[חיים יטיב]

לכל הידידים של "נקים",
מטה הפנייה שהועברה ל-נקים דרך העיתונאי גונן גינת העורך לשעבר של הצופה, לחתום על העצומה למען השבת מדורו של הראל סג"ל במעריב,
"אינו רלוונטי ומרובה הגיגים" או בתרגום חופשי, מטריד במנוחתם אוחזי השלטון המושחת במסווה של "דמוקרטיה שמאלנית נאורה ומתקדמת". לסיכום תעודת עניות למעריב ותופעה מדאיגה של סתימת פיות.
http://www.atzuma.co.il/petition/moshekatie/1/
אני חתמתי, נא תחתמו גם אתם ותעבירו הלאה לרשימת תפוצה שלכם.

כמו כן התקבלה פניה טלפונית ל-נקים של הגב' רונית פיינה תושבת ערד , לשעבר מקיבוץ שעלבים להפיץ את העצומה, למתן חנינה לאסירים היהודים הפוליטים.

http://www.atzuma.co.il/petition/thkbh1/1/0/124/

האחים שלה מרדכי ואליצור הראל לונשטיין הורשעו והינם אסירים בגין כוונה שהיתה להם להציב מחסום בנתיבי איילון מתוך התנגדות להתנתקות,

הם אמורים לשבת בכלא עוד כשנתיים בגין העבירה האמורה.

בברכה
חיים יטיב



כבר כמה שבועות, שמדורו של אראל סג"ל לא מופיע במעריב. רקע: סג"ל עבר התפתחות השקפתית בשנים האחרונות לכיוון מסורתי יהודי, ומה שהכי נורא מבחינת העורכים החדשים של מעריב - ביטא עמדה שמקובלת כימנית, ר"ל, לא עלינו, טפו-טפו. בכך היה קולו לקולם של רבים, במיוחד בימים הנוראים של גוש קטיף.

מעריב החדש מושך בימים אלה חזק שמאלה: בין היתר בוטלה כתיבתם הקבועה של נדב העצני וח"כ אריה אלדד.

נכון שהעיתון קורס ונהפך לפחות ופחות רלוונטי (בטי-ג'י-איי, שיתפרסם בעוד חודשיים, ההידרדרות שלו תקבל חותמת רשמית)
אבל זה לא אומר שצריך לעבור על זה בשקט.
"כי שקט הוא רפש"

למי שחשוב למחות - קיימות שתי עצומות בנושא זה:

האחת, בפייסבוק
http://www.facebook.com/group.php?gid=9554224678

והשניה - כאן
http://www.atzuma.co.il/petition/moshekatie/1/

עד עתה, חתמו רק כ-400 בפייסבוק, ורק 30 באתר העצומות
צריך הרבה יותר כדי שיהיה ברור

ג.ג.