[מהארץ]

הקץ לאוליגרכיה

ארי שביט
08.09.2011
06:00
עודכן ב: 13:50

את הטעות הכלכלית הגדולה של חייו עשה בנימין נתניהו ב-26 באוקטובר 1997. באותו יום מכר ראש הממשלה נתניהו לאיל הספנות תד אריסון את בנק הפועלים. מדינת ישראל קיבלה בעבור הבנק סכום נאה של 1.37 מיליארד דולר. ואולם המחיר ששילמה המדינה בגין המכירה היה גבוה מהתמורה. העברת השליטה על הבנק השולט במדינה לגרעין שליטה שבו שולטת משפחה אחת, כוננה בישראל משטר כלכלי-חברתי חדש. משטר אוליגרכי.

לא נתניהו התחיל את התהליך המופקר של הפרטה נוסח ישראל. קדמו לו שמעון פרס, יצחק רבין ובייגה שוחט. אבל נתניהו היה אמור להיות אחר. הוא היה מחויב לתחרות חופשית ולמלחמה במונופולים. גם בנק הפועלים היה אחר. הוא היה - ונשאר - הענק הפיננסי של ישראל. לכן נתניהו עשה טעות היסטורית כאשר לא גימד את הענק קודם שהופרט.

העברת מונופול אימתני מידי המדינה לידי משפחה קיבעה את הדואופול השולט בשני שלישים משוק הבנקאות הישראלית. היא קיבעה את המצב שבו אין תחרות אמיתית בין הבנקים. היא קיבעה את המצב שבו הבנקים עושקים את משקי הבית בכך שהם גובים ריבית-נשך משכירים ומעניקים אשראי זול לטייקונים.

עסקת נתניהו-אריסון הוציאה את מוקד העוצמה העיקרי במשק מידי מדינת ישראל והעבירה אותו לידי קרטל של בעלי הון. בכך בא לשיא תהליך ההפרטה האוליגרכי, שיצר כאן בנקאות אוליגרכית ואליטה אוליגרכית המזינות זו את זו.

לא שוק חופשי החליף את הסוציאליזם הישראלי הישן, אלא שלטון ריכוזי חדש של בנקאים ואוליגרכים, בעלי הון ובעלי עיתון.

ב-14 השנים האחרונות לא היתה לא לנתניהו ולא לראשי ממשלה אחרים הזדמנות לתקן את הטעות. האוליגרכיה החדשה סירסה את הממשלה, עיקרה את הפוליטיקה והפכה את ראשי המדינה למריונטות. כאשר דידי לחמן מסר וירון זליכה התריעו - איש לא הקשיב. כאשר שלי יחימוביץ' ודב חנין מחו - איש לא עשה דבר. הדמוקרטיה הישראלית היתה חסרת אונים לנוכח הגולם המפלצתי שהקימה. לא היה בה די כוח לצאת נגד ריכוז הכוח הפוליטי שיצרה הריכוזיות הכלכלית.

כעת יש הזדמנות. חד פעמית. המחאה החברתית הגדולה המיסה את החוטים שבאמצעותם שלטו האוליגרכים במריונטות. היא יצרה מצב שבו יש כעת בשדה הפוליטי שלושה כוחות עיקריים: העם, פרופ' מנואל טרכטנברג ונתניהו. לכן נתניהו וטרכטנברג יכולים לעשות את מה שאיש לא עשה לפניהם ואיש לא יוכל לעשות אחריהם. הם יכולים לפרק את השלטון האוליגרכי במדינת ישראל.

אלף רעיונות נזרקים עכשיו לאוויר: מס ירושה, מס חברות, הפחתת המע"מ, קיצוץ בתקציב הביטחון. ואולם עם כל הכבוד לשינוי הנדרש בתמהיל המסים - לא הוא יחולל את השינוי. עם כל הכבוד לקיצוץ המסוים בתקציב הביטחון - לא הוא יעשה את העבודה. את המהפכה שהעם דורש אפשר לחולל בראש ובראשונה בתחום אחד: בתחום התחרות. את המהפכה אפשר לחולל באמצעות מהלך אנטי-אוליגרכי דרמטי.

הנה המהלך: להפוך את משרד הממונה על ההגבלים העסקיים לרשות-התחרות. להעניק לרשות-התחרות עצמאות מוחלטת וסמכויות-על כמו אלה של בנק ישראל. להעמיד בראשות רשות-התחרות את ירון זליכה. להציב לרשות-התחרות יעד: בתוך שלוש שנים לא יהיה בישראל תחום עסקי שבו לגוף עסקי אחד (או שניים) יש שליטה עסקית. לפרק קרטלים, לשבור מונופולים, להבטיח תחרות חופשית בכל ענף וענף.

כך, עד 2015, תתחולל מהפכה של ממש. נתניהו יתקן טעות היסטורית, טרכטנברג יעשה היסטוריה, העם יקבל צדק חברתי. אחרי עשרים שנים חשוכות, תחדל ישראל להיות אוליגרכיה ותשוב ותהיה לדמוקרטיה

http://www.haaretz.co.il/articles-and-opinions/1.1438303