[משרד הבריאות]

משרד הבריאות מדווח כי לא חלה עלייה בכמות ההתאבדויות בישראל

07/12/2005
משרד הבריאות פירסם דו"ח תחת הכותרת "אובדנות בישראל" מציג את היקף תופעת האובדנות



פרסום משרד הבריאות "אובדנות בישראל" מציג את היקף תופעת האובדנות, התאבדויות ונסיונות ההתאבדות, ומצביע על קבוצות אוכלוסיה בסיכון במטרה לסייע בתוכניות התערבות מתאימות. האובדנות משאירה את חותמה על המשפחה והחברה ויש למצוא דרכים לצמצמה. הפרסום מציג את מספר ההתאבדויות ונסיונות ההתאבדות ושיעורם באוכלוסיה בהתאם למשתנים דמוגרפים, גיאוגרפים ותקופת האירוע.
הפרסום כולל מידע על ההתאבדויות בישראל בשני העשורים האחרונים, 1981-2000, בנוסף ההודעה כוללת נתונים עד סוף שנת 2002 של ניסיונות אובדנות. הנתונים מבוססים על קובץ סיבות מוות המתעדכן בלשכה המרכזית לסטטיסטיקה בהתאם לרישום הרופא שקבע את המוות בהודעת הפטירה ועל פי דיווח שוטף למשרד הבריאות, בעיקר מהמכון לרפואה משפטית.
בחמש השנים 1996-2000 נרשמו בממוצע 300-400 התאבדויות בשנה. בשנת 2003 נרשמו 417 התאבדויות, מהם 65 של בני נוער בגיל 15-24.
שיעור ההתאבדויות המתוקנן לגיל היה במגמת עליה עד תחילת שנות התשעים, מאז השיעור יציב יחסית. בשנת 2003 השיעור המתוקנן לגיל היה 8.6 ל- 100,000 בני 15 ומעלה, זכרים 14.9 ונקבות 2.8, השיעור לזכרים היה גבוה פי חמישה בהשוואה לנקבות בשנת 2003.
ההתאבדויות מהוות כאחוז אחד מכלל הפטירות של בני 15 ומעלה. אחוז ההתאבדויות מכלל הפטירות גבוה יותר בקרב זכרים בהשוואה לנקבות, 1.5% ו- 0.4%, בהתאמה, אך בקרב בני נוער בגיל 15-24 האחוז גבוה יותר, 13% בממוצע בשנים 1996-2000. ההתאבדות מהווה סיבת המוות השנייה בקרב בנים בגיל 15-24 לאחר תאונות, ובקרב בנות סיבת המוות השלישית. שיעור ההתאבדויות עולה עם הגיל, אך חלקן מכלל הפטירות יורד עם הגיל.
התגלה כי שיעור ההתאבדות של נשואים בגיל 25-64 נמוך בהשוואה ללא נשואים, הן אצל גברים והן אצל נשים. זכרים בני 25-44 אלמנים וגרושים מתאבדים פי שמונה בהשוואה לנשואים בגיל זה ורווקים פי ארבעה בהשוואה לנשואים.