[הארץ]

...

"אם היה דבר אחד ודאי לגמרי בתיק הזה", אמר מזוז, "זו העובדה שהנשיא משה קצב שיקר בחקירתו, כשאמר שלא היו לו מערכות יחסים עם אף אחת מהמתלוננות. ומדובר כמובן על יחסים מיניים, לא על התכתבויות בענייני ספרות. זו היתה הגרסה שלנו לאורך כל הדרך. לנו היו אמנם המון סימני שאלה על מהות מערכות היחסים שלו עם המתלוננות, אבל לא היה לנו ספק שמערכות היחסים הללו חרגו מיחסי עבודה בין נשיא לבין מזכירה או רל"שית. לכן, כשבשימוע סנגוריו של קצב נאלצו לומר שמהראיות עולה שהיו שם מערכות יחסים אבל שהן היו בהסכמה, החלטנו לאתגר אותם ואת הנשיא עצמו, ואמרנו שאם אתם סבורים שזה מה שעולה מחומר הראיות, אולי כבודו ייגש לתחנת המשטרה וימסור גרסה אמיתית, כפי שאתם בעצמכם מבינים את חומר הראיות. אבל הם לא הרימו את הכפפה הזאת".

"הייתי רואה זאת ככישלון קולוסלי אם היינו מגיעים למסקנה שהטענות נגד קצב הן עלילה, ואיש לא יכול לומר היום שזו עלילה", אמר מזוז, "הייתי מרגיש שזה כישלון מסוים אם היינו נאלצים לסגור את התיק גם אם היינו מאמינים שהמתלוננות דוברות אמת, ויש לא מעט מקרים כאלה, כי אמונה לא מספיקה להרשעה.

אבל כשאחרי מסע ארוך וקשה אנחנו מביאים להרשעה, ולא הרשעה קלה, השגנו את עיקר המטרות של ההליך. חשוב גם לראות את זה מול העמדה שהציג קצב בנאום המפורסם שלו בינואר, שהשורה התחתונה שלו היתה שהכל עלילת שווא. עכשיו הוא עומד בפני הודאה בסדרה של עבירות מין בפני בית משפט והרשעה בפסק דין חתום ע"י בית המשפט בעבירות מין".

"בשורה התחתונה יש נשיא שמורשע"

"היה ברור לנו לחלוטין שהרבה יותר קל יהיה להגיש כתב אישום", אמר מזוז, "אבל אני חושב שכל מי שנמצא בתפקיד שלנו צריך לדעת גם לקבל החלטות לא פשוטות ולעמוד מאחוריהן כשהוא חושב שהן נכונות. אני לא רואה את תפקידי לרצות גורם או קהל כזה או אחר אלא לקבל החלטות נכונות גם אם הן יעוררו ביקורת. במקרה הזה נוצר פער ציפיות, אנשים אומרים שההר הוליד עכבר".

"השורה התחתונה היא שיש לנו נשיא מדינה שמורשע על פי הודאתו בעבירות מין לא קלות. בניגוד לכותרות של חיבוק נשיקה, אנחנו מדברים על סדרת מעשים מגונים והרשעה ביותר מאירוע אחד. תשאלו את עצמכם איפה היה משה קצב לפני שנה ואיפה הוא היום, ואיפה הוא יהיה מחר. ממעמד של האזרח מספר אחת למורשע בעבירות מין, עם כל הקלון האישי והציבורי שילווה אותו מכאן ועד עולם. זה לא עכבר. אני לא מכיר עכברים כל כך גדולים. אם זה עכבר, אני לא יודע מה זה פיל".

הדגש העיקרי בתיקי עבירות מין של אנשי ציבור, טען מזוז, הוא עצם ההרשעה ולא השאלה באילו סעיפים ובכמה אישומים הורשע הנאשם. "בסופו של דבר", אמר היועץ, "השאלה כמה עבירות ואילו עבירות היא שאלה משנית, זה לא מה שעושה את ההבדל. זה היה משנה משהו, אם איציק מרדכי היה מורשע בארבע עבירות או בשלוש או בשש? העונש שלו, במרכאות או בלי מרכאות, היה בעצם ההרשעה. אלמלא הסדר הטיעון עם הנשיא היה מתנהל משפט במשך שנתיים או שלוש, ואף אחד לא מבטיח לנו כיצד הוא היה מסתיים. מדינת ישראל היתה משלמת גם מחיר, כי תדמיתה של מדינת ישראל ומשפט כזה שמתנהל בכותרות של כלי התקשורת בכל העולם, היה פוגע באינטרס הציבורי".

היועץ הדגיש שהעבירה בה מודה קצב היא מסוג "פשע", שהעונש המרבי עליה הוא שבע שנות מאסר, ושהעונש המצטבר על שלוש העבירות הכלולות בכתב האישום הסופי עומד על יותר מעשר שנות מאסר. "לא מדובר על אירוע חד-פעמי או מעידה חד-פעמית", אמר היועץ, "אלא על תופעה שהתקיימה לאורך תקופה, כתב האישום כולל מדגם לא ממצה של האירועים. אני לא מכיר אדם רציני, בוודאי לא נשיא מדינה, שמודה בעבירה מסוג פשע כשהוא חושב שאלה דברים שהם סתם. קצב יצטרך לבוא לבית המשפט, לעמוד בפני השופטים ולהודות. הוא יכול לספר את כל הסיפורים שבעולם, אבל כתב האישום איננו כולל סעיף אחד ואירוע אחד, אלא תופעה. ברור שהוא לא עבר במקרה ליד מישהי ונגע בה".

אף שמעשי האונס נמחקו מכתב האישום הסופי מזוז הודיע שאין ספק שללא הסדר טיעון היתה הפרקליטות מגישה נגדו כתב אישום גם בגינם. "ברור לגמרי", אמר, "שאלמלא הסדר הטיעון היינו מגישים על אונס. יחד עם זאת, אנחנו יודעים וגם הסנגורים של קצב ידעו שהאישומים על אונס הם לא אישומים פשוטים, ואנחנו לא יכולים לומר בוודאות שהיינו מגיעים אתם להרשעה, אבל חשבנו שיש בסיס לכתב אישום על עבירות של אונס. זה היה מנוף ליצירת הסדר הטיעון. נכון שהיו אצלנו דעות שונות, אנחנו מתגאים בדיונים הפתוחים והפלורליסטיים שיש אצלנו. גם הסדר הטיעון היה פתוח לדיון פנימי שהשתתפו בו 12 אנשים. כשיושבים 12 משפטנים סביב שולחן אחד, אני מתקשה להאמין שכולם מסכימים על הכל, אבל בסך הכל דברים התנהלו בקונצנזוס רחב".

"לא שיגעתי את המדינה"

היועץ ציין עוד שסנגוריו של הנשיא אמנם הציגו במהלך השימוע ראיות חדשות, אך "השימוע לא היה מפנה דרמטי ולא שינה את פני התמונה, אלא חידד והדגיש קשיים ובעיות שהיינו מודעים להן כבר קודם. ידענו כל הזמן שהתיק נגד הנשיא הוא מורכב ובעייתי מבחינה ראייתית. זה פאזל של עשרת אלפים חלקים, לא של 30 חלקים. עוד לפני השימוע הגיעו אליי כמה וכמה פעמים הצעות מצד קצב, באמצעות גורמים שלישיים, להסתפק בתקדים עזר ויצמן ולסגור את התיק נגד קצב תמורת התפטרות שלו. אני אמרתי חד-משמעית, בפרשה הזו התפטרות איננה יכולה להצדיק את סגירת התיק. אני מסרב לקבל את ההגדרה ששיגעתי את המדינה בשביל כתב אישום על חיבוק. פתחתי חקירה כשיש מעל עשר נשים שמספרות על עבירות מין מצד איש ציבור מאוד בכיר, שבכל התקופה היה שר ונשיא מדינה. לא עולה על דעתי שמישהו בכיסא שלי היה חושב על לעשות משהו אחר חוץ מלפתוח בחקירה".

בהתחשב בתקדים השר לשעבר יצחק מרדכי, אמר היועץ המשפטי, עונש של מאסר על תנאי על העבירות הכלולות בכתב האישום הסופי הוא סביר בהחלט. ואולם, הוסיף, בית המשפט יצטרך לאשר את הסדר הטיעון ולשופטים יש זכות גם לדחות את ההסכמה על העונש ולהחליט על עונש אחר. יש פה קבלת אחריות ציבורית ומשפטית, וזה לא משנה מה קצב יגיד באמצעות יועצי תקשורת".

"אני חושב שבתפקידי אני חייב לקחת אחריות", סיים מזוז את התדריך לכתבים, "ואם אני מאמין שצריך לקבל החלטה מסוימת, להגיש כתב אישום, לסגור תיק או לעשות הסדר טיעון, לעובדה שהיא תיתקל בביקורת ציבורית אסור להשפיע על ההחלטה שלי. גם כאן היה ברור לחלוטין שתהיה ביקורת, אבל אני מאמין שהסדר הטיעון נותן את התוצאה המיטבית, הן באינטרס של אכיפת החוק, והן באינטרס הציבורי של מדינת ישראל".

http://www.haaretz.co.il/hasite/pages/ShArtPE.jhtml?itemNo=876486&cont rassID=2&subContrassID=1&sbSubContrassID=0