של האב בכל הקשור לילדיו. עד עכשיו אנחנו לא מבינים מה זה בדיוק הפריע לה. עם רזומה כזה עשיר, לא נראה שיש סיכוי לדיאלוג בין גברים לנשים, המלחמות בעיצומן והן ימשכו.

לסיום נביא טוקבק טרי שכתבה גרושה לחברתה של הלפרין קדרי, דפנוש קקר: "אל תהפכי את הילדים לחיילי הפמיניזם הרדיקלי" (15/12/2011):

אני אימא לשלושה ילדים, התגרשתי לפני שלוש שנים , במאבק מהמכוערים שיש. היום אני מתחרטת על כל מה שגרמתי לבעלי לשעבר, על הסבל שגרמתי לילדים שלי, מרכזי קשר, עו"ס ובתי משפט, וכועסת על המערכת שלא הגדירה מראש את המשמורת המשותפת וגררה אותנו לתוך כל הבלאגן הזה. בגלל נשים כמוך – כל המין הנשי וילדים סובלים. לא אכפת לך לא מנשים ולא מילדים ולא מכלום, אכפת לך רק מהמלחמה שלך בגברים, ואחרי שראיתי אותך בטלויזיה , הבנתי גם למה את שונאת אותם. אם היה לי שכל אז, הייתי זורמת עם המשמורת המשותפת, מנצלת את הזמן לבנות את עצמי ולילדים לבנות קשר טוב עם אבא שלהם. היום בגלל כל מה שהיה , הוא כבר בכלל לא רוצה לראות אותם, ואני לא מאשימה אותו.

אני מאשימה אותך [דפנה הקר], ואת כל הפמיניסטיות מהחוג למגדר והעובדות הסוציאליות והעורכת דין שלי שלקחו אותי למסע הזה ושרפו לי את החיים ושרפו לי את הילדים. לעזאזל כספי המזונות! האבא של הילדים שלי חי אצל ההורים שלו בסלון כבר שלוש שנים כדי לעמוד בהם, ורק לפני כמה חודשים התעוררתי מהסיוט הזה, בזכות אותם ארגוני הגברים שאת כלכך משמיצה. הציבור צריך להוקיע אותך ואת השקרים שלך ואת הסטטיסטיקות המעוותות שאת מוציאה בחוק שלך למגדר. אמהות צריכות לצאת נגדך כי את האויבת האמיתית של הנשים, את ולא הם. בגללך אלפי ילדים סובלים. תתביישי לך. זה כל מה שיש לי לכתוב לך.

זה אמנם נכתב להקר, אבל כוון גם לרות הלפרין קדרי. למה אוניברסיטת בר אילן מחזיקה אותה שם בכלל? כסף?

[היחידה למלחמה בפמינאציה]

סכנות הגישור הפמיניסטי בנעמת ומגשרות עם אג'נדה מגדרית
פברואר 17, 2012
לאחרונה התקבלו בארגוני האבות אזהרות מפני גישור בנעמת או אצל נשים עם אג'נדה פמיניסטית. למשל, גלית סנה לוריה, אשר מונתה לשבת בוועדת שניט לבחינת האחריות ההורית, וככזו היא הביעה דעתה שגברים אינם ראויים להיות אבות, ושדברים לא צריכים לקבל אותן זכויות שנשים מקבלות כאמהות (הזכות לשוויון הורי). עוה"ד ומגשרת גלית סנה לוריה מונתה כחברה מן המניין והיא מכהנת מזה שש שנים ב"ועדת שניט", שתפקידה להמליץ לשר המשפטים על שינויי החוק בישראל והתאמתו לאמנה הבינ"ל למען זכויות הילד, שעליה חתמה מדינת ישראל. מגשרת זו אינה מתגאה דווקא בפרט חשוב זה ברקורד שלה, בחברות בוועדה, ובהישגי הוועדה, אשר אמורה להמליץ על שוויון בהורות.

יחד עם שתי חברות אחרות בוועדה (האחת נציגת נעמ"ת, גלי עציון, והאחרת, מי שהייתה עוה"ד של שדולת הנשים דפנה הקר), סנה לוריה חיברה נספח לדו"ח הביניים של הוועדה, "דעת מיעוט" פרימיטיבית וחשוכה, המנסה לעקר ולסכל את כל המלצות הוועדה, ולחבל בתיקוני החוק לשוויון הורי. מתברר ש"דעת המיעוט" אינה מוזכרת כלל וכלל בדף המתאר את הרקורד המקצועי של עוה"ד גלית סנה לוריה, ולא פלא, כי אם גברים ידעו שהגברת מחזיקה דעות נגד כישורי ההוריות של גברים, והיא מאמינה שהילדים צריכים להימסר לאימא אוטומטית, ושהאבא יקבל אותם רק בפיקוח פקידת סעד, אז איזה גבר יסכים ללכת לגישור אצל אחת כזו? עצם ההצטרפות של עוה"ד סנה לוריה לעמדת נציגת נעמ"ת בוועדה, מעוררת סימני שאלה מטרידים אצל גברים המבקשים הכרה בהם כהורים שווים וראויים, כי סנה לוריה לא מאמינה שגברים שווים לנשים. היא חושבת שגברים לא ראויים לזמן איכות שווה לזה של האמא.

קשה לדמיין איך דעתה של מגשרת זו באורח כה נמרץ נגד המלצות נאורות של ועדת מומחים, ומי שתומכת בחזקה משפטית המפלה קשות אבות לרעה, תוכל לבצע גישור אובייקטיבי, וכי אב אשר יבחר בה כמייצגת, יזכה לרמת המסירות המקצועית הראויה.

קריאה, אפילו קוויקית, ב"דעת המיעוט" מגלה חששות כבדים בדבר אובייקטיביות והיכולת של סנה לוריה לנהל תהליך חסר פניות וחף משנאה לגברים. כך למשל אומרת סנה לוריה יחד עם חברותיה ב"דעת המיעוט" את החירטוטים הבאים: "בעת המפגש עם נציגים של ארגוני גברים ואבות, התרשמנו כי לא קיימים ממצאים המצביעים על קיומה של בעיה חברתית בהיקף משמעותי של ילדים הסובלים מניתוק מלא או חלקי מאבותיהם לאחר גירושין בכלל וניתוק הנגרם עקב חזקת הגיל הרך בפרט." מדובר בהסתה של ממש נגד קולקטיב של גברים, כי זהו פשוט סילוף מעוות של המציאות. רואים בקלות את היוהרה כמו גם האטימות לקשיים אמיתיים של אבות גרושים לקיים קשר עם ילדיהם הנחשפים במשפט זה. שאלו כל אב גרוש המנסה לקיים את הורותו, והוא יספר לכם על קשייו להתמודד עם פקידות סעד סדיסטיות, שופטות חמומות מוח בבית המשפט למשפחה, ונשים שמסיתים אותן בארגוני הנשים, ובלשכה לסיוע משפטי בהנהגת קארן שוורץ אמיגה ואייל גלובוס, למרר לגבר את החיים, ולקחת ממנו את כל מה שיש לו.

צריך להיות אדם קשה לב במיוחד כדי להתעלם מההפליה נגד גברים בגירושין . צריך לעצום עיניים בחזקה מול התופעה הנוראה של התנכרות לאבא והסתת ילדים נגד ציבור האבות, וצריך לתחוב דונג עמוק לאוזניים כדי להתעלם מהנתונים המדברים על 10-15% מילדי הגירושין הסובלים מבעית הניכור ההורי וההסתה הפרועה, והטרנספורטים הסיטונאיים של משרד הרווחה, בחסות פקידת הסעד הארצית, סימונה שטיינמץ, למכלאות קשר, הידועות בשם המכובס, "מרכז קשר".

אבל בכך לא די. בדעת המיעוט, כותבת עוה"ד גלית סנה לוריה עם חבר מרעותיה: "יתרה מכך, אנו חוששות כי הצעת הוועדה, לבטל את מונח המשמורת, עלולה לתת לאבות הכרה משפטית כהורים אחראיים גם במקרים שבהם ייטלו חלק קטן מאד בטיפול היומיומי בילדים." גם כאן, לא צריך להתאמץ כדי לקרוא את הזלזול בהורות האבהית שב"חשש" זה, הצפייה המקדימה שאבות ירצו לקחת חלק קטן מאד בטיפול היומיומי בילדיהם, וחוסר הרצון לתת לאבות "הכרה משפטית" באבהותם.

זלזול אינו מופיע אף פעם לבדו. עם הזלזול באה אחותו הבכירה: ההתנשאות. ובאמת, לא קשה להבחין בהתנשאות וברצון ל"חנך" אבות בציטוט נוסף ממה שכתבה עוה"ד סנה לוריה עם מרעותיה באותו מקום: "אנו סבורות כי יש לקדם פעולות חינוכיות לקידום השוויון בין המינים ולהגברת מעורבות אבות בכל הכרוך בטיפול בילדים…". אם סנה לוריה מציעה עכשיו "חינוך אבות", מה היא תציע בשלב הבא? אולי בתי ספר להורות שתפתח גלית סנה לוריה, לגברים, כדי שהיא תוכל לגזור קופון?

הנה עוד ציטוט כוחני, המנוסח אמנם בשפה נקייה, אך המדבר לא פחות ולא יותר מאשר על "הרתעת אבות": "בנוסף, לחזקת הגיל הרך תפקיד חשוב בהרתעת אבות, שלא היו הורים מטפלים עיקריים ושלא מתכוונים לקחת על עצמם את התפקיד הזה אחרי הגירושין, מלתבוע חלוקת זמנים שווה עם האם כתביעת סרק…". האם הרצון של אבות להיות הורים הוא רצון טבעי, אמיתי, כנה, טהור? לא. על פי "דעת המיעוט", עליו חתומה סנה לוריה, לא כך הוא.

הפמיניזם הרדיקלי-שינאתי-ארסי המקובל בארץ (ע"ע ציפי חוטובלי, חנה בית הלחמי, דפנה הקר, רות הלפרין קדרי) דוגל בגישה שאת רצון האבות לקחת חלק בגידול ילדיהם יש לראות בחשד רב, וכך גם דוגלת סנה לוריה. הפמיניזם הישראלי דוגל בגישה שנישואין הם מוסד מדכא, ושהאישה היא הנפגעת העיקרית מהסכמתה להתחתן בהיותה מוותרת על מימוש הפוטנציאל העצמי, ועל כן יש לפצותה הן כלכלית, והן במסירת הילדים לחזקתה. הרצון למימוש האבהות מצויר ככזה המונע משיקולים כספיים אשר כל מטרתם היא צמצום מזונות, ופגיעה ברמת החיים של הילדים: "ניסיון השטח של הח"מ מלמד כי כבר היום ישנם אבות הדורשים הסדרי ראיה רחבים כאמצעי להפחתת סכומי מזונות הילדים שבהם הם חייבים, ולא בשל רצונם האמיתי לטפל בילדיהם." אלא שלמעשה, בוועדה לקידום מעמד האישה, היושבת ראש, ציפי חוטובלי לא התביישה בכלל להודות שההתנגדות לחזקת הגיל הרך מטרתה לאפשר לנשים להשתמש בילדים כקלפי מיקוח.

אפשר להמשיך ולצטט, ולפרש, ולהדגים כיצד, בשפה נקייה מהוגנת ומקצועית, מנסה "דעת המיעוט" של סנה לוריה וחברותיה לגמד את חשיבותו של האב, לשלול אותה, להטיל עליה כתמים של תאוות בצע, של צביעות, של וכחנות, של רוע. אולי ימצא גם מי שיחפש כיצד מנסה חוות דעת המיעוט לשלול הורות באורח מוחלט, גם מאב שהרים פעם קולו על אם ("אלימות מילולית") ועוד.

לאחר עיון בדו"ח המיעוט של ועדת שניט כתב אחד האבות: "לפעמים, כשאני מעיין ב"דעת המיעוט" הזו, יש בי חשש מדמויות עטויות ברדסים ונושאות לפידים. דמויות פורעות ומוסתות שתדפוקנה על דלתי רגע אחרי שקראו את מסמך השנאה הזה. וכמו בליל הבדולח הנורא ההוא – הן תשבורנה את כל החלונות בביתי, תשפוכנה עלי זפת, תגלגלנה אותי בנוצות ותגרורנה אותי למחנות חינוך מחדש – בבתי הספר לאבות של סנה לוריה".

בסופו של יום, האחריות מוטלת על הלקוח. אם אתה גבר או אב, המבקש להיעזר בסנה לוריה כמגשרת או כעורכת דין אשר תייצג אותך, הרי עליך להחליט בעצמך. אם בעצתנו תשמע, בקש מגלית להסביר לך מדוע שתשלם לה כסף אם היא מחזיקה דעות ששוללות את אבהותך? נסה לחוש בעצמך את הרגשות המקננים בלב מי שחיברה את המסמך, גש לגלית ובקש את הסבריה לעמדות המבוטאות שם. הבט בעיניה. האזן היטב למילותיה. הקשב לנימת הקול, חפש את הנשימות בין המילים, שים לב באיזה רגע מופיע הזיק באישונים, ומתי מתנפחים הוורידים בצוואר. בדוק מתי הדוברת מתאמצת להסב עיניה ממך… תן ללב שלך לעבוד. ואחרי הלב, תן לראש לעבוד. שקול, התייעץ עם אחרים, והחלט בעצמך. ואם אתה גבר השוקל השתתפות בקורס גישור בכיכובה של סנה לוריה, אולי תשקול האם ראוי שתפתח ארנקך עבור מי שתומכת בשנאת גברים ושנאת אבות?

הדברים אינם רלבנטיים אך ורק לגלית. עורכות דין רבות מתפארות בהישגים לטובת נשים, ובייצוג פמיניסטי. מיכל מסורי, למשל, או שרונה בן זאב. תמיד יש לזכור שהצלחה לטובת אישה, פירושה שגבר מסוים איפשהו נהפך הומלס, וגבר אחר הגיע למכון הפתולוגי. מכאן כמה מילות סיום על הקליניקות לגישור בפיקוח גלי עציון מנעמת, או ויצ"ו. גברים, היזהרו מהם כמו מאש. לא משנה מה תגידו שם, אותן מגשרות מתוכנתות לשנוא אותך, ולהוציא ממך את המקסימום האפשרי עד שתתרושש. גישור פמיניסטי הוא תרתי דסתרי. אין דבר כזה. למען השלמת התמונה יצוין שישנם גם עו"ד ממין זכר הידועים בתמיכתם בהשארת חזקת הגיל הרך, והנצחת המצב הקיים: רוברט ליכט פטרן, בני דון יחיא, יעקב בלאס, אמנון גבעוני.

[ערוץ שבע]

הרב שלמה דיכובסקי מתפטר
מנכ"ל בתי הדין הרבניים מתפטר מראשות הוועדה לבחינת חלוקת הסמכויות בין בתי המשפט לענייני משפחה לבתי הדין הרבניים.
פרסום ראשון: 28/07/11, 23:19
עוזי ברוך


מנכ"ל בתי הדין הרבניים, הרב שלמה דיכובסקי, הודיע לשר המשפטים כי הוא מתפטר מראשות הוועדה לבחינת חלוקת הסמכויות בין בתי המשפט לענייני משפחה לבתי הדין הרבניים. כך דווח בקול ישראל.

הוועדה מונתה לפני כשנה והיא ממליצה, בין השאר, שענייני גירושין יידונו מעתה רק בבתי המשפט לענייני משפחה ולא בבתי הדין הרבניים. הרב דיכובסקי הודיע לדיינים בבתי הדין הרבניים כי הוא שוקל לפרוש גם מתפקיד מנכ"ל בתי הדין הרבניים.

על פי הדיווח הרב הראשי לישראל, הרב שלמה עמאר, מתח ביקורת חריפה על הרב דיכובסקי, שנתן ידו להמלצות הוועדה. השר נאמן הודיע כי אינו מקבל את התפטרותו של הרב דייכובסקי.

מנכ"ל בתי הדין הרבניים לשעבר, הרב אליהו בן דהאן התייחס השבוע בראיון לערוץ 7 להמלצת הועדה שהקים שר המשפטים, כי בתי דין רבניים העוסקים בתיקי גירושין יורשו לטפל רק בגירושין עצמם, וכי בתי המשפט לענייני משפחה הם שידונו במשמורת הילדים ובחלוקת הרכוש, "ההמלצה תגרום לכך שחיי תיקי הגירושין יארכו כי ברגע שכל ענייני הרכוש וחלוקה של משמורת ילדים וכל ענייני המזונות, ידונו בבית המשפט - שם העניינים האלו נידונים לאורך חודשים ושנים".

הרב בן דהאן הסביר בשיחה כיצד היום הדברים נידונים, "יש במדינת ישראל דבר יחודי שנקרא 'מירוץ הסמכויות'. החוק קבע שבנושאים מסויימים אפשר לדון גם בבית דין רבני וגם בבית משפט לענייני משפחה, לכן מי שפותח תיק ראשון בערכאה שנוחה לו, שם ידון העניין והוועדה רצתה למנוע את המירוץ הזה, אך לצערי הרב מה שהועדה בחרה היא בחירה לא נכונה".


http://www.inn.co.il/News/News.aspx/223570

[מתי תתחיל הפיכה?]

[בחו'ל לא יודעים על כך...]

אם היהודים בחו'ל היו יודעים על כך, הם היו מפסיקים לתרום למדינה..

אם כל העולם היה יודע על כך, מצדיקי השואה היו חוגגים עם חומר
פלילי כזה...

[הגדלי]

של "כנופית השופטים בראשות אהרון ברק, בעת שהיה נשיא בימ"ש (האזרחי)", הם לדעתי שני נושאים, שהמקשר היניהם הוא קיום החוק ורמיסתו.

עניין "גניבת הסמכויות" של השופטים בבתי המשפט האזרחיים הוא דבר אחד - והעושק של מאות לפי אבות ע"י שופטים של בתי המשפט האזרחיים- לדעתי הוא דבר אחר.

מירוץ הסמכויות כבר היה קיים עוד בטרם קם בימ"ש לענייני-משפחה. החוק האזרחי - לדיני מזונות בבית משפט, כשעוד היה עניין הגירושין ו"חלוקת הרכוש" כפי שנקראה אז- בבית המשפט המחוזי, כלל להפתעתי - כבר בשנת 1981 - את הסעיף האומר כך:
היתה אישה שעל פי דין תורה וההלכה - שלכאורה תשלל ממנה זכות מזונות הילדים בבית-הדין- רשאית לפנות בבקשת מזונות הילדים לבימ"ש האזרחי - אשר יעניק לה מזונות הילדים על פי החלטת בימ"ש. הנוסח אולי יותר חד ומדויק, אך זה מזכרוני , מה שזכור לי, לפיו פסקה שופטת בימ"ש המחוזי בתיקי האישי- לאחר שבית הדין קבע כב שאין מגיעים לאשתי מזונותיה שלה... וכבוד השופטת עצמה- שהיתה אז בעצמה בהליכי גירושין מבעלה, גירושין שלא היו "סודיים" והיו מלאים בניצול של היותה שופטת מחוזית- היא שדנה אותי...לשלם לאשתי שלא רצתה "להחזיק את הילדים"- את סכום מזונות הילדים . סכום החל בערך כ 80% משכרי כשכיר- ולפי ההצמדה שהיתה אז- עלה ל120% משכרי דאז...

הסוגיה של עשיית עושר מהמשפט- עושר אישי של השופטים/ות - זה כבר עניין של פלילים באופן טהור, ולא עניין רק של "טובת הילד".

[אורח]

שופטת ביהמ"ש השלום לענייני משפחה בכ"ס ממשיכה בהסתרת קורות חייה ו"יצאה" לחופשה עבודה מיוחדת הוצמדה לפגרה
שופטת ביהמ"ש לענייני משפחה בכ"ס, ר. מקייס, "יצאה לחופשה מיוחדת" שהוצמדה לפגרה כדי שתוכל להדביק את הפיגורים הרבים במתן החלטות וכתיבת פסקי הדין. במהלך "החופשה" שהוצמדה לפגרה, כמו גם בפגרה עצמה נתבקשה השופטת להאיץ את מתן החלטותיה. על צעד נדיר זה הוחלט לאחר שהתברר כי הוגשו בקשות פסילה רבות נגדה ותלונות רבות נמצאו כצודקות אף ע"י נציבת תלונות הציבור על שופטים ולאחר שהתברר כי עיסוקיה השונים במקביל לתפקידה כשופטת גורמים לעיכובים רבים בהחלטותיה ופסקי הדין . יואר כי השופטת שימשה ומשמשת במגוון של תפקידים ועמותות במקביל לכהונתה כשופטת המצמצמות בעליל את הזמן הנותר לה לעסוק בשפיטה. כך למשל גם בימים אלו היא ממשיכה בעיסוקיה כמרצה במכללת רמת גן ומתן הרצאות שונות בהם היא מביעה בגלוי ובפומבי את עמדותיה הפרו-נשיות. באופן מפתיע עיסוקיה אלו כמו גם יתר קורות חייה המקצועיים טרם מינוייה לשופטת מעומעמים ומוסתרים באתר ביהמ"ש.
בימים אלו הועברה בקשה רשמית למשרד המשפטים שיפורסמו קורות חייה המקצועיים לאלתר וכפי שנהוג עם כל יתר השופטים האחרים. 19 שנות עבודתה כעו"ד מובלעות באתר ביהמ"ש בנוסח הבא "במרץ 1982 הוסמכה כעורכת דין ומאז עסקה במקצוע ופעלה במסגרת אקדמית וציבורית הנושקת לתחום התמחותה בדיני המשפחה". טרם מינוייה לשופטת שימשה עו"ד מקייס כיועצת המשפטית של מקלט לנשים מוכות בירושליים ,עבדה בנעמ"ת, שימשה במספר תפקידים בכירים בשדולת הנשים בישראל ופרסמה מספר מאמרים בהם הביעה את עמדותיה הפרו-נשיות בעליל.
החשש מהתגובות שיעוררו פרסום קורות חייה המקצועיים המלאים בכלל ועיסוקיה השונים במקביל לשפיטה בפרט עמד בבסיס ההחלטה שהובילה להמשך הסתרת קורות חייה של כבוד השופטת. במקביל החלו בהעברת תיקים מהשופטת מקייס לשופטים אחרים כאשר אחת האפשרויות שנבחנות כרגע היא הוצאתה לשנת שבתון. במשרד המשפטים עדיין נבדקת הדרישה לפרסום קורות חייה של השופטת.
לשכת נשיאת בית המשפט העליון לבירור בקשות הפסלות שהוגשו בעניינה של השופטת
02-6593666
מיכל טנא, עו"ד 02-6466340
מנהלת היחידה לפניות הציבור במשרד המשפטים לבירור על הפנייה למשרד המשפטים בבקשה לפרסום קו"ח המלאים של השופטת)
נציבת תלונות הציבור על שופטים - 02-6595511
כבוד שופטת ביהמ"ש העליון בדימוס טובה שטרסברג כהן
לשכת הדוברות של הנהלת בתי המשפט לבירור הרקע המקצועי והאקדמאי של השופטת
טלפון: 02-6750412/3 פקס: 02-6750422



חומר נוסף לביסוס העובדתי
קורות חייה של השופטת והמעומעמים ומוסתרים מפני הציבור כפי שמופיעים עדיין באתר ביהמ"ש. בשים לב לפירוט עם כל השופטים האחרים, תמוהה עימעומה של תקופה בת 19 שנה החל מהסמכתה לעו"ד ועד למינוייה לשופטת
השופטת רבקה מקייס
RIVKA MAKAYES
שופטת לעניני משפחה בית משפט השלום כפר סבא נולדה בפריז.

בשנת 1969 עלתה ארצה.
בשנת 1974 סיימה את לימודיה התיכוניים בית הספר "א.ד רוטשילד" בירושלים.
בשנים 1975-1977 שירתה בצה"ל.
בשנת 1981 סיימה את לימודי המשפטים באוניברסיטה העברית בירושלים.
במרץ 1982 הוסמכה כעורכת דין ומאז עסקה במקצוע ופעלה במסגרת אקדמית וציבורית הנושקת
לתחום התמחותה בדיני המשפחה.
בספטמבר 2001 מונתה לכהונת שופטת של בית משפט השלום לענייני משפחה במחוז המרכז.

הבקשה למשרד המשפטים לפירסום קו"ח השופטת ותגובת המשרד
לכבוד
משרד המשפטים
תלונות הציבור
דפנה סעד - מרכזת בכירה
עו"ד מיכל סנא
חן סולומון
בהמשך לדוא"ל שהועבר ללישכתכם ביום 4.6.07 וביום 25.4.07 , יובהר כי איננו מבקשים כל הבעת עמדה משפטית אלא נקיטת צעדים אופרטיבים. בכל מקרה בידכם כתובת הדוא"ל שלנו.
בשם הצדק מבוקש כדלקמן:
1. פירסום קורות חייה המלאים של השופטת מקייס באתר ביהמ"ש לאלתר כפי שנהוג עם יתר השופטים, לרבות המאמרים שפירסמה, העמותות, האירגונים והמסגרת האדמאית בהם פעלה ופועלת לקידום מעמד האשה .
2. הקמת וועדה פנימית במשרד המשפטים שתבדוק את הנקודות הבאות:
א. האם השיגה את מינוייה כדין וקורות חייה המלאים הוצגו בפני כל חברי הוועדה למינוי שופטים טרם מינוייה?
ב. האם קיים קשר בין התלונות והעירעורים המוגשים ע"י צדדים בלתי תלויים וקורות חייה המקצועיים טרם מינוייה לשופטת? ידוע על תלונות רבות שנמצאו מוצדקות ועירעורים רבים שנתקבלו כנגד החלטותיה. עובדות אלו ניתנות לבדיקה באמצעות נציבת תלונות הציבור על שופטים ובאמצעות הנהלת בתי המשפט.
אין מתקנים אפלייה ע"י יצירת אפליה חדשה!
בימים אלו , בהם משרד המשפטים מוביל רפורמות במערכת המשפט, זהו האינטרס העליון של משרד המשפטים לבדיקה יסודית בעניין. אין לנו ספק כי מדובר במינוי בעייתי בלשון המעטה, הנובע בחלקו משטת הבחירה של שופטים, אותה מנסה כבוד השר לשנות!
בחלוף חודשיים ממועד הפנייה הראשונה ולאור המשך הסתרת והבלעת קורות חייה המקצועיים של השופטת טרם מינוייה לשופטת, ובמדה וקורות חייה לא יעודכנו בתוך 14 יום משליחת מכתב זה, יועבר המידע לתקשורת . הציבור יישפוט האם מדובר במינויי ראויי והתנהלות תקינה של הגופים השונים במשרד המשפטים.
לתגובתכם המהירה נודה,
בכבוד רב,
צדק לכל
<Pniyot>
FW: התנהלות שופטת
ללא הבעת עמדה לגופם של דברים, אנא מסור לי שמך וכתובתך למשלוח מכתבים.
בברכה,
דפנה סעד
מרכזת בכירה
בירור תלונות הציבור
טלפון: 02-6467085

________________________________________
From: Chen Solomon
Sent: Wednesday, June 13, 2007 10:53 AM
To: Pniyot.Tzibur
Subject: RE: התנהלות שופטת
הי מיכל,
גיא אמר לי שאתם תטפלו בפניות מסוג אלה ובפנייה זו בפרט.
בכל מקרה, אני מציעה שניפגש כולנו על מנת שנחלק את העבודה.
בברכה,
חן.

________________________________________
From: Pniyot.Tzibur
Sent: Tuesday, June 05, 2007 3:22 PM
To: Chen Solomon
Subject: FW: התנהלות שופטת
חן שלום,
הפניה המקורית של הפונה הועברה ללשכתם דרך תיבת המייל של מוטי.
אנא בדקי את הנושא והוציאו תשובה כל שהיא לפונה (ולו תשובת ביניים).
אנא הודיעיני מה מתקדם עם הטיפול בנושא זה.
בברכה,

מיכל טנא, עו"ד
מנהלת היחידה לפניות הציבור
02-6466340

________________________________________
From: justice4all justice4all [mailto:justice4all1@walla.com]
Sent: Monday, June 04, 2007 11:44 AM
To: Pniyot.Tzibur; justice4all1@walla.com
Subject: התנהלות שופטת
שלום עו"ד מיכל סנא,
בחלוף 3 שבועות, קורות חייה המקצועיים של השופטת טרם מינוייה, משך 19 שנה (!) , ממשיכים להיות מעומעמים ומובלעים מהציבור . "בשנת 82 הוסמכה כעו"ד ומאז עסקה במקצוע במסגרת אקדמאית וציבורית הנושקת לתחום התמחותה בדיני משפחה" .
למדינה "אחריות שילוחית" כלפי שופטיה ומן הראוי כי הקריירה המקצועית בת 19 השנה תיחשף לאלתר.
ההסתרה המכוונת של קורות חיי השופטת מתאימה למשטרים אפלים ומהווה שערורייה של ממש, במיוחד על רקע שקורות חייהם של יתר השופטים מפורטים עד כדי כתיבת מאמרים. (השופטת פירסמה שני מאמרים לפחות מהם ניתן ללמוד על עמדותיה).
נראה שפועלה המקצועי טרם מינוייה לשופטת ולאחריו, המוסתר כאמור מהציבור, עומד בבסיס החלטותיה וגורם ל"שיפוט בתבניות", אולי אף מבלי שהשופטת תהא מודעת לכך.
זאת ועוד, בדקנו ומצאנו שנציבת תלונות השופטים, כבוד השופטת בדימוס שטרסברג, אשר "חתומה" על ממצאי התלונות כנגד השופטת, "במקרה" הייתה שותפה לוועדה לבחירת שופטים שמינתה אותה ב-2001 .
באותו עניין, לא ברור אף אם קורות חייה המלאים של השופטת נמסרו לכל חברי הועדה שמינו אותה ב-2001.
עם חתימת נשיאת ביהמ"ש העליון על כללי האתיקה של השופטים, הרי שמן הראוי ש:
1. קורות חייה המלאים של השופטת יפורסמו לאלתר.
2. ייבדק האם השיגה את מינוייה כדין וקורות חייה המלאים הוצגו בפני כל חברי הוועדה למינוי שופטים
3. ייבדק האם התלונות והעירעורים המוגשים כנגד החלטותיה וקורות חייה שנחשפו מן הראוי שתמשיך בתפקידה.
בכל מקרה, לא נשקוט עד לפרסום קורות חייה המקצועיים טרם מינוייה לשופטת, לרבות עיסוקה האקדמי בימים אלו, באתר ביהמ"ש.
כל דרכי הפעולה תישקלנה לרבות פנייה לעיתונות ומסירת מידע על הניסיונות להסב את משרד המשפטים לנושא שערורייתי זה והפעולות שננקטו או לא ננקטו בעיקבות העברת המידע למשרד המשפטים.
Justice For All





<Pniyot>
FW: התנהלות שופטת
שלום רב,
מאשרת קבלת פנייתך באמצעות המייל.
פנייתך מועברת ללשכת השר לעיונם.
למען הסר ספק, אין באמור לעיל משום הבעת עמדה או חיווי דעה לגופם של דברים.
בברכה,

מיכל טנא, עו"ד
מנהלת היחידה לפניות הציבור
02-6466340

________________________________________

________________________________________
From: justice4all justice4all [mailto:justice4all1@walla.com]
Sent: Wednesday, April 25, 2007 3:08 PM
To: undisclosed-recipients
Subject: התנהלות שופטת

יש לערוך בירור בנושא בדחיפות ולהעביר בדחיפות לשר המשפטים. היוזמה שכבוד שר המשפטים מוביל בימים אלו, תוביל לצמצום מינויים בעייתיים כמו זה ולהחזרת אימון הציבור במערכת המשפט.




העיסוק הנוסף של השופטת שכאמור קיבלה הערות מספר פעמים על הסחבת במתן החלטותיה וכתיבת פסקי דין אך מוצאת זמן לקריירה אקדמאית נוספת במקביל לשפיטה.
המכללה האקדמית למשפטים נגד אלימות במשפחה
המכללה האקדמית למשפטים ברמת-גן, בשיתוף פעולה עם הנהלת בתי המשפט, מפעילה קליניקות לטיפול ולמניעת אלימות במשפחה בבתי המשפט לענייני משפחה בר"ג ובבאר-שבע
ynetcenter
פורסם: 30.03.06, 09:43
המכללה האקדמית למשפטים בר"ג, בשיתוף פעולה עם הנהלת בתי המשפט, מפעילה קליניקות לטיפול ולמניעת אלימות במשפחה, בבתי המשפט לענייני משפחה ברמת גן ובבאר שבע.

במסגרת פעילותם בקליניקות, מעניקים סטודנטים מהמכללה שירות במזכירות בתי המשפט לענייני משפחה, שנועד לסייע לבאי בית המשפט שאינם מיוצגים במידע ובעזרה פרוצדורלית, במתן אוזן קשבת, בהדרכה ובסיוע לפונים המבקשים להוציא צווי הגנה בשל אלימות בתוך המשפחה ועוד. פעילות הסטודנטים מתחילה בחודש ספטמבר וממשיכה עד לסוף שנת הלימודים במכללה ביוני.

הסטודנטים מקבלים בממוצע כ-350 פניות בחודש, מהן 100 פניות הנוגעות לאלימות במשפחה ובקשות למתן צו הגנה, ומספר דומה של פניות ממשפחות הזקוקות לסיוע בקבלת צו של בית משפט לצורך טיפולים רפואיים דחופים לבני משפחה שאינם מסוגלים להביע את הסכמתם לטיפול הרפואי הנדרש.

המקרים בהם נתקלים הסטודנטים קשים ועולים על כל דמיון. לדוגמא, הגיעה אישה שסבלה מאלימות נפשית קשה מבן זוגה, שנהג לסגור את ברז המים הראשי כשהיא התקלחה ובין שאר מעשי הטרור שהפעיל נגדה, נהג גם לעשות את צרכיו באמצע סלון המגורים. או אישה שבן זוגה צורך סמים קשים ליד ילדיהם הקטינים, שובר חפצים בבית ומתנהג באלימות פיזית ומילולית כלפיה לעיני ילדיהם הקטינים.

אלו הם רק דוגמאות מעטות למקרים בהם נתקלים הסטודנטים, המיישמים את הידע המשפטי שרכשו בלימודי המשפטים ובקורס הנלווה לקליניקות, אשר מותאם לצורכי הפעילות בפרוייקט, בהנחיית השופטת רבקה מקייס ובפיקוח עו"ד עידית מילמן.

בנוסף, מפעילה המכללה שתי קליניקות נוספות: קליניקת "עריכת דין קהילתית" למתן סיוע משפטי לאלפי פונים בסוגיות של פשיטות רגל, הליכי הצאה לפועל, סכסוכי עבודה, עניינים צרכניים ועוד. זאת, בהנחיית עורכי דין; וקליניקה לנשים ומשפט, בה פועלות סטודנטיות לטיפול בנשים שהופלו, בעיקר בעבודה אך גם בתחומים אחרים, בשל היותן נשים.

עוד במסגרת הקליניקות: החטיבה לזכויות האדם במכללה האקדמית למשפטים בר"ג פועלת החל מתחילת השנה במזרח ירושלים ומעניקה סיוע משפטי לתושבים, באמצעות סטודנטים ובליווי עורכי דין.

הסיוע מיועד לערביי מזרח ירושלים שנתקלים בבעיות רבות, אשר חלקן הגדול נובע מחוסר ידיעה או מפחד מהתמודדות עם הממסד. פעולות פשוטות יחסית בביטוח לאומי או במשרד הפנים הופכות למסובכות עבור תושבים אלו, אשר אינם שולטים בעברית ומצויים במצב כלכלי קשה.










http://www.rg-law.ac.il/humanrights/courses.htm
החטיבה לזכויות אדם
אודות החטיבה

סגל המרצים בחטיבה

רשימת קורסים וסמינרים
חדשות ואירועים

LAW לכולם - עיתון החטיבה

קישורים

צור קשר

מאבקים ציבוריים לשינוי מדיניות

סיוע משפטי ללא תשלום



רשימת קורסים וסמינרים תשס"ח

אוכלוסיית יעד: התוכנית פתוחה בפני מי שסיים את חובותיו בשנה א'.

היקף התוכנית:
א. השתתפות ב- 6 נ"ז לפחות, מתוך קורסי הבחירה הבאים. הקורס "זכויות אדם ושינוי חברתי" הינו קורס חובה לכל תלמידי החטיבה. חובה ללמוד אותו בשנה ב', אולם במקרים חריגים ובאישור מיוחד, ניתן ללמוד אותו גם בשנה ג':
א. השתתפות ב- 6 נ"ז לפחות, מתוך קורסי הבחירה הבאים
מס' שם הקורס שם המרצה קוד קורס מתכונת
1. בין משפט לעוני – נגישות לצדק בישראל עו"ד יובל אלבשן 5391 סמסטר א' יום ב' 21:30-20:00
2. מעמדו המשפטי של המיעוט הערבי בישראל ד"ר יוסף ג'אברין 5263 סמסטר ב' יום ב' 19:30-18:00
3. הזכות לחינוך ד"ר יוסי דהאן 5290 סמסטר א' יום ד' 19:30-18:00
4. כתב עת משפטי בשפה האנגלית בתחום זכויות האדם (Journal of Law and Ethics of Human Rights) ד"ר משה כהן-אליה 5356 שנתי, מותנה בראיון אישי
5. זכויות אדם ושינוי חברתי* ד"ר משה כהן-אליה 5310 סמסטר א' יום ב' 19:30-18:00
6. הגבלת זכויות חוקתיות ד"ר משה כהן-אליה 5203 סמסטר א' יום ד' 11:30-10:00
7. זכויות אדם בראי הניתוח הביקורתי של המשפט ד"ר יובל לבנת 5381 סמסטר א' יום ד' 21:30-20:00
8. שיקולי שופטים בתחום זכויות אדם ד"ר עידו פורת 5343 סמסטר ב' יום ב' 17:30-16:00
9. מדינת ישראל: מדינת הגירה? עו"ד טלי קריצמן 5395 סמסטר ב' יום ב' 21:30-20:00
10. המשפט הבינלאומי ההומניטרי פרופ' דוד קרצמר 5366 סמסטר א' יום ד' 15:30-14:00
11. זכויות נשים, פמיניזם ומשפט ד"ר גילה שטופלר 5326 סמסטר א' יום ד' 13:30-12:00
12. דיני איכות הסביבה ד"ר בועז שנור 5068 סמסטר א' יום ב' 19:30-18:00
13. פורטל זכויות אדם ד"ר גילה שטופלר 5387 שנתי יום ב' 15:30-14:00 מותנה בראיון בקבלה
* קורס חובה לתלמידי החטיבה.
ב. השתתפות בקורס מעשי אחד (בהיקף של 6 נ"ז) מבין הקורסים המעשיים הבאים:
מס' שם הקורס שם המרצה קוד קורס מתכונת
1. קליניקה לעריכת דין קהילתית עו"ד ברק לייזר עו"ד שירלי אלף 5196 שנתי יום ד' 19:30-18:00
2. קליניקה לטיפול ומניעת אלימות במשפחה השופטת רבקה מקייס 5126 שנתי יום ד' 19:30-18:00
3. קליניקה לזכויות בחינוך עו"ד תמי הראל-בן שחר 5084 השתתפות בקורס הזכות לחינוך בסמסטר א' ובמפגשים שבועיים שנתי יום ד' 19:30-18:00
4. קליניקה לטבע סביבה וצדק ד"ר בועז שנור 5083 השתתפות בקורס דיני איכות הסביבה בסמסטר א' ובמפגשים בסמסטר ב' ביום ד' 19:30-18:00
5. קליניקה לזכויות נשים בעבודה 5303 שנתי יום ד' 19:30-18:00
• ההרשמה לקורסים המעשיים, היא באמצעות ועדת קבלה ולא במסגרת ההרשמה הרגילה.
יודגש כי מספר התלמידים בכל קליניקה/קורס מעשי מוגבל מאוד!
• לא ניתן ללמוד יותר מ- 8 נ"ז קורסים מעשיים.
• יתכנו שינויים בקורסים המעשיים.
• קיום הקליניקות מותנה במספר מתקבלים מינימלי.
ג. השתתפות בלפחות סמינריון אחד (בהיקף של 4 נ"ז) מבין הסמינריונים הבאים:
מס' שם הקורס שם המרצה קוד קורס מתכונת
1. זכויות חברתיות וצדק חברתי ד"ר יוסי דהאן 7228 סמינר בסמסטר ב' יום ד' 17:30-16:00
2. זקנה וזכויות אזרח בישראל ד"ר ישראל דורון 7135 סמסטר א' יום ד' 21:15-19:45
3. חופש הביטוי וגבולותיו – היבטים תיאורטיים ומשפטיים ד"ר יואב המר 7148 סמסטר א' יום ד' 19:30-18:00 עדיפות לחטיבת תקשורת
4. ביקורת שיפוטית ד"ר משה כהן-אליה 7072 סמסטר ב' יום ד' 13:00-12:30
5. הזכות לשיוויון וזכויות מיעוטים ד"ר משה כהן-אליה 7225 סמסטר א' יום ד' 13:00-12:30
6. זכויות קיבוציות, זכויות מיעוטים ורב תרבותיות ד"ר ראיף זריק 7221 סמסטר א' יום ב' 17:30-16:00
7. סופיות הדיון במשפט הפלילי ועיוותי דין ד"ר בועז סנג'רו 7025 סמסטר א' יום ד' 17:30-16:00
8. שוים ושוים יותר – הזכות לשוויון בישראל ד"ר גילה שטופלר 7194 סמסטר ב' יום ד' 11:30-10:00
9. דת ומדינה בישראל ד"ר גילה שטופלר 7173 סמסטר א' יום ד' 11:30-10:00
ד. לפרוט תכני הקורסים והסמינריונים, ראה במסגרת הפרוט על קורסי הבחירה והסמינריונים.
ה. סטודנט שמעוניין להשתתף בחטיבה זו לא יוכל להשתתף בחטיבה אחרת.
ו. על המעוניינים להצטרף לחטיבה, לקחת בשנה ב' לפחות 4 נ"ז בתחום החטיבה.
ז. הקורסים והקליניקות פתוחים לכלל התלמידים אולם תינתן עדיפות לתלמידי חטיבת זכויות אדם.



המכללה האקדמית למשפטים











אחת העמותות בהן כיהנה או מכהנת כבוד השופטת מקייס


ל.א. - לחימה באלימות נגד נשים ע"ר


ידיעון 2000


ב
יחידה משפטית


בישיבת ההנהלה שהתקיימה לאחרונה, הוחלט עקרונית על הקמת יחידה משפטית לעמותה. הלשכה אמורה לתת מענה לנשים עובדות המשתכרות מעל 4,000 - ש"ח ברוטו, או כל אשה שברשותה רכב. נשים אלו אינן זכאיות לסיוע של משרד המשפטים. נסיוננו עם הסיוע המשפטי הוא טוב מאוד ואנו משתפות איתן פעולה הדוקה. פנינו לגב' בקי אדלר, מנהלת הלשכה לסיוע משפטי ואיפשרנו לסטג'רית למשפטים, גב' אורנה פז, להתמחות בסיוע. גב' פז מאוד מעוניינת לעבוד עמנו לאחר קבלת התואר.

לצורך הקמת היחידה מוקמת ועדת היגוי שבראשה יעמוד חבר הנהלה, עו"ד אד פרידמן. עו"ד בקי אדלר מהסיוע המשפטי, ח"כ דליה רבין-פילוסוף, עו"ד רבקה מקייס, עו"ד יונה מרקוביץ, עו"ד עופרה פרידמן הביעו את נכונותן להשתתף בועדה זו. אנו נפנה ללשכת עורכי הדין ונבקש את תמיכתם ועזרתם בפעילותינו.





















אחד מהפרוייקטים אותן הובילה עו"ד מקייס במסגרת תפקידה בשדולת הנשים בישראל. תחת סעיף 1.1 נמצא למצוא את חברי הועדה לרבות עו"ד מקייס. דו"ח משנת 98 . שלוש שנים לפני מינוייה לשופטת

הועדה הבין-משרדית
לטיפול בבעיית
"האלימות במשפחה"
דו"ח מספר 1
בנושא "אלימות נגד נשים במשפחה"









נובמבר, ‏1998

תוכן עניינים

הקדמה עמ' 3
1. מבוא עמ' 3
1.1 חברי הועדה עמ' 5
1.2 היקף התופעה וריכוז נתונים עמ' 7
1.3 הנחות יסוד לגבי תופעת האלימות כלפי נשים עמ' 8
1.4 הנחות יסוד לגבי ההתערבות עמ' 11
1.5 מטרות התגובה החברתית עמ' 13
2. סיכום המלצות הועדה עמ' 14
2.1 המלצות בנושא שיתוף פעולה, תיאום והפנייה ברמה המקומית עמ' 15
2.2 המלצות בנושא חקיקה עמ' 16
2.3 המלצות בנושא איסוף והצלבת מידע עמ' 19
2.4 המלצות בנושא הכשרת אנשי מקצוע עמ' 23
2.5 המלצות בנושא פרוייקטים חדשניים ומניעה עמ' 25
2.6 המלצות בנושא מגזרים מיוחדים עמ' 28
2.7 המלצות בנושא הערכת מסוכנות ופתרונות הגנה במצבי סיכון גבוה עמ' 32
2.8 המלצות בנושא אחזקת נשק צבאי ואזרחי עמ' 34
3. דו"חות ועדות המשנה עמ' 35
3.1 דו"ח הועדה בנושא שיתוף פעולה, תיאום והפנייה ברמה המקומית עמ' 36
3.2 דו"ח הועדה בנושא חקיקה עמ' 42
3.3 דו"ח הועדה בנושא איסוף והצלבת מידע עמ' 47
3.4 דו"ח הועדה בנושא הכשרת אנשי מקצוע עמ' 59
3.5 דו"ח הועדה בנושא פרוייקטים חדשניים ומניעה עמ' 74
3.6 דו"ח הועדה בנושא מגזרים מיוחדים עמ' 85
3.7 דו"ח הועדה בנושא הערכת מסוכנות ופתרונות הגנה במצבי סיכון גבוה עמ' 94
3.8 דו"ח הועדה בנושא אחזקת נשק צבאי ואזרחי עמ' 114


1.1 חברי הועדה

1. יו"ר הועדה - מר יגאל בן שלום, מנכ"ל משרד העבודה והרווחה

2. נציגי משרדי ממשלה

משרד לביטחון פנים גב' מאשה לובלסקי - יועצת השר לאלימות במשפחה
גב' מלכה סופר - ראש מדור קורבנות העברה
משרד הפנים מר דובי גזית - מנהל המנהל לשירותי חירום ותפקידים מיוחדים
גב' חנה זיכל - הלשכה המשפטית
משרד המשפטים עו"ד יהודית קרפ - משנה ליועץ המשפטי לממשלה
עו"ד דליה איש שלום - ממונה על חקיקה פלילית
מר משה שילה - סגן בכיר א' לפרקליטת המדינה
בתי דין רבניים ד"ר מרדכי פרישטיק - מפקח סוציאלי ארצי
משרד הביטחון גב' עינת רון - תובעת צבאית ראשית
צה"ל אל"מ יגאל דוכן - נציג אג"מ מבצעים
סא"ל אלי רגב - ראש ענף תכנון כוח אדם
משרד העבודה והרווחה גב' יעל הרמל - פקידת סעד ראשית לסדרי דין
גב' חיותה שנבל - מנהלת השירות לטיפול בנשים ונערות
גב' ציפי נחשון גליק - מפקחת ארצית לנושא אלימות במשפחה
גב' אורלי אינס - עוזרת המנכ"ל ומנהלת פרוייקט ילדים בסיכון
גב' עדה פליאל טרוסמן -ממונה על טיפול בנשים
גב' אביבה פלאי - מנהלת שרות מבחן למבוגרים
משרד ראש הממשלה גב' נעמי לירן - יו"ר הרשות למעמד האישה
משרד הבריאות גב' רננה לוי - יועצת השר לפניות הציבור
גב' נירית פסח - השרות הארצי לעבודה סוציאלית
ד"ר שלום ליטמן - סגן מנהל שירותי בריאות הנפש
עו"ד שרונה צירון - הלשכה המשפטית
משרד החינוך, התרבות והספורט גב' שוש צימרמן - מפקחת ארצית על מניעת התעללות בילדים
משרד התקשורת גב' מיכל כפרי ירדני - יועצת השרה לקידום מעמד האישה
משרד השיכון גב' חגית חובב - מנהלת אגף שיקום שכונות חברתי
המוסד לביטוח לאומי גב' רבקה שי - מנהלת אגף ילדים, אמהות ומזונות
משרד הקליטה גב' שרה כהן - מנהלת שירותי הרווחה

3. נציגי גופים וולונטריים מובילים

ויצ"ו גב' סימה גורן - יו"ר המחלקה למעמד האישה
נעמ"ת גב' רונית לב ארי - מנהלת המחלקה למניעת אלימות במשפחה
לנ"י גב' אהובה טלמון - מנהלת לנ"י ישראל
עמותת ל.א. גב' רות רזניק - מנהלת עמותת לחימה באלימות נגד נשים
מרכזי הסיוע לנפגעות תקיפה מינית גב' טל קורמן - מנהלת איגוד מרכזי הסיוע

4. נציגים נוספים

הועדה לקידום מעמד האישה בכנסת חה"כ יעל דיין - יו"ר הועדה
שדולת הנשים עו"ד רבקה מקאייס - פעילה בשדולת הנשים
עמותת נשים נגד אמות גב' עידה סולימן טומא -מנכ"לית

כתבה שהתפרסמה בעיתון יומי:
כתבה מעיתון במסגרה מוחה עו"ד מקייס כנגד ביה"ד הרבני ואומרת: "ב-15 השנים האחרונות הופעתי פעמים רבות בבתי דין רבניים, וראיתי מעט מקרים שהגירושים נעשו ברוח טובה, ומעט מקרים שבהם אין סחיטה לגט. פעמים רבות הגבר אומר, 'טוב, אתן לך גט, אבל בתנאי שתבטלי את תביעת המזונות נגדי'"
כלומר השופטת מקייס מוצאת את הצידוק המוסרי לאפליה המתקנת שהיא מבצעת כנגד גברים.

[אורח]

Judy N.Y

[אורח]

WOW what kind of stupid people are the Israelies

[יוסי אגמון]

"אמור לי מי הם חבריך ונדע מי אתה" - העו`ד עבריין - עמי בורוכוב שמעלליו הלא- חוקיים והרשעתו בפלילים מתוארים לעי`ל, ממשיך בעיסוקו כעו`ד במערכת המשפט של הציבור, למרות שהורשע בעבירה שיש עימה קלון...!

זאת עקב חששם של חברי כנופית המישפטנים, כי אם יורחק מעיסוקו עלול עו`ד-עבריין זה לפרסם לציבור על מעלילהם של כל שאר השופטים ועוכרי הדין בבתי המשפט, שמארגנים מראש עם חבריהם המישפטנים בבתי המשפט את תוצאות כינוס-נכסים, כדי שהם ירכשו בתים רבים במחירים זולים מאד מאד:
עושק, מירמה, שקר ועוד עבירות פליליות!!
אחר כך, הם מגינים בדרכים לא-אמיתיות על חברי הכנופיה שנתפסו ונתבעים לדין, כדי לזכותם או להקל בעונשם בניגוד לחוק...!

בין החשודים מחברי הכנופיה:

השופטת טובה סיוון- ביהמ`ש למשפחה-ר`ג, עם נכסים ברמת השרון ות`א...

החשוד בפלילים- עו`ד זרח רוזנבלום (אותו אחד שהתחיל עם אשת יהורם גאון בזמן שייצג אותם כעו`ד...)- נכסים בת`א, חברת קש בתל-חי, שותפות במועצת גליל עליון ועוד...

עו`ד צבי קצף - נכסים בנתניה, ת`א ועוד...

עו`ד יוסי מנדלסון - נכסים בת`א ועוד...

עו`ד יוסף גרוס מנתניה- נכסים וחברות בנתניה, חבצלת השרון ועוד...

נשיא בית המשפט העליון - אהרון ברק עם 17 הבתים (פיזר הבעלות בין ילדיו להסוואת עיסוקו הנ`ל...) שלקח עם אשתו לפחות שלש הלוואות בסך כחצי מיליון ש`ח כל אחת למימון רכישותיו אשר כנראה אירגן תוצאותיהן מראש עם השופט-החשוד בעז אוקון שקיבל בתמורה קידום והטבות ויחדיו חשודים שביצעו עוד עיסקאות מפוקפקות ...) ועוד...


אי לכך, כל המישפטנים הנ`ל וכל שאר המישפטנים שהיו מעורבים, קציני המישטרה ועובדי הציבור שעזרו ועוזרים בחיפוי על העבריין - עו`ד עמי בורוכוב בעיקבות דרישות כנופית המישפטנים הזו - כל אלה עבריינים גם הם!!
זאת בנוסף לכל האירגונים שנתבקשו גם הם להפסיק פלילים אלה והתחמקו בדרכים לא-אמיתיות, כגון:
לישכת עוכרי הדין, היועץ המישפטי לממשלה, פרקליטות המדינה, מבקר המדינה, המישטרה ("ידי המישטרה כבולות" - אמרה קצינה בכירה...), מח`ש, יאח`א, נציבות תלונות נגד שופטים, שרי ממשלה וחברי כנסת - כולל ועדת חוקה חוק ומשפט...:

כל אלה בנוסף לחברי כנופית המישפטנים החשודים הנ`ל- עבריינים גם הם באופן אוטומטי כחבריו של חברם העבריין...!

[אורח]

!!!

[יוסי אגמון]

החזרתי משפחתי מארה`ב לישראל מסיבות משפחתיות ואידיאולוגיות...
קניתי מכספי האישי את המשק של אמה הזקנה של אשתי ובניתי על אדמתו נכסים להשכרה, כדי שישמשו ההכנסה העיקרית לי ולמשפחתי, העיסוק העיקרי שלי ( עסקתי גם בניהול הקמה ושיווק קניונים ונדל`ן אחר...) והפנסיה שלי .

אשתי (בהשפעה רעה של אמה שרצתה לשלוט בנו ובילדינו...) הפכה לזוגתו ושותפתו של עו`ד הדין בזמן שייצג משפחתינו: עמי בורוכוב, לאחר שנהג להתפאר לפנינו, כי יש לו יותר נכסים מלנו, שאותם הוא קונה בזול מאד בעזרת קבוצת שופטים ועורכי דין המארגנים מראש תוצאות כינוס נכסים בבתי המשפט...( עושק, מירמה, גניבה ועוד הרבה עבירות...)!

התוצאה: למרות שבתי הדין הרבניים פסקו חד משמעית לטובתי ופסלו את זכויות האשה בכתובה, העבריין / עו`ד עמי בורוכוב גייס את חברי כנופייתו כדי שיהפכו העובדות על פיהן בבית המשפט למשפחה, על ידי מהלכים כמו:

החלפת השופט גרשון גרמן שפסק לטובתי בתיק עם תביעות השווא שהגישה אשתי נגדי בעזרת עו`ד אלפרון העובדת במשרדו של העבריין בורוכוב...
את החלפת השופטים ביצע חברו החשוד בפלילים של העבריין - עו`ד זרח רוזנבלום שהכניס את חברתו מחוץ לביהמ`ש - השופטת טובה סיוון, כדי שתחליף את ג. גרמן ותהפוך את כל העובדות וההוכחות בתיק נגדי...!

השופטת טובה סיוון וחברי הכנופיה הנ`ל ניתפסו פעמים רבות במהלכים לא-אמיתיים המעורבים במניעים זרים, כמו גם השפעה על שופטים, עורכי דין (כולל עוה`ד שייצגו אותי וניתפסו מרמים אותי בהשפעתם...), קציני מישטרה ומנהלות רווחה, כדי שירמו וישקרו על פי המניעים הזרים של חברי הכנופיה:
להציל חברם העבריין שהורשע בפלילים (פ` 743/98 צפת) מעונש על פי הכתוב בחוק..., למנוע ממני קבלת פיצויים על הנזקים והפגיעות שנעשו נגדי וילדיי הקטינים ולהסתיר מהציבור העיסוק של הכנופיה העוסקת בעושק הציבור מבתיהם המגיעים לכינוס נכסים! אחר כך הם מגינים אחד על השני תוך הפעלת מערכת המשפט כפשע מאורגן כדי להתחמק ממשפט ועונש כחוק!!!

בין יתר המישפטנים שניתפסו עם חשדות חד-משמעיים פליליים:
יוסי מנדלסון, אילנית שבת, גל אלפרון, צבי קצף, זרח רוזנבלום, בעז אוקון, השופטת שטופמן, בלזר, ניסים ממן, סארחאן, נימרוד עובדיה, לילי זיכרמן,
עדנה ארבל, אלייקים רובינשטיין, יוסף גרוס - נתניה ואחרים...

אך הבולט מכולם עם 17 בתים שפיזר בין ילדיו להסוואת עיסוקו: אהרון ברק
המוביל הכנופיה במספר הנכסים הרב שרכש (רשימת הנכסים של רבים מהם הועברה למישטרה ולהרבה אחרים, אך כולם ניצטוו להעלים התלונות והחשדות, או מפחדים לפעול...!) כמו גם בהגנה לא-אמיתית על חברי הכנופיה שניתפסו והגשתי נגדם תלונות במישטרה בנוסף לתביעות בבתי המשפט, אשר כולן נסגרו בעזרת מזוז, שנדר, ע. ארבל, א. רובנישטיין ובעיקר ע`י אהרון ברק, בניגוד לחוק (הוא משנה החוקים וקובע חוקים חדשים לכל מיקרה חדש..."פרופסור") ובניגוד מוחלט לעובדות וההוכחות בתיקי בתי המשפט!!

אהרון ברק לא-פסל פעמיים שופטת טובה סיוון החשודה עם עובדות כעבריינית וחברת הכנופיה עם מספר בתים רב והשפעה על כל מערכת המשפט לפעול כפשע מאורגן...! כמו גם לא פסל השופט ניסים ממן שהודה (מכתב הוכחה מתוך בית המשפט שכתבה וחתמה עליו אורחת בדיון המישפטי...) כי פעל נגדי בניגוד לעובדות בתיק בהשפעת כנופיית המישפטנים...!

ועוד פרטים וארועים שיפוסמו בארץ ובעולם בקרוב...

השאלה גדולה היא: האם בית הדין הרבני עם החלטתו הצודקת הזו, יכול לפעול נגד כנופית המישפטנים מבית המשפט למישפחה הנ`ל, החשודים גם בפשעים נגד האנושות (הפרדת ילדים קטינים מאבותיהם ללא סיבה..., הוצאת אנשים מבתיהם ללא סיבה, הרחקת אנשים ממקור פרנסתם ללא סיבה ועוד...), פשעים נגד כבוד באדם וחרותו ועוד פשעים בינלאומיים המיתבצעים במדינת היהודים נגד גברים לא אלימים וילדיהם הקטינים כדי להתעשר מאד מאד במירמה מכינוס נכסים מבויים עם חבריהם בבתי המשפט?!

[דה מרקר]

ביה"ד הרבני ביטל את התקנות ליישוב סכסוך בביהמ"ש לענייני משפחה

20:56 | 02.5.2007 ארנון בן-יאיר


תגיות: דוד ליבאי, בית הדין הרבני, גירושין, דיני משפחה



בית הדין הרבני הגדול ביטל שלשום את התקנות ליישוב סכסוך בבתי המשפט למשפחה, וקבע כי שר המשפטים שהתקין אותן בשעתו, דוד ליבאי, חרג מסמכותו בכך שהתקין אותן.


בפסק דין מפורט ומנומק של הדיין שלמה דיכובסקי, אליו הצטרפו בהסכמה הדיינים שלמה משה עמאר וחגי איזירר, נקבע כי כל תכליתן של התקנות היתה להצר את סמכות בתי הדין הרבניים, בניגוד לסעיף 25 לחוק בית המשפט לענייני משפחה, שאוסר על פגיעה בסמכויות בתי הדין.

הדיינים נזהרים בכבודו של ליבאי עצמו, וכותבים שהוא "משפטן ואפילו מומחה למשפט, אך אינו בהכרח בקי ומומחה בדיני המשפחה בישראל". לעומת זאת, הם קובעים כי הם מתקשים "לייחס תום לב מלא למומחים לעניין במשרד המשפטים שייעצו לשר להתקין את התקנות".

התקנות בדבר "בקשה ליישוב סכסוך" נחתמו על ידי ליבאי ב-1996. בתקנות הוגדר הליך חדש וייחודי לבית משפט לענייני משפחה - הליך שבו בית המשפט מפנה את בני הזוג על פי המלצת יחידת סיוע שהוקמה לשם כך, לגופים טיפוליים שהוסמכו והתמחו בטיפול בסכסוכי משפחה.

במסגרת מרוץ הסמכויות הידוע בין בתי הדין הרבניים לבית המשפט לענייני משפחה, הדבר הקנה יתרון משמעותי לצד לסכסוך שביכר להביא את עניינו בפני בית המשפט, בדרך כלל נשים, שכן היה באפשרותן להגיש בקשות ליישוב כסכסוך כמעט בטרם פרץ סכסוך של ממש, ובכך להקנות סמכות לבית המשפט. בעשר השנים האחרונות התפתחה פרקטיקה שנשים היו מגישות בקשה לאקונית כזו ליישוב סכסוך, אך ורק כדי לקנות סמכות בבית המשפט.

בפסק הדין סקרו הדיינים בקצרה את מחלוקת המלומדים בשאלה האם התקנות ליישוב סכסוך הותקנו תוך חריגה מסמכות של שר המשפטים, והגיעו למסקנה כי אכן היתה חריגה מסמכות. הדיינים משאירים בצריך עיון את השאלה האם שר המשפטים רשאי בכלל לקבוע תקנות ליישוב סכסוך, אך פסקו כי בכל מקרה תקנות כאלה לא יכולות להרחיב את סמכותו של בית המשפט תוך פגיעה בסמכות בית הדין הרבני, שכן הדבר נוגד במפורש את חוק בית המשפט לענייני משפחה.

הדיינים מעלים בפסק דינם תהייה, "האם הגורם המוסמך להתקין תקנות בבית הדין הרבני, מוסמך להתקין תקנות ליישוב סכסוך שעל פיהן יוכלו בני זוג להגיש לבית הדין בקשה לאקונית ליישוב סכסוך וזו תיחשב כהגשת תביעת גירושין כורכה כדת וכדין? האם יסכימו הדוגלים בתוקף התקנות שבמחלוקת כי זו תהיה דרך חדשה, נוספת, לפתיחת הליך בבית הדין?"

"קשה להשתחרר מהרושם כי כל כולן של התקנות הינן בבחינת `תרגיל משפטי` שנועד לעקוף את `מכשלת` הסמכויות של בית הדין הרבני", טענו הדיינים. עוד קבעו כי שר המשפטים קיבל עצות בלתי הוגנות בעניין זה ממומחים לעניין במשרד המשפטים.

הדיינים רואים חיזוק לדעתם, בכך שמשרד המשפטים מקדם בימים אלה תזכיר חקיקה ראשית ליישוב סכסוך. לדעתם, אלמלא היה המשרד רואה בעייתיות בתקנות הקיימות, הוא לא היה מוצא מקום להסדיר את העניין בחקיקה. לאור כל אלה, מחליטים הדיינים לבטל את התקנות ליישוב סכסוך בבית המשפט לענייני משפחה.

עוד קובעים הדיינים כי אם תיפסל עמדתם בדבר ביטול התקנות, הרי שבקשה ליישוב סכסוך, כמו תביעת גירושין רגילה, צריכה להיות כנה ומוגשת כדין, ולא יכולה להיות מוגשת רק כדי להשיג יתרון במרוץ הסמכויות. לפיכך, נקבע כי בית הדין הרבני מוסמך לדון בתביעות הבעל שהוגשו כדין. העתק מפסק הדין נשלח לשר המשפטים, כדי שישקול לבטל במפורש את התקנות. הבעל יוצג בהליך על ידי עו"ד עמוס צדיקה, והאישה על ידי עו"ד זיו גרובר.

(4280-21-1)



arnon.benyair@themarker.com


http://law.themarker.com/tmc/article.jhtml?ElementId=aby20070502_23890 1

[חיים יטיב]

[מיכל]

תגובות
1. שוב אני מזכירה לך, אחריות אישית... כשהמצב מגיע למשחקי כוחות זה נוגע לחוסר היכולת של הזוג שבוחרים במודע לאמלל את עצמם ואת הילדים ולא של בית המשפט.
2. שלום בית- אם הזוג היה רוצה הוא היה כבר חושב על זה, לפחות כך נראה לי.
3. רעיון גיאוני.
4. קחו אחריות ואל תאפשרו להם.
5. לא מבינה בזה.
6. לא לבעלי לב חלש.

@אתה חייב לי משחק שש בש@

[חיים יטיב]

[מיכל]

חיים היקר
1. תודה על התגובה, כנראה שלא קראתה את כל מה שכתבתי כי יש את הנושא של האחריות האישית, שהיא חשובה במיוחד בעולם המושחת שאתה מדבר עליו.
2. הגדר לי מהי טובת הילדים להערכתך?
יום טוב

[חיים יטיב]

[מיכל]

לפי מה שהבנתי מהכתבה וחלק מהתגובות שהצלחתי לקרוא, כולם מושחתים... גם בתי הדין האזרחיים שהם כביכול בעד האישה (ויותר מכל בעד עצמם) ואלו הרבניים שנותנים זכויות יתר לגברים. הדיעה האישית שלי היא שצריך להפסיק אם המנהג הזה של לחפש אשמים בצורה אובססיבית ולהתחיל להתבונן במראה, אם נעשה זאת נראה שאנחנו משחקים את אותם המשחקים ועל הדרך נהנים לשחק את הקורבן. מה גם שאם תשימו לב בכמה מהתגובות לכתבה מדברים על סיפורים אישיים ומה שאני רואה זה התנהלות לקויה ביחסי אנוש בסיסיים בין הגרושים.
בנימה אישית ובתור אישה אני שמחה שעניינים של משפחה לא מגיעים לבתי דין רבניים ויותר מזה אני שמחה לא לנצל לרעה את ה"כוח" שניתן לי בבית הדין האזרחי ותזכרו שהאנשים הכי חשובים בכל הסיפור הם הילדים.

[חיים יטיב]

חשוב לפרסם את הדברים, הסיפור הזה נשמע מזעזע.

[אורח]

[הארץ]

פתאום הם הודיעו לה שהיא לא גרושה

מאת תמר רותם

מ` התגרשה לפני שנתיים, ולפני שישה חודשים נכנסה להריון מבן זוגה החדש. סכסוך עם בעלה לשעבר הוביל לתביעה בבית דין רבני, שהחליט לבטל את הגט ולעכב את נישואיה החדשים. חלום הבלהות הזה עוד עלול להביא לכך שבנה שטרם נולד ייחשב ממזר




מ` עתרה למתן צו על תנאי נגד בתי הדין הרבניים ונגד בעלה לשעבר, וכעת ממתינה להחלטה

תצלום: ניר קידר


זה נשמע כמו חלום בלהות: את גרושה ועומדת להינשא מחדש, אבל לפתע מתברר שאת עדיין נשואה לבעלך הקודם. למ` זה קרה במציאות. היא התגרשה לפני שנתיים ומאז בנתה תא משפחתי עם בן זוג חדש. ביוני האחרון החליטו הדיינים אברהם שיינפלד, אברהם ריגר ודב דומב מבית הדין הרבני בתל אביב, לעכב את נישואיה עד להודעה חדשה.

ההחלטה המשונה והשערוריתית - שפירושה בעצם החזרת הנישואים על כנם, שנתיים אחרי שהסתיימו - התקבלה בעקבות תביעה להפחתת מזונות שהוגשה בבית הדין הרבני מצד הגרוש, ללא כל דיון מקדים ומבלי שנשמעו טיעוניה של האשה. ההחלטה ניתנה גם בלי להתחשב ברצונם של בני הזוג להיות נשואים מחדש, או בשאלת מעמדם האישי כיום. "מבחינת בית הדין", אומרת עורכת הדין של מ`, דיינה הר אבן, "שני בני הזוג יכלו להיות היום נשואים מחדש עם ילד משלהם ועדיין מוכרזים כנשואים זה לזה".

זה נשמע מגוחך, אבל במקרה של מ`, שנמצאת בחודש השישי להריונה מבן זוגה הנוכחי, להחלטה עלולות להיות השלכות מיידיות ולא רצויות. היא חוששת שבנה, בן ראשון אחרי שתי בנות, יוכרז ממזר. בשבוע שעבר היא עתרה למתן צו על תנאי נגד בתי הדין הרבניים ונגד הגרוש שלה וכעת היא ממתינה להחלטת בית המשפט.

מ`, בת 40, היא עובדת חינוך המתגוררת במרכז הארץ. ב-2004 התגרשה מבעלה, והיא מגדלת את שתי בנותיה מנישואיה הראשונים. "למרבה האירוניה", היא אומרת, "הגירושים היו לדוגמה, ללא כל בעיות". בסיום הליך גישור קצרצר, חתמו בני הזוג על הסכם גירושים שניסחו בעצמם ושאושר בבית הדין הרבני. בהסכם נקבע שאם יצוצו בעיות בעתיד, הם ייפתרו על ידי פנייה לגישור.

יחסי הגרושים היו ללא דופי, עד שבשנה האחרונה חלו כמה בעיות ועיכובים שונים בהעברת תשלום המזונות הסדיר שנקבע בהסכם. מ` שאלה את גרושה על כך, ותשובתו היתה ש"המזונות גבוהים מדי, וכל החברים שלי משלמים פחות". בניסיון לברר את העניין, כתבה לו עורכת הדין הר אבן, במסגרת פעילותה כמגשרת, שני מכתבים וכן שוחחה עמו בטלפון, אבל ללא הועיל. באפריל הגיש הגרוש תביעה להפחתת מזונות בבית הדין הרבני בתל אביב, ששלח ביוני האחרון את הצדדים להציע מגשר כשהוא יהיה זה שיפקח על הגישור. כאשר מ` סירבה לקבל את סמכותו של בית הדין לדון במקרה שלה, הוא הכריז שהיא מפרה את ההסכם ושיש חשש לכשרות הגט. כלומר, מדובר בגט מעושה, פסול.

הר אבן אומרת שמבחינה משפטית, ענייני המזונות אינם בסמכות בית הדין, מכיוון שהבנות של בני הזוג אינן צד להליכים בבית הדין. לאחר בג"ץ סימה אמיר, שדן בנושא צמצום סמכות בתי הדין, מ` אינה חייבת לקבל את קביעתו. היא סבורה שזה הטיל על הלקוחה שלה עונש. "כל חטאה הוא בכך שהעזה לומר, חזור ואמור, כי בית הדין נעדר סמכות לדון בתביעה כלפיה להפחתת מזונות בנותיהם לאחר גירושים", נכתב בעתירה. הר אבן אף כתבה לבית הדין שאם כבר מדובר בהפרת ההסכם, הרי שזו נעשתה על ידי הבעל, שלא פנה לגישור קודם לתביעה.

מאבק כוחני בבית המשפט

הסיפור הזה חורג מגבולות המקרה הפרטי של מ`. מומחים למשפט סבורים שהיא נקלעה שלא בטובתה למאבק הסמכויות הידוע בין המערכת האזרחית לבתי הדין הרבניים, שמתנהל בתנועת מטוטלת בין הפסיקות של בג"ץ וההחלטות של בתי הדין. ד"ר שחר ליפשיץ, משפטן מאוניברסיטת בר אילן, אומר כי "לאורך השנים עשו רבנים מאמץ לטשטש את זהותם של ממזרים ונזהרו שבעתיים שלא ליצור סטטוס של ממזר, אך בישראל של היום, המאבק הכוחני בבית המשפט עלול להוליך לפגיעה במדיניות הזאת".

לדברי ד"ר רות הלפרין-קדרי, מומחית לדיני משפחה המכהנת כראש מרכז רקמן לחקר מעמד האשה בפקולטה למשפטים של אוניברסיטת בר אילן, אפשר לראות בהחלטת הדיינים תגובה ישירה לבג"ץ סימה אמיר, פסק הדין התקדימי של השופטת אילה פרוקצ`יה מחודש אפריל השנה, שצימצם את סמכויות בתי הדין לדון בפסקי בוררות לאחר הגירושים.

ד"ר הלפרין-קדרי אומרת ש"ביטול גט היא מגמה הולכת ומתרחבת בבתי הדין בשנים האחרונות כריאקציה ברורה כתגובה למלחמת הסמכות בין המערכת האזרחית לרבנית". לדבריה, יש כבר עשרה מקרים כאלה בשנים האחרונות. המקרה האחרון הוא של רחל אברהם, שבו הנישואים עוכבו למשך שש שנים. "בית הדין", אומרת הלפרין-קדרי, "השתמש ב`נשק יום הדין`, מבחינת חומרת ההחלטה וסופיותה. ומבחינה המאבק אפשר לראות בהחלטה של בתי הדין מעין נוק-אאוט למערכת האזרחית. בתי הדין הרבניים מצאו בקעה להתגדר בה, כי יש תחומים שחסומים להתערבות בג"ץ ולביקורת השיפוטית שלו - ענייני הגירושים והנישואים במובן הכי צר שלהם. בעניין זה, המערכת האזרחית מוגבלת.

"כשהדיינים נוקטים מהלך של ביטול גט, והאשה למעשה מעוכבת במעמד אשת איש, זה עניין מובהק של גט שבג"ץ לא יכול לחסום. אם היא בהריון - למי נתונה הסמכות להכריז אם הילד חלילה ממזר? למערכת הרבנית. לכן זה נשק יום דין, כי אין מה לעשות נגדו. זה מה שמכריע את הכף. כאשר ביטלת את הגט, הכרעת את המאבק, כי המערכת האזרחית חסומה".

ד"ר הלפרין-קדרי אומרת שאת המגמה מוביל הרב חגי איזירר, תלמידו המובהק של הרב שלום יוסף אלישיב, ואילו הרב שלמה דייכובסקי מתנגד לה. "בג"ץ עלול לבטל את ההחלטה, כי הופרו כאן הרבה כללי צדק טבעיים. אבל גם אם הוא יבטל, איזה משמעות תהיה להחלטה כשמבחינה הלכתית הוכרז שהגט מעושה? המקרה הזה, שפוגע בצורה כל כך בוטה במעמד האישי, נוגע לכל אשה ואשה בישראל. אשה כמובן, ולא גבר, כי רק אצל אשה יש חשש לממזרות. יש פה עניין מגדרי מובהק, שכן המערכת האזרחית נוטה להגן על האשה ועל זכויות הילדים, ואילו החלטות בית הדין, כמו במקרה של מ`, מגנות על הגבר".

ילדים אינם צד בהסכם

"נשים רבות", אומרת הלפרין-קדרי, "נוהגות לחתום בבית הדין על הסכם גירושים שלעתים קרובות כרוך בוויתורים שונים מצדן על גובה המזונות למשל, ולאחר מכן לתבוע בבית המשפט בשם הילדים. המערכת האזרחית הכירה בכך שילדים אינם צד בהסכמים של ההורים ואינם צריכים להינזק מההסכמים ביניהם. ההחלטה הנוכחית משליכה על כל הנשים הללו, כי אפשר לטעון שמדובר בהפרת ההסכם. אם הגרוש רוצה לנקום ולהתעלל האשה עלולה להיות חשופה לעניין. לכן זה כל כך מסוכן"

מ` ובן זוגה רכשו בית באור יהודה. בקיץ הם החליטו להינשא. "בהתחלה לא היה דחוף לנו להתחתן, אבל רצינו ילד. ואמרנו שלמען הילדים שלנו, שלי ושל בן זוגי, ותחושת השייכות שלהם, נעשה את זה", אומרת מ`. "לא עלה על דעתי שיהיה כזה סרט". כעת היא תולה את תקוותה במערכת המשפט ומייחלת לכך שתפעל מהר: "אני רוצה שהמקרה שלי יעורר הד ציבורי. בכל זאת, יש תינוק בדרך. זה משהו שצריך לעניין כל אשה שמתגרשת".

עו"ד נועם שובל, פרקליטו של הגרוש, מסר בנוגע לשאלת הפרת ההסכם מצד הבעל שהוא הגיש תביעה בבית הדין, "מאחר שאין אפשרות לכפות הליכי גישור". הוא מסר שהוא לא מקל ראש בהחלטה של בית הדין, למרות ההשלכות שלה על הבעל, זאת מכיוון שהסמכות הבלעדית של בית הדין היא לדון בענייני נישואים וגירושים. "מכל מקום, יש מוצא", אומר שובל, "אם האשה תסרב לתת לו גט, יש אפשרות להיתר מאה רבנים שיפסוק על גט".

מנכ"ל בתי הדין הרבניים, הרב אלי בן דהאן, אומר שהעניין של מ` נמצא בבדיקה, עד שתסכים לסמכות בית הדין. "האשה צריכה להבין שברגע שהיא חוזרת בה, יש לזה השלכות. אי אפשר לעשות צחוק ממערכת בתי הדין". בנוגע לעניין הממזרות, אמר בן דהאן, ש"בית הדין יחליט". הוא הוסיף כי מ` "שמה רגליים לכל הנשים האחרות... הבעל יגיד `לא רוצה לחתום על הסכם. רוצה ערבויות ביד, צ`ק בנקאי ביד`. היא גורמת למציאות קשה מאוד בכך שהיא מפרה את ההסכם. המעשה שלה יאותת לגברים שהנשים מרמות אותם".

http://www.haaretz.co.il/hasite/spages/796533.html

[חיים יטיב]

מתוך כתבה ב-YNET:"ברק אגב, סבור שהתרומה הגדולה שלו הייתה דווקא בדיני משפחה. "כששואלים אותי מה התרומה החשובה ביותר לדעתך שתרמת למשפט הישראלי, תשובתי היא לא משפט חוקתי, לא משפט בינלאומי, אלא דיני משפחה".

האיש הפך אלפי ילדים יהודים לממזרים , כמתואר במאמר הראשי לעיל
אין ספק שזה הישג עבור אנטי ציוני מסוגו על אף טענותיו בכתבה על היותו כביכול ציוני.

מצב הילדים בארץ לא היה מעולם רע כמו היום, התאבדויות בעיות נפשיות עוני ירידה בילודה ועוד ובעיקר למה? כי אהרון ברק וחבריו הרסו את התא המשפחתי עם הליכי גירושין זוועתיים שהורסים משפחות כלכלית ונפשית מרתיעים גברים להביא ילדים לעולם, מעודדים כל אישה לפרוק את עול הנישואין בן היתר לזכות במזונות שערורייתיים והכל בשם הסיסמה טובת `הילד` רק ששכחו לקרא ל`ילד` בשמו: משפטנים רמאים, שופטים ועורכי דין שמתפרנסים מצרותם של אחרים.

לגבי הנזק הבטחוני שגרם הכל מפורט כאן:
http://www.nakim.org/israel-forums/viewtopic.php?t=1265

כאן המשך הכתבה:


אהרן ברק: אינני פוסט ציוני, הביטחון יקר לי


נשיא בית המשפט העליון בדימוס, אהרן ברק, מרשה לעצמו להגיב למבקרים, שבועיים בדיוק לאחר פסק דינו האחרון. "אני לא פוסט ציוני, אלא ציוני בכל רמ"ח אברי", אמר בכנס באוניברסיטת בר-אילן. הוא הודה ש"מצב הפלסטינים היה גרוע ביותר אלמלא בית המשפט העליון"

אבירם זינו עדכון אחרון: 29.12.06, 00:21




שבועיים בדיוק מאז פרסם את פסק דינו האחרון, הנשיא הפורש של בית המשפט העליון, אהרן ברק, מרשה לעצמו להגיב לדברי הביקורת שהוטחו בו, בעיקר בעקבות פסק הדין שבו קבע כי פלסטינים יוכלו לתבוע פיצויים מישראל, "אני לא פוסט ציוני, אלא ציוני בכל רמ"ח אברי", אמר בכנס שהתקיים אמש (יום ה`) באוניברסיטת בר-אילן. "הביטחון של המדינה הזאת יקר לי כמו לכל אחד מהיותר ימניים במדינת ישראל".



הכנס נערך לרגל פרישתו וההתבטאויות האמונציונליות, כך מסבירים משתתפי הכנס, נאמרו לאחר שלאורך כל הכנס נשלחה ביקורת מרומזת עבה לעברו של הנשיא בדימוס. "תמיד אמרתי כל השנים שביקורת רצויה אבל לא ביקורת משתלחת. ביקורת שנובעת מהבנה, כזאת שנועדה להטיב את המצב. לביקורת הזאת - לילד הזה ייחלתי כל השנים. מעולם לא טענתי שכל מה שכתבתי וכל מה שאני חושב זה אמת ויציב. תמיד קיבלתי ביקורת, שמעתי והשתכנעתי מביקורת. אבל ביקורת זה ביקורת - אין ספק מבחינה זאת".





אהרן ברק עם דיקן הפקולטה למשפטים באוניברסיטת בר-אילן, פרופ` יפה זילברשץ, ושר המשפטים לשעבר של קנדה, פרופ` ארווין קוטלר (צילום: משולם לוי)



הוא חזר לעברו כנער בגטו קובנה שממנו ינק בפסיקתו: "יש לי סיפור משלי והסיפור שלי אינו פוסט ציוני. הסיפור שלי הוא סיפור ציוני והוא סיפור של כבוד האדם, של זכויות האדם. למדתי לקח כפול: לקח אחד הציונות - קיומה של מדינת ישראל. אם הייתה לנו אז מדינה, זה לא היה קורה. לכן, המדינה הזו יקרה לי וחשובה לי. הביטחון של המדינה הזאת יקר לי כמו לכל אחד מהיותר ימניים במדינת ישראל. קיומה של המדינה הזו הוא המפתח לקיומו של העם היהודי. ולכן אני לא פוסט ציוני. אבל למדתי עוד לקח: הגרמנים ניסו להפוך אותנו לאבק אדם. זכותו של כל אדם וזכותו של כל מיעוט עומדים בראש מעייני. כבוד האדם שנולד בצל אלוקים הוא יקר לי מאוד מאוד".



ברק הדגיש שוב ושוב: "החוק הוא חלק מהביטחון הלאומי שלנו. צר לי, זה לא פוסט ציונות. שני האדנים האלה - בטחון המדינה מחד וזכויות האדם מאידך - מבחינתי אינם סותרים. הם מתיישבים אחד עם השני. אפשר לשמור על הביטחון ולהבטיח זכויות אדם, מעבר לזה הבטחת זכויות האדם היא חלק מהביטחון. מדינה שלא שומרת על זכויות אדם ביטחונה בסכנה, ומדינה ששומרת על זכויות האדם מחזקת בכך את ביטחונה. זו הציונות האמיתית.




"באנו לכאן כדי לחיות כאן ביושר והגינות וכדי לחיות כאן בשלום עם שכנינו ובשלום עם אחינו האחרים, אבל בראש ובראשונה - שלום עם עצמנו, וכל עוד לא נפעל כך - בשיוויון ובהגינות וביושר תוך לקיחת סיכונים - לא נחייה כאן בשלום עם עצמנו".




למבקרי הגדר למיניהם הטוענים כי "הנזק עולה על התועלת", השיב ברק: " אמירה דומה אומרים רבים אחרים - אפשר לכנותם אנשי מחנה השמאל הישראלי, נגד המעורבות של בית המשפט העליון בעניין יו"ש וחבל עזה. הם באים ואומרים שבית המשפט חרג ומתסתכלים על פסיקתו כגורם שלילי. למה? מפני שברוב במקרים העתירות נדחות, ולכן הם אומרים שזו לגיטימציה לכיבוש במרכאות ולכן עדיף לא ללכת לבית המשפט. ועדיף שבית המשפט לא ידבר. לפי דעתי אין טעות גדולה מזו. אחוז דחיית העתירות שבאות מיהודה, שומרון וחבל עזה - אינו שונה מאחוז דחיית העתירות בתוך ישראל. מצב הפלסטינים באזור היה גרוע ביותר אלמלא בית המשפט העליון".



ברק אגב, סבור שהתרומה הגדולה שלו הייתה דווקא בדיני משפחה. "כששואלים אותי מה התרומה החשובה ביותר לדעתך שתרמת למשפט הישראלי, תשובתי היא לא משפט חוקתי, לא משפט בינלאומי, אלא דיני משפחה".


פרסום ראשון: 28.12.06, 23:47

[חיים יטיב]

אני מציע שראשית כל תגיש תלונה למשטרה בהולנד על מה שעשו לך האם עשית זאת?

[יוסף ענתבי]

בע"ה
שמי יוסף ענתבי יליד ירושלים. בתאריך 93 1 19 נשאתי את אסתר פוטרמן לאשה בירושלים לאחר מכן נסענו להולנד. פה נולד הילד אברהם אהוד. בתאריך 93 9 9 חזרנו לירושלים ובשנת 1994 תבעה אשתי אותי לגירושין ולמזונות עשיתי טעות שלא לקחתי עורך דין שיצג אותי ובגלל זה היה ביכולתם לקחת את כל כספי ונכסי בבית המשפט המחוזי שנתן פסק למזונות, בית המשפט אמר ללכת לבית הדין לתת גט הלכנו להרכב של הרב פישר (בית דין הרבני האזורי ירושלים) ושם רציתי לתת גט אבל אשתי רצתה בנוסף לגט כסף . הרב הדיין פשר אמר שאני לא חייב לתת כסף ושאני יכול ללכת לבית. כנראה שהרב פישר שכח מה שאמר או התחרט, ולאחר מספר חדשים קבלתי תביעות חדשות מהבית דין.
בגלל זה עזבתי את ירושלים לאמסטרדם כי לא יכלתי לשלם את הסכומים הגדולים שהבית המשפט קבע שאני חייב לשלם. עו``ד ריסקיין ניסה לסדר הסכם גירושין אך מעט לפני הגמר בשנת 2000 נחטפתי מביתי ועונתי עינוי תופת על ידי שליחי מדינת ישראל ששברו את עצמותי חישמלו אותי והזריקו לי חומרים מהממים כדי שאסכים לגט . חלק של העינויים נעשו בבבית וחלק בבית הכנסת בפני דייני הבית דין באמסטרדם אף שצעקתי שאנו עסוקים בעשיית הסכם גירושין . לאחר מכן הייתי זקוק לאישפוז וטיפול רפואי לתקופה ארוכה. עד היום אני נכה מוכר על ידי ממשלת הולנד ומשתכר ממענק סוציאלי זעיר לנכים. את דירת משפחתי ברחוב הטורים 32 בירושלים פרצו השלטונות והרכוש נעלם משם וכיום הדירה מושכרת ואין לי מושג מי מקבל את דמי השכירות וכו` כנראה אשתי.

אני חושש לשוב לירושלים כי אולי אעצר בגין אי תשלום מזונות וכו` אין לי הכנסה מעבודה בגלל היותי נכה כפי שציון לעיל (ראה גם הכתבה בענין כפי שפורסם בעיתונות).

אני מבקש ממכם לעזור לי משפטית בנקודות הבאות:- א` ברצוני לדעת את מעמדי, האם אשתי היא עדיין אשתי או שאותה מעמד גט נגד רצוני הוחשב כמעמד לא כשר, ב` האם החיובים ופסקי בית המשפט תקפים והאם אני חייב, שהרי אני נכה כתוצאה מי מה שעשו לי שליחי מדינת ישראל, ג` אם אבוא ארצה אוכל לצאת גם מהארץ? ד` האם אוכל לקבל דירתי בחזרה ברחוב הטורים 32 בירושלים ותכולתה.

ובכלל אם תוכלו לעזור לי במציאת עורך דין שיענה על שאלות אלו וכו`. ולעזור לי בהליכים המשפטים הקשורים בסוגיא הזו.

ברשותי כ אלף מסמכיים בסוגיא זו. במידה ותצטרכו מידע נוסף, אנא הודיעוני.

בכבוד רב ובברכה יוסף ענתבי
JOSEF ANTEBI
AGAMEMNONSTRAAT 14-1
AMSTERDAM 1076 LT
THE NETHERLANDS
00/31/653320817TEL

[מלכא אדי]

בית הדין לענייני משפחה פועל בלא תקנות סדר דין

כל שופט הוא מחוקק

[יגאל כהן רחוב�]

האיש הוא המבין הכי גדול בארץ בנושא.
הוא הגיש תלונות ועתירות על שוטפים ויועצים משפטיים.
והם אישפזו אותו בכפיה למרות שהיו בפני השופטת,7 חוות דעת שהוא שפוי לחלוטין.
כולל חוות הדעת הקובעת של הפסיכיאטר המחוזי.
אם תרדו לשורש הסיפור של מאיר אברהם,תברחו מהארץ מהפחד.
תודה לכל אלה שמצטרפים לחברי,מאיר אברהם.
אני זועק את זעקתו כבר שנתיים וחצי.
וגוגל עדי.
אני הייתי לידו בבית המשפט כשנעשתה הנבלה בישראל.
אכן נעשתה נבלה בישראל.

[Haaretz]

רמון יציע לממשלה להרחיב סמכויות ביה"ד הרבניים
יום ראשון, 16 ביולי 2006, 7:14 מאת: יובל יועז, הארץ


שר המשפטים חיים רמון. החליט לתמוך בעמדת בתי הדין הרבניים על פני עמדת הגורמים המקצועיים במשרד המשפטים (צילום: בוצ`צ`ו)הצעת החוק החדשה תעניק לבתי הדין הרבניים סמכות חוקית לדון במחלוקות ממוניות ורכושיות. ארגונים חברתיים מתנגדים לה


עוד בכתבה:
"החקיקה פוגעת בסטטוס-קוו" »


בתי הדין הרבניים יחדלו לשמש לפסיקות בענייני נישואים וגירושים ונושאי מעמד אישי הכרוכים בהם בלבד, ויהוו ערכאה שיפוטית המוסמכת לדון גם בסכסוכים אזרחיים וכלכליים אחרים. כך עולה מהצעת חוק מהפכנית ששר המשפטים חיים רמון יעלה לדיון היום בממשלה ובוועדת השרים לענייני חקיקה. ל"הארץ" נודע כי רמון החליט לתמוך בעמדת בתי הדין הרבניים על פני עמדת הגורמים המקצועיים במשרד המשפטים באשר להיקף סמכויות השיפוט שיופקדו בידי הדיינים.


כפי שנחשף ב"הארץ" לפני כעשרה ימים, הצעת החוק החדשה תעניק לבתי הדין הרבניים סמכות חוקית לדון במחלוקות ממוניות ורכושיות, לאחר שסמכות זו נשללה ממנו בידי בג"ץ לפני כשלושה חודשים. בג"ץ קבע כי בתי דין רבניים אינם מוסמכים לדון כבוררים בסכסוכים כספיים ובנושאים נוספים שהחוק לא הסמיך אותם לדון בהם.


בשבוע האחרון קיים רמון בלשכתו דיון בהצעת החוק שניסחה מחלקת ייעוץ וחקיקה במשרד המשפטים, וכן בהצעתם של נציגי בתי הדין הרבניים עצמם, שניסחו הצעה משלהם. ההצעות באו לא רק להחזיר את הדין למצב שלפני פסק-הדין האחרון, אלא לבטל שורת תקדימים שנקבעו בבג"ץ באשר לסמכויות בתי הדין הרבניים בעשרים השנים האחרונות.


על פי הנוסח המעודכן של הצעת החוק, לבית הדין הרבני תהיה סמכות שיפוטית לדון בהסכם גירושים, ביטולו, שינויו, הפרתו ופרשנותו אם הצדדים הסכימו על כך במהלך גירושיהם. ואולם, לבית הדין תהיה גם סמכות לדון כבורר ב"נושאים אזרחיים", המוגדרים כ"כל נושא שאיננו עניין פלילי, עניין מינהלי או עניין שנמצא בסמכותו השיפוטית של בית הדין". לפי ההצעה, "בעניין שהובא לדיון בפני בית הדין הרבני כבורר מוסמך בית הדין לדון ולהחליט לפי דין תורה".


החשש הוא מכך שסמכות השיפוט "בהסכמת הצדדים" לא תשקף הסכמה אמיתית בין הצדדים, במקרים שבהם אשה המבקשת להתגרש תיאלץ להסכים לדרישת הבעל או בית הדין עצמו לחתום על הסכמה כפויה ולהעניק לבית הדין סמכות שיפוט בנושאים כלכליים בעתיד.


עם זאת, משפטנים מסבירים שהנוסח המעודכן של משרד המשפטים קובע כי בכל נושאי המעמד האישי - משמורת ילדים, הסדרי ראייה ומזונות ילדים - הכרוכים בנושאי נישואים וגירושים, לא ידון בית הדין הרבני על פי דין תורה אלא בהתאם להלכות בית המשפט העליון. ואולם, גם בנוסח הנוכחי נותר מנגנון "סחיטה" שיאפשר לבית הדין עצמו או לבעלים סרבני גט להתנות את מתן הגט בהענקת סמכות לבית הדין לדון בכל סכסוך רכושי עתידי בין בני הזוג.


"החקיקה פוגעת בסטטוס-קוו"


הארגונים החברתיים טוענים כי מדובר ב"מחטף לא ראוי" בעיתות משבר ביטחוניבימים האחרונים החלה גם פעילות של ארגונים חברתיים במישור הפוליטי, במטרה לעצור את קידום הצעת החוק. ההסכם הקואליציוני בין קדימה לש"ס קובע כי "הממשלה תגיש הצעת חוק המקנה לבתי הדין הרבניים סמכות שיפוט בעניינים היכולים לשמש נושא להסכם בין צדדים", ואולם קווי היסוד של הממשלה קובעים כי הסטטוס-קוו בענייני דת ומדינה יישמר.


פרסומת"חקיקה זו פוגעת בצורה משמעותית בסטטוס-קוו, בניגוד מפורש לקווי היסוד של הממשלה", כתב עו"ד גלעד קריב מהמרכז לפלורליזם יהודי לשרי מפלגת העבודה, "הכוונה לקדם חקיקה זו בימים שבהם עסוקה הממשלה בניהול המשבר הביטחוני, מעלה תחושה קשה של מחטף לא ראוי". קואליציית "עיקר" התכוונה לקיים הפגנה נגד הצעת החוק בעת ישיבת הממשלה היום, ואולם בשל המצב הביטחוני בוטלה ההפגנה, תוך קריאה לשר המשפטים להקפיא את קידום הצעת החוק עד לתום הלחימה.


מלשכתו של רמון נמסר כי הצעת החוק אינה מפירה את הסטטוס-קוו, אלא רק מחזירה את המצב לזה שהיה לפני פסיקת בג"ץ האחרונה. בתי הדין הרבניים, נמסר, מקבלים רק סמכויות בוררות ולא סמכויות שיפוט ורק במצב של הסכמה מלאה של הצדדים, וגם אז לא ניתן להרע את זכויות הצדדים מעבר לזכויות שהיו זכאים להן אם השיפוט היה בידי בית משפט אחר. באשר להפעלת לחץ על נשים מתגרשות, מסכים שר המשפטים כי המצב הנוכחי אינו רצוי והוא תומך בשינויו, ואולם לדבריו אין לכך רוב בכנסת.

http://news.walla.co.il/?w=//941087

[GAMORA]

[Thank You Haim for the wonderful article. July 20/2006

Please publish AHARON BARAK`S 17 Houses list and the suspected ways that many Judicials use our system ILLEGALLY, in order to buy many FORECLOSURE HOUSES for very low prices..., destroying innocent citizens that DON`T KNOW that JUDGES and LAWYERS did buy their house by pre-arranging the purchase with their "FRIENDS" in the foreclosure courts...!!! i

Is there a difference between the above Judicials and those that did similar acts against Jews in Europe 60 Years ago...?1

[חיים יטיב]

מובאת כאן תשובה שנשלחה כעת אשר יכולה לסייע גם לאחרים בהבנת הצעת חוק 2749

לכבוד ....- עוזרת פרלמנטרית של ח"כ .......

שלום רב,
בהמשך לתגובתך, ככל הנראה שהמאמר לא היה ברור דיו, הצעת חוק 2749 חוק בית המשפט לעניני משפחה תיקון מס` 4 השוואת סמכויות שיפוט התשנ"ח - 1998. אכן היתה אמורה להשפיעה על סמכויות בית המשפט לענייני משפחה בעניין מזונות של יהודים ושם העוקץ, ההצעה נוסחה כביכול להקנות לבית משפט זה סמכויות לדון בענינים של מוסלמים ונוצרים אך בפועל במקום להקנות סמכויות המפורטות בסעיף 54 לדבר המלך במועצה 1922 נכתב בהצעה להקנות סמכויות על פי סעיף 53 של דבר המלך אשר משמעותו הקניית סמכויות לדון במזונות של יהודים ולא של נוצרים.
להלן לשון הצעת החוק:
. בחוק בית המשפט לעניני משפחה, התשנ"ה 1995, בסעיף 3, אחרי סעיף קטן (ב) יבוא:
"(ב1) (1) על אף הוראת סעיף 25 , בית המשפט לענייני משפחה יהא מוסמך לדון בעניני משפחה של מי שנקבעה לגביו סמכות ייחודית בסימנים 52 או 53 לדברי המלך במועצה על ארץ ישראל 1922-1947, למעט עניני נישואין וגירושין.

(2) מקום שאין לבית המשפט לענייני משפחה סמכות שיפוט לגבי מי שחלות עליו הוראות סעיף 1 לחוק שיפוט בתי דין רבניים (נישואים וגירושין), התשי"ג- 1953, לא תהא לו סמכות שיפוט לגבי מי שחלות עליו הוראות פסקה (1)

סעיף 2 של ההצעה היה שומר על הסמכות של בית הדין לקבוע בעניני גירושין ונישואין עצמן אך הסעיף הראשון היה מבטל פשוטו כמשמעו את הסמכות הייחודית של בית הדין לדון במזונות של יהודים והופך סמכות זו לסמכות מקבילה. הצעת החוק במלואה מופיעה כאן במאמר כנספח ד` (המסמך החמישי).
נדמה שאין חולק כי הצעת החוק היתה שגויה וסעיף 53 תוקן בגרסה הסופית של החוק שנסמכת על ההצעה והפך לסעיף 54, ראה חוק בית המשפט לעניני משפחה תיקון מס` 5 התשס"ב -2001 המופיעה כנספח ה` (המסמך השביעי) במאמר.

http://www.nakim.org/israel-forums/viewtopic.php?p=891#891

בכבוד רב
חיים יטיב