[מתי גולן גלובס]

בג"ץ בלי צדק
היה ראוי שבפרשת קצב יתעלה בג"ץ מהכלל המשפטי לטובת הצדק אנושי
מתי גולן 17:25 24/03/08

שופטת בית המשפט העליון, מרים נאור, החליטה הבוקר (ב') לדחות את הבקשות לדיון נוסף בעניין הסכם הטיעון עם משה קצב. נאור נימקה, בין השאר, שהוויכוח בין השופטים שהחליטו לא לבטל את הסכם הטיעון לא היה קשור ל"הלכה חדשה" ובהיעדר הלכה כזאת, או ויכוח עליה, אין דיון נוסף. זו הדרך שהעליון הולך בה משנים שנימה.
אם הוויכוח בדיון נגד עיסקת קצב לא היה על הלכה חדשה - על מה הוא כן היה? השאלה אז היתה האם יש הצדקה להתערבות הבג"צ בהחלטת היועץ. כדי שתהיה התערבות כזאת, צריך ששיקולי היועץ יהיו בלתי סבירים בצורה קיצונית. שלושת שופטי הרוב היו בדעה, ששיקולי היועץ וחתימתו על העיסקה אכן בעייתיים - אבל לא עד כדי קיצוניות. שני שופטי המיעוט, ביניהם הנשיאה דורית בייניש סברו אחרת. מודעה



אפשר, כמובן, לומר שמדובר בשאלה עובדתית: האם לאור הראיות, העדויות ומכלול החומר בתיק היתה הצדקה לעיסקת הטיעון, או שהיה על היועץ ללכת למשפט. אלה, שופטי הרוב, אמרו שחומר החקירה הצדיק הליכה למשפט - כמעט. ואלה, שופטי המיעוט אומרים - לא היתה כל הצדקה לעיסקה. כלומר, המרחק בין הרוב והמיעוט לא היה בין שלילה לחיוב, אלא בין כמעט חיוב, לחיוב מוחלט. נדמה שבמצב כזה, כאשר הדעות כל כך קרובות - היה מקום לחרוג מכלל "ההלכה החדשה". מדובר כאן לא בבית המשפט, אלא בבית הדין הגבוה לצדק.

פסיקותיו של המוסד הזה צריכות להיות מושתתות לא רק על שיקולים וכללים משפטיים, אלא על דרישות הצדק. בכך נבדל בית דין זה מבית המשפט העליון. האם ההחלטה לקיים את העיסקה עשתה צדק - עם האינטרס הציבורי בכלל, ועם המתלוננות בפרט? האם במקרה כה אנושי ומורכב, כאשר דעות הרוב והמיעוט כל כך קרובות, לא נכון היה להביא את המקרה למבחנם של תשעה שופטים - כדי שהצדק גם ייעשה וגם ייראה? מה גם שכל מה שנקבע בבג"צ בפרשה זו הוא בעצם "הלכה חדשה". נקבע כאן מבחן מאד מחמיר לגבי הבג"צ ומאד מקל מבחינת היועץ, לגבי גבולות ההתערבות בהחלטותיו. כאשר משנים את גבולות ההתערבות - זו לא רק הלכה חדשה, אלא גם חשובה מאין כמותה, ומאד חבל שהיא לא תיבחן בהרכב שופטים מורחב.
http://www.globes.co.il/serve/globes/docview.asp?did=1000325358&fid=84 5