[אורח]

KOL HAKAVOD

[מדינת הפקרות]

הכל הפקרות !

[יוסף אגמון]

למטה מצוורף העתק מכתבי אל ד'ר אורי מילשטיין - החוקר הצבאי שהוחרם
שנים ארוכות על ידי הממשלות הישראליות והצבא, היות ודבריו האמיתיים היו
"קשים מדי לעיכול" עבור מנהיגים שגרמו לאיבוד חיי הרבה מאד מחיילינו , עקב מחדלים עצומים שגרמו לתקיפות המתואמות של צבאות מצרים וסוריה נגד כוחות הצבא הסדיר שלנו במלחמת יום הכיפורים 1973

הסיבה העיקרית להמשך קיום המדינה והצלת חיי אזרחי המדינה, היתה לחימה
עם הקרבת גופם של כוחות חוד-החנית של המלחמה הזאת, שהיו בעיקר חיילי ומפקדי השיריון עם חיילי יחידות אחדות נוספות, כמו חיילי החטיבה הירושלמית
שאיישו בגבורה את מוצבי התעלה, חיילי גדוד תותחנים שלא ברחו וירו בכינון ישיר נגד הכוחות הסורים ששעטו אליהם לאחר שכבשו את חטיבת הטנקים 188
ברמת הגולן וכד'...

במכתבי כתבתי מידע אישי על חברים קרובים מאד ואחרים, של מיקרים שערוייתיים לנתינת עיטורי צל'ש לחיילים שהיו להם מקורבים לראשי צה'ל או ראשי הממשל הישראלי אז, לעומת חבריהם מאותו טנק או חבריהם לאותה פעילות שלא קיבלו צל'ש היות ולא היו להם מקורבים בשלטון...!

הצעתי היא שהגיע הזמן לתקן עיוותים ועוולות לקראת יום הכיפורים ה-36
מאז המלחמה, על ידי הענקת אות-הצטינות (לא כמו אלה שהוענקו אחרי המלחמה) בדומה לאלה שהעניק הצבא האמריקני ללוחמיו, כדי להשיג שתי
מטרות מאוחרות מאד שלא בוצעו עד עתה במדינה שחייבת את חייה וחיי אזרחיה בעיקר ללוחמי קרבות הבלימה של מלחמת יום הכיפורים הנוראה מכולן:

1) להשיב תשומת לב העם ולתת הכבוד המגיע לחבריי הלוחמים שנשכחו והרבה
מהם נהרגו במלחמה זאת, בעיקר עקב רשלנות ומחדלי המנהיגים ומפקדים.

2) לספר סוף-סוף לציבור את האמיתות שהסתירו המנהיגים והמפקדים מהציבור,
בעזרת סיפורי הגבורה של כל אחד מלוחמי קרבות הבלימה.

אני קורא לכל אזרח לכתוב דרישה כנ'ל אל ראש הממשלה, שרים, חברי כנסת ומפקדי הצבא, כדי שיארגנו את איסוף סיפורי הגבורה של כל משתתפי קרבות הבלימה ממלחמת יום הכיפורים ולהעניק לכולם את אות ההצטינות שילווה בסיפורי הגבורה של כל אחד מהם, היות מוטב מאוחר מאשר בכלל לא...!

להלן העתק מכתבי אל החוקר הצבאי החשוב מאד למדינה - ד'ר מילשטיין:

לד'ר אורי מילשטיין - הצעותיי להגברת ההבנה בנושאי הביטחון

--------------------------------------------

ד'ר אורי מילשטיין שלום וברכה, 22 לספטמבר 2009

שמי יוסי אגמון - הייתי שיריונר סדיר במלחמת יום הכיפורים, שלחם בטנק המוביל של כח קורס מפקדי טנקים בתעלת סואץ עם תחילת המלחמה, אחר כך בטנק המוביל של כח שהורכב משארית הפליטה של כוחות קורסי מפקדי וקציני טנקים בתעלה בתוספת למילואמניקים שמילאו שורותינו, כדי לפרוץ בראש הציר הצפוני לתוך סוריה ולהגיע עד למרחק של כ-40 קילומטר מדמשק.

לאחר הפציעה שלי, שירתתי כמנהל היחידה המרכזית שעסקה בשיקום חיל השריון ונוספים לאחר המלחמה הנוראית ההיא.

אתה כנראה קראת עלי דרך אתר - "נקים" בניהול מר חיים יטיב, לאחר שהגבת למאמרו בעקבות אחת החקירות שביצעתי ומצאתי כי לאהרון ברק וב'ב יש בעלות על 17 בתים שחלקם חשודים שניקנו בדרכי כנופית-משפטנים שעוסקת באירגון-מראש של תוצאות כינוסי נכסים עם חבריהם בבתי המשפט, לרכישת בתים רבים במחירים זולים ועוד...!

קראתי בהנאה הרבה מהמאמרים שלך ששופכים אור אמיתי ומכאיב על צה'ל בכלל ומלחמת יום הכיפורים בפרט, היות שזאת היתה המלחמה הקשה ביותר שידענו מהרבה בחינות ועד היום אנו ממשיכים ללקק הפצעים שרק הולכים וגדלים עם גילויים רבים של אמיתות שהוסתרו מהציבור עד היום הזה...!

ברשותך אוסיף מעט מנסיוני ודעתי בנושא הפרשנויות שלך ואחרים ובעיקר הצעותיך ששלחת בזמנו אל אריאל שרון:

לדעתי אנו צבא שפועל בתוך משבצת שאת גבולותיה קובע לנו הממשל האמריקני
שמממן אותנו, כך שצה'ל יכול לשפר עצמו בהרבה תחומים, אך ברגעי מלחמה שבהם חצינו את גבולות המסגרת שקבע לנו הממשל האמריקני והם זיהו זאת באמצעות הלווינים, מיד קיבלנו פקודות לעצירת ההתקדמות, כדי לא לסכן את התוצאות שהוחלטו מראש על ידי ראשי המימשל האמריקני או שותפיהם, גם אם המהלך כרוך באיבוד חיי חיילינו וכלי מלחמה

הנסיון האישי שלי היה עם פקודות שהגיעו כנראה ישירות מהבור בת'א, לעצירת הכח שהוביל הטנק שלי ברמת הגולן במרחק של כ-40 ק'מ מדמשק (בדומה לעצירת הכח שביצעו בקילומטר ה-101 לפני קהיר), בשטח מישורי נחות לטנקים שאיפשר לכוחות הנסוגים הסורים לירות טילים ולפגוע בטנק שלי ונוספים, היות ולא איפשרו לנו לנוע לעמדות מחסה.
(דוגמה אחרונה היתה בעזה, כשאמריקנים אילצו את צה'ל לסגת בלי לסיים חיסול החמאס)

כלומר, כל ההכנה, הלמידה והביצוע של צה'ל בשדות הקרב, טובים לדעתי רק על פעילות בתוך גבולות המשבצת שהוגדרו ונקבעו מראש למנהיגי המדינה ואולי גם לרמטכ'ל.
על הבסיס העובדתי הזה, כל הפרשנויות וההצעות שלך מקבלות אור שמעמיק את ההבנה.

לסיום רציתי לשתף אותך בהצעתי שנובעת מנסיון אחד מרבים שרכשתי במלחמת יום הכיפורים ואחריה, היות וחלוקת צלשים אחדים נעשתה בצורה שערוייתית שבה הוענקו העיטורים לחברים שלי שאמנם מגיע להם האות כמו לחבריהם בצוות הטנק או הפעילות, שלא קיבלו העיטור...!
לאלה שקיבלו הצל'ש היו מקורבים לראשי צה'ל ו/או המימשל אז...!

כדי לחפות על העוול הנ'ל וכדי שלא ישכחו את חוד-החנית של צה'ל בקרבות הבלימה של מלחמת יום הכיפורים אשר בזכותם המדינה עדיין קיימת, לדעתי יש להעניק לקראת יום הכיפורים הקרוב, אות הצטינות לכל הטנקיסטים, השיריונאים וחיילי יחידות נוספות שהשתתפו בקרבות הבלימה ועצרו בגופם את האויב, למרות מחדלים גדולים של ראשי המדינה והצבא. (היחידות הנוספות כמו חיילי החטיבה הירושלמית שלחמו במוצבי התעלה או חיילי גדוד התותחנים שלא ברחו וירו בכינון ישיר על הכוחות הסורים שכבשו את חטיבת הטנקים 188 ברמת הגולן וכד'...)

אני מראש מוותר על האות למען חבריי הרבים שרובם נשכחו והרבה מהם איבדו חייהם

סיפורי הגבורה של כל מקבלי אות ההצטיינות הנ'ל, ישפכו אור נוסף על אנשים, קרבות ומהלכים שלא ידועים לציבור עד ליום הזה - 36 שנה מאז ובזכותם המדינה עדיין קיימת!


שנה טובה וגמר חתימה טובה

יוסי אגמון
נע ונד בקליפורניה- ארה'ב
-----------------------------------------