[חיים יטיב]

השב`כ ומזוז תופסים טרמפ על המצב הביטחוני לצותת למי שנוח להם

למרבה הפלא גם מר מני מזוז איש "השמאל הנאור" תומך בגישה זו ועושה מיקמק גדול של פעילות פוליטית ופעילות בטחונית לאשר לשב"כ בסופו של יום להאזין לכל מי שמתחשק לו ולהפוך לזרוע הקג"ב של ראש הממשלה.
אולי יטרחו מר מזוז ומר דיסקין לפרט מהי "חתירה נגד סדרי המשטר הדמוקרטי ומוסדותיו"?
האם גם חשיפת מנגנון השליטה האנטי-דמוקרטי בו הפרקליטות והשב"כ שולטים על פוליטיקאים באמצעות תפירת תיקים מהווה גם היא חתירה נגד מוסד `המתפרה`?
ואולי יטרח מר דיסקין להשיב לשאלה מדוע נתן לבשארה לחמוק לחו"ל ולא פנה לבג"ץ למנוע זאת תוך שהוא נתן פתחון פה לערבים לתקוף ובצדק את ישראל על התנהלותה השערורייתית בפרשה זו?
והאם הפעלת פרובוקטורים ומשבשי הליכים משפטיים, לטרפד בן היתר קידום קבוצות פוליטיות לגיטימיות וחשיפת פרשיות מביכות, הינה גם היא שיטה מקובלת על פי `החזון הדמוקרטי` של מר מזוז ומר דיסקין?






עדכון אחרון - 00:02 21/05/07


השב"כ: זכותנו לצותת למבצעי פעילות חוקית לשינוי אופיה היהודי של ישראל

מאת יובל יועז וג`קי חורי

ראש השב"כ: הארגון מופקד על קידום ערכי היסוד של המדינה כ"יהודית ודמוקרטית" ורשאי לבצע מעקבים והאזנות סתר נגד הפועלים לשינוים תוך "מאפיינים חשאיים", גם אם הם פועלים כחוק; עם זאת, כשאין חשד לעבירה, לא יבצעו מעצרים, חיפושים ותשאולים; עדאלה שוקלת לעתור לבג"ץ: "זו פעילות בלתי חוקית וסוטה מלשון חוק השב"כ"


השב"כ רואה עצמו מוסמך להפעיל כלי מעקב הפוגעים בפרטיות כגון האזנות סתר במקרים שבהם מתבצעת "פעילות חתרנית נגד אופיה היהודי של המדינה", גם אם הפעילות הזו איננה כרוכה בפעולות לא חוקיות. כך עולה ממכתב שהעביר ראש השב"כ יובל דיסקין ליועץ המשפטי לממשלה מני מזוז, ושגובש בתיאום עמו. המכתב נשלח אתמול (ראשון), על דעתו של היועץ המשפטי לאגודה לזכויות האזרח ולארגון עדאלה, בעקבות פניותיהם למזוז בבקשה להבהיר את גבולות סמכותו של השב"כ.

במשרד המשפטים מתייחסים למסמך שחיבר דיסקין, בשיתוף עם מזוז, כאל "מסמך מכונן" המבהיר את היקף סמכויותיו של השב"כ והאיזון בין פעולותיו הפוגעניות לבין ערכים דמוקרטיים כמו חופש הביטוי, חופש פוליטי והזכות לפרטיות. "השב"כ הוא ארגון שיש לו תפקיד חיוני במציאות החיים בישראל", כותב דיסקין, "ולשם כך ניתנו לו כוחות וסמכויות רחבי היקף. הפעלתם באופן נכון וראוי חשובה לדמוקרטיה הישראלית, לשירות עצמו כדי לשמר את הלגיטימציה הציבורית החיונית לפעולתו, וכמובן חשובה לכל אזרח".

"המושג חתרנות הוא מושג עמום"

לדברי ראש השב"כ, הארגון מופקד על קידום אינטרסים ממלכתיים חיוניים לביטחון הלאומי של המדינה, וכן לקידום ערכי היסוד שלה כ"יהודית ודמוקרטית". "מסעיף זה עולה כי השירות מופקד בין היתר על שמירת ביטחון המדינה", כותב דיסקין, "סדרי המשטר הדמוקרטי ומוסדותיו מפני איומי חתרנות". ואולם הוא מסכים ש"המושג חתרנות הוא מושג עמום. עמדת השירות היא שבגדר `חתרנות` עשויה להיכלל גם חתירה לשינוי ערכי היסוד של המדינה תוך ביטול אופיה הדמוקרטי או אופיה היהודי, כחתירה נגד סדרי המשטר הדמוקרטי ומוסדותיו".

במישור הציבורי, ראש השב"כ מדגיש כי "לא חל כל איסור על הבעת עמדות הסותרות את ערכיה של ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית, ככל שזו מובעת במסגרת החוק. הבעת עמדה כזו, כל זמן שאיננה כוללת פעילות לא חוקית, היא חלק מהזכות לחופש הביטוי. גם הזכות לפרטיות היא חלק מערכיה היסודיים של מדינה דמוקרטית". פגיעה בזכויות אלה, קובע דיסקין, מותרת רק לתכלית ראויה ורק באופן מידתי.

שלושה סוגי פעילות

את דרכי פעולתו של השב"כ מחלק דיסקין לשלושה סוגים: כלים "מחקריים", כלומר איסוף ממקורות גלויים, כמו ראיונות וכתבות בעיתונות, ונאומים פומביים; כלים "איסופיים", דוגמת האזנות סתר ומעקבים; ו"כלי סיכול ואכיפה", הכוללים מעצרים, חיפושים ותשאולים במסגרת חקירות. לדבריו, כשגוף כלשהו נוקט פעולות לא חוקיות "במסגרת חתירתו נגד סדרי המשטר הדמוקרטי ומוסדותיו, השירות מוסמך לפעול נגדו בכל הכלים, לרבות פעולות סיכול ואכיפה". עם זאת, כשהפעילות החתרנית איננה כרוכה בפעולות לא חוקיות, לא ניתן להפעיל "כלי סיכול ואכיפה".

כאשר פעולתו של גוף כלשהו "מתחככת" עם פגיעה בסדרי המשטר הדמוקרטי, רואה השב"כ עצמו מחויב לאסוף ולנתח מידע הנוגע לפעילותו של גוף זה, כדי "להבטיח שפעילותו אינה גולשת לפעילות לא חוקית ואיננה מסווה לפעילות לא חוקית". כשיש בסיס לחשד שמתקיימת פעילות חתרנית בעלת מאפיינים חשאיים, תאפשר פעילות זו שימוש גם בכלים איסופיים כמו האזנות סתר, "כדי לחשוף את המסתתר מאחורי פעילות כזו".

דיסקין מדגיש כי "תפקודו ופעולתו של השב"כ בנוגע לתופעת החתרנות מתייחסים באופן שווה ליהודים ולערבים". מלשכת היועץ המשפטי לממשלה נמסר כי "במקרים רגישים בתחום הנדון, נערכות פעולות השב"כ תוך תיאום והתייעצויות עם הגורמים הרלוונטיים במערכת המשפטית. העמדה המפורטת במכתבו של דיסקין מקובלת על היועץ המשפטי לממשלה".

בעדאלה מאוכזבים מעמדת מזוז

גם בעדאלה לא הסתירו את אכזבתם מתגובת היועץ המשפטי לממשלה וציינו כי בודקים אפשרות לפנות לבג"ץ ולחייב את היועץ המשפטי להוציא הנחיות ברורות וחד משמעיות האוסרות על השב"כ להתערב בעניין מעורבותו של השב"כ בחיים הפוליטיים של האזרחים במדינה.

מעדאלה נמסר כי מוזר מאוד שהיועץ המשפטי רואה בהצהרותיו של גוף שלטוני (השב"כ) שיש לו השפעה גדולה על זכויות האדם, כהצהרות הנופלות בגדר חופש ביטוי לגיטימי. כמו כן, מתברר מהמכתב שהיועץ המשפטי נותן אור ירוק לשב"כ לעקוב אחרי הפעילות של הערבים, גם אם אין לפעילות הזו שום קשר לביטחון המדינה, דבר אשר מחזק את התפיסה הממסדית לפיה האזרחים הערבים הם נושא למעקב ביטחוני, ושהם מהווים סכנה ביטחונית

פוטנציאלית. בעדאלה טוענים עוד כי הפעילות בלתי חוקית וסוטה מלשון חוק השב"כ וגם מנוגדת לערכי הדמוקרטיה. "סטייתו של השב"כ מסמכותו במקרה הזה, הנה חמורה ביותר, שכן היא לא רק פוגעת בשלטון החוק אלא היא מגבירה את ההסתה הגזענית נגד האזרחים הערבים בישראל", נמסר.


http://www.haaretz.co.il/hasite/spages/861580.html