[הארץ]

מערכת המשפט מקצרת תהליכים
יום שלישי, 14 בנובמבר 2006, 13:56 מאת: רוני זינגר חירותי, הארץ


הנאשם לא נאלץ להגיע לאולם כלל (יורם לימודים)בקרוב יונהג נוהל דיון קדם משפטי של הסדרת עונש לפני המשפט. עורכי הדין טוענים שהשיטה "סיטונאית", ופוגמת בעשיית הצדק


עוד בכתבה:
קידום תיקים בדרך יעילה »
עשרות דיונים ביום אחד »


לפני כחצי שנה התלהטו הרוחות בביתם של בני זוג תושבי מרכז הארץ. במהלך הוויכוח איימה האשה על בעלה כי תזמן גורמים ש"יטפלו בו". בעקבות הדברים מיהר הבעל להתלונן במשטרה על אשתו. האשה זומנה למשטרה, ונחקרה בחשד לאיומים שהשמיעה כלפי בעלה. בהמשך, הוחלט באגף התביעות של משטרת מחוז המרכז להגיש נגדה כתב אישום. ביום חמישי האחרון הוקרא האישום בבית משפט השלום בראשון לציון. ואולם, מספר שעות אחר כך, לשמחתם של האשה ובעלה המטופלים בחודשים האחרונים בייעוץ זוגי, הוא בוטל.


מחיקת כתב האישום התאפשרה במסגרת הליך מיוחד המתנהל מזה מספר שנים במחוז המרכז, והחל מחודש ינואר הקרוב יתנהל בכלל בתי המשפט בארץ. "אנחנו מדברים על דיון קדם משפטי פלילי, שבו ביום הקראת כתב האישום נפגשים הצדדים - סנגור הנאשם ונציג תביעות המשטרה - ומנסים להגיע להסדר מוסכם בדבר עונשו של הנאשם, כך שלא יהיה צורך להתקדם לניהול של משפט הוכחות. כ-90% מהתיקים שהגשנו בהם כתבי אישום, מסתיימים בהסדרי טיעון קדם משפטיים", סיפר ל"הארץ" ראש אגף התביעות במחוז המרכז סגן ניצב דדו זמיר.


ואולם, מספר פרקליטים טוענים כי "מדובר בהליך מתיש שדומה יותר לשוק".


קידום תיקים בדרך יעילה


(ShutterStock)פעמיים בשבוע, בבתי משפט שונים באזור מחוז המרכז, מתנהלים ימי הסדרי הטיעון הקדם משפטיים - הנקראים בעגה המשטרתית "ימי מוקד". ביום חמישי האחרון רחש אולם הדיונים בבית משפט השלום בראשון לציון בעשרות אנשים. כולם זומנו להקראות כתבי האישום. בחדרון קטן ממול לאולם, ישב נציג תביעות המשטרה, עו"ד יוקי לופז, עם ערימת תיקים על שולחנו, וקיבל סנגורים לדיון מקדמי על התיקים.


סנגורים ציבוריים לצד פרטיים דנו בתיקים בהם הואשמו אנשים בכל סוגי העבירות. עו"ד רוית גור ועו"ד עמיחי אסנפי התיישבו בחדרון לדון עם עו"ד לופז על תיק בו הואשמו שני לקוחותיהם בעבירת פריצה. לאחר משא ומתן באשר לטיב הראיות שבידי המשטרה, ולאחר שעו"ד אסנפי הזכיר כי ללקוחו אין עבר פלילי קודם, הגיעו הצדדים להסכמה למאסר על תנאי "ואולי, נסכים לקבל גם את ההצעה לקנס", אמרה עו"ד גור. משם עברו הצדדים להציג לשופטת את ההסכם. "בית המשפט לא מחויב לקבל את ההסדר, אך לרוב הוא נותן את הסכמתו, ובכך מסתיים תיק", העיד דדו.


על פי שיטת קדם המשפט, מרבית התיקים שבהם מגישה תביעות המשטרה כתבי אישום, מתחילים אצל שופט "המוקד". עו"ד דורית גיטרמן משמשת כסנגורית תורנית מטעם הסנגוריה הציבורית בבתי המשפט במחוז המרכז. ביום ממוצע היא מטפלת בכ-15 תיקי נאשמים, מתוך כ-50. "בדרך כלל אני יושבת עם נאשם בהליך הראשוני כ-20 דקות. אנחנו עוברים על התיק, אני מסבירה לו מה הן הראיות כנגדו ומה ההשלכות. אני שומעת ממנו את גרסתו, ולאחר מכן פוגשת את נציג התביעות המשטרתי ומביאה את הצד של הנאשם", היא מספרת.


בשלב זה מתחיל הדיון על ההסדר בעבור הנאשם. "לא פעם משתכנע התובע על סמך טענות הנאשם ועל סמך הראיות בתיק שיש מקום למחוק את כתב האישום, או להגיע להסכמה על הליך שיקומי כזה או אחר", אומרת גיטרמן והתובע לופז מעיר בחיוך "יש לי סמכות כמו-שיפוטית". "מנגד", ממשיכה גיטרמן, "קורה גם שנאשם מתעקש כי לא עשה דבר, הוא כופר ולא מוכן לשמוע על הסדר ובמקרה כזה אנחנו נכנסים אל השופטת ואומרים שלא הגענו להסד והתיק עובר להמשך משפט הוכחות".


לדברי דדו, "השיטה נולדה על מנת לקדם תיקים בדרך יעילה יותר: כתב האישום מוגש מיד וכך גם העונש. לצד זאת, אנחנו לא משלים את עצמנו ויודעים שלו היה מתקיים משפט רגיל ייתכן והנאשם היה מקבל עונש חמור יותר".


עשרות דיונים ביום אחד


בית המשפט בתל אביב. לכל נאשם מגיע משפט מסודר בעניינו (בוצ`צ`ו)בלשכת עורכי הדין לא מתלהבים מהשיטה. "זו שיטה של דיונים סיטונאיים בכתבי אישום, שפוגמת בעשיית הצדק", אמרה עו"ד רחל תורן, יו"ר הפורום הפלילי בלשכת עורכי הדין. "לכל נאשם מגיע משפט מסודר בעניינו, ושיטה בה מתנהלים עשרות דיונים ביום אחד דומה לעולם המסחר ולא לעולם המשפט". גם עוה"ד גור ואסנפי כי "מדובר בהליך מתיש שדומה יותר לשוק".


פרסומתמבחינת הסנגוריה הציבורית, יתרונו המרכזי של החוק הוא העובדה שלכל נאשם מגיע במסגרתו ייצוג של עורך דין. "הסדרים אלה הם תופעה רצויה וחיובית מבחינתנו", אמרה שלשום הסנגורית הציבורית הראשית עו"ד ענבל רובינשטיין. "ממחקרים שערכנו אין מדובר בשיטת `סרט נע`, ולא התגלו הבדלים מהותיים בין הדרך בה הסתיימו משפטים בהליך רגיל לבין אלו שהסתיימו בשיטה זו, למעט העובדה שבשיטת הקדם משפט נראה שיש אכן יותר נטייה להקל עם נאשמים ולשלוח אותם למסגרות שיקומיות". הסנגורים הציבוריים מעידים שגם הנאשמים מרוצים ברובם מההליך. "הם אומרים לי לא פעם, שהם רק רוצים להגיע להסדר ולגמור עם זה", אומרת עו"ד גיטרמן.


בתגובה לטענות עורכי דין נמסר מדוברות בתי המשפט: "בהיות הנאשם מיוצג בדיון על ידי סניגור, מיותר לומר שאין עליו לחץ להגיע להסדר, אלא שיש מבחן של עין מקצועית - הסנגור, חומר הראיות, כדאיות ניהול הדיון - מול הכדאיות להגיע להסדר טיעון, כבר בשלב מוקדם של הדיון. במהלך הדיון רשאי השופט לעיין ולבחון את חומר הראיות בניסיון להביא את הצדדים להסכמה עובדתית באשר לסעיפי האישום, להבדיל מעונש - בעניין זה אין התערבות של השופט והטיעון חופשי לחלוטין".

http://news.walla.co.il/?w=/10/1007917