[יוסף אגמון]

ד'ר אורי מילשטיין שלום וברכה, 22 לספטמבר 2009

שמי יוסי אגמון - הייתי שיריונר סדיר במלחמת יום הכיפורים, שלחם בטנק המוביל של כח קורס מפקדי טנקים בתעלת סואץ עם תחילת המלחמה, אחר כך בטנק המוביל של כח שהורכב משארית הפליטה של כוחות קורסי מפקדי וקציני טנקים בתעלה בתוספת למילואמניקים שמילאו שורותינו, כדי לפרוץ בראש הציר הצפוני לתוך סוריה ולהגיע עד למרחק של כ-40 קילומטר מדמשק.

לאחר הפציעה שלי, שירתתי כמנהל היחידה המרכזית שעסקה בשיקום חיל השריון ונוספים לאחר המלחמה הנוראית ההיא.

אתה כנראה קראת עלי דרך אתר - "נקים" בניהול מר חיים יטיב, לאחר שהגבת למאמרו בעקבות אחת החקירות שביצעתי ומצאתי כי לאהרון ברק וב'ב יש בעלות על 17 בתים שחלקם חשודים שניקנו בדרכי כנופית-משפטנים שעוסקת באירגון-מראש של תוצאות כינוסי נכסים עם חבריהם בבתי המשפט, לרכישת בתים רבים במחירים זולים ועוד...!

קראתי בהנאה הרבה מהמאמרים שלך ששופכים אור אמיתי ומכאיב על צה'ל בכלל ומלחמת יום הכיפורים בפרט, היות שזאת היתה המלחמה הקשה ביותר שידענו מהרבה בחינות ועד היום אנו ממשיכים ללקק הפצעים שרק הולכים וגדלים עם גילויים רבים של אמיתות שהוסתרו מהציבור עד היום הזה...!

ברשותך אוסיף מעט מנסיוני ודעתי בנושא הפרשנויות שלך ואחרים ובעיקר הצעותיך ששלחת בזמנו אל אריאל שרון:

לדעתי אנו צבא שפועל בתוך משבצת שאת גבולותיה קובע לנו הממשל האמריקני
שמממן אותנו, כך שצה'ל יכול לשפר עצמו בהרבה תחומים, אך ברגעי מלחמה שבהם חצינו את גבולות המסגרת שקבע לנו הממשל האמריקני והם זיהו זאת באמצעות הלווינים, מיד קיבלנו פקודות לעצירת ההתקדמות, כדי לא לסכן את התוצאות שהוחלטו מראש על ידי ראשי המימשל האמריקני או שותפיהם, גם אם המהלך כרוך באיבוד חיי חיילינו וכלי מלחמה

הנסיון האישי שלי היה עם פקודות שהגיעו כנראה ישירות מהבור בת'א, לעצירת הכח שהוביל הטנק שלי ברמת הגולן במרחק של כ-40 ק'מ מדמשק (בדומה לעצירת הכח שביצעו בקילומטר ה-101 לפני קהיר), בשטח מישורי נחות לטנקים שאיפשר לכוחות הנסוגים הסורים לירות טילים ולפגוע בטנק שלי ונוספים, היות ולא איפשרו לנו לנוע לעמדות מחסה.
(דוגמה אחרונה היתה בעזה, כשאמריקנים אילצו את צה'ל לסגת בלי לסיים חיסול החמאס)

כלומר, כל ההכנה, הלמידה והביצוע של צה'ל בשדות הקרב, טובים לדעתי רק על פעילות בתוך גבולות המשבצת שהוגדרו ונקבעו מראש למנהיגי המדינה ואולי גם לרמטכ'ל.
על הבסיס העובדתי הזה, כל הפרשנויות וההצעות שלך מקבלות אור שמעמיק את ההבנה.

לסיום רציתי לשתף אותך בהצעתי שנובעת מנסיון אחד מרבים שרכשתי במלחמת יום הכיפורים ואחריה, היות וחלוקת צלשים אחדים נעשתה בצורה שערוייתית שבה הוענקו העיטורים לחברים שלי שאמנם מגיע להם האות כמו לחבריהם בצוות הטנק או הפעילות, שלא קיבלו העיטור...!
לאלה שקיבלו הצל'ש היו מקורבים לראשי צה'ל ו/או המימשל אז...!

כדי לחפות על העוול הנ'ל וכדי שלא ישכחו את חוד-החנית של צה'ל בקרבות הבלימה של מלחמת יום הכיפורים אשר בזכותם המדינה עדיין קיימת, לדעתי יש להעניק לקראת יום הכיפורים הקרוב, אות הצטינות לכל הטנקיסטים, השיריונאים וחיילי יחידות נוספות שהשתתפו בקרבות הבלימה ועצרו בגופם את האויב, למרות מחדלים גדולים של ראשי המדינה והצבא. (היחידות הנוספות כמו חיילי החטיבה הירושלמית שלחמו במוצבי התעלה או חיילי גדוד התותחנים שלא ברחו וירו בכינון ישיר על הכוחות הסורים שכבשו את חטיבת הטנקים 188 ברמת הגולן וכד'...)

אני מראש מוותר על האות למען חבריי הרבים שרובם נשכחו והרבה מהם איבדו חייהם

סיפורי הגבורה של כל מקבלי אות ההצטיינות הנ'ל, ישפכו אור נוסף על אנשים, קרבות ומהלכים שלא ידועים לציבור עד ליום הזה - 36 שנה מאז ובזכותם המדינה עדיין קיימת!


שנה טובה וגמר חתימה טובה

יוסי אגמון
נע ונד בקליפורניה- ארה'ב