[אביבה]

אני באמת מאמינה שצריך יותר שופטים במדינה שלנו

חבל שאין יותר מכללות לתואר במשפטים לימודי משפטים

[אמיר רצון]

מכרזים זה באמת דבר מדהים אפשר לזכות במכרזים על נדל"ן וכלי רכב
ממש מעולה

[הגדלי]

ערב טוב ומבורך.
עניינה של השופטת מקייס - נמצא כיום, לפי הכתוב פה - בערכאות. אמנע מעצמי הערות בעניינה, עד להחלטת בימ"ש.

לא מקובלת עלי השיטה שלפיה יש לנשיאת בימ"ש העליון כיום, הגב' דורית בייניש המכובדת - "גדודים לוחמים בשחיתות משלה", ואילו כבוד שר משפטים הוא איש שיש לו גם כן "גדודים לוחמי בשחיתות משלו". ומאודד לא מקובל עלי - בבואי לבית המשפט בכל עניין שהוא, בו אני תובע או נתבע - שאהיה צריך לעבסוק בסוגיה אם השופט/ת במשפטי שלי - הוא/היא משתייך לגדוד זה או לאחר. האם אני צריך למלא טופס שיוגש למזכירות כי "גם אני רוצה להשתייך לגדוד זה או השני" והמזכירות תדאג לי - שלא אהיה עעומד להישפט בפני שופט/ת מהגדוד האחר?

זה מה שיוצא ומשתמע מהדברים האמורים כאן. כך אני מבין את הדברים ודווקא משום כך אני מתנגד לכל ה"פורים שפיל" הזה שמתקיים לו בכל השנה. פוים יש - רק פעם בשנה. ו"תחפושת" צריך אדם ללבוש רק בחג פורים, ולא רצוי שמי שמופקד על קיום החוק ואחראי על מערכת החוק השיפוטית - יתחפש/תתחפש לו/לה כאילו זה דבר שיש עליו מלחמה ופוליטיקה.

בנוסף - איני מבין אם מר שנדר הוא המשנה למבקר המדינה או הפרקליט הראשי - ואיך אדם שעבד בתפקיד אחד עובר בדיוק לצד השני - יום לאחר שסיים עבודתו במקום ראשון. עם כל הכבוד ליושרו והאינטגריטי של מר שנדר - אין הוא יכול גם לבקר מעשה כזה כלא ראוי - וגם לבצעו אחר כך...

למה זה קורה? כי בימ"ש העליון כבר מזמן איבד את היושרה והמוניטין של תום-לב בשיפוט, עם פרישתו של נשיא בימ"ש הקודם, ועם קריסתו של השר חיים רמון, שכיום נחשפים יותר מעשי השחיתות של רשויות החוק במאמצם להכפישו - באמצעים פסולים שאינם עומדים באו יום בלי להיראות שחורים - וכל זה "כמלחמה להאדרת כוחה של נשיאות בימ"ש העליון מעל לשר המשפטים"...
המאבק וההכפשות ההדדיות בנושא מינוי הוועדה למינוי שופטים, וכן העסקתם של עובדים זמניים - כדי שיהפכו עם הזמן ל"מנוסים בתפקיד שייצא עליו מכרז לעובד בכיר" היא שיטה קלוקלת, והפיכתו של כל מכרז ל"חותמת הכשר בדיעבד- שאינה כשרה לחלוטין". הייתי אף הולך בכיוון זה עד כדי לטעון שכל שופט/ת שהוסמך לתפקידו/ה בדרך של מכרז כזה- בטלה משום שלכאורה היא מנוגדת לחוק.

לדעתי - יש כאן מקום לממונה על ההגבלים העסקיים להתערב ולהשליט את מרותה ואת החוק על תופסי-תפקידים המבצעים "תפירת מכרזים כאלו" במערכת המשפט. אפשר גם שנציבת הציסור בבית המשפט העליון - תתערב ותבטל מתוקף סמכותה כל מינוי כזה - ויפה שעה אחת קודם, אך אפשרי שגם בשעה זו המעשה הוא טוב.

אין זה חוקי , לטעמי - שמי שיושב כ"מנהל" במערכת של עובדים מסוימת, יהיה "הבוס" לקבוע כללים ולהכניס "עובדים שיהיו מוכנים להתכופף למרות שלו/ה" בלבד. ולמנוע כניסתם של אחרים למערכת העובדים. אין זה נכון לדעתי - שגם השר האחראי על המשפטים - יהיה זה אשר יהיה הקובע כללים ומכניס את "אנשיו" למלא את המערכת האמורה. לדעתי - שופט בימ"ש עליון, מחוזי, שלום, ענייני משפחה, פלילים ואזרחי- כולם הם עובדי מדינה וכולם צריכים להיות פופים לתקשי"ר ולממונה על שירות המדינה- שיושב כמנהל במשרד האוצר... והמנהל הזה מהאוצר - הוא ורק הוא צריך להוציא מכזים למשרות של עובדי מדינה בדרגים כל כך בכירים ורגישי כמו שיפוט בבית משפט.

כל ההתייחסות הזו של "מי לצידי - הוא ידידי ומי שלא לצידי - הוא אויבי"... אינו מקובל עלי ואין לו, לדעתי, מקום בשירות המדינה בכלל ולא בבית משפט בפרט.

[אורח]

מישהוא יכול לקדם עניין זה

תאריך: 30.9.07
לכבוד
משרד המשפטים
הנהלת בתי המשפט
כבוד השופט משה גל
הנדון : קורות חייה המקצועיים המעומעמים של השופטת רבקה מקייס וההיתר שקיבלה משר המשפטים ומנשיא ביהמ"ש העליון לפגיעה בייחוד הכהונה
מספרכם: 09474007

1. הריני להפנות את כבודו לעובדה כי קורות חייהם של השופטים כפי שמופיעים באתר ביהמ"ש אינם כתובים בפורמט זהה. כך למשל קורות חייה של כבוד השופטת ניצה מיימון שעשוע והשופטת מריים קראוס מביהמ"ש בכ"ס הנמצאים כנספח א ' ונספח ב' ולהשוותם לקורות חייה של השופטת רבקה מקייס המופיעים נספח ג. אין ספק כי אין מדובר במידת פירוט זהה.
2. בניגוד לקורות חיי יתר השופטים כל הרקע המקצועי והאקדמאי של השופטת טרם מינוייה , תקופה שנמשכה כ-19 שנה, החל מהסמכתה לעריכת דין בגיל 26 ועד למינוייה כשופטת בגיל 45 , מעומעם באתר ביהמ"ש! אין ציון מקום עבודה בודד ו\או מאמרים שפירסמה בתקופה זו בהם ביטאה את דיעותיה הפרו-נשיות הקיצוניות. עו"ד מקייס אף התקוממה במאמר אחד כנגד עמדת ביהמ"ש והקושי בהוצאת צווי הרחקה לבעלים. בנוסף, אין גם זכר באתר ביהמ"ש לפעילותה האקדמאית בימים אלו במכללת ר"ג, שם היא משמשת כמרצה מן המניין תוך יצירת עינויי דין למתדיינים ולמשפחותיהם
3. מבדיקה שערכנו והשוואת קורות חייהם של כל השופטים באתר ביהמ"ש עולה כי כבוד השופטת מקייס היא השופטת היחידה אשר 19 שנה מקורות חייה מעומעמות באתר ביהמ"ש.
4. איננו טוענים כי עברה המוסתר והמעומעם של השופטת פוסל אותה למשפט בהכרח אך אנו סבורים כי לא יאה ששופטת מסתירה ומעמעמת 19 שנה מקורות חייה כפי שמופיעים באתר ביהמ"ש. במיוחד כי ידוע שהשופטת עבדה בתקופה זו במעון לנשים מוכות בירושליים, בשדולת נשים לישראל, עמותת ל.א ועמותות שונות נוספות, פירסמה מספר מאמרים, התראיינה בתקשורת והביע את דיעותיה הפו-נשיות הקיצוניות
5. עובדה זו מקבלת משנה תוקף כאשר קיימות עדויות לכאורה כי השופטת מפלה גברים בהליכי גירושין. כך למשל נתקלתי במאמר שפורסם בעיתון "ידיעות" לגבי משמרת מחאה שנערכה מול ביתה השופטת נקראה לאחרונה לתת הסברים על דיעותיה המלומדות בדברים שנשאה באחת ההרצאות שנשאה בכנס של לישכת עו"ד מהם משתמע כי השופטת בעלת דיעות מוקדמות לטובת הנשים ולא תיתן משמורת משותפת. ידוע לנו על בקשות פסילה נוספות מהן עולות דיעותיה המוקדמות של השופטת.
הכתבה מצ"ב ומסומנת ד
דוגמא אחת להחלטת כבוד נשיאת בית המשפט העליון בעניינה של מקייס מצ"ב ומסומן נספח ה

6. השופטת שימשה ומשמשת כמרצה במכללת ר"ג במסגרת סדנאות שונות לטיפול באלימות גברים במשפחה. להלן פירסום מעיתון מעריב מתאריך 30.3.06 בהקשר לסדנא אותה היא מנהלת "המקרים בהם נתקלים הסטודנטים קשים ועולים על כל דימיון.... לדוגמא הגיעה אשה שסבלה מאלימות נפשית קשה מבן זוגה שנהג לסגור את ברז המיים כשהיא התקלחה.. ונהג לעשות את צרכיו באמצע סלון המגורים.....או אשה שבן זוגה צרך סמים קשים ליד הילדים...."
נראה כי עיסוקיה הנוכחיים לרבות עברה מעלים ספקות לגבי השיוויונית

7. לגבי היתר העבודה שניתן לשופטת, סעיף החוק הדן בייחוד הכהונה אומר כך: שופט לא יעסוק בעיסוק נוסף ולא ימלא תפקיד ציבורי, אלא לפי חוק או בהסכמת נשיא בית המשפט העליון ושר המשפטים
א. האם ההיתר מתיר לשופטת להשתמש במשאבי הזמן והמשרד בביהמ"ש לרבות כתובת הדוא"ל האישית שנתנה לה ע"י הנהלת בית משפט כדי שסטודנטים ממכללת ר"ג ייפנו אליה והיא תקדיש משאבים בזמן שהיא נמצאת בביהמ"ש ותוך יצירת סחבת ועינויי דין למתדיינים בפניה???
מצ"ב לינק לפיו השופטת מפרסמת את כתובת הדוא"ל שנתנה ע"י הנהלת בתי המשפט כדי שסטודנטים ממכללת ר"ג ייפנו אליה בבעיותיהם. כלומר, השופטת משתמשת במשאבי זמן וציוד משרד שסופקה לה ע"י הנהלת בתי משפט כדי לייצר הכנסה נוספת ממכללת ר"ג
http://www.rg-law.ac.il/about/hours.htm
ב. האם כפי שכתוב בחוק גם נשיא ביהמ"ש העליון וגם שר המשפטים הסכימו לכך שהשופטת תקדיש מזמנה ומהמשאבים שניתנו לה בתוקף היותה כשופטת ליצירת הכנסה נוספת ובהכרח הגביר בכך את הסחבת ואת עינויי הדין באולמה המכובד ומיהם שני אישים מכובדים אלו אשר הסכימו לכך?
ג. האם ההיתר ניתן לשופטת כדי שתשמש כמרצה מן המניין, ותקדיש מזמנה מידי שבוע להרצאות ולתמיכה בסטודנטים ותישא את דבריה בכנסים שונים?
8. מבוקש כדלקמן:
א. יפורסמו קורות חייה המקצועיים ופועלה האקדמאי והמאמרים שפירסמה באתר ביהמ"ש.
ב. ייבדק היתר העבודה ותוכנו, האם היתר העבודה מאפשר כל עיסוקיה הנוכחיים והאם השופטת רשאית להשתמש במשאבי עבודה שנתנו לה כשופטת על מנת לייצר הכנסה נוספת בעבורה.
ג. השעייתה משיפוט לאלתר עד לקיום דיון דחוף בעניינה.
בכבוד רב
רווה ג.
העתק:
שר המשפטים 026466527
נשיאת ביהמ"ש העליון 026759648
נשיא ביהמ"ש לענייני משפחה מחוז מרכז 03-9425600
התנועה לאיכות השלטון



נספח א
השופטת ניצה מימון-שעשוע
NITZA MAIMON-SHASHUA
שופטת בית משפט השלום כפר סבא


נולדה בישראל.
בשנים 1979 סיימה לימודי תיכון בבי"ס גימנסיה הרצליה בת"א.
בשנים 1981-1979 שירתה בצה"ל.
בשנת 1985 סיימה לימודי משפטים באוניברסיטת ת"א.
בשנים 1986-1984 התמחתה במשרד עו"ד.
בשנת 1986 הוסמכה כעו"ד.
בשנים 1994-1987 עבדה כעו"ד שכירה.
בשנים 1997-1994 עבדה כסגן בכיר לפרקליט המחוז בפרקליטות המיסוי והכלכלה בת"א.
בשנת 1997 סיימה לימודי מוסמך במשפטים באוניברסיטת ת"א, עם עבודת תזה בנושא
"הנעה בתרמית לביצוע עסקה בניירות ערך".
בינואר 1998 מונתה לכהונת שופטת בבתי משפט השלום במחוזות תל אביב והמרכז.
משנת 1988 מרצה בדיני ניירות ערך באוניברסיטת בר אילן, מכללת שערי משפט
ולשכת עורכי הדין.
בשנת 1999 פרסמה מאמר בנושא הנעה בתרמית לביצוע עסקה בניירות ערך - הפרקליט מב/181.
בשנת 2002 פרסמה מאמר בנושא שימוש במידע פנים - בין אסור ומוסר - הפרקליט מ/85.























נספח ב



השופטת רבקה מקייס
RIVKA MAKAYES
שופטת לעניני משפחה בית משפט השלום כפר סבא


נולדה בפריז.
בשנת 1969 עלתה ארצה.
בשנת 1974 סיימה את לימודיה התיכוניים בית הספר "א.ד רוטשילד" בירושלים.
בשנים 1975-1977 שירתה בצה"ל.
בשנת 1981 סיימה את לימודי המשפטים באוניברסיטה העברית בירושלים.
במרץ 1982 הוסמכה כעורכת דין ומאז עסקה במקצוע ופעלה במסגרת אקדמית וציבורית הנושקת
לתחום התמחותה בדיני המשפחה.
בספטמבר 2001 מונתה לכהונת שופטת של בית משפט השלום לענייני משפחה במחוז המרכז












































נספח ג




השופטת מרים קראוס
MIRIAM KRAUS
שופטת לעניני משפחה בית משפט השלום כפר סבא


נולדה בישראל.
בשנת 1974 סיימה את לימודיה התיכוניים בבית הספר התיכון "עירוני ט'" בתל אביב.
בשנים 1974-1976 שירתה בצה"ל.
בשנת 1981 סיימה את לימודי המשפטים באוניברסיטת תל אביב.
בשנים 1982-1984 התמחתה בבית המשפט המחוזי בתל אביב, אצל השופטים גלעדי ודבורין
ובפרקליטות מחוז תל אביב במחלקה הפלילית.
ביוני 1984 הוסמכה כעורכת דין.
בשנים 1985-1986 עבדה כעו"ד בסהר חברה לביטוח.
בשנים 1986-1987 שימשה כפרקליטה בפרקליטות מחוז תל אביב, המחלקה הפלילית.
בשנים 1987-1997 עבדה כעו"ד, תחילה כשכירה ולאחר מכן כעצמאית.
באפריל 1997 נבחרה לכהונת רשם של בית המשפט לענייני משפחה ברמת גן.
ביולי 2002 מונתה לכהונת שופטת של בתי משפט השלום לענייני משפחה במכוז המרכז.



















נספח ג







נספח ה

המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים אזרחיים
ע"א 5405/07

בפני: כבוד הנשיאה ד' ביניש
המערער: פלוני
נ ג ד

המשיבה: פלונית
ערעור על החלטתו של בית המשפט לענייני משפחה
בכפר-סבא (כב' השופטת ר' מקייס) מיום 29.5.2007

בשם המערער: בעצמו
החלטה
טרם אתן החלטתי בנדון, אבקש כי כב' השופטת ר' מקייס תיתן בהקדם האפשרי הערותיה ותגובתה לאמור בערעור, כאמור בתקנה 471ג(ה) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984, ובמיוחד תתייחס לטענות המערער בעניין היכרותה עם המשיבה (סעיף 2 לערעור), ובעניין העמדה שהביעה בהרצאה בבית הפרקליט בתל-אביב, המוזכרת בבקשת המערער למתן החלטה בבקשת הפסלות מיום 19.4.2007 ובבקשה שהוגשה לבית משפט זה ביום 20.8.2007.

המזכירות מתבקשת להמציא לכב' השופטת העתק מהודעת הערעור ומבקשת המערער מיום 20.8.2007, במצורף להחלטה זו.

ניתנה היום, כ"ב באלול התשס"ז (5.9.2007).

ה נ ש י א ה

[מגלובס]

ביה"ד על מכרז פרקליטות מיסוי וכלכלה: "סטייה מעיקרי הצדק ופגיעה בשוויון המועמדים"
נמצא פסול בהשתתפות מ"מ פרקליטת מיסוי וכלכלה, עו"ד דינה רדלמן, בוועדת המכרזים לקליטת פרקליטים
משה ליכטמן‏ 16:40 13/8/07

שופטת בית הדין האזורי לעבודה בת"א, הדס יהלום, ביקרה בחריפות את שיטת המכרזים שבה פרקליטות המדינה מגייסת פרקליטים לשורותיה. השופטת קבעה, כי נפל פסול בכהונתה של עו"ד דינה רדלמן, שהיא מ"מ של עו"ד אלה רובינק בראשות פרקליטות מיסוי וכלכלה (ת"א), כחברה בכירה בוועדת המכרזים לקבלת חמישה פרקליטים חדשים לעבודה לפרקליטות זו. עם זאת, השופטת דחתה את בקשתו של העותר, עו"ד אדם רסקין, לצו מניעה לביטול המכרז, בנימוק עיקרי של שיהוי מצד העותר. הפרשה נחשפה בתחקיר "גלובס" (מוסף G 26.4 ו-28.6).
מודעה



מבקרי המדינה לשעבר, אליעזר גולדברג, והמבקר הנוכחי, מיכה לינדנשטראוס, העירו בדו"חותיהם על שיטת תפירת המכרזים במשרד המשפטים: מקבלים לעבודה מקורבים, הנקלטים לתפקיד של "ממלא מקום" או "מתמחה זמני". אחר כך מארגנים מכרז, שבו הדמות הדומיננטית היא בכיר/ה בפרקליטות הקולטת, וכך למעשה מארגנים את בחירתם של אלה שכבר עובדים בפרקליטות כ"ממלאי מקום". זאת, כיוון שהם זוכים ליתרון במכרז על פני מתמודדים רגילים, בזכות עבודתם הזמנית בפרקליטות.

מתמודדים פנימיים

עו"ד רסקין, עולה מארה"ב, התמודד במכרז לפרקליטות מיסוי וכלכלה (מכרז 4473 מחודש מאי 2006) וקיבל ציונים גבוהים. מתוך חמשת המקומות במכרז, ארבעה זוכים היו כאלה שעבדו בפרקליטות מיסוי וכלכלה כ"ממלאי מקום". במכרז זה נעשה הליך חמור באופן מיוחד, כאשר התברר, ששלושה פרקליטים מתוך ארבעת הזוכים ה"פנימיים" התמנו לתפקידיהם בפרקליטות מיסוי וכלכלה תוך כדי המכרז ואחרי המועד הקובע להגשת מועמדות למכרז.


ל-90 המתמודדים במכרז גם לא נאמר, כי יש יתרון מובנה וניקוד עודף למתמודדים ה"פנימיים" במכרז. כמו כן, נציב שירות המדינה איפשר לפרקליטות מיסוי וכלכלה להתחמק מעריכת מבחנים אנונימיים במכון חיצוני, ובכך הפכה ועדת המכרזים שראיינה את המועמדים, ובה עו"ד רדלמן, לדומיננטית בהליך בחירת המועמדים.


רסקין עתר נגד הפרקליטות ונציבות שירות המדינה באמצעות עו"ד נאוה פינצ'וק-אלכסנדר ודרש גם סעד זמני מיידי - ביטול תוצאות המכרז. המדינה, באמצעות עו"ד תמי דקל מפרקליטות מחוז ת"א, טענה כי המכרז נערך באופן זה בגלל לחץ זמן ומצוקת עובדים, וכי אין פסול בשיטה לפיה מתמודדים "פנימיים" מתוך הפרקליטות זוכים ליתרון. עו"ד רדלמן טענה בתצהיר, כי להיכרותה עם המועמדים מתוך הפרקליטות לא היתה השפעה על החלטותיה.


השופטת הדס קבעה בהחלטת הביניים, כי בהשתתפותה של רדלמן במכרז יש חריגה מהתקשי"ר ומהנחיות היועץ המשפטי, וכי נפל גם פגם באי ניהול פרוטוקול בוועדת המכרזים. בשאר מרכיבי המכרז, נפסק, יהיה דיון בהליך העיקרי בתיק.


השופטת הדס קבעה: "ההחלטה לשתף בדיוני ועדת המכרזים גורם בכיר במחלקה שאליה מיועדים המועמדים, ואשר הכירה חלק מהם בעקבות תקופת התמחותם במחלקה, מהווה סטייה מעקרונות משפט מנהלי תקין, ושימוש בכוח שלטוני באופן בלתי סביר.


עוד קבע השופטת, כי "בשלב זה של ההליך אנו קובעים שנפל פסול בכהונתה של עו"ד רדלמן כחברה בוועדת המכרזים...תוך חשש לפגיעה בעקרון השוויון שעומד בבסיס דיני המכרזים, ותוך חשש לקיומה של העדפת מתמחים לשעבר, אף כאן תוך פגיעה בזכויותיהם של המועמדים האחרים. פעולה זו נעשתה בחוסר סבירות, תוך סטייה מעיקרי הצדק, וגרמה לפגיעה בשוויון של המועמדים במכרז בפני ועדת המכרזים".


משרד המשפטים מסר בתגובה: "בית הדין קיבל את עמדת המדינה והחליט שלא להתערב ולא לבטל את המכרז. המדינה תמשיך ותעלה את טיעוניה גם בתיק העיקרי, ולעת הזו אנו לומדים את פרטי החלטת בית המשפט". (בשא 3545/07).

http://www.globes.co.il/serve/globes/docview.asp?did=1000242965&fid=16 04

[א.ב.]

פרקליטות המדינה = עוכרי דין וריקבון

[גלובס]

לפרקליטות מותר
פרקליטות המדינה תופרת מכרזים, ממש כמו אחרון הפוליטיקאים
משה ליכטמן 17:02 29/4/07

*פרקליט המדינה ערן שנדר ונציב שירות המדינה שמואל הולנדר מסוגלים לתת, מתוך שינה, הרצאה מנומקת והגיונית על-אודות חשיבות בחירת עובדי מדינה באמצעות מכרז הוגן ושוויוני, בלי עדיפות למקורבים. בעיה: דווקא בפרקליטות המדינה קיימת שיטה מבוססת של מכרזים תפורים בקבלת אנשים לעבודה, ודווקא נציבות שירות המדינה נותנת לה גיבוי.
שני מבקרי מדינה נדרשו לסוגיה הזאת: אליעזר גולדברג, בדוח האחרון שלו בתפקיד, שפורסם באמצע 2005, נזף בפרקליטות על מודעה


הדברים. מחליפו מיכה לינדנשטראוס, בדוח שפורסם במאי 2006, נדרש שוב לסוגיה, וכבר היה הרבה יותר בוטה. לינדנשטראוס צירף לננזפים את נציב שירות המדינה עצמו, ותיאר את השיטה: מקבלים אנשים לעבודה ללא מכרז, ללא קריטריונים ברורים, בהליכים מזורזים ועל תקן "משרה ארעית" או "ממלא מקום". הדבר מתאפשר על סמך צרכים בוערים כלשהם של שירות המדינה. זמן מה אחר כך - חודשים או אפילו שנים אחרי שהמועמד התחיל לעבוד, כשכבר אין ברירה בגלל דרישות החוק והתקשי"ר, מפרסמים מכרז. ברובם המכריע של המקרים, הזוכה במכרז הוא מי שכבר מחזיק במשרה.

כל מי שהתקבל לעבודה בדרך כזו חשוד כמקורב למישהו. בשלב "המכרז החיצוני" הוא כבר "מקורב", ולו רק מכוח היותו עובד בפועל באותה יחידה, שבמקרים רבים שולחת נציג מטעמה לוועדת המכרזים.

פגיעה בטוהר המידות

מבקר המדינה לינדנשטראוס תיאר בפרוטרוט שני מכרזים תפורים כאלה לתפקידים בפרקליטות המדינה, כולל הסכמה של נציבות שירות המדינה לבקשה של משרד המשפטים לביטול הבחינות בכתב: "חמורה במיוחד היענותו של הנציב שמואל הולנדר לבקשת פרקליטות המדינה, בניגוד לכל דין, לבטל בחינות שביצעו חלק מהמועמדים, והכול כדי שיינתן יתרון לעובדים שעבדו כממלאי מקום (...)

"עמדתו של משרד המשפטים, הרואה בהתנסות בעבודה במשרד לפני מכרז את המבחן המיטבי לבחינת כישוריו של העובד, היא חריגה משיטת המכרזים הנהוגה בשירות המדינה, המחייבת את משרד המשפטים ככל משרד אחר ואף שבעתיים - בהיותו שומר הסף של שלטון החוק והמינהל התקין. תשובה זו פוגעת בעקרון היסוד החוקתי של השוויון, באשר לא כל המועמדים במכרז קיבלו את ההזדמנות להוכיח את כישוריהם על-ידי העסקה לפני מכרז. זאת ועוד, התקשי"ר קובע שעובד שהתקבל לעבודה עובר תקופת ניסיון, המשמשת תקופת מבחן להתאמתו לעבודה, כך שאין מקום ואין צורך ליצור תקופת ניסיון דה-פקטו בניגוד לכללים (...)

"השיטה שתוארה בדוח זה היא שיטה פסולה, היוצרת מעגלים של אי-תקינות, לחצים לא ראויים וסטיות חוזרות ונשנות מהכללים המחייבים, עד כדי חשש לפגיעה בטוהר המידות. תופעות מעין אלה פוגעות באמון הציבור ברשויות, ומהוות הפרה של חובת הנאמנות של הרשויות כלפי הציבור. מן הראוי לעשות כל שניתן כדי לשרש תופעות פסולות אלה ולתקן את הליקויים שנמצאו לאלתר".

מבקר המדינה השתמש במילות הקוד "חשש לפגיעה בטוהר המידות", שמשמעותן היא לעתים העברת העניין לפרקליטות על מנת לבדוק אם יש חשד למעשה פלילי. במקרה הזה מדובר בתסריט בלתי אפשרי, שבו החשוד צריך לחקור את עצמו.

פלא סטטיסטי

לא יבשה הדיו על דוח המבקר, ובקיץ 2006 פורסם מכרז חדש ומעניין של פרקליטות המדינה. המכרז היה לחמש משרות של תפקידי עוזרים וסגנים בכירים בפרקליטות מיסוי וכלכלה במחוז תל אביב.

למכרז ניגשו 93 מועמדים. מתוכם, ארבעה שעבדו בפועל ב"משרה ארעית" באותם התפקידים, ומועמדת שעבדה בעבר בפרקליטות מיסוי וכלכלה. ביניהם היה גם אדם רסקין, עורך דין ניו יורקי עם רזומה מגוון, שעלה כמה שנים קודם לכן לישראל, ועבד בהתנדבות בפרקליטות מחוז חיפה.

לשלב האחרון במכרז הגיעו שבעה מועמדים, חמישה מהם היו עובדי פרקליטות מיסוי וכלכלה. התוצאה הסופית הייתה צפויה אפילו עוד יותר: מתוך חמשת הזוכים בתפקידים, ארבעה היו העובדים בפועל. מבחינה סטטיסטית, לפחות, אפשר להגדיר את התוצאה הזאת כפלא.

אדם רסקין לא השלים עם הפלא. באמצעות עו"ד נאוה פינצ`וק-אלכסנדר ובתיה זקס, ממשרד אלכסנדר ספינרד, הוא עתר לבית הדין האזורי לעבודה בדרישה לבטל את המכרז. הוא העיד כי קיבל טלפון מהאחראית במשרד המשפטים על המכרזים, חנה נציב, שהודיעה לו כי בשלב הראשון הוא דורג בנציבות במקום הראשון מבין 93 המתמודדים והוא ייקרא לראיון. בעת הראיון, טען רסקין, שאלו אותו שלוש פעמים לגילו, והוא רואה בכך אפליה פסולה על רקע גיל.

הפרקליטות הגישה את תשובתה, ובדיונים התחילו לצוץ מסמכים ועדויות, והתברר מה באמת התרחש מאחורי הקלעים של המכרז.

השלב הראשון במכרז היה כמובן מיון הפניות. המיון הזה נערך בפרקליטות מיסוי וכלכלה, על-ידי אנשים שהכירו את המתמודדים ה"פנימיים". עצם היותם של מתמודדים אלה עובדי הפרקליטות, העניק להם נקודות יתרון במיון.

השלב הבא היה צריך להיות הבחינות בכתב למי שעברו את המיון, אך הפרקליטות, מסיבותיה, ביקשה פטור מעריכת מבחנים. נציב שירות המדינה, שמואל הולנדר, נענה. במקום זאת, דילגה הפרקליטות היישר לראיון האישי. בראיון הזה אסור שישתתפו עובדים המכירים אישית את המתמודדים, ויש לנהל פרוטוקול. אך את הראיון ערכו שלושה: עו"ד דינה רדלמן, מ"מ פרקליטת מחוז תל אביב מיסוי וכלכלה, טוביה פרונט, פנסיונר של משרד המשפטים, וסימונה פרנקל ממשרד החוץ כנציגת הנציבות. פרוטוקולים לא נכתבו.

בפשטות: אפילו פרמטר אחד של מינהל תקין לא נשמר במכרז הזה.

שיקול רלבנטי

"כאשר פרקליטת המחוז בחיפה לילי בורישנסקי אמרה לי בשיחה בארבע עיניים שהמכרזים של משרד המשפטים הם ישראבלוף, היא שאלה אם אני יודע על כך, ואמרה שלעולם היא לא תקבל מועמד מבחוץ שלא הוכיח את עצמו בתוך המשרד", סיפר רסקין בבית המשפט. "עו"ד אלה רובינק, פרקליטת מיסוי וכלכלה תל אביב, אמרה לי שבמכרז פומבי היא תרצה, באופן טבעי, לקלוט את העובדים מבפנים, שצברו ניסיון בפרשות הגדולות ובתיקים הגדולים, ושאם היא תיאבד אותם היא תיאבד הרבה ידע שהם צברו במשרד".

רסקין, שפנה לבית המשפט עם טענה על אפליה בגלל גיל, ביקש להרחיב את תביעתו. שופטת בית הדין האזורי לעבודה בתל אביב, הדס יהלום, התירה את הבקשה. חמשת הזוכים במכרז, ופרקליטות המדינה, התנגדו נחרצות. הפרקליטות התעקשה על עמדתה והצהירה: "הגדרתם של עובדים אלה כ"מקורבים" יש בה כדי להטעות. עבודה קודמת בפרקליטות, ובפרט בתפקיד זהה לזה המאויש במסגרת המכרז, הנה שיקול רלבנטי בעת בחינת התאמתו של מועמד לתפקיד".

"לשם חיסול פיגורים"

בערב פסח התיר נשיא בית הדין הארצי לעבודה, סטיב אדלר, לעו"ד רסקין להרחיב את החזית. מדיניות המכרזים התפורים של הפרקליטות תיבחן בעין משפטית.

דובר משרד המשפטים בתגובה: "במכרז נבחרו שבעה מועמדים כשירים, ביניהם שני עורכי דין שמעולם לא עבדו בפרקליטות מחוז תל אביב מיסוי וכלכלה, אחת שהתמחתה בפרקליטות לפני כעשור ומאז לא עבדה שם, מתמחה לשעבר שאיישה תקן של הרשות לניירות ערך, ועוד שלושה פרקליטים שעבדו תקופה קצרה במילוי מקום לפני שניגשו למכרז.

"מבין הכשירים שנבחרו, רק חמישה איישו משרות (שכן היו רק חמש משרות פנויות), ביניהם פרקליט שמעולם לא עבד בפרקליטות, והמתמחה לשעבר.

יצוין כי בין מי שלא זכו במכרז היה גם אחד מהפרקליטים שהועסקו במסגרת מילוי מקום.

"במסגרת מכרז זה התקיים הליך סינון ראשוני אובייקטיבי קצר יותר, בשל מצוקת כוח האדם והצורך באיוש משרות מהיר לשם חיסול פיגורים בטיפול בתיקים פליליים. החלטת ועדת המכרזים התקבלה משיקולים ענייניים ומקצועיים, ונבחרו המועמדים שהוועדה התרשמה מהם ביותר במהלך הראיון עמה".

http://www.globes.co.il/serve/globes/docview.asp?did=1000204762&fid=82 9