כתבה בהארץ |
פורסם: ראשון 16.09.07 20:42 נושא ההודעה: עו'ד אליעד שרגא: איכות שלטון (וגם איכות חיים בחווה בנגב) |
|
עו"ד שרגא: איכות שלטון (וגם איכות חיים בחווה בנגב)
מאת צפריר רינת
אליעד שרגא, שייצג את המועצה המקומית רמת הנגב, קיבל ממנה אישור להקים חוות בודדים בשטחה
עו"ד שרגא. ייצג מתיישבים בודדים במאבקים נגד ארגוני סביבה
תצלום ארכיון: מוטי קמחי
עורך הדין אליעד שרגא, ראש התנועה לאיכות השלטון, נותן ייעוץ משפטי למועצה האזורית רמת הנגב, וגם ייצג "מתיישבים בודדים" מחוות בנגב, במאבקים נגד ארגונים סביבתיים, המתנגדים להתיישבויות כאלה. עתה עשויים הירוקים לפגוש בשרגא כאחד המתיישבים הבודדים במרכז הנגב - שכן הוא מהמעטים שהצליחו לקבל מעמד כזה.
לפני שבועיים וחצי אישרה ועדת משנה לתכנון ובנייה של המועצה האזורית רמת נגב מיזם חקלאי בעמק הכוכב, הסמוך לקיבוץ שדה בוקר. בתוכנית המיזם מופיעים שמות המשפחות פרג ושרגא. על פי התוכניות שהוצגו, מדובר בעיקר בהשגחה על עדר צאן של שדה בוקר. ואולם, התוכנית כוללת גם מגורים בקרוואן במקום, בתחילה של משפחת פרג - ולמעשה מדובר ביצירה של התיישבות בודדים (חווה חקלאית או תיירותית).
מסיבה לא ברורה, ראש המועצה האזורית, שמואל ריפמן, לא אישר בתחילה במפורש שאכן מדובר באליעד שרגא. גם הרכז של קיבוץ שדה בוקר, אריה וינד, אמר שאינו יודע בדיוק באיזה משפחה מדובר. זאת, למרות שהקיבוץ הוא היזם של התוכנית, ואמור לדעת היטב מי האנשים שיגורו באזור וישגיחו על רכוש הקיבוץ.
מאות משפחות פנו בשנתיים האחרונות למועצה האזורית רמת נגב, בבקשה להתגורר בהתיישבות בודדים. ואולם, ניתן להיענות רק לחלק קטן מהבקשות, שכן בתחום המועצה מתוכננות 30 נקודות התיישבות בודדים, וחלקן כבר מאויש על ידי מתיישבים.
בחברה להגנת הטבע טענו לאחר הדיון של ועדת המשנה, שהמיזם בעמק הכוכב הוא ניסיון נוסף של המועצה האזורית לעקוף ולקצר מהלכים תכנוניים ולאפשר מגורי אנשים בשטח, עוד לפני שהושלמו הליכי תכנון.
על פי החברה להגנת הטבע, המיזם החדש נכלל בתוכנית "דרך היין" להקמת שורת חוות בודדים המתבססות על חקלאות ותיירות, שאותה מקדמת המועצה האזורית רמת נגב. תוכנית זו עוברת הליכי אישור מסודרים, ואושרה לפני כמה חודשים להפקדה לצורך הגשת התנגדויות במועצה הארצית לתכנון ובנייה. במסגרת הליכים אלה נקבעו כמה תנאים - שהמיזם החדש אינו עומד בהם. אחד מהם הוא, שיישמר מרחק מוגדר בין ההתיישבויות. כמו כן, לא הוכנה למקום פרוגרמה תיירותית כפי שקובעת תוכנית דרך היין. על פי כמה ארגונים סביבתיים, התיישבויות הבודדים הן דוגמה בולטת לחוסר תקינות שלטונית ותכנונית. לטענתם, הן גוזלות שטחים פתוחים, רבות מהן הוקמו ללא הליכי אישור נאותים, והן מאפשרות למעטים להחזיק בשטחי קרקע ציבוריים בהיקף גדול.
לאחרונה סייע שרגא משפטית למועצה האזורית רמת הנגב בפעילות שהיא מנהלת נגד הזיהום הסביבתי מאזור התעשייה ברמת חובב. לדברי ריפמן, שרגא פנה למועצה בענייין התיישבות הבודדים כפי שמקובל והוא יודע שכבר קרוב לשנה הוא מדבר על הרעיון של לגור כמתיישב בודד בנגב.
בתגובה לשאלות על תוכניותיו להפוך למתיישב בודד אמר שרגא: "משפחתי שומרת חוק ותדקדק בכל תג. כבר מספר שנים שמשפחת שרגא שוקלת לממש את חזונו של דוד בן גוריון וליישב את הנגב, וזאת לאור אהבתה לטבע ולנגב ולאור היותה חלק ממשפחת עובדי החברה להגנת הטבע לשעבר. כידוע, מספר מועט מאד של אנשים חפץ להתגורר בנגב, ולצערי אין רשימה של אנשים המתדפקים על הדלתות. לא לחינם מונה אוכלוסיית הנגב שלושת אלפים איש, וזאת בגלל תנאי המחייה הקשים. לכן יש אופציה שבעתיד הלא נראה לעין, בשלב ב' של חייה, אכן תעשה משפחת שרגא צעד לא שגרתי כזה".
לגבי טענות החברה להגנת הטבע אמר שרגא: "לצערי הרב, החברה להגנת הטבע מטעה בזדון את הציבור בכל האמור לתשתית העובדתית. לא במקרה הם הובסו על ידי בשני הליכים משפטיים. אכן, בכוונת משפחת פרג לעלות על השטח כדי לרעות את העדר של קיבוץ שדה בוקר. היא עושה זאת על פי דין ועל בסיס היתרים שהוצאו כחוק על ידי רשויות המדינה, שלא במסגרת פרויקט דרך היין. המיזם שבו מדובר כן עומד בקריטריונים של שמירה על מרחקים, ומשפחת פרג הכינה פרוגרמה כבר לפני חמש שנים".
על פי ריפמן, נתנה הוועדה המקומית לתכנון ובנייה היתר בנייה למיזם החקלאי על פי סמכותה החוקית. בניגוד לשרגא, הוא אישר שמיזם הכוכב אכן נכלל בתוכנית דרך היין. ריפמן לא התייחס לשאלה, אם המיזם עומד בקריטריונים שקבעה המועצה הארצית, אבל ציין שהמועצה האזורית מתכוונת להגיש התנגדות לתוכנית דרך היין, ובמסגרתה לבקש שתתאפשר הקמה של כמה מקבצי התיישבויות בודדים שיהיו סמוכים זה לזה.
http://www.haaretz.co.il/hasite/pages/ShArtPE.jhtml?itemNo=454556&cont rassID=2&subContrassID=1&sbSubContrassID=0 |
|