 פורסם: שישי 06.02.09 11:23 נושא ההודעה: תשובה לשאלתך |
|
| מר טל גרעי הנכבד רצוי כי תתיעץ עם עורך דין, למיטב הבנתי אפשר לטעון את הכל, אך לדעתי בית המשפט לא יתיחס לטענה מסוג זה ללא חוות דעת של מומחה וגם אז לא ברור כיצד הוא יוכל לסייע לך היות והכסף הוצא ויש להשיב אותו. השאלה היא האם הריבית שנלקח מהבנק היה חוקי והאם הבנק ידע על מצבך הנפשי, אלה טענות שראוי לבחון ראשית כל מול בנק ישראל אם לדעתך נגרם לך עוול על ידי הבנק. | |
| פורסם: ראשון 01.02.09 16:22 נושא ההודעה: שאלה לגבי חוק הגנה מן הצדק |
|
| חיים שלום רב!
יש לי חוב בסך 10000 ש"ח לבנק הפועלים שנוצר בתקופה שבה לקחתי הלוואה מהבנק בגין אוברדראפט ולא שילמתי אותה.האם ניתן לטעון שבגלל שבאותה תקופה הייתי(ואני עדיין שרוי במצב נפשי קשה) ולא הייתי בעל שליטה על הוצאותי הכספיות באותה תקופה,יש לי הגנה מן הצדק? אודה לך מאוד אם תוכל להשיב לי בהקדם. תודה מראש, טל |
|
| פורסם: רביעי 16.05.07 10:08 נושא ההודעה: יום חג! מהפכה פלילית חוקתית על אפם וחמתם של השב``כ והמשטרה |
|
|
אושרא הצעת החוק לטענת הגנה מן הצדק בדין הפלילי, מדובר במהפכה של ממש לעשיית הצדק בישראל, מגיע צל"ש אדיר לגדעון סער ולמשה כחלון מהליכוד, מכאן הדבר יקשה מאוד על הגשת כתבי אישום מגמתיים מטעמים פסולים של פקידונים מושחתים כפי שהיה נהוג עד כה. נצטט את השיקולים של מגישי הצעת החוק: "ח"כ סער מסביר, שהגיש את הצעת החוק משום ש"בישראל יש חוסר איזון בין תביעה חזקה מאוד לבין הפרט". לדבריו, במערכת המשפט הישראלית יש מספר חריג של כתבי אישום לנפש, של הרשעות לכתבי אישום ושל נאשמים שאינם מיוצגים." עדכון אחרון - 08:11 16/05/07 אושר: שופטים יוכלו לבטל אישום שסותר עקרונות צדק מאת שחר אילן טענת ההגנה מן הצדק מאפשרת לבית המשפט לבטל כתב אישום בהליך מקדמי בלי לנהל כלל דיון בשאלת האשמה תצלום ארכיון:תומר אפלבאום / באובאו מליאת הכנסת אישרה אתמול (שלישי) פה אחד בקריאה שנייה ושלישית את הצעת החוק לעיגון ההגנה מן הצדק במשפט הישראלי. טענת ההגנה מן הצדק מאפשרת לבית המשפט לבטל כתב אישום בהליך מקדמי בלי לנהל כלל דיון בשאלת האשמה. זאת, אם השתכנע בית המשפט, כי "הגשת כתב האישום או ניהול ההליך הפלילי עומדים בסתירה מהותית לעקרונות של צדק והגינות משפטית". הצעת החוק, שמהווה מהפיכה בדין הפלילי והוגשה על ידי יו"ר סיעת הליכוד גדעון סער ויו"ר ועדת הכלכלה משה כחלון (ליכוד), מכניסה לראשונה לדין הפלילי מרכיב של "עשיית צדק". החוק שפוגע בסמכויות התביעה ומחזק את הסנגוריה, אושר למרות התנגדות הפרקליטות, הפרקליטות הצבאית, המשטרה והשב"כ, אבל בתמיכת שר המשפטים פרופ` דניאל פרידמן. תיקון מקביל יוצע גם לחוק השיפוט הצבאי. בדברי ההסבר להצעת החוק נאמר, כי בין הנסיבות שיצדיקו ביטול כתב אישום בטענת הגנה מן הצדק: מצב שבו המדינה היתה מעורבת בעבירה שבגינה הוגש כתב האישום, שיהוי בלתי נסבל בהגשת כתב האישום, הפליה בהעמדה לדין והגשת כתב האישום בשל טעמים זרים ופגמים בחקירה. בין הדוגמאות שהובאו במהלך הדיונים למקרים שבהם ניתן יהיה להפעיל את הליך ההגנה מן הצדק: קטטה שהתרחשה לפני הרבה מאוד זמן, ובה השתתפו עשרה אנשים אבל בסופו של דבר רק אחד הועמד לדין; מקרה, שבו נחתם עם אדם הסכם עד מדינה בו התחייבה המדינה שלא תעמיד אותו לדין, ואחר כך הגישה נגדו כתב אישום בכל זאת; תיק שבו המדינה התמהמה מאוד בהגשת כתב אישום, ובינתיים הושמדו כל הראיות שעמדו לרשות ההגנה. מושג ההגנה מן הצדק הוכר עד כה במשפט הישראלי רק באמצעות פסיקות של בתי המשפט ולא בחוק, ולכן גם נעשה בו שימוש מצומצם יחסית. פסק הדין היסודי של מושג "ההגנה מן הצדק" במשפט הישראלי הוא פסק דין יפת (פרשת הבנקאים), שניתן ב-1996. פסק הדין קבע כי כתב אישום יבוטל במקרים, שבהם הגשתו היתה "התנהגות שערורייתית שיש בה משום רדיפה, דיכוי והתעמרות בנאשם... המדובר במקרים שבהם המצפון מזדעזע... דבר שבית המשפט עומד פעור פה מולו ואין הדעת יכולה לסובלו". מאז הרחיבו בתי המשפט את היקף ההגנה מן הצדק גם למקרים קיצוניים פחות. מספר חריג של כתבי אישום לנפש ח"כ סער מסביר, שהגיש את הצעת החוק משום ש"בישראל יש חוסר איזון בין תביעה חזקה מאוד לבין הפרט". לדבריו, במערכת המשפט הישראלית יש מספר חריג של כתבי אישום לנפש, של הרשעות לכתבי אישום ושל נאשמים שאינם מיוצגים. כמעט כל גורמי התביעה, הפרקליטות, המשטרה והפרקליטות הצבאית התנגדו להצעת החוק של סער וכחלון. כדי להתגבר על ההתנגדות, העביר סער את ההצעה לבחינת הוועדה לסדר הדין הפלילי בראשות שופטת בית המשפט העליון מרים נאור, שמייעצת לשר המשפטים. עם תמיכת הוועדה הזאת, היה לו הרבה יותר קל לקבל את תמיכת הקואליציה. אחרי שהתברר שהחוק יזכה לרוב בכנסת, התמקד הדיון בו בשאלה מה תהיה עוצמת הסתירה מן הצדק, שתידרש לפסילת כתב אישום. בין הרעיונות שנדונו: סתירה ממשית, מהותית, קיצונית, חריפה, חמורה, מהותית חמורה וממשית חמורה. אבל עיקר הוויכוח היה בין המינוח "סתירה מהותית", שמאפשר לבתי המשפט חופש ניכר בפסילת פסקי דין למינוח "סתירה קיצונית", שמגביל את בתי המשפט למקרים נדירים במיוחד. לבסוף הוחלט על "סתירה מהותית". הצעת החוק גובשה בשיתוף עם הפורום הפלילי של לשכת עורכי הדין. יו"ר הפורום, עו"ד רחל תורן, בירכה על העברת החוק, ש"מחדיר עקרונות של הגינות לספר החוקים הפלילי". יו"ר ועדת חוקה חוק ומשפט, ח"כ מנחם בן ששון (קדימה), אמר עם אישור הצעת החוק אתמול, ש"מכאן והלאה מערכות החוק צריכות להיזהר במעשיהן. האמירה פה מחייבת אותן לעשות צדק בדרכן לעשות משפט". אפשרויות ל"הגנה מן הצדק" עשרה השתתפו בקטטה, ורק אחד הועמד לדין אדם הועמד לדין, למרות שנחתם עמו הסכם עד מדינה המדינה התמהמהה שנים ארוכות בהגשת כתב האישום וראיות ההגנה הושמדו המדינה היתה מעורבת בעבירה שבגינה הוגש כתב האישום http://www.haaretz.co.il/hasite/pages/ShArt.jhtml?itemNo=860224&contra ssID=1&subContrassID=0&sbSubContrassID=0 |
|