עמוד ראשי
עדכונים
חיפוש
RSS
מי אנחנו
בלוגים
אינדקס
הצטרפות
בקרה על החדשות
התחבר
חדשות הבלוגים
משחקים - Games
תרומות
מי אנחנו
שו''ת
אינדקס הפורומים
->
פורום נפגעי שחיתות מערכת המשפט
פרסם תגובה
שם משתמש
נושא
גוף ההודעה
סמיילים
ראה עוד סמיילים
Font Color:
ברירת מחדל
אדום כהה
אדום
כתום
חום
צהוב
ירוק
זית
תכלת
כחול
כחול כהה
סגול כהה
סגול
לבן
שחור
Font Size:
Font Size
קטנטן
קטן
רגיל
גדול
ענק
Align:
Align
Left
Center
Right
סגור תגים
Options
HTML
דולק
BBCode
דולק
סמיילים
דולקים
כבה HTML בהודעה זו
כבה BBCode בהודעה זו
כבה סמיילים בהודעה זו
Add an Attachment
If you do not want to add an Attachment to your Post, please leave the Fields blank
Allowed Extensions and Sizes
Filename
File Comment
כל הזמנים הם GMT + 2 שעות
קפוץ אל:
בחר פורום
שחיתות ומערכת השלטון בישראל
----------------
הודעות של נקים
שאלות ותשובות ל-נקים
קורונה-קוביד19
אנשי ציבור שתמכו בחיסונים הסתרת מידע ופגיעה בחופש הפרט במעשים או בשתיקה בקורונה
נפגעים מחיסון הקורונה
פורום חופשי בעניין שחיתות ציבורית
התנהלות הסוכנות היהודית ומפא'י בשואה
מדור חדשות, כתבות דעות ומאמרים בנושא חדשות פוליטיקה ושחיתות
פורום נפגעי שחיתות מערכת המשפט
אינדקס השופטים
גירושין,משמורת ילדים והתנהלות שרותי הרווחה בישראל-כי ילדים נולדים לשני הורים
ביקורת על העיתונות בישראל
ביקורת על השב''כ שרות הביטחון הכללי
נפגעי הטרור
בוגדים בשרות המדינה
פורומים ייעודים על פרשיות שחיתות
----------------
פרשת סיריל קרן/מרטין שלאף
פרשת חיים רמון ומינוי בייניש לעליון
הנשיא משה קצב ופרשת ההטרדה המינית
פרשת חטיפת ילדי תימן וקבוצת הרב עוזי משולם
רצח רבין,המחדלים המשפטיים בפרשת חקירת רצח יצחק רבין
הקיבוץ `בהתהוות` הר עמשא
פרשת אלוף משנה אלחנן טננבוים (טננבאום)
פרשת טלנסקי ופרשיות שחיתות של אהוד אולמרט
פרשת ילדי הגזזת
פרשת היעלמותו של איש המוסד בן אלון זייגר
פורומים חופשים לכל נושא ועניין
----------------
פורום חופש הביטוי לנושאים שונים
סרטונים וסרטים Youtube-יוטיוב ואחרים
Israel Reality
----------------
Eish-Eretz Israel Shelanu
Corruption - The Israeli Connection
La Réalité israélienne
סיקור נושא
מחבר
הודעה
מחלקה ראשונה
פורסם: שני 09.10.06 15:29
נושא ההודעה: לשכת עורכי הדין והסניגוריה מתנגדים לביטול הלכת קינזי
לשכת עורכי הדין והסניגוריה מתנגדים לביטול הלכת קינזי
לטענת הסניגוריה והלשכה, הרקע להגשת העתירה שהינו התמשכות ההליכים, נעוץ בעומס המוטל על בתי המשפט ובו בלבד "בעיית העומס אינו צריך לגרום לפגיעה בזכויות נאשמים" - טוענת עו"ד רחל תורן
מאת: נוה יוסף | |
www.Nfc.co.il
המדינה: לבטל את הלכת קינזי
"הלשכה צריכה להביע עמדתה בעניין הלכת קינזי"
בג"צ `קינזי` יידון בפני הרכב מורחב
לשכת עורכי הדין הגישה בקשה (11.1.06) להצטרף כמשיבה בעתירה שהגישה המדינה לביטול הלכת קינזי. הלשכה מתנגדת לביטול ההלכה, וסבורה שמן הראוי שנושא זה ייבחן, אם בכלל, בחקיקה.
הלכת קינזי הנוהגת מזה 30 שנה קובעת, שהתביעה אינה רשאית להעיד עד שהינו שותף לעבירה, כל עוד משפטו טרם הסתיים. זאת, בשל החשש שהעד השותף לעבירה המוזמן להעיד נגד שותפו, יעוות את האמת לטובתו על-מנת להיחלץ מהאישום התלוי נגדו או על-מנת לרצות את התביעה שהעמידה אותו לדין.
המדינה הגישה עתירה לבג"צ נגד החלטת ביניים של בית המשפט המחוזי בבאר שבע, לפיה לא ניתן לתביעה להעיד עד תביעה בתיק. המדובר בהליך בלתי שגרתי של ערעור על החלטת ביניים בדרך של עתירה לבג"צ.
העתירה נקבעה לדיון בפני הרכב של 7 שופטים. בג"צ החליט מיוזמתו לצרף את הסנגוריה הציבורית כמשיבה, והלשכה בקשה כאמור אף היא להצטרף לרשימת המשיבים.
בבקשה שהוגשה באמצעות יו"ר הפורום הפלילי של הלשכה, עו"ד רחל תורן, וחברי הפורום, עוה"ד נבות תל-צור, נתי שמחוני וניר פלסר, נטען כי יש לצרף את הלשכה כמשיבה מהטעם שזו עלולה להיפגע מהצו שיינתן, וכי בכוחה "לסייע לבירורה ולביאורה היעיל והנכון של הסוגיה המשפטית הנדונה".
נשיא בית המשפט העליון, אהרן ברק, החליט להעביר את הבקשה לדיון אשר יערך ביום א` הקרוב (15.1.06).
לטענת הלשכה, הרקע להגשת העתירה, שהינו התמשכות ההליכים, נעוץ בעומס המוטל על בתי המשפט ובו בלבד.
"בעיית העומס אינו צריך לגרום לפגיעה בזכויות נאשמים. בעיית העומס צריכה להיפתר על-ידי בתי המשפט. כמו כן, סבורה הלשכה כאמור בהחלטה, שנושא זה ראוי שיבחן, אם בכלל, בהליכי חקיקה", נמסר מלשכת עורכי הדין.
לדברי הסניגוריה הציבורית, הלכת קינזי ידועה כאחת הדרכים להבטחת הליך הוגן במשפט הפלילי וכי אין זה מן הראוי שהמדינה תגיש עתירות לבג"צ נגד אזרחיה שהרי "בג"צ נועד להגן על הפרט מפני כוחו הרב של השלטון, ולא נועד לשמש ככלי בידי המדינה לפגיעה בזכויות אזרח, ולביטול זכויות יסוד קיימות".
עוד טוענת הסנגוריה כי הנמקת הפרקליטות לתמיכה בביטול "הלכת קינזי"- התמשכות ההליכים בבתי המשפט- מקורה בעומס הרב בבתי המשפט ובמחסור החמור בשופטים וכי ניתן לפתור בעיה זו באמצעות הקצאת משאבים ראויה שתאפשר ניהול משפטים תוך זמן סביר.
"לא יעלה על הדעת שכדי לחסוך בתקציב המדינה, תיפגע זכותו של כל אדם להליך הוגן" טוענים בסניגוריה.
נוצר: 11/01/2006 | עודכן: 12/1/2006 | רשימות נוספות: נוה יוסף
http://www.nfc.co.il/archive/001-D-91062-00.html?tag=19-54-40
אתר בית המשפט
פורסם: שני 09.10.06 15:15
נושא ההודעה: פסק הדין המבטל את הלכת קינזי
בבית-המשפט העליון בשבתו כבית-המשפט הגבוה לצדק
בג"ץ 11339/05
בפני:
כבוד הנשיא (בדימ`) א` ברק
כבוד הנשיאה ד` ביניש
כבוד המשנה לנשיאה א` ריבלין
כבוד השופטת א` פרוקצ`יה
כבוד השופט א` א` לוי
כבוד השופט א` גרוניס
כבוד השופטת מ` נאור
העותרת:
מדינת ישראל
נ ג ד
המשיבים:
1. בית-המשפט המחוזי בבאר-שבע
2. מאיר ז`אנו
3. ישראל גנון
4. דוד צפיר
5. ירון סנקר
6. רפי אוחנה
7. משה אוחנה
8. שלום שיטרית
9. דוד עקיבא
10. גל בוגנים
11. הסנגוריה הציבורית
המבקשים להצטרף כצד להליך:
12. לשכת עורכי-הדין
1. אילנה שלחוב
2. אמיר שלחוב
עתירה למתן צו-על-תנאי
תאריך הישיבה:
ט"ו בתמוז התשס"ו
(11.07.06)
בשם העותרת:
עו"ד אפרת ברזילי
עו"ד ענת חולתא
עו"ד אודית קורינלדי-סירקיס
בשם המשיב 2:
עו"ד דוד יפתח
עו"ד דן ענבר
בשם המשיב 3:
עו"ד אבי חימי
בשם המשיבים 4 ו-8
עו"ד אסתר בר ציון
עו"ד ויקטור אוזן
בשם המשיב 5:
עו"ד טל ענר
עו"ד ערן אמרני
בשם המשיב 6:
עו"ד אביגדור פלדמן
עו"ד אבים יריב
בשם המשיב 7:
עו"ד זאב וישניא
בשם המשיב 9:
עו"ד דן קואל
עו"ד אביטל גואר
בשם המשיב 10:
עו"ד ליה פלוס
בשם המשיבה 11:
עו"ד טל ענר
בשם המשיבה 12:
בשם המבקשים להצטרף כצד להליך:
עו"ד רחל תורן
עו"ד דנה פוגץ`
פסק-דין
השופט א` א` לוי:
1. שניים הועמדו לדין, בגין אותה פרשה, אך במסגרתם של כתבי-אישום נפרדים. התוכל התביעה לזמן את האחד – אשר משפטו תלוי ועומד – כעד מטעמה במשפט המתנהל כנגד חברו?
בהידרשו לסוגיה זו – לפני שלושה עשורים – קבע בית-משפט זה, מפי השופט מ` עציוני, את מה שלימים נודע כ"הלכת קינזי":
"הפרקטיקה הנכונה צריכה להיות שאין להעיד נאשם אחד נגד נאשם שני, אפילו הוגשו נגדם כתבי-אישום נפרדים, כל זמן שיש חשש, כי העד עלול לצפות לטובת-הנאה על-ידי המתקת דינו במשפט התלוי ועומד נגדו. דבר זה אפשר למנוע בין על-ידי כך שמשפטו יתברר לפני מתן העדות ובין על-ידי הפיכתו לעד-מלך ועיכוב ההליכים או הצהרה מטעם התביעה, שהמשפט נגדו יבוטל עם סיום העדות" (ע"פ 194/75 קינזי נ` מדינת ישראל, פ"ד ל(2) 477, 482).
לדברים אלה הצטרף גם השופט מ` שמגר, אשר עמד של הקושי הכרוך בעדות כזו:
"שריר וקיים לדעתי החשש כי עדותו של עד כאמור במשפט של שותפו לא תהיה אלא מעין חזרה כללית על העדות אותה הוא מתכוון להשמיע במשפטו הוא; היינו, הוא יבקש כמובן להציג את הטיעון שלו בדבר השתלשלות האירועים ומגמתו עלולה להיות להגדיל סיכוייו במשפטו הנפרד על-ידי השחרת פני רעהו, השותף לעבירתו, נגדו הוא מעיד או על-ידי תיאור
שותפותו הוא בעבירה, כמזערית. בדרך זו יגדיל העד את סיכוייו לצאת זכאי בדינו או יפחית מן המשקל היחסי של חלקו בעבירה. חשש נוסף העולה בהקשר זה הוא כי עד כאמור אמנם יעיד מטעם התביעה אך בשל היות משפטו תלוי ועומד יוכל לצמצם היקפה של החקירה הנגדית, הצפויה לו מצד הנאשם על-ידי ההסתמכות על האמור בסעיף 47 הנ"ל לפקודת הראיות" (שם, בעמ` 489).
שורשיה של הלכת קינזי השתרגו והעמיקו במשפט הישראלי. התכליות שניצבו בבסיסה – כמו הביקורת שנשמעה בגינה – נלמדו בבתי-ספר ובאוניברסיטאות. מה שכוון מלכתחילה להיות "פרקטיקה רצויה" הפך, בפועל, לכלל מחייב אשר הערכאות מיעטו לסטות ממנו. עתה, מקץ 30 שנים, נדרשים אנו לבדוק אם יש מקום לשנות מהלכה זו.
רקע עובדתי
2. לבתי-המשפט המחוזיים בתל-אביב ובבאר-שבע הוגשו שלושה כתבי-אישום, מהם עולה תמונה קשה של שרשרת עבירות חמורות בהן היו מעורבים, על פי הנטען, משיבים 10-2. דובר בהם במספר קשרים שנרקמו בידי משיבים אלה, ואשר לחלקם תכלית משותפת – להתנקש בחייהם של יריבים על רקע מאבקי-כוחות בין קבוצות עבריינים, ומתוך כוונה להביא בדרך זו למה שזכה לכינוי "חיסול חשבונות". מעשים אלה שביצועם יוחס למשיבים, הסתיימו, בין היתר, במותם של שלושה, ובפציעה חמורה של אחרים. שניים מהנרצחים, שקד שלחוב ותומר שבת ז"ל, מצאו את מותם בשל טעות בזיהוי, לאחר שנקלעו באקראי לזירות הרצח.
שניים מכתבי-האישום הוגשו לבית-המשפט המחוזי בתל-אביב. אחד מהם עוסק בפעילותו של משיב 5 (תפ"ח 1119/04), והאחר במעשיהם של משיבים 10-6 (תפ"ח 1120/04). כתב-האישום השלישי (תפ"ח 994/04) הוגש לבית-המשפט המחוזי בבאר-שבע, וכוון נגד משיבים 4-2. שלושת כתבי-האישום השתרעו על פני עמודים רבים, והכילו רשימות עמוסות של עדי תביעה אשר בישרו על המשפטים הממושכים שבפתח.
ואלו הן, בקצרה, עובדותיהם של כתבי-האישום.
א) תפ"ח 994/04
באישום הראשון נטען כי המשיבים, עם אחרים, גמרו אומר להמית את תושב אשקלון, שלום דומרני, על רקע סכסוך שפרטיו אינם חשובים לענייננו. לצורך כך הם יצרו קשר עם קבוצת עבריינים אחרת, עמה נמנה משיב 5, ירון סנקר (להלן: "סנקר"), שגם לחבריה היה עניין לפגוע בדומרני. את זממם החליטו הקושרים לבצע ביום 2.6.03, בשעות הבוקר, שעה שדומרני היה אמור לצאת מביתו בדרכו לבית-משפט השלום בבאר-שבע. חלק מהקושרים המתינו בקרבת מקום, ושעה שהיה נדמה כי דומרני עומד לצאת מדירתו, נכנסו לבניין סנקר ומשיב 2 והמתינו לבואה של המעלית, בהניחם כי קורבנם יימצא בה. בפועל השתמש במעלית אחר, שי בן-אמו, חברו של דומרני, וכאשר סנקר ומשיב 2, ישראל גנון, הבחינו בו, הם פתחו לעברו באש מאקדחים שהיו בידיהם. כתוצאה מכך נפצע בן-אמו, ונזקק לטיפול רפואי כדי להציל את חייו.
האישום השני בו עוסק כתב האישום קשור גם הוא לדומרני. נטען, כי בניסיון נוסף להתנקש בקורבנם ירה משיב 2, על פי הוראתו של משיב 1, מרובה "גליל" לעבר רכב, שעל פי המידע שהיה בידיהם היה אמור לנסוע בו דומרני. כתוצאה מירי זה נגרם מותה של שקד שלחוב ז"ל – נערה בת 16 שנים בלבד, שנקלעה למרבה האסון לאירוע לאחר שנאספה אל כלי-הרכב ממנו ירד דומרני דקות אחדות קודם לכן. נוסעים נוספים שהיו ברכב, דניס שמש ויניב רווח, נפצעו.
ב) תפ"ח 1119/04 ותפ"ח 1120/04
כתב-האישום בתפ"ח 1119/04 כלל שישה אישומים, בהם יוחסה לסנקר שורה של עבירות אותן ביצע, על פי הנטען, בעת שהיה בבריחה ממאסר בן 12 שנים בו נשא. יצוין כבר עתה, כי במהלך חקירותיו הודה סנקר בכל העובדות המפלילות שיוחסו לו, ואף תאר באוזני חוקריו את חלקם של יתר המשיבים בפרשיות השונות.
האישום הראשון בכתב אישום זה עסק בשוד מזוין אותו ביצע סנקר, לגרסת התביעה, בתאריך 20.2.03 בעסק להמרת כספים באשדוד, תוך שהוא מאיים על הפקידה ונוטל עמו את תכולתה של הכספת, כ-140,000 ש"ח.
יתר האישומים עסקו בקשר אותו רקם סנקר עם משיבים 6 ו-7, ובו נטלו חלק גם משיבים 10-8. בחמישה אישומים אלה עוסק גם כתב-האישום בתפ"ח 1120/04, שהוגש כנגד משיבים 10-6. לשם הבנת הרקע לעבירות, יצוין, כי משיבים 6 ו-7, הם אחיו של המנוח חנניה אוחנה (להלן: "המנוח"), שנרצח בתאריך 5.3.03, ואותו הכיר סנקר במהלך המאסר בו נשא. בעקבות רציחתו של המנוח, גמלה בלבם של אֵחיו החלטה להמית את כל מי שהיו מעורבים במעשה, וכן את כל מי שהיה קשור אליהם או הביע סיפוק ממותו של המנוח. בין היתר, ביקשו משיבים אלה לגרום למותם של דומרני, שלמה זריהן, האחים יעקב ונסים אלפרון, יצחק אברג`יל וחיים שאבי. כדי לממש את הקשר, סיכמו משיבים 6 ו-7 עם סנקר, כי בתמורה לכך שיבצע את ההתנקשויות המתוכננות הוא יזכה להגנתם, וכן לקורת גג ולרכב. עוד הוסכם, כי משיב 8 ישמש כאיש קשר בין משיבים 6 ו-7 לסנקר, יוביל את האחרון לזירות האירוע, ויספק לו את האמצעים לביצוען של העבירות.
האישום הראשון עוסק בניסיון לגרום את מותו של שלמה זריהן. נטען, כי בתאריך 6.5.03 הגיעו סנקר ומשיבים 8 ו-10, יחד עם אחד – גיא יחזקאל, לפגישה יזומה שנקבעה עם זריהן בבית קפה בתל-אביב. סנקר הגיע לפגישה כשהוא מחופש למאבטח, ונשא על גופו אקדח טעון. במהלכה של הפגישה כיוון משיב 5 את נשקו לראשו של זריהן ולחץ על ההדק, אולם עקב מעצור באקדח הוא לא הצליח לבצע את זממו. זריהן, אשר הבחין במתרחש סביבו, פתח במנוסה, בעוד סנקר יורה לעברו מספר פעמים, ופוגע בו בבית החזה, באגן ובירכיים. עוד נטען, כי בימים שלאחר האירוע הגיעו סנקר ומשיבים 8 ו-9 לבית-החולים בו אושפז זריהן, במטרה להשלים את מלאכתם, אולם, לאחר שהבחינו באבטחה ההדוקה שהוצבה סביבו – החליטו להסתלק מהמקום.
אישום נוסף בו עוסקים כתבי-האישום, עניינו בניסיון ההתנקשות בדומרני, כפי שפורט לעיל. אישום שלישי, עוסק בניסיון לרצוח את יעקב אלפרון. נטען, כי סנקר הונחה על-ידי משיבים 6 ו-7 להטמין ברכבו של אלפרון מטען חבלה שהוכן מבעוד מועד. אולם סנקר התקשה לסגור את מכסה הגלגל הרזרבי שבתוכו ביקש להטמין את מטען החבלה, ועל כן נאלץ להוציאו ולחזור כלעומת שבא.
האישום הרביעי עוסק בניסיון להמית את יצחק אברג`יל ואנשים שהיו קשורים עמו. על-פי הנטען, בתאריך 24.9.03 הגיעו סנקר ומשיב 8 עם אדם נוסף לאולם אירועים בראשון-לציון, אליו היו מוזמנים אברג`יל ומקורביו. סנקר, משיב 8 ושותפם היו מצוידים בבלון גז ומטען חבלה, ותוכניתם הייתה לפוצץ מכונית תופת בפתחו של אולם האירועים. אולם, בדרכם למקום, ביים סנקר – שחשש מהרג של עוברי אורח תמימים – תאונת דרכים, ובכך סיכל את תוכניתם של שותפיו. עוד באותו היום, חזרו שלושת המעורבים האמורים לאולם האירועים, והפעם היו מצוידים ברובה מסוג M-16 אליו הייתה מחוברת כוונת טלסקופית. אולם גם הפעם לא הצליחו להוציא את זממם אל הפועל, מאחר ולא הצליחו לזהות את אברג`יל ומקורביו.
האישום האחרון עוסק בהחלטתם של משיבים 6 ו-7 להתנקש בחייו של חיים שאבי ז"ל. נטען, כי אותם משיבים הורו לסנקר ולמשיב 8 להמית את שאבי, ואף הבטיחו להם מענק בסך 10,000 דולר אם יצליחו לבצע את משימתם. לשם כך נמסרה לסנקר מכונית גנובה אשר לוחיות הרישוי שלה זויפו, וכן נמסרו לו שני אקדחים. בתאריך 1.10.03 התקשר משיב 9, עליו הוטלה המשימה לעקוב אחרי שאבי, אל משיב 8, והודיע לו כי איתר את קורבנם וכי הוא עוקב אחריו. לאחר זמן מה, על-פי דיווחים שנמסרו מפי משיב 9, הגיעו סנקר ומשיב 8 לפתחה של מספרה בהוד-השרון בה שהה שאבי. סנקר נכנס פנימה, וירה לעבר שאבי ירייה אחת. בהמשך, פתח שאבי במנוסה אולם סנקר לא הרפה וירה לעברו יריות נוספות. משכרע שאבי על ברכיו, התקרב אליו סנקר, ירה בו בראשו, והרגו. במהלך ירי זה הבחין סנקר בתומר שבת ז"ל, שישב על מעקה מחוץ למספרה, ואשר במראהו דמה לשאבי. לפיכך, וכדי "שלא לקחת סיכון", ירה סנקר גם בתומר וגרם למותו.
3. כפי שכבר ציינתי, תיאר סנקר, אשר נעצר בחודש מרס 2004, באוזני חוקריו את האירועים בהם על פי גרסתו נטל חלק, וכן את חלקם של המעורבים האחרים באותן פרשיות. יודגש, כי רק בזכות אותה גרסה שמסר סנקר, עלה בידי המשיבה לגבש כתבי אישום ולהביא למעצרם של יתר המעורבים. דא עקא, מהודאות אלו חזר בו סנקר במהלך משפטו, ובתוך כך כפר בביצועם של המעשים שיוחסו לו.
משפטיהם של המשיבים
4. בתאריך 25.9.06, בעוד עתירה זו תלויה ועומדת בפנינו, הרשיע בית-המשפט המחוזי בתל-אביב (כבוד סגנית-הנשיא ב` אופיר-תום והשופטים מ` סוקולוב וי` שנלר) את סנקר בכל ששת האישומים שיוחסו לו. בירור המשפט ארך תקופה ממושכת, ודבר זה יש לזקוף לא רק לעובדה כי נשמעו בו למעלה מ-200 עדי תביעה, כי אם גם לחובתו של סנקר עצמו, שניהל משפט זוטא, החליף – לא פחות משלוש פעמים – את סנגוריו, ואף הגיש לבית-משפט זה שתי עתירות שנדחו על הסף, במסגרתן הלין על החלטות ביניים שניתנו בעניינו, ואליהן צירף בקשות לעכב את ההליכים עד להכרעה בעתירות (בג"צ 9141/05 סנקר נ` משטרת ישראל, מיום 20.10.05; בג"צ 1747/06 סנקר נ` בית-המשפט המחוזי בתל-אביב, מיום 19.3.06). קודם שהוכרע דינו הוחזק סנקר במעצר, וזה הוארך, בהסכמתו, לא פחות – יש להדגיש – משבע פעמים.
אכן, דרכו של סנקר לסיום משפטו לא אצה לו, אולם מסקנה זו אינה מעוררת תמיהה של ממש, ולו מן הטעם כי מעצרו בגין אישומים אלה חפף לעונש מאסר אחר בו הוא, כזכור, נושא.
קצב ההתקדמות במשפטיהם של יתר המעורבים בפרשיות השונות, אף הוא אינו מעודד. במשפטם של משיבים 10-6 נשמעו עד כה 79 עדי תביעה, וחרף הצהרתה של המשיבה כי היא מוותרת על עדותם של 63 מעדיה, נותרו עוד 75 עדים, שהמרכזי בהם עתיד להיות סנקר. במשפטם של משיבים 4-2 אמנם נשמעו רוב עדי התביעה, אולם גם במקרה זה פרשת התביעה רחוקה מלהסתיים, נוכח אותה הלכה שהובאה לבחינה מחודשת בגדרה של עתירה זו, הקובעת כי סיום משפטו של סנקר הוא תנאי להעדתו מטעם התביעה במשפטם של מי שנטען כי היו שותפיו. התמשכות זו של ההליכים אף כרוכה בתוצאת לוואי נוספת, וכוונתי למעצר הממושך בו מצויים יתר המעורבים. לעניין זה אוסיף, כי מעצרם של משיבים 3-2 הוארך עד כה גם הוא שבע פעמים ובקשה להארכת מעצר שמינית תלויה ועומדת בפני בית-המשפט העליון; מעצרם של משיבים 8-6 הוארך שמונה פעמים ובקשה להארכה תשיעית קבועה לדיון אף היא; ואילו משיבים 4, 9, ו-10 שוחררו למעצר בית מלא בתנאים מגבילים.
אם הארכתי בהבאת הפרטים, עשיתי זאת במטרה להמחיש את המצוקה אליה נקלעים בעלי-דין במציאות המשפטית השוררת כיום, כאשר הם נאלצים להמתין זמן רב – לעתים רב מאוד – עד לסיומם של ההליכים בעניינם. מצוקה זו הובילה לפנייתה של העותרת לבית-משפט המחוזי בבאר-שבע, במטרה להתיר לה להעיד את סנקר במשפטם של משיבים 4-2 גם בטרם הסתיים משפטו. העותרת הפנתה לכך שמבין ששת האישומים שיוחסו לסנקר בכתב-האישום, רק באחד מהם – והכוונה לניסיון ההתנקשות בדומרני – הוא היה שותף למשיבים 4-2, בעוד שליתר האישומים נגדו אין כל זיקה למשיבים אלה. לפיכך נטען, כי לאור העונש החמור הצפוי ממילא לסנקר בעקבות הרשעתו, אין סכנה ממשית לכך שהוא יבקש להיטיב את מצבו על ידי מסירת עדות מפלילה וכוזבת במשפטיהם של שותפיו. ועוד נטען, כי אין לראות בסנקר מי שעלול לצפות לטובת-הנאה או להמתקת עונשו אם יפליל את שותפיו. זאת, מאחר ומשא ומתן שניהל עם רשויות התביעה, בניסיון להגיע עמם להסדר טיעון, נכשל. לבסוף, נטען כי יש להתיר את עדותו של סנקר גם לאור הנזק הציבורי הרב הכרוך באילוצה של התביעה להפסיק את ההליכים המתנהלים נגד משיבים 4-2 עד לסיום משפטו.
בית-המשפט המחוזי דחה טענות אלה, תוך שהדגיש את חשיבותה של הלכת קינזי לשם שמירה על זכויותיהם של הנאשם והעד-השותף, ובלשונו:
"קיים חשש שמתן היתר להעדת עד שהינו שותף לעבירה עלול לפגוע בזכויות הנאשם, ואף בזכויות העד עצמו כנאשם בתיק האחר. בל נשכח שלפי המקובל בשיטתנו התביעה רשאית להעניק טובת הנאה לעד-השותף לעבירה, על מנת לעודד אותו להעיד במשפט האחר. מובן שמצב כזה, ואפילו נסכים שזהו הכרח שאין ממנו מנוס, יוצר פרובלמטיקה כלפי הנאשם נגדו מעיד השותף לעבירה. הכוח הנתון בידי התביעה להגיש כתבי אישום ולהציע הצעות לרבות טובות הנאה לנאשם אחד, לכאורה על חשבון נאשם אחר – ושוב, גם אם הדבר נחוץ לנוכח היקף הפשיעה וטבעה – אכן מצריך מחשבה עמוקה וראייה רחבה" (עמ` 3 להחלטה מיום 9.10.05).
בהמשך, עמד בית-המשפט המחוזי על כך שיתכנו מקרים אשר יחייבו לסטות מהלכת קינזי, אולם להשקפתו, במקרה הנוכחי לא התקיימו התנאים המצדיקים זאת:
"השיקולים של [סנקר] בדבר מתן עדותו מורכבים, ובית-משפט זה אינו יכול לקבוע כי ודאי שלא יהא לו כל אינטרס אישי הנוגע למשפטו, היה ויעיד בפנינו בשלב זה" (שם, בעמ` 4).
המחלוקת בגדרי עתירה זו והיקף הביקורת על החלטות ביניים בהליך הפלילי
5. העתירה הנוכחית מסבה עצמה על החלטתו האמורה של בית-המשפט המחוזי, ובמהותה מכוונת היא להביא לביטולה של הלכת קינזי. בעתירה זו, כורכת העותרת גם את עניינם של משיבים 10-6, ומבקשת להתיר לה להעיד את סנקר גם במשפטם. כאמור, משפטו של סנקר הסתיים לא מכבר, ומשכך הפכה לכאורה העתירה לתיאורטית, שכן אין עוד מניעה – גם לפי המצב הנורמטיבי הקיים – להעידו במשפטם של משיבים 10-2. יתרה מכך, כידוע, ובניגוד להליך האזרחי, השגות כנגד החלטות-ביניים הניתנות במסגרתו של הליך פלילי, יש להעלות במסגרת ערעור המכוון כנגד פסק-הדין הסופי, ולא קודם לכן או במסגרת אחרת. יהיה זה אך ורק במקרים חריגים – ומכוחן של הוראות חוק מיוחדות המאפשרות לעשות זאת – שהצדדים להליך הפלילי יוכלו להשיג על החלטות שניתנו בטרם הגיע ההליך לקצו (ראו סעיפים 74(ה) ו-147 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב-1982).
עניין זה, דהיינו – העדרה של אפשרות להשיג על החלטות שיפוטיות בסמוך למועד בו הן ניתנות, גרם וגורם אף כיום להגשתן של עתירות רבות לבית-משפט זה. אלו נועדו, בפועל, לשמש תחליף להיעדרה של אפשרות ערעור על החלטות ביניים בפלילים. ניסיונות אלה נדחים בהתמדה, ועמד על כך המשנה לנשיא מ` שמגר:
"טענות דיוניות לסוגיהן, המועלות לפני ערכאת השיפוט הפלילית ושהן בתחום הכרעתה, אינן נדונות בבית-המשפט הגבוה לצדק, אלא – אם יש מקום וצורך בכך – ערכאת הערעור, המעבירה פסק-דינו של בית-המשפט הדן בעניין פלילי תחת שבט הביקורת, והוא כל עוד לא נקבע אחרת על-פי הוראותיו של החוק החרות.
...
סיכומו של דבר, אם ניתנה החלטה במסגרת הליכים פליליים, ובעל דין סבור שבטעות יסודה, שמורה לו הזכות לכלול טענה זו בערעור על הכרעת הדין, אם יוגש. אין לו זכות מקבילה לפנות לבית-משפט זה בשבתו כבית-משפט גבוה לצדק בעניין של סדר דין, ובית-המשפט לא יתערב בכגון דא ולא יאמץ לעצמו את תפקידה של ערכאת הערעור בהליכים פליליים" (בג"צ 398/83 אביטן נ` הרכב שלושה שופטים, פ"ד לז(3) 467, 470-471 וראו גם בג"צ 583/87 הלפרין נ` מדינת ישראל, פ"ד מא(4) 683, 700; בג"צ 6371/94 דרעי נ` בית-המשפט המחוזי בירושלים, פ"ד מט(1) 133; בג"צ 6876/01 ברלאי נ` שופטת בית-משפט השלום בתל-אביב, לא פורסם, מיום 18.11.01; בג"צ 8800/05 דוחא נ` בית-משפט השלום בטבריה, לא פורסם, מיום 22.9.05).
ברוח דברים אלה נקבע בשורה ארוכה של החלטות, כי התערבותו של בית-המשפט הגבוה לצדק בהחלטות הניתנות אגב ההליך הפלילי, תסייג עצמה אך ורק למקרים נדירים, ובהם מקום שמתעוררת טענה של העדר סמכות, או אם מתגלה תופעה קיצונית של שרירות בתחום שהוא מנהלי טהור (בג"צ 583/87 הנ"ל, בעמ` 702); ועוד נקבע, כי התערבות כאמור תיתכן גם במצב שבו העתירה מעלה לדיון נושא עקרוני, בעל השלכות רחבות טווח, ובנסיבות בהן דחייתה של העתירה תגרום להיווצרותו של נזק בלתי הפיך, שלא יהא ניתן לתיקון באמצעות ערעור על פסק-הדין הסופי (בג"צ 267/88 רשת כוללי האידרא נ` בית-המשפט לעניינים מקומיים פ"ד מג(3) 728, 732 ואילך; בג"צ 620/02 התובע הצבאי הראשי נ` בית הדין הצבאי לערעורים, פ"ד נז(4) 625, 631; בג"צ 9264/04 מדינת ישראל נ` בית-משפט השלום בירושלים, טרם פורסם, 6.6.05).
על אף כל זאת, נופלת להשקפתנו העתירה הנוכחית לגדר המקרים החריגים בהם יוכל בית-משפט זה להידרש לעתירה הבאה בפניו. נפקותן של הטענות שהועלו לדיון בגדרה של העתירה חורגת הרבה מעבר לעניינם של הצדדים המתדיינים, ולמעשה טענות אלו עשויות להשפיע על כל אירוע עברייני אשר בעשייתו היו מעורבים מבצעים מספר. הלכת קינזי, אותה מבקשת העותרת להביא לבחינה מחודשת, היא מהאדנים עליהם שעונים כיום דיני העונשין ודיני הראיות של משפטנו. ועוד, הספקות שהתעוררו בסוגית התאמתה של ההלכה למציאות המשפטית של ימינו, גם הן מצדיקות להידרש לעתירה זו. ולבסוף, יודגש, דחייתה של העתירה על הסף, מן הטעם כי בית-משפט זה אינו משמש כערכאת ערעור על החלטות ביניים במשפט פלילי, לא הייתה מותירה בידי העותרת כל אפשרות מעשית להביא לבחינה את הטענות העקרוניות שבאמתחתה. אמנם, ההליכים המתנהלים כנגד המעורבים האחרים בפרשה, זולת סנקר עצמו, מצויים, נכון לעת הזו, בחיתוליהם, אולם לאחר שיסתיימו – בין על דרך של הרשעה ובין על דרך של זיכוי – יהפכו טענותיה של העותרת היפותטיות ובלתי רלוונטיות, ועל כן גם לא תמצא בידיה אפשרות לתקוף את ההחלטה. מצב ייחודי זה לא היה מאפשר לעותרת לשטוח בפנינו את טענותיה, אלא בדרך של הגשת עתירה המכוונת נגד החלטת ביניים.
בקשה להצטרף לעתירת המדינה
6. כפי שצוין, למשיבים 4-2 מיוחסת, בין היתר, אחריות למותה של הנערה שקד שלחוב ז"ל. הוריה, אילנה ואמיר שלחוב ביקשונו, על-יסוד סמכותנו מכוח תקנה 20(ב) לתקנות סדר הדין בבית-המשפט הגבוה לצדק, התשמ"ד-1984, כי נורה על צירופם כמשיבים לעתירה. להשקפתם, התמשכות ההליכים הנגרמת בעטייה של הלכת קינזי משפיעה לא רק על נאשמים, אלא גם על נפגעי עבירות ובני משפחתם, שאת עניינם ביקש המחוקק לעגן בחוק זכויות נפגעי עבירה, התשס"א-2001. הללו אינם יכולים להמשיך בחייהם כסדרם, שעה שסיומם של ההליכים המשפטיים כנגד הנאשמים בפגיעה בהם או ביקיריהם אינו נראה באופק, וקושי זה הולך וגובר ככל שסיומם של ההליכים משתהה.
נהיר לי כאבם של המבקשים. כן ואמיתי הוא. ואם חרף זאת אמליץ שלא לצרפם כבעלי דין, אני עושה זאת כדי שלא להכביד עוד על ההליך המבקש הכרעה, וגם משום שטענותיהם ממילא עמדו לנגד עינינו בהידרשנו לעתירה זו.
טענות העותרת
7. ביום ט"ז בטבת התשס"ו (16.1.2000) ניתן על-ידנו צו על-תנאי, ולאחר שהוגשו לנו תשובותיהם המפורטות של המשיבים בכתב, הוספנו ושמענו את טיעוניהם על-פה. להלן אביא את טענות הצדדים, ואפתח באלו של העותרת.
8. עמדת העותרת היא, בתמצית, כי יישומה של הלכת קינזי גורם לפגיעה קשה באכיפת החוק, בהגנה על הציבור מפני עבריינים מסוכנים ואף בזכויותיהם החוקתיות של עצורים. נטען, כי מאז שנות ה-70`, עת עוגנה הלכת קינזי בפסיקתו של בית-משפט זה, חלו תמורות באקלים המשפטי בישראל: תפישות היסוד עליהן מושתתת שיטת המשפט שלנו השתנו; נערכו שינויים רבים בחקיקה ובפסיקה; העבירות עמן נדרשת מערכת אכיפת החוק להתמודד הן מורכבות ומסועפות מבעבר. ל
גלובל ריפורט
פורסם: שני 09.10.06 9:47
נושא ההודעה: בייניש מכה שוב, הפרקליטות תוכל לשחד אדם להעיד עדות שקר
שוב בייניש, הפרקליטות תוכל לשחד אדם להעיד עדות שקר
מסימני המהפכה: בג"צ בראשות פרקליטת המדינה לשעבר דורית ביניש, אימץ את בקשת הפרקליטות לביטול הילכת קינזי
09.10.2006 8:18
בית המשפט העליון ביטל אתמול את הלכת-קינזי, אשר נקבעה כבר לפני 30 שנה ולפיה נאסר על אדם להעיד כנגד שותפיו לעבירה כל עוד משפטו מתנהל ותלוי בחסדי הפרקליטות. הלכת קינזי נועדה למנוע מצב שבו עד התביעה יאלץ להעיד באופן שירצה את הפרקליטות ושאיפתה להרשיע את הנאשם בכל מחיר, כך שהיא תוכל להקל בעונשו של אותו עד לכשיורשע. מעתה - יוכל עד-התביעה להעיד נגד שותפו לפני שמשפטו הסתיים, ולקבל מהפרקליטות טובות הנאה והתייחסות מקילה בהתאם לעדותו נגד שותפו לפשע.
השופטים של בית המשפט העליון קבעו בזמנו כי החשש הוא כפול.
האחד - שהעד אשר משפטו בגין אותה עבירה טרם הסתיים - ייטה להמעיט את חלקו ולהחמיר את חלקו של שותפו כי עדותו תשמש כנגדו במשפט שעדיין תלוי ועמד נגדו. השני - שהתביעה תוכל להבטיח לעד התייחסות מקילה בתנאי שעדותו אכן תביא להרשעת הנאשם השני, שאותו חפצה הפרקליטות להרשיע בכל מחיר.
בג"צ בראשות ביניש קבע כי האינטרסים של הפרקליטות עדיפים על החשש שחפים מפשע יופללו ועדויות שקר יימסרו. בג"צ נמנע מלחייב את בתי המשפט להיות פשוט יותר יעילים ולסיים את המשפט של העד במהירות.
http://www.global-report.net/a.php?c=gg&a=12204542
WANT TO KNOW WHO REALLY RULES THE STATE OF ISRAEL? GO TO
THE SCHLAFF AFFAIR
Powered by Nakim Israeli Citizens © People of Israel 2005, 2021
מועצה אזורית תמר
הר עמשא
הר עמשא
אורי מילשטיין
הר עמשא
Powered by
phpBB
© 2001, 2005 phpBB Group