[שרה כהן]

העיקר שיהיו מלונות כשרים וטובים, למה לא?
שיביא עוד תיירים לארץ

[חשדות לפלילים נגדו]

רשם האגודות והחשדות לשחיתות באגודת בני-דרור

-------------------------------------------------------------

מר שרגא פולק - מנהל ת`א והמרכז של רשם האגודות השיתופיות, קיבל ממני
מכתבים עם עובדות המחשידות קבוצה של חמישה בתים עם חברים מאותה משפחה ומקורבים להם, שהשיגה לפני שנים את השליטה וההנהלה של המושב השיתופי וחשודים בקבלת שוחד מקבלן קטן שחתם עם אחד מהם בזמן ששימש כמרכז המשק, על הסכם בילעדי להרחבת המושב ומאז כל בני המשפחה רכשו מפעל ורכוש רב מאד שאיננו ניתן לרכישה באמצעות משכורות מנהלי המושב בתוספת למשכורות נמוכות של בני/בנות זוג שכירים...

בנוסף לכך, כתבתי למר פולק כי הפעלתי בילוש בנושא ואגיש המימצאים והעובדות החד משמעיים, ישירות לתיק בית המשפט, לאחר שהמישטרה תחליט על פתיחת תביעה פלילית נגדם...

כמו כן, כתבתי למר פולק כי שוחחתי עם אחד המנהלים של המושב (כיום הוא קודם לתפקיד יור' האגודה...!) שאמר לי כי יש לו קשרים קרובים מאד עם המנהל
של רשם האגודות השיתופיות...

מר פולק פתח מיד תיק חקירה (מס` - 581) של רשם האגודות, אך לא-פעל כצפוי ממנהל ציבורי שאין-לו סמכות לבצע החלטות בנושא החשוד בפלילים, בכך שלא העביר הנושא לחקירת המישטרה...!

יותר מכך, מר פולק פעל בניגוד מוחלט לבקשותיי והוראותיי (היות וגדלתי במושב זה ואני מכיר ההליכים והנפשות הפועלות... בנוסף למגורים בשכנות לאב -המשפחה שהודה בפניי כי המקור לכספים והתעשרותם, בשוחד מהקבלן...), בכך שאימץ את בקשות מנהלי המושב לבצע חקירה פנימית ולא מישטרתית...!

כמו כן, קיבל מר פולק את דרישות עוה`ד של האגודה לסגור תלונתי עם העובדות (לא רק הוכחות...!), לאחר שהם כתבו אליו מכתב עבור חמש המשפחות החשודותת לאחר שאחד מהם המשמש כמרכז המשק, כנראה דרש מהם כעוה`ד של האגודה (כנראה עם תשלום שכ`ט של האגודה) לכתוב המכתב לרשם האגודות, למרות שהמשפחות החשודות היו צריכות לשכור עו`ד אחר לייצג אותם בנושא...(חשדות נוספים לשחיתות...!).

טענת-השווא לסגירת התלונה החשודה בפלילים ואי העברתה לגוף המוסמך לטיפול בנושא הפלילי - המישטרה:
היות ואינני חבר המושב (אני בן המושב ובבעלותי נכסים בתחום האגודה שנפגעו עקב החשדות לפלילים הנ`ל ועוד...) והיות שאינני מתגורר דרך קבע במושב, הוא כמנהל של רשם האגודות השיתופיות, לא חושב שיש לו מחויבות לפעול על פי העובדות בתלונתי, בנוסף לכך שחברים אחרים מהאגודה לא התלוננו בנושא...!

למרות שכתבתי לו כי החברים באגודה חוששים להיתלונן עקב פגיעות שונות העלולות לקרות להם ו/או לילדיהם המתגוררים במושב, או רוב רובם של חברי האגודה ניתקו עצמם לפני שנים רבות מכל מעשי ההנהלה ואינם משתתפים באסיפות וההצבעות של האגודה לאחר עגמת-נפש וניסיון מר...!

עובדה זו נוצלה בצורה נואלת על ידי המשפחה הזו לאחר שילד רביעי שלהם התקבל עם אשתו כחברים באגודה, בניגוד לתקנון האגודות המתיר קבלת שלשה ילדים בלבד מאותה משפחה כחברים באגודה...!

בעיקבות זאת חברי המשפחה מחמשת הבתים ומקורבים להם שרובם משמשים כמנהלים באגודה..., יצרו רוב בהצבעות ההנהלה ובהצבעות האסיפה עקב מיעוט המשתתפים בהן, כדי לסגור הרבה עיסקאות לטובתם לאחר תיאום מראש של הצבעותיהם...! כמו גם העיסקה עם הקבלן הקטן לביצוע הרחבת המושב שכללה כ-114 בתים + קניון + עסק מצוין לאוכלוסיה המבוגרת (פרוטיאה בכפר).

לאחר מכן, רכישת המפעל של המושב על ידי אחד מבני המשפחה שניהל אותו עד אז והראה הפסדים, אך לאחר הרכישה הפך פיתאום המפעל למוצלח ומרויח...ושאר בני המשפחה שלא היו ידועים כמצליחנים-גדולים לפני כן, שהפכו כולם לבעלי רכוש רב, מנהלי המושב במשך שנים רבות ועוד...

יש חשש כבד כי למר שרגא פולק ו/או לרשם האגודות השיתופיות בעצמו, יש מניעים-זרים בתמיכתם העיוורת במנהלי האגודה, בחברי חמש המשפחות והמקורבים החשודים, בניגוד מוחלט לעובדות החשודות בפלילים ובניגוד לסמכותם ועיסוקם שאינם מתירים להם לבצע החלטות וחקירות פליליות במקום המישטרה..!

אז מה הפלא כי מר חיים יטיב מנהל אתר "נקים" זה, מצא חשדות לפלילים של רשם -האגודת גם בקיבוצו שבהקמה - הר עמשא, בנוסף לקיבוצים-בהקמה נוספים הנישלטים ומנוהלים על ידי רשם האגודות השיתופיות ו/או מנהליו...!

[מתוך דוח מבקר המדינה]

רשם האגודות השיתופיות אורי זליגמן מנהל גרוע את האגף לאיגוד שיתופי אינו מבקר כראוי את האגודות,לא מסווג אותן כנדרש ולא מטפל בתלונות, כך עולה מדוח מבקר המדינה המצורף מטה אשר הוגש בחודש מאי 2009


פעולות הביקורת
באגף לאיגוד שיתופי שבמשרד התמ"ת נבדקו הפיקוח על תפקודן של האגודות השיתופיות והטיפול בתלונות של חברי האגודות. כמו כן נבדק תהליך שינוי התקנון לקיבוצים שעברו תהליכי הפרטה.
באגף להכשרה מקצועית שבמשרד התמ"ת נבדקה עבודת המכון הממשלתי להכשרה בטכנולוגיה ובמדע (מה"ט), ובכלל זה הפיקוח והבקרה על המכללות והתיאום בינו ובין משרד החינוך.

האגף לאיגוד שיתופי
תקציר
האגודה השיתופית היא אחד התאגידים בתחום המשפט הפרטי בישראל , אך יש בה גם סממנים ציבוריים. רוב האגודות השיתופיות הן אגודות חקלאיות ובהן מושבים וקיבוצים. האגודה השיתופית מנוהלת על ידי חבריה באופן דמוקרטי, על פי עקרונות הקואופרציה המבוססים על שיתוף, עזרה הדדית ושוויון.
רשם האגודות השיתופיות (להלן - הרשם) מתמנה על ידי שר התעשייה, המסחר והתעסוקה. הרשם מופקד על הבטחת התנהלותן התקינה של האגודות השיתופיות ועל הגנת האינטרסים של חבריהן. תפקידיו וסמכויותיו של הרשם מעוגנים בפקודת האגודות השיתופיות ובתקנות שהותקנו מכוח הפקודה, המעניקות לו תפקידים רבים וסמכויות רחבות יותר מאלה של רשם החברות ושל רשם העמותות. הפקודה חלה על גופים שונים זה מזה בתפקודם, בגודלם וביחסים שבין חבריהם, אך הוראותיה אינן נדרשות לשוני שביניהם. הרשם עומד בראש האגף לאיגוד שיתופי (להלן - האגף) שבמשרד התעשייה, המסחר והתעסוקה (להלן - משרד התמ"ת). האגף מטפל
בכ-3,500 אגודות שבהן כמיליון חברים. באגף 34 עובדים, ותקציבו השנתי לשנת 2007 (לא כולל תקציב כוח אדם) היה כ-1.6 מיליון ש"ח.

פעולות הביקורת
בחודשים מרס-ספטמבר 2008 קיים משרד מבקר המדינה ביקורת באגף. הביקורת התמקדה בבדיקת סדרי הפיקוח של האגף על התנהלותן של רשויות האגודות, בטיפולו בתלונות של חברי האגודות, בסיווג הקיבוצים שעברו תהליכי הפרטה ובאגודות לשיכון. דוח קודם על האגף לאיגוד שיתופי התפרסם בדוח שנתי מס' 41 של מבקר המדינה.

עיקרי הממצאים
מעקב באמצעות מסמכים המוגשים לאגף
1. שלא כנדרש בתקנות האגודות השיתופיות (רשויות האגודה), התשל"ה-1975, רוב האגודות אינן מגישות לאגף את פרוטוקול האספה הכללית השנתית, והוא מסתפק בדיווח על קיום הבחירות לוועד ההנהלה בלבד, כתוצאה מכך האגף אינו יודע אם אכן אושרו הדוח הכספי והתקציב השנתי באספה הכללית כנדרש, וממילא אין ביכולתו לקיים חקירות בעניין. האגף לא פעל לאכוף את התקנות ולא התריע לפני אגודות שלא המציאו לו פרוטוקולים מפורטים על הצוך לעשות כן.

2. מדצמבר 2003 ועד מועד סיום הביקורת, במשך למעלה מארבע וחצי שנים, לא הטיל האגף קנסות מינהליים על אגודות בגין אי-הגשת דוחות כספיים מבוקרים במועדם. כמו כן לא הטיל קנסות מינהליים על אגודות שלא דיווחו על קיום הבחירות לוועד ההנהלה במועדן בשלוש השנים האחרונות. כתוצאה מכך נפגעה יכולתו של האגף לפקח על האגודות, לקבל מהן מידע ולהעבירו לחברי האגודות הפונים אליו.
3. בנובמבר 2007 החל האגף בבדיקת הדוחות הכספיים של האגודות, הנספח וסקירת המנהלים המצורפים להם באמצעות נותני שירותים חיצוניים. ואולם האגף לא קבע את סדר בדיקת הדוחות באופן שיקדם את הבדיקה באגודות שיש חשש שהן בעייתיות.
4. האגף אינו דורש וממילא אינו בודק את דוחות ועדות הביקורת של האגודות אם הם אכן הוגשו לאספה הכללית שלהן, וממילא אינו עוקב אחר תיקון הליקויים. גם בביקורי הפיקוח שמקיים האגף באגודות לא נבדקת פעילותה של ועדת הביקורת.

ביקורי פיקוח שוטפים באגודות
1. ביקורי הפיקוח מתקיימים ללא הכנת תכנית פריסה תקופתית שתקבע סדרי עדיפויות, ובלי שנקבעו קריטריונים לתדירות הביקורים ולסדר הקדימויות שלהם. במערכת הממוחשבת של האגף גם אין מידע ממוחשב בנושא שיאפשר לעקוב אחר אגודות שלא התקיים בהן ביקור זה זמן רב.
2. האגף לא קבע נוהל של ביקורי פיקוח שוטפים באגודות לצורך הנחיית המפקחים בבדיקת התנהלות רשויות האגודה והדיווח עליה. כתוצאה מכך מדווחים המפקחים רק על אופן ניהול ספרי האגודה המופיע בטופס ביקור פיקוח, אף שנתונים אלה מועברים לאגף בנספח לדוח הכספי השנתי האמור להיבדק ממילא. כמו כן לא הונחו המפקחים שעליהם לקבל מידע גם מוועדת הביקורת באגודה.
3. רוב המפקחים אינם מזרימים למחשב את הנתונים והליקויים שהעלו בביקורי הפיקוח. הרישומים נעשים ידנית, והדבר גורם סרבול ומקטין את התועלת שניתן להפיק מהביקור. כמו כן אין הם מקיימים מעקב אחר תגובת האגודות לממצאי ביקורי הפיקוח.

טיפול בתלונות
1. באגף מתקבלות תלונות רבות של חברי האגודות בנוגע להתנהלותן של האגודות. הטיפול בתלונות אינו מוסדר בפקודה ובתקנותיה. האגף לא קבע נוהל טיפול בתלונות המסדיר את רישום התלונות ואת המעקב אחר הטיפול בהן, בדומה להוראת התקשי"ר המסדירה את הטיפול בתלונות על התנהלות משרד התמ"ת. במערכת המחשוב של האגף אין אפשרות לעקוב אחר הטיפול בהן. למנהל יחידת הפיקוח אין רשימה של התלונות שהגיעו ישירות למשרדי האגף בירושלים והופנו אל המפקחים; המפקחים האזוריים אינם מדווחים באופן שיטתי למנהל יחידת הפיקוח על התלונות המגיעות ישירות אליהם, ואף אינם מכינים רשימה של תלונות שבאמצעותה ניתן לקיים מעקב מרוכז אחר הטיפול בהן.
2. האגף לא פרסם נוהל המסדיר את אופן בדיקת התלונות. יתרה מזו - בדיקת התלונות אינה מלווה בתיעוד שלבי הבירור שקיים המפקח ובדוח מסכם של

מסקנותיו. הדבר פוגע הן באיכות בדיקת התלונות, והן באמון הציבור בהליכי הבדיקה. עקב היעדר נוהל גם לא הונחו המפקחים שאין להפסיק את הטיפול בתלונה ללא הסבר, וללא אישורו של מנהל יחידת הפיקוח הממונה על המפקחים.
3. בבדיקה שערך משרד מבקר המדינה בדבר סדרי הטיפול של האגף ב-15 תלונות הועלו הממצאים האלה: במקרה אחד לא נבדקה התלונה כלל, ובשלושה מקרים לא נבדקו התלונות עד תום; בשלושה מקרים נוספים דחה המפקח את התלונה על סמך תגובת האגודה לתלונה, אך זאת בלי שבדק את נכונותה ואמינותה; במקרה אחד לא טופלה התלונה במשך שבעה חודשים; ובמקרה נוסף העביר האגף את הטיפול בתלונה לחקירת מפקח מהאגף, וזו טרם הסתיימה במועד סיום הביקורת - כשנתיים לאחר הגשתה.

סדרי ניהול החקירות
האגף לא קבע מסגרות זמן לביצוע חקירות, והן נמשכות לעתים זמן רב: מתוך 328 החקירות שקיים האגף או פתח בהן במהלך השנים 2005-2007, נכון למועד סיום הביקורת (ספטמבר 2008), לא הוגשו דוחות חקירה סופיים על 28 חקירות (כ-9%), ואשר ל-300 החקירות שהסתיימו - התברר כי 49 (כ-16%) מהן נמשכו למעלה משנה, ו-22 מהן בין שנה וחצי לשלוש שנים.

שינוי דפוסים בקיבוצים
המשבר הדמוגרפי והכלכלי בקיבוצים הניע, בשנים האחרונות, קיבוצים רבים לשנות את אורח חייהם ולעבור תהליכי הפרטה. שינוי זה לא התיישב עם הגדרת הקיבוץ בתקנות האגודות השיתופיות (סוגי אגודות), התשנ"ו-1995 (להלן - תקנות הסיווג). כמו כן היה צורך להתאים את תקנון הקיבוץ לתקנות הסיווג. אפשרות השינוי ברוח זו עוגנה בתקנות הסיווג בסוף שנת 2005, שבהן נוסף סיווג של "קיבוץ מתחדש", ועל הקיבוצים המתחדשים היה להתאים אליהן את התקנון. הרשם מופקד על סיווג האגודות השיתופיות על פי סוגי האגודות שנקבעו בתקנות, ובין השאר גם על סיווג הקיבוצים המתחדשים.
1. עוד לפני התקנת תקנות הסיווג שינו 155 מ-264 הקיבוצים את אורח חייהם. עד סוף 2007 שינו 16 קיבוצים נוספים את אורח חייהם. ואולם עד אוגוסט 2008, במשך כשלוש שנים, אישר הרשם את התקנון של 34 קיבוצים בלבד ואת סיווגם כקיבוצים מתחדשים; התוצאה היא ש-137 קיבוצים נוספים מנהלים אורח חיים של קיבוץ מתחדש ועדיין אינם מסווגים ככאלה.
2. לפי תקנות הסיווג מותנה סיווגו של קיבוץ כקיבוץ מתחדש לא רק בהליכי ההפרטה, אלא גם בהתאמת תקנון הקיבוץ לדרישות הערבות ההדדית שנקבעו בהן, כדי להגן על אוכלוסיות חלשות. בקשת הקיבוץ לשינוי סיווגו חייבת להישען על חוות דעתו של גורם מקצועי שיאשר כי יש ביכולתו של הקיבוץ לקיים את ההוראות הללו (להלן - בדיקת היתכנות כלכלית).
האגף אינו בודק באופן שיטתי אם הקיבוצים המתחדשים אכן עומדים בדרישות תקנות הערבות ההדדית ומסתפק בתלונות מועטות של חברי הקיבוצים כדי לאתר

קיבוצים המפרים אותן. האגף לא קבע נוהל שיגדיר את בדיקות ההיתכנות הכלכלית שייעשו לצורך מתן חוות הדעת ולא הורה על קיום מתכונת דיווח אחידה שתציג את הנתונים שעליהם הסתמכה חוות הדעת.

הטיפול באגודות שיכון
אגודות שיכון הוקמו כדי לסייע לחבריהן להקים במשותף בתים, להתגורר בהם ולנהל אותם. משהוקמו הבתים, והחברים קיבלו את ההחזקה בדירות, תם למעשה תפקידן העיקרי של מרבית האגודות. הועלה כי כ-70% מבין 75 אגודות שיכון שנבדקו אינן מתפקדות כאגודות שיתופיות. האגף שולח להן מעת לעת התראות שונות, לרבות התראות כי יורה על פירוקן משום שאינן מתפקדות כאגודה שיתופית, אולם בפועל אינו נוקט צעדים של ממש לפירוקן. חוסר התפקוד של האגודות יוצר קשיים ועיכובים, בעיקר ברישום או בהעברה של זכויות חכירה, הגורמים סבל ועגמת נפש, והאגף מתקשה לתת להם מענה. המצב באגודות השיכון ידוע לאגף זה שנים, אולם לא נמצא שנעשתה באגף עבודת מטה כלשהי כדי לבחון דרכים שיאפשרו למצוא פתרון מקיף לבעיה.

סיכום והמלצות
מספר האגודות השיתופיות הפעילות גדל משנת 1990 עד שנת 2008 מכ-1,900 אגודות לכ-3,340 (גידול של כ-76%). נמצא כי הפיקוח של האגף על האגודות לא היה אפקטיבי, בפרט בתחומים האלה: קבלת מסמכים מרשויות האגודות, ביקורי פיקוח באגודות, טיפול בתלונות, ניהול חקירות, סיווג הקיבוצים המתחדשים וטיפול באגודות לשיכון.
היקף כוח האדם באגף אמנם גדל, אך, לדעת האגף, לא במידה הדרושה למילוי כל התפקידים המוטלים עליו.
ממצאי הדוח מדגישים את הצורך לפעול, גם במצבת כוח האדם הקיימת באגף, לייעול שיטות העבודה שלו בתחומי הפיקוח, המעקב והטיפול בהתנהלות האגודות. זאת באמצעות הכנת תכנית עבודה שנתית של ביקורי פיקוח, הנגזרת מקביעת תקן לתדירות הביקורים באגודות לסוגיהן, על פי הצרכים המיוחדים של כל אחת מהן, שבמהלכם ייבדקו גם מינוין ואופן ופעילותן של ועדות הביקורת באגודות; שימוש במערכת הנתונים הממוחשבת לצורך דיווח על תוצאות ביקורי הפיקוח ועל הטיפול בתלונות והמעקב אחריהם; מיצוי מלא של הסמכויות שניתנו לרשם לבצע חקירות ולהטיל קנסות במקרים המתאימים.
כמו כן על משרד התמ"ת לבחון את היקף תפקידי הרשם, ולפעול לגיבוש הסדר תחיקתי עדכני שיתאים לאגודות השיתופיות השונות; יש לבחון גם את כלי המחשוב וכוח האדם העומדים לרשות הרשם, כדי שיוכל למלא את תפקידיו במלואם, תוך שימוש בסמכויותיו להטלת קנסות מינהליים.


http://www.mevaker.gov.il/serve/contentTree.asp?bookid=545&id=57&conte ntid=10196&parentcid=undefined&bctype=10195&sw=1024&hw=698

[אגמון יוסי]

כתבתי התגובה מס'-2 לכתבה זאת, כי תוצאת התביעה ידועות מראש, כפי שהשופטת אלשייך ביצעה...וכתבת זאת בתגובה מס'-3

מניסיוני, יש להגיש תלונה במישטרה ולאחר שהמישטרה לא תטפל בתלונה
בצורה אמיתית ונכונה, יש לפנות לבג'ץ עם העתקי התלונה והתיכתובת איתם.

לאחר שבג'ץ יתחמק בצורה לא-אמיתית מטיפול חוקי ואחראי נגד רשם האגודות
שחשוד חד משמעית עם עובדות פליליות נגדו...וישלחו אתכם בחזרה למישטרה
בטענה לא-אמיתית כי : יש להוסיף קוד מיוחד לתלונה על מנת שהמישטרה תוכל
לחקור עובד מדינה בכיר וכד'... (כפי שבג'ץ כתב אלי כתשובה לתלונותיי
נגד שופטים, מישפטנים ועובדי ציבור בכירים...!),
תגישו שוב תלונה למישטרה עם "הקוד המיוחד" שבג'ץ יתן לכם, אך תידרשו תגובת המישטרה בתוך זמן קצוב, היות והמישטרה תנסה להעלים תלונתכם בתיאום עם בג'ץ...!
(כפי שהמישטרה עשתה עם תלונתי שכללה העתק החלטת בג'ץ והקוד המיוחד)

אם המישטרה לא תענה לדרישתכם בזמן הקצוב, תגישו בג'ץ נוסף בנושא:
ביזיון בג'ץ על ידי המישטרה

[ברית-מילה נוספת לאדונים]

[הרשם שייך לאדוניי הארץ]

רשם האגודות השיתופיות נמצא התפקיד ציבורי זה למעלה מעשרים שנה!
חוק האגודות השיתופיות מחייב החלפת הניהול כל שלש שנים...!

[יוסף אגמון]

שיטת אולמרט: נכסי מדינה לאנשי עסקים



מאת: עומר כרמון | | Nfc.co.il/blog/Omerc סדום ועמורה






מבקר המדינה בדוח חמור [צילום: פלאש 90]


---------------------------------------------------------------------- ----------





> השיטה של אולמרט
> 1,300 דונם ללא מכרז
> מגדלי מגורים, מלונות וקזינו
> אביגדור יצחקי נהג בדרך לא ראויה
> "יעקב אפרתי סיכן את המדינה"

מבקר המדינה בדוח חמור: אולמרט התערב באופן שיטתי ובלתי תקין כדי לסייע ליזמים פרטייים בפרויקט אקווריה לקבל הטבות מהמדינה יזמי הפרויקט באזור אילת מבקשים להקים גם קזינו על אדמות מדינה

▪ ▪ ▪
מבקר המדינה השופט (בדימ.) מיכה לינדנשטראוס קובע, כי בעת ששימש אהוד אולמרט כשר התעשיה והמסחר בממשלתו של אריאל שרון, הוא התערב באופן שיטתי ובלתי תקין בפעילות מרכז ההשקעות כדי לסייע ליזמים פרטיים לקבל הטבות מהמדינה. קביעות אלה מעוגנות בדוח מיוחד שהגיש המבקר בפרשת אקווריה (יום רביעי, 27.08.0.

בדוח האמור נמנע הפעם המבקר מלהמליץ בפני היועץ המשפטי לממשלה, מני מזוז, על הצורך בפתיחת חקירה משטרתית. ואולם, השאלות הקשות, ובהם החשד להפרת אמונים מצד אולמרט ואחרים, עולות נוכח ממצאי המבקר בפרשה זו.

פרשת אקווריה נחשפה בינואר 2008 על-ידי העיתונאי משה ליכטמן בעיתון גלובס. במקביל, עסק מבקר המדינה אותה תקופה בבדיקת הפרשה. עתה, כאמור, מפרסם המבקר דוח מיוחד המצביע על חומרת הפרשה, ועל כל המהלכים והתרגילים שבוצעו כדי "להכשיר" מסירת נכסי מדינה לקבוצה מצומצמת של אנשי עסקים ויזמים.



השיטה של אולמרט








בדוח שפרסם המבקר (ד', 27.8.0 על פרויקט התיירות אקווריה המתוכנן לקום צפונית לעיר אילת, טוען לינדנשטראוס כי עוזרו של אולמרט במשרד התמ"ת, עובד יחזקאל (כיום, מזכיר הממשלה), פנה ביולי 2003 למנהל מרכז ההשקעות וסיכם עמו כי הפרויקט יקבל מעמד של מפעל מאושר ויזכה למענק ממשלתי.

בחודש ספטמבר 2003 פנה עוזר נוסף של אולמרט, דורון שופן, למנהל מרכז ההשקעות וביקש ממנו לכתוב מכתב המלצה למשקיע זר על חשיבות הפרויקט. שופן הסביר לו כי "הנושא נמצא בסדר עדיפויות עליון אצל השר".

המבקר קובע כי הפניות נעשו לפני שמרכז ההשקעות קיים דיון בפרויקט ולפני שנבדקו היבטיו הכלכליים. לפיכך, מדובר "בהוראה והנחיה לפעולה של הדרג המקצועי, בניגוד להוראות התקשי"ר. יש לראות בחומרה את התערבותם ולחציהם החוזרים ונשנים של עוזרי שר התמ"ת בנוגע לעבודת מרכז ההשקעות שגורמי המקצוע עשויים היו לפרשם כניסיון להכתיב החלטה בגוף סטטוטורי ועצמאי".

"יצוין כי המקרה של אקווריה מתווסף למקרים דומים של התערבות של שר התמ"ת דאז, מר אהוד אולמרט, במישרין או באמצעות עוזריו בפעילות מרכז ההשקעות... הנה כי כן מדובר ב"שיטה" אותה אמצו עוזרי השר בשמו או מטעמו".


1,300 דונם ללא מכרז








פרויקט התיירות אקווריה מיועד לקום על שטח של כ-1,300 דונם של אדמות מדינה צפונית לעיר אילת.

חברת אקווריה צפויה לקבל את האדמות ללא מכרז, תזכה להטבות מס ניכרות ולא תשלם את מלוא ערך הקרקע. בנוסף, תזכה החברה למענק מהמדינה בשיעור של כ-30 מיליון דולר.

אישור התוכניות וההטבות לחברת אקווריה התקבל למרות שמרבית הבדיקות הכלכליות של הפרויקט שעשו הבנק ויועצים מהארץ ומארה"ב בשנים 2007-2004, בהזמנת משרד התיירות ומינהל מקרקעי ישראל, הצביעו על אי כדאיותו.


מגדלי מגורים, מלונות וקזינו








למרות שהתוכנית המקורית שאושרה לפרויקט אקווריה מיועדת לתיירות לכל המשפחה, שינו היזמים את תוכניתם ומעוניינים כעת להקים במקום מגדלי מגורים, מלונות וקזינו.

למרות שינויים דרמטיים אלו בתוכנית המקורית, לא בוטלו הטבות המדינה המתוכננות לפרויקט.

המבקר קובע כי זהות בעלי חברת אקווריה אינה ברורה ותוהה לפיכך כיצד ניתנו הטבות כה מפליגות בשעה שנהלי המינהל ומשרד התיירות מחייבים, כי הקצאת הקרקע בפטור ממכרז ומתן הרשאה לתכנון תיעשה, בין השאר, על בסיס בדיקת זהותם של בעלי המניות בתאגיד היוזם.

"לנהלים אלה משנה חשיבות כשמדובר בהחכרת כ-1,300 דונם למשקיעים מחו"ל", הוא מדגיש.


אביגדור יצחקי נהג בדרך לא ראויה








פקיד בכיר נוסף שנחלץ לטובת פרויקט אקווריה הוא מי ששימש אז כמנכ"ל משרד הממשלה, אביגדור יצחקי.

קיבוץ אילות, אשר פרויקט אקווריה נועד לקום על אדמותיו החקלאיות (המוחכרות מהמינהל), התנגד לפרויקט במוסדות התכנון, ועתר לבג"צ בנדון.

מבקר המדינה קבע כי אביגדור יצחקי נקט בדרך לא ראויה והפעיל לחצים על קיבוץ אילות כדי שיסיר את עתירתו. יצחקי הודיע לקיבוץ כי אם לא יסיר את התנגדותו, יתמוך משרד ראש הממשלה בהצעה לסלק ממפרץ אילת את כלובי הדגים, שהקיבוץ לדבריו שותף בהם.


"יעקב אפרתי סיכן את המדינה"








גם ראש מינהל מקרקעי ישראל, יעקב אפרתי, זוכה לביקורת חמורה בדוח המבקר. השופט (בדימ.) לינדנשטראוס מציין כי ההטבות שחילק אפרתי לחברת אקווריה "נוגדות את מדיניות מועצת מקרקעי ישראל ואת החלטותיה והטילה סיכונים על המדינה".

המבקר חושף מקרה במהלכו שלח יעקב אפרתי למשרד התיירות את עמדת המינהל בנוגע לפרויקט אקווריה. במכתבו הוא קבע כי מבלי להיכנס לבדיקה הכלכלית, המינהל רואה בפרויקט תשתית תיירותית חיונית וחיובית לפיתוח אילת ואזורה.

המבקר מציין יצוין כי במועד כתיבת המכתב כבר הושלמו ופורסמו הבדיקות הכלכליות של חברת הבקרה של המינהל (שנעשתה בהזמנתו) ושל הבנק אשר העלתה כי הפרויקט אינו כדאי למשק, ליזם ולחברה. אף על-פי כן, במאי 2006 סיכמו מנהל המינהל וחברים בהנהלת המינהל עם היזם כי הסכם הפיתוח עם החברה יושלם וייחתם.




רשימות נוספות: סדום ועמורה
טלנסקי מסתתר; חשוד במקרי שוחד נוספים / עומר כרמון

תשתית ראייתית נגד ראש מועצת מרחבים / עידן יוסף

אומ"ץ: למה רק ניצב בר-לב קיבל אות? / עידן יוסף

חשיפה: עסקת הנדל"ן המפוקפקת של אבי נעים / איציק וולף

אולימפיאדה בדיקטטורה / דרור מרום




נוצר: 27/08/2008 | עודכן: 27/08/2008
כותבים ב- Nfc בימה חופשית+ הדפסה שלח לחבר


+ כיתבו בפורומים של Nfc + חדשות נוספות ברשת | + הודעות נוספות ברשת | + בלוגרים ברשת


---------------------------------------------------------------------- ----------




תגובות מבקרים [ 19 ] מוצגות [ 18 ] כתוב תגובה לכל התגובות
מומלץ להגיב באופן ענייני, שיכבד את הכותב ואת מבקרי האתר.
נושא התגובה שם הכותב שעה תאריך
17 חשדות גם לעושק אגודות שיתופיות יוסף אגמון 27/08/08 21:17

16 זה ממש מוזר!!... אהרון יונקה 27/08/08 20:45

15 שחיטות הציבורית.. רמי טבע 27/08/08 20:40

14 מומלץ לסגור משרדים מיותרים אפריים אפפלזינע 27/08/08 18:59

13 הטרמינולוגיה של מקבר המדינה. ציידי גולגולות. 27/08/08 16:42

12 מה עוד יאשימו את אולמרט? דני ב. 27/08/08 15:47

11 למה לא לבטל את ההקצאה? תמים 27/08/08 15:20

10 האבא של הנוכלים,לא שייך ל"עולם שקוף 27/08/08 14:26

9 הייתכן במשטר דמוקרטי תופעה כזו מיכל מירושלים 27/08/08 13:57

8 פקר לא מתבייש? אביתר1 27/08/08 13:57

7 מוכח שאולמרט ראש כנופית פשע חץ 27/08/08 13:39

6 לילדים של אולמרט ולאשתו עליזה שושפרי 27/08/08 13:14

- אבות אכלו בסר שיני בנים תקהינה מי היא שושפרי 27/08/08 19:43

5 איזה מוש מוש אולמרט- מושששחחחת seeker 27/08/08 12:53

4 המבקר עייף ואינו ממליץ אברם אבינו 27/08/08 11:22

3 מי מכיר ההגדרה של ארגון פשע חי-חרבית אולמרט 27/08/08 10:50

2 פרשה הבאה: קו"ח וקוקי אדרי עובדים בלאומית 27/08/08 10:37

1 אין לי כבר מילים!!! אלכס אביב 27/08/08 10:12










חדשות מחלקה ראשונה - Nfc: חדשות | אקטואליה | תחקירים | משפט | כלכלה | בריאות | פנאי | ספורט | הייטק | תיירות | אנשים | נדל"ן | ביטוח | פרסום | רכב | דת | מסורת | תרבות | צרכנות | אוכל | אינטרנט | מחשבים | חינוך | מגזינים | הודעות לעיתונות | חדשות ברשת | בלוגרים ברשת | הודעות ברשת |
מועדון + | אישים | פירמות | מגשרים | מוסדות | אתרים | עורכי דין | רואי חשבון | כסף | יועצים | אדריכלים | שמאים | רופאים | שופטים | מומלצים
עבודה בחו"ל | אחסון אתרים | מאמרים | עורכי דין | קידום אתרים | פרסום עסקים | חוקרים פרטיים | אינדקס עסקים | בניית אתרים | עבודה בחו"ל | צילום שיניים | קידום אתרים | עיצוב הבית | רשלנות רפואית | עורכי דין | ליסינג תפעולי |

[חיים יטיב]

מר אילן אביב התקשר והודיע שלא במפתיע כי התביעה נדחתה על הסף על ידי ורדה אלשיך. הובהר לתובע עם פרסום התביעה כי סיכויו לזכות לצדק כאן שואפים לאפס.
לתבוע את רשם האגודות אורי זליגמן אצל ורדה אלשיך דומה לתבוע את יחזקאל ביניש אצל אשתו דורית.
אחד מחפה על השני בהתחשב בעובדה כי אלשיך וזליגמן הינם שני בעלי סמכות שיפוטית המובהקים המחלקים ג'ובים באופן חולני וסדרתי למקורביהם. זאת כאשר בעלה של אלשיך משמש בעצמו כדירקטור במספר חברות אשר מיישרות את סכסוכיהן בפני אלשיך או חבריה.
מכאן שאין סיכוי לתביעות מסוג זה כל עוד לא יוקם בית משפט של חבר מושבעים אשר ישפוט שופטים, ויפה שעה אחת קודם.
נפרסם את פסק הדין של אלשיך כשיתקבל.

[פסק הדין צפוי מראש...]

רשם האגודות הוא עובד מדינה וגם עו'ד...
מעשיו הלא חוקיים ידועים היטב למערכות המדינה והמובילים שלהן...

לכן תוצאת המשפט צפויה מראש...!

[Nakim]

רשם האגודות השיתופיות אורי זליגמן הפעיל לפני 14 שנים תרגיל משפטי להיטיב עם ברית פיקוח והקיבוצים המפעילים אותה. התרגיל היה לתת צו לפירוקה של ברית פיקוח ובצורה זו לפטר אותה ממרבית חובותיה כלפי רשויות המס ונושים שונים תוך שהיא ממשיכה לתפקד כלא היה. רואה החשבון אילן אביבי הינו מהנפגעים של עוקץ משפטי זה והוא תובע עכשיו באופן אישי את רשם האגודות על המעשה הנפשע.

כפי שנחשף כאן ב-נקים אין זה העוקץ המשפטי הראשון של זליגמן, הקיבוץ בהתהוות והתנהלותו של הרשם בהר עמשא מעידים על דפוס ההתנהגות שלו תוך שהנ"ל מתגמל בכירים בסוכנות ובמערכת המשפט באמצעות ג'ובים שונים עליהם נרחיב בהמשך.

שימוש בתרגילים משפטיים מעין אלה לא היה יכול להתקיים ללא שתיקתה של מערכת המשפט בפרשה אומללה זו עד עצם היום הזה.

להלן התביעה המלאה של רו"ח אילן אביבי,


בבית-המשפט המחוזי בת"א-יפו בש"א/08
פש"ר 00 /1553

בעניין: אילן אביבי רו"ח,

ע"י ב"כ, עוה"ד גרי אביבי
מרח' שלום עליכם 13 קרית אתא
ת.ד. 616 קרית אתא. 28100.
טל -048455560 פקס-048450219
המבקש/התובע

- נגד -

1. עו"ד צוריאל לביא,
המפרק המפעיל דאז של ברית פיקוח לקואופרציה החקלאית
העובדת בע"מ, אגודה מרכזית מס' 570001842 (להלן: האגודה).
מרח' איתמר בן אבי 4
ת"א. 64736
המשיב מס' 1/המפרק המפעיל

2. עו"ד אורי זליגמן, רשם האגודות השיתופיות,
מרח' מקור חיים 35
ירושלים. 93465
המשיב מס' 2/הרשם

3. עו"ד יצחק ברק,
מרח' בורלא 13
ירושלים. 93714
המשיב מס' 3/היועץ

4. מדינת ישראל, מעסיקתם של המשיבים מס' 2 ו-3
ע"י פרקליטות המדינה
רח' צלאח א-דין 29 ירושלים. 91010
המשיבה מס' 4/מדינת ישראל

בקשה להתיר למבקש לתבוע אישית את המשיבים כולם, ביחד ולחוד, לפי סעיפים 373,374 לפקודת החברות (נוסח חדש) תשמ"ג, 1983 ולהטיל עליהם ביחד ולחוד, לשאת באחריות אישית ללא הגבלה, כמפורט בבקשה זו.

לטענת המבקש, המשיבים כולם, ביחד ולחוד, פעלו בחוסר תום לב, בהפרת אמונים ובמרמה כלפי המבקש, על מנת לסכל את חוזה העבודה שבין האגודה למבקש. לגזול במרמה את הפרשי השכר והפיצויים של המבקש ולהשאירם במרמה אצל האגודה וחבריה. לפיכך, כבוד בית-משפט נכבד זה מתבקש להתיר למבקש לתבוע אישית את המשיבים כולם, ביחד ולחוד, לפי סעיפים 373,374 לפקודת החברות (נוסח חדש) תשמ"ג,1983, ולהטיל עליהם, ביחד ולחוד, לשאת באחריות אישית ללא הגבלה, ולקיים בעצמם, במקום האגודה, את חוזה העבודה שנכרת בין האגודה למבקש, כאילו הם האגודה, ולשלם למבקש את הסכומים שהאגודה התחייבה לשלם למבקש, לפי חוזה העבודה שנכרת בין האגודה למבקש, ושאותם תבע המבקש כדין, בביה"ד האזורי לעבודה בת"א, ביום 04.01.1996, בטרם צו הפירוק נכנס לתוקף (נספח א' מצ"ב), כדלקמן:
הפרשי שכר, נכון ליום 15.02.1995, 234,000 ₪.
הפרשי פיצויי פיטורים, נכון ליום 15.02.1995, 272,200 ₪.


למען הסר ספק, בנוסף לסכומים המקוריים הנ"ל, כבוד בית משפט נכבד זה יתבקש גם, להטיל על המשיבים כולם, ביחד ולחוד, לשלם למבקש גם:
ריבית והצמדה על הפרשי השכר בגובה פיצויי הלנת שכר הקבועים בחוק, ו/או בגובה אחר, כפי שיורה בית משפט נכבד זה.
ריבית והצמדה על הפרשי פיצויי הפיטורים בגובה הלנת פיצויי פיטורים הקבועים בחוק, ו/או בגובה אחר, כפי שיורה בית משפט נכבד זה.
הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד, כפי שיורה בית משפט נכבד זה.

ברור שהמשיבים יהיו זכאים לתבוע מהאגודה לשלם להם את הסכום שהיה על האגודה לשלם למבקש לפי הנוסחה שאושרה בהסדר הנושים, ושלמרבה הצער סכום זה לא שולם למבקש עד לעצם כתיבת שורות אלה.




1. תכלית הבקשה:
א. מתן פיצוי כספי למבקש.
על כך שלא קיבל את השכר והפיצויים המגיעים לו מהאגודה שבה עבד, במועדם ובמלואם, ועד לעצם כתיבת שורות אלה, בשל מעשי המרמה של המשיבים.

ב. הרתעת נושאי משרה מלפעול במרמה.
קיים אינטרס ציבורי מובהק, שמעשה מרמה שכזה, שנועד לסכל את חוזה העבודה שבין האגודה למבקש תוך עקיפת חוקי העבודה של מדינת ישראל, שנעשה גם ע"י נושאי משרה בכירים כל כך של הרשות המבצעת, לא יעבור כאילו מאומה לא ארע. לפיכך יש לחייב את המשיבים לשאת באחריות אישית על מעשי המרמה שנעשו בפרשה אומללה זו.

ג. הדגשת ערכי המוסר והצדק של מדינת ישראל.
כבוד בית משפט נכבד זה יתבקש לדון ולהכריע ולהשמיע את דברו בפרשה אומללה זו על מנת שהלנת שכר ופיצויים שכזו לא תחזור על עצמה לעולם במדינת ישראל.

2. האגודה:
(אומרים כי אתה אינך אתה, אז מי אתה בכלל...).

היחסים שבין האגודה הייחודית הזו המוגדרת ברית פיקוח לבין חבריה, אינם יחסים שבין ספק ולקוחות סתם כפי שנקבע במרמה ע"י המשיבים מס' 1-3, אלא הם יחסים שבין נותן ומקבלי שירותים במחירי עלות.
מדובר באגודה ייחודית ביותר, הנותנת שירותים לחבריה בלבד, שחבריה חייבים לפי החוק והפסיקה, והם גם התחייבו במפורש בתקנון האגודה, לכסות לבדם את עלות השירותים שהם מקבלים לבדם מהאגודה הייחודית הזו, שבה הם חברים מרצונם החופשי.

כפי שהשמש זורחת במזרח ושוקעת במערב וכפי שכדור הארץ סובב סביב צירו וסביב השמש, כך חברי אגודה ייחודית שכזו, הנותנת שירותים לחבריה בלבד, חייבים לכסות לבדם את עלות השירותים שהם מקבלים לבדם מאגודה ייחודית שכזו. גם אם האמת הזו לא מתאימה לכנסיה הקתולית וגם אם גלילאו גלילאי בעצמו ייתן הפטר לאמת שחשף בעצמו ואפילו רשם האגודות של מדינת ישראל בעצמו יצווה על השמש בגבעון דום, השמש תמשיך לזרוח במזרח ולשקוע במערב וכדור הארץ ימשיך להסתובב סביב צירו וסביב השמש וחברי אגודה ייחודית שכזו, המוגדרת ברית פיקוח, ימשיכו להיות חייבים לכסות לבדם את עלות השירותים שהם מקבלים לבדם מאגודה ייחודית שכזו. כי האמת לא שייכת לכנסיה הקתולית וגם לא שייכת לגלילאו גלילאי, ואפילו לא שייכת לרשם האגודות של מדינת ישראל, כי,
"אמת מארץ תצמח, וצדק משמים נשקף גם" (תהילים, פרק פ"ה, פסוק י"ב ).
3. חברי האגודה:
חברי האגודה הם כמעט כל הקיבוצים והמושבים בארץ על תאגידיהם, לרבות תנובה. חברי האגודה הם מלח הארץ ולהם זכויות רבות בהקמת המדינה וביסוסה, והם שעמדו בראש המחנה ששם לו למטרה להקים חברת מופת חדשה במדינת ישראל המתחדשת,
שבה אדם לאדם יהיה אדם.

חברי האגודה ידעו ויודעים היטב מי זו האגודה הזו המוגדרת ברית פיקוח, אשר ממנה הם לבדם מקבלים שירותי חשבונאות מעל ל-70 שנים, ולה הם התחייבו מרצונם החופשי, לכסות לבדם את עלות השירותים שהם מקבלים ממנה לבדם.

בהסדר הנושים שהוצע ע"י האגודה וחבריה, חברי האגודה הסכימו לעמוד בסוף רשימת הנושים, אחרי המבקש. הם הסכימו לכך לאחר שסירבו לכך בעקשנות במשך כ-שש שנים, כשהם טוענים בעקשנות ובמצח נחושה, גם בפני כבוד שופטי בג"צ 1409/98, שלכאורה הם נושים של האגודה הזו במעמד שווה לזה של המבקש והם מתחרים גם עם המבקש על נכסי האגודה. אילו הם היו מסכימים מלכתחילה לעמוד בסוף רשימת הנושים, ביודעם היטב מלכתחילה שזהו מקומם החוקי, המבקש היה זוכה לקבל את הפרשי השכר והפיצויים המגיעים לו, במועדם ובמלואם, וכל הסכסוך המשפטי ארוך השנים היה נחסך מהמבקש.

לא בכדי האגודה וחבריה ביקשו (אך לא קיבלו) הפטר גורף לכל גורם אפשרי במסגרת הסדר הנושים. לא בכדי, חברי האגודה כלל לא הגישו למשיב מס' 1 תביעות חוב פרטניות (לגבי כל חבר וחבר) כנגד האגודה הזו שבה הם חברים מרצונם החופשי.

בעמוד 35 להחלטתה לאשר את הסדר הנושים נאמר מפי כבוד השופטת ורדה אלשיך:
"המתנגדים אשר טענו בפני לא היו "סחטנים" ראויים לגינוי, ואף לא נושים עסקיים גרידא, עסקינן בעובדים ותיקים אשר איבדו את מקור פרנסתם ולא זכו לקבל את מלוא זכויותיהם כדין. לא יכולתי להשתחרר מן ההרגשה כי חברי האגודה, ביניהם כאמור גופים עתירי ממון, לא יכולים היו לגלות רוחב לב, נדיבות ופתיחות גדולים מעט יותר כלפי עובדים, אשר שירתו את ענייניהם במשך שנים רבות, ובכך היו נמנעים אף מן הסכסוך המשפטי ארוך השנים....".



4. המבקש, רו"ח אילן אביבי:

המבקש הנו עובד לשעבר של האגודה, שעבד באגודה במסירות ובנאמנות מעל 14 שנים כמבקר חשבונות בכיר. המבקש ביצע חלק ניכר מעבודתו בתוך ביתם של חברי האגודה, בקיבוצים, אותם הכיר היטב מהיותו חבר בתנועת הצופים וחבר בגרעין נח"ל לקיבוץ גונן.


אמו של המבקש הנה ניצולת שואה שאיבדה את כל משפחתה הקרובה במחנה ההשמדה אושוויץ. היא עלתה לישראל לבדה בשנת 1948, בהיותה בת 18 לאחר מסע תלאות קשה ביותר. מיד היא התגייסה לצה"ל ושירתה בחיל הים.

אביו של המבקש היה חבר בתנועת החלוץ בעירק. משנתגלה הדבר לשלטונות נאלץ לברוח מבית הוריו ועלה לישראל לבדו בשנת 1944, בהיותו בן 20 לאחר מסע קשה ביותר. מיד הצטרף לפלמ"ח ולאחר מכן שירת בצה"ל כקצין בחיל מודיעין.

הוריו של המבקש, כמו רבים אחרים, עלו לישראל כדי לחיות עם בני עמם לפי ערכי המוסר והצדק שבמסורת ישראל, בתקווה שהם וצאצאיהם יהיו שותפים להקמת חברת מופת חדשה במדינת ישראל המתחדשת,
שבה אדם לאדם יהיה אדם.


5. המשיב מס' 1, עו"ד צוריאל לביא, המפרק המפעיל:

ההמשך בקישור כאן:
http://www.nakim.org/israel-forums/viewtopic.php?p=241078#241078