עמוד ראשי
עדכונים
חיפוש
RSS
מי אנחנו
בלוגים
אינדקס
הצטרפות
בקרה על החדשות
התחבר
חדשות הבלוגים
משחקים - Games
תרומות
מי אנחנו
שו''ת
אינדקס הפורומים
->
פורום נפגעי שחיתות מערכת המשפט
פרסם תגובה
שם משתמש
נושא
גוף ההודעה
סמיילים
ראה עוד סמיילים
Font Color:
ברירת מחדל
אדום כהה
אדום
כתום
חום
צהוב
ירוק
זית
תכלת
כחול
כחול כהה
סגול כהה
סגול
לבן
שחור
Font Size:
Font Size
קטנטן
קטן
רגיל
גדול
ענק
Align:
Align
Left
Center
Right
סגור תגים
Options
HTML
דולק
BBCode
דולק
סמיילים
דולקים
כבה HTML בהודעה זו
כבה BBCode בהודעה זו
כבה סמיילים בהודעה זו
Add an Attachment
If you do not want to add an Attachment to your Post, please leave the Fields blank
Allowed Extensions and Sizes
Filename
File Comment
כל הזמנים הם GMT + 2 שעות
קפוץ אל:
בחר פורום
שחיתות ומערכת השלטון בישראל
----------------
הודעות של נקים
שאלות ותשובות ל-נקים
קורונה-קוביד19
אנשי ציבור שתמכו בחיסונים הסתרת מידע ופגיעה בחופש הפרט במעשים או בשתיקה בקורונה
נפגעים מחיסון הקורונה
פורום חופשי בעניין שחיתות ציבורית
התנהלות הסוכנות היהודית ומפא'י בשואה
מדור חדשות, כתבות דעות ומאמרים בנושא חדשות פוליטיקה ושחיתות
פורום נפגעי שחיתות מערכת המשפט
אינדקס השופטים
גירושין,משמורת ילדים והתנהלות שרותי הרווחה בישראל-כי ילדים נולדים לשני הורים
ביקורת על העיתונות בישראל
ביקורת על השב''כ שרות הביטחון הכללי
נפגעי הטרור
בוגדים בשרות המדינה
פורומים ייעודים על פרשיות שחיתות
----------------
פרשת סיריל קרן/מרטין שלאף
פרשת חיים רמון ומינוי בייניש לעליון
הנשיא משה קצב ופרשת ההטרדה המינית
פרשת חטיפת ילדי תימן וקבוצת הרב עוזי משולם
רצח רבין,המחדלים המשפטיים בפרשת חקירת רצח יצחק רבין
הקיבוץ `בהתהוות` הר עמשא
פרשת אלוף משנה אלחנן טננבוים (טננבאום)
פרשת טלנסקי ופרשיות שחיתות של אהוד אולמרט
פרשת ילדי הגזזת
פרשת היעלמותו של איש המוסד בן אלון זייגר
פורומים חופשים לכל נושא ועניין
----------------
פורום חופש הביטוי לנושאים שונים
סרטונים וסרטים Youtube-יוטיוב ואחרים
Israel Reality
----------------
Eish-Eretz Israel Shelanu
Corruption - The Israeli Connection
La Réalité israélienne
סיקור נושא
מחבר
הודעה
חיים יטיב
פורסם: רביעי 29.08.07 21:05
נושא ההודעה: הקצינה סא''ל דליה קוטאי הודחה אחרי שסירבה להעלים עיין מנפקדות של הנכד של פרס
הקצינה סא''ל דליה קוטאי הודחה אחרי שסירבה להעלים עיין מנפקדות של הנכד של שמעון פרס וכך הסתיים הבג"ץ שלה אצל שופטי סדום:
בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק
בג"ץ 10737/04
בפני:
כבוד השופט מ' חשין
כבוד השופט א' א' לוי
כבוד השופט א' רובינשטיין
העותרת:
סא"ל דליה קוטאי
נ ג ד
המשיבים:
1. הרמטכ"ל - רא"ל משה יעלון
2. ראש אכ"א - אלוף אלעזר שטרן
3. צה"ל
עתירה למתן צו על-תנאי וצו ביניים
תאריך הישיבה:
ל' בשבט תשס"ה
(9.2.2005)
בשם העותרת:
עו"ד ש' ציפורי, עו"ד א' סבוראי
בשם המשיבים:
עו"ד א' דגן
פרוטוקול
עו"ד ציפורי ועו"ד סבוראי: בעקבות שיג ושיח שהיו בין בית-המשפט לבין באי-כוח הצדדים, אנו מבקשים למסור הודעה כלהלן:
עקב התשתית שהוצגה על ידי המשיבים לפני בג"ץ והיעדר אפשרות לחקור נגדית את המצהירים מטעם המשיבים וכן עקב היעדר אפשרות להמציא בשלב זה תצהירים מטעם העותרת של אלו המשרתים במערכת אשר מפחדים להשמיע קולם בפומבי לטובתה, העותרת מקבלת את המלצת בית-המשפט הנכבד ומבקשת למחוק את עתירתה וזאת הגם שהיא לחלוטין אינה מסכימה עם הקביעות של המשיבים ביחס להתנהלותה, קביעות העומדות בסתירה לקביעות צה"ל במשך 20 שנות שרותה.
עו"ד אופירה דגן, סגנית בכירה לפרקליט המדינה:
באת-כוח המשיבים מתנגדת לתוכן הדברים שנכתבו על ידי באי-כוח העותרת ועמדתה פורטה בהרחבה בתגובת המשיבים לעתירה.
עם זאת, באת-כוח המשיבים איננה מתנגדת למחיקת העתירה בלא צו להוצאות.
פסק-דין
לבקשתם של באי-כוח העותרת ובהסכמתה של באת-כוח המדינה אנו מחליטים למחוק את העתירה באין צו להוצאות.
היום, ל' בשבט תשס"ה (9.2.2005).
ש ו פ ט ש ו פ ט ש ו פ ט
_________________________
העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח. 04107370_G05.doc/שב
מרכז מידע, טל' 02-6750444 ; אתר אינטרנט,
www.court.gov.il
http://elyon1.court.gov.il/Files/04/370/107/g05/04107370.g05.HTM
בג"צ: ראש אכ"א החדש יטפל בקצינה המודחת
בדיון שנערך היום (ב') בבג"צ בעניין הדחת הקצינה סא"ל דליה קוטאי על ידי ראש אכ"א שנעשה, לטענתה, בשל סירובה להעלים עין מנפקדויות ביחידתה קיבל בית המשפט את הצעת העותרת להעביר את הטיפול בעניין לטיפולו של תת אלוף אלעזר שטרן שאמור להחליף את ראש אכ"א ביום ה' הקרוב.
"שופטי בג"צ הציעו הצעה, שהיא בעצם ההצעה שאנו הגענו איתה לדיון", אמר עו"ד עודד סבוראי אמר לכתב INN איציק וולף, "הצעת בג"צ היא שראש אכ"א הנוכחי יפסיק לטפל בהדחת סא"ל קוטאי ויעביר את הטיפול בעניינה לראש אכ"א החדש אשר אמור להיכנס לתפקידו ביום ה' הקרוב".
סיפור העתירה נגד הדחת קוטאי החל להתגלגל כאשר ראש אגף כח אדם בצה"ל זימן ביום שישי שעבר את סא"ל קוטאי, אשר קבלה ממנו תעודת הצטיינות רק לפני כחודשיים, ואמר לה כי החליט להדיח אותה מתפקידה בשל מכתב אנונימי אשר הגיע אליו ובו, לכאורה, טוענים פקודיה על קשיחות יתירה שסא"ל קוטאי נוהגת בהם.
לטענת סא"ל קוטאי היא הודחה מן השירות מכיוון שניסתה לעשות סדר ביחידתה ובכלל הסדר החדש הזה, סירובה להעלים עין מהעובדה שנכדו של ראש הממשלה לשעבר וראש האופוזיציה בהווה, שמעון פרס, נפקד לתקופה ממושכת מן הצבא במהלך שירותו הסדיר. "במשך שנתיים הוא פשוט לא הגיע ליחידה", אמרה סא"ל קוטאי אשר גילתה כי הקצינה שקדמה לה בתפקיד המליצה לה להעלים מן הנפקדות עין בטענה ש"הוא ממילא כבר לפני שחרור", אך מבירור שעשתה עלה שההוראה להעלמת העין ניתנה מגבוה, מקצין בדרגת תת אלוף באגף כח אדם אשר הורה להתעלם מההיעדרויות הממושכות של נכדו של פרס ולהמשיך לדווח, באופן שקרי, כי הוא מתייצב ביחידתו מדי יום.
סא"ל קוטאי סירבה להתעלם מן הנפקדות הממושכת וזימנה את נכדו של פרס לשיחת בירור. אל השיחה הגיע החייל לבוש בבגדים אזרחיים ובשל כך סירבה סא"ל קוטאי לשוחח עמו ושלחה אותו לביתו על מנת שיחזור כשהוא לבוש במדי צה"ל.
עו"ד עודד סבוראי, אשר מייצג את סא"ל קוטאי בעתירתה לבג"צ סיפר לכתב UNN איציק וולף שלאחר שנכדו של פרס נשלח לביתו על מנת שיחזור במדים פנה לסא"ל קוטאי אותו קצין מאגף כח אדם בדרגת תת אלוף שהמליץ לקודמתה בתפקיד להתעלם מן העניין ואמר גם לה שלא לעשות מן הסיפור הזה עניין. יומיים לאחר מכן, כאשר ראתה שהוא אינו חוזר ליחידתו, שפטה סא"ל קוטאי את נכדו של פרס והדיחה אותו מן היחידה. זמן קצר לאחר מכן קיבלה את הזימון ללשכת ראש אגף כח אדם בצה"ל והודחה מתפקידה.
"העתירה הוגשה מפני שבוצע כאן הליך הדחה לא חוקי", אמר עו"ד סבוראי. "ישנו נוהל מסודר של העברה מתפקיד אשר אמור להתחיל מן הקצין הממונה ואמור לקבל את אישור מפקד החיל לפני שראש אכ"א מטפל בעניין וכאן, זה היה בדיוק הפוך מכיוון שראש אכ"א התחיל את ההליך בעצמו". עו"ד סבוראי הוסיף ואמר שכאשר ראש אכ"א הבין שהוא לא יכול להעבירה מתפקידה הוא החליט להדיח אותה מן התפקיד, אך על להדיח קצין מתפקידו צריכה שתתבצע עבירת משמעת על ידי הקצין המודח ואילו סא"ל קוטאי לא ביצעה מעולם עבירה כזו אך זה לא הפריע לראש אכ"א לעשות ככל העולה על רוחו. "יש לציין", הוסיף עו"ד סבוראי, "שלפני כמה ימים הגיע פקס לביתה של סא"ל קוטאי ובו עצומת תמיכה עליה חתומים 50 מפקודיה שמציינים שם איזו מפקדת אנושית וטובה היא סא"ל קוטאי".
"ההדחה מתמיהה עוד יותר כאשר שמים לב שראש אכ"א מסיים את תפקידו ביום ה' הקרוב", האשים עו"ד סבוראי, "ראש אגף כח אדם מעביר מסר ברור למפקדים בצה"ל שלא שווה להם להלחם נגד שחיתויות במערכת כי הם יאבדו את תפקידם".
יש לציין כי נכדו של פרס אשר כבר שוחרר מצה"ל נתפס לפני פחות משנה על חם יחד לאחר מרדף משטרתי עם עבריין מוכר למשטרה ונחשד בנסיון לגנוב אופנוע.
מדובר צה"ל נאמר לכתב INN איציק וולף כי מטעמי צנעת הפרט לא ניתן להשיב לשאלות הכתבים בנושא עתירתה של סא"ל קוטאי.
http://www.inn.co.il/News/News.aspx/81917
ערוץ שתיים
פורסם: שלישי 19.06.07 6:39
נושא ההודעה: התומך הסמוי של שמעון פרס הוא עמרי שרון המצפה לחנינה ממנו ו/או לעזרה במשפטו
התומך הסמוי של פרס: עמרי שרון שוב בפוליטיקה
הרבה אבות להצלחתו של פרס במרוץ לנשיאות, אחד מהם הוא עמרי שרון. בנו של רה"מ לשעבר שכנע חברי כנסת להצביע בעד פרס ונגד ריבלין. שרון הבן צפוי לרצות עונש מאסר בעתיד אלא אם יקבל חנינה מהנשיא
עמית סגל | המהדורה המרכזית
20:00 | 18.06.07
http://www.keshet-tv.com/VideoPage.aspx?MediaID=18393&SourceID=23
מחלקה ראשונה
פורסם: רביעי 06.06.07 23:23
נושא ההודעה: שמעון פרס: הקשר הצרפתי ונתיב השחיתות (2)
שמעון פרס: הקשר הצרפתי ונתיב השחיתות (2)
עיון במחשבתו ובמעשיו של אחד מן הפוליטיקאים המרכזיים ביותר בארץ בעבר ובהווה. תשובת המשקל לביוגרפיה המגויסת של בר זוהר חלק שני מתוך שניים
מאת: אלון דהן | פורומים Nfc
רשימות קודמות
שמעון פרס: הקשר הצרפתי ונתיב השחיתות (1)
היה זה פרס אשר קבע בספרו הראשון: `השלב הבא` (עמ` 164) כי "לצדק שואפים ואילו עפ"י אינטרסים פועלים". ואכן, נאמן לדרכו מקפיד פרס להתעלם מבעיות ערכיות ופועל בהתאמה מלאה עם האינטרסים העוינים של מיטיביו באירופה. ואולם השחיתות ברמה הבינ"ל לא מוגבלת לזירה מסוימת. היא מלמדת על מבנה אישיות מושחת ועל דפוס פעילות קבוע בכל תחום ובכל זירה. הידיעות הרבות הנמצאות בידיים פרטיות מחייבות עבודה עיתונאית זהירה, מדויקת ואמיצה בכיוון המוצע כאן. חשיפת האמת על דמות מרכזית הנושאת תפקידים בכירים בעבר ובהווה, והחותרת להנהגת המדינה בעתיד בתמיכת `החייל מספר אחד` שהבריח את צה"ל מלבנון עם הזנב בין הרגליים, מחויבת לנוכח האיום העצום שהיא מציבה על מדינת היהודים ועל אזרחיה.
דפוסי התנהגות נוספים הנחשפים פה ושם בתקשורת המושתקת של המחנה הציוני בארץ מלמדים כי מעמדם של פרס ושל בני משפחתו חסינים מפני החוק, משוריינים ואי אפשר לערערם. שמועות על בנו של פרס שהרג חייל בשוגג וזכה להגנה מהסנדק הכל יכול התפרסמו בתקשורת, ללא ספינים וללא פולו אפים שיציפו את הנושא ויעלו את השאלה המתבקשת: מדוע איש לא נתן את הדין על המעשה ולא נשפט?; שמועות על נדב פרס, נכדו של שמעון פרס, נגדו נפתחו ככל הנראה חקירות משטרה על מעורבות בגניבת אופנוע כבד ועל שימוש בסמים, שגם הוא יצא ללא פגע כפי שפורסם באתר החדשות `וואלה` ביום 27.08.2003 וב`הארץ` ע"י ים יהושע; שמועות עקשניות על מעורבות עסקית של פרס בראשות הפלשתינית, מעורבות שכוללת שותפות עם גורמים טרוריסטיים קיצוניים ביותר כולל אל קעידה, כפי שפירסם העיתונאי החוקר דוד בדין, ועוד מחייבות התייחסות.
לדברי בדין (מקור ראשון, 27.08.04): "בחודש ינואר 1998 הכריז שמעון פרס... על הקמתה של `קרן הטכנולוגיה לשלום`. הקרן, שהוקמה בשיתוף עם יאסר ערפאת וג`יימס וולפנסון, אישיות בכירה בבנק העולמי, חלשה על הון של מאה מליוני דולרים. לא ברור לאילו מטרות יועדו הכספים הללו, אך ב-23 ביוני 1999, חודש לאחר שנתמנה לשר לפיתוח אזורי בממשלת ברק, הודיע שמעון פרס לתקשורת כי `מרכז פרס לשלום` גייס 64 מיליון דולרים נוספים עבור הקרן, סכום שיועד להשקעה בחברת התקשורת הפלשתינית `פל-טל`. יו"ר פל-טל היה איש הכספים של ערפאת, מוחמד ראשיד, שדב ויסגלס היה עורך דינו. מאוחר יותר התברר כי מרכז פרס לשלום קיבל 3.3 אחוזים מן המניות של פל-טל. ידיעה זו זכתה לפרסום נרחב בעיתון `גלובס` ובשבועון האמריקני היוקרתי Business Week.
עוד פורסם באותה העת כי משפחת בן-לאדן הינה שותפה בבעלות על החברה. עד כה לא ברור מהיכן קיבל מרכז פרס לשלום את עשרות מליוני הדולרים שהושקעו. ב-01.10.1999 חשף העיתונאי יואב יצחק כי 40% ממניות פל-טל היו בבעלותו של ערפאת ו-40% בבעלות של משפחת בן-לאדן. בתיק של מרכז פרס לשלום המצוי אצל רשם העמותות אין כל תיעוד למאה מיליון הדולר שגויסו עבור קרן הטכנולוגיה לשלום, ואין כל איזכור לעסקה עם פל-טל. בתיק לא נמצא גם כל רישום של מניות שמרכז פרס לשלום קיבל בעקבות העסקה הזו.
כשניסיתי לברר עם הנהלת מרכז פרס לשלום מה עלה בגורל קרן הטכנולוגיה לשלום, נאמר לי כי זו כבר איננה פעילה. בתגובה לשאלה בדבר הכסף הרב שהושקע בקרן זו, הוניתי לאיש הצוות של המרכז, נעם זיו. זיו ענה באי נוחות שהוא אכן `לא יודע מה עלה בגורלו של סכום כסף זה` אך ידוע לו כי הוא נמצא כיום בניהול של חברת השקעות Evergreen מקנדה. ומה לגבי 64 מיליון הדולרים? לדברי זיו, מרכז פרס לשלום השקיע `רק` 20 מיליון דולר בפל-טל.
דובר אש"ף בירושלים, זיאד אבו זיאד, נשאל בקשר לקורותיה של קרן הטכנולוגיה לשלום וכן באשר להשקעתו של מרכז פרס לשלום בחברת פל-טל. `לא אהיה הראשון לדון בנושא` ענה זיאד אבו זיאד. כשאיש ההסברה של ערפאת, יאסר עבד רבו, נשאל בנושא הוא ענה שהוא מעדיף לא לדבר עליו, וניתק את הטלפון...".
דברי בדין מעלים אפשרות לפיה פרס, באמצעות המרכז העתיר הקרוי על שמו, ולפי הצהרותיו גם ישירות באמצעות הכספים שגייס לקרן הטכנולוגיה לשלום ושהושקעו בפל-טל, נכנס לשותפות עסקית עם גורמי טרור המאיימים על שלום העולם. הדברים הגיעו לחקירה בכנסת, בה הציג בדין שורת מסמכים המעידים על הקשרים בין פרס לרשות הטרור הפלשתינית ואולם שום סנקציה לא ננקטה כלפי פרס עצמו.
בדין היה העיתונאי שפרסם בזמנו את דבר פרשיית השוחד שעמדה מאחורי בחירתו של שמעון פרס ע"י ועדת פרס נובל, בתמיכתו ובסיועו של הפוליטיקאי הנורבגי המושחת טרייה לארסן. לפי בדין, לארסן ואשתו שהייתה אז שגרירת נורבגיה בישראל, באו על עונשם בנורבגיה, ואולם פרס יצא ללא רבב. פרשת הסכום העצום שהעביר פרס ללארסן כפרס באמצעות המרכז שלו נגמרה בהענשת שני הדיפלומטים הנורבגיים ובלא כלום כלפי פרס.
הוא סוגד לעשירים ובז לאביונים
דברים אלה אינם סוף פסוק. למשל, בספרו של העיתונאי יאיר קוטלר, `הזרזיר והעורב: אריאל שרון ושמעון פרס כמות שהם` (עמ` 169-174) נמסרו בין היתר הדברים הבאים שנביא באריכות:
"...רפ"י נודעה כתנועה דלת אמצעים, אך פרס הרבה בנסיעות לחו"ל. הרחק מישראל הוא נושם אוויר פסגות, ומתרועע בחברת מדינאים וגדולים, תמיד בלוויית עיתונאי חצר וצלמים צמודים...הוא אוהב שומרי ראש, שטיחים אדומים הנפרשים לרגליו, קוקטיילים, רוסים וסינים, סודות, פרסומת, עיתונאים מצלמות טלוויזיה...פרס טיפח לעצמו מלתחה יקרה ומגוונת יותר מכל שר אחר, והשתיל לעצמו שיניים חדשות, מערכת כתרים יקרה ב`תל השומר`...הוא סוגד לעשירים ובז לאביונים: ארוחות נוצצות, בנקטים מפוארים, שתיית וויסקי, הפסקת העישון בעיקר לצורכי ראווה ופרסומות... בהיותו ראש הממשלה `עבד על עצמו` לשיפור תדמיתו ולשיפוצה. שיחק את המאופק, בעל רצון הברזל, החרוץ, אך הייתה לו בעיה: כבר לא יכול להמריא כל שני וחמישי לחו"ל כדי לברוח ולחמוק מן הפרובינציה הישראלית, להיות במחיצת גדולים כפי שהפגין בסוף נובמבר 87, במסיבות שחגג עם כוכבים כמו איב מונטאן בחגיגות ה-40 למדינה. בבניין האופרה של פאריס התאספו כל המי ומי של החברה הגבוהה הצרפתית, ופרס התחבק והתנשק עם שחקניות ומדינאים, סופרים ומשוררים. הכל הונצח במצלמות וידיאו ובעמודי החדשות... פרס קיים קשרים עם ג`ו ליבו, שהיה עד 82 יו"ר מועצת המנהלים של `אליאנס`, מפעל הצמיגים בחדרה. ליבו נחשף כנוכל בינלאומי, מודיע לשירותי ביון, חברה של היצאנית הבריטית לשעבר מנדי רייס דייוויס – איש המאפיה בארצות הברית. ליבו התפאר באוזני ישראלים וזרים על מתנות שהוא מחלק לשר הביטחון, חברו הטוב שמעון פרס, תופר לו חליפות על-פי מידה כל אימת שהוא סר לבקרו במונטריאול, מארחו – על חשבונו – בסוויטה שלו עם בני משפחתו במלון `השרון` בהרצליה, ונמנה עם באי ביתו – וגם שומע סודות מפיו, כמו על אירוח גנרלים אירניים. ראש השב"כ וגם ראשי `אליאנס` נועדו עם פרס בלשכתו בתל אביב כדי להזהירו מהנוכל והפטפטן ליבו, חברו ורעו הקרוב המסגיר סודות – אך ללא הועיל. פרס דחה את מזהיריו. בינואר 1987... נודע על עוד קשר אינטימי שקיים פרס עם נוכל אחר: דויד באלס, שהעניק לו בין היתר מתנה: שעון יד, אך גם הרעיף על מפלגתו כספים רבים, שבאמצעותם `קנתה` ובלעה `מפלגת העבודה` את ויצמן לקרבה במסגרת `המערך`... השעון מדגם `באום את מרסייה`, נרכש בוונציה... בסוף ינואר התפוצץ סיפור השעון בכלי התקשורת. פרס, חומד המתנות, אולץ להחזיר את המתנה... להגנתו טען כי קיבל `מתנת יום הולדת`, אך הוא נמסר לו הרבה ימים אחרי יום הולדתו שב-1 באוגוסט, מסיבה פשוטה: בני הזוג בלאס רכשו את השעון בוונציה רק ב-16 באוגוסט...נאמר `שונא מתנות יחיה`, אך שמעון פרס אינו נמנה עם הפוליטיקאים הדוחים מתנות. הוא להוט אחרי תשורות ומנחות, והיה כה אסיר תודה על תרומותיו הכבדות של באלס ל`מפלגת העבודה` למערכת הבחירות, עד שהריץ לו שתי אגרות... דויד בלאס תרם ל`מערך` יותר ממיליון וחצי דולאר, חלקם באורח ישיר וחלקם על-ידי העמדת `הלוואה` כביכול לרמי אונגר לכיסוי חובות `יחד`, על-מנת שזאת תיכנס לקואליציה ותחתום הסכם עם `המערך` – הסכם שהותנה בכיסוי החובות האדירים ש`יחד` של עזר ויצמן צברה בתקופת הבחירות של 1984... בחודשים הראשונים של 88, פורסמו גילויים בכלי התקשורת בעולם ובישראל, לפיהם קיבלו שמעון פרס ו`מפלגת העבודה`, שניהם יחד או כל אחד לחוד, כספים תמורת הענקת חסינות ישראלית לצינור נפט שתוכנן בין עירק וירדן. המתווך בעסקה המפוקפקת, שנודף ממנה ריח שחיתות, ועליה סוכם בעת שפרס היה ראש הממשלה, היה ברוס רפפורט, ישראלי יורד עתיר נכסים, איל נפט ועסקים בינלאומיים היושב בשווייץ. לפרשה שורבב גם שמו של התובע הכללי האמריקני אדוארד מיז. רפפורט נמנה עם מקורבי פרס ובעבר תרם ל`מפלגת העבודה`...".
נתיב השחיתות
בלאס, אותו הציע פרס כמועמד העבודה לתפקיד שר האוצר, הגיע לתודעת הציבור בישראל בעיקר סביב פרשייה אחרת. ב-20.6.05 פרסם העיתונאי אסף גור במעריב כי מטען חבלה התפוצץ על מפתן ביתו של מר בלאס בתל אביב. בין היתר דיווח גור כי: "בלאס בן ה-60 הוא איש עסקים שהסתבך עם החוק ופשט את הרגל, עם חובות של כ-100 מיליון דולר. הוא נעצר לאחרונה בחודש ינואר בחשד לביצוע עבירות מרמה, זיוף והלבנת הון...אתמול התברר שדווקא בעולם התחתון מבקשים לפגוע באיש העסקים...". על זה נאמר אמור לי מי חברך ואומר לך מי אתה.
השחיתות סביב צינור הנפט חמורה יותר מן השחיתות הממונית של פרס, משום שהיא הכניסה את ישראל לבעיה ביטחונית חמורה. פרס ושלוחיו מטעם ישראל התחייבו שלא לפגוע בצינור של חברת הנפט האמורה בשום דרך או צורה. החיזבאללה שקורא עיתונות זרה כמונו קרא על ההסכם הנורא הזה והעמיד את בסיסיו בצמוד לתוואי הצינור, ומשם הוא מוציא לפועל את פיגועיו נגד ישראל ובני בריתה כשידי צה"ל כבולות מלהגיב. ואולם כבר ראינו, בהסתמך על רונן ברגמן לעיל, שפרס איננו נמנע מלשתף פעולה עם ראשי ארגוני הטרור כדי לקדם את האינטרסים הפוליטיים שלו, כך שאין בהסכם המושחת הזה שום חריגה מן הנורמות הכלליות המאפיינות את דרכו של האיש.
נתיב השחיתות לא הסתיים. ב-06.11.2005 דיווח העיתונאי יואב יצחק כי עמותת אומ"ץ בראשות העיתונאי אריה אבנרי הגישה עתירה לבג"צ ובה היא מבקשת מארבעה שרים להחזיר מתנות שקיבלו שלא כחוק מאיל הון החשוד בפרשת שוחד בתעשיה האווירית. הארבעה, שמעון פרס, פואד בן-אליעזר, דליה איציק וחיים רמון, טסו למונקו והתארחו שם על חשבונו של אייל ההון החשוד בפלילים – אהרון פרנקל.
לפי אריה אבנרי, במאמר שפירסם באתר `מחלקה ראשונה` מיום 25.6.2005: "מי שעקב מקרוב, במשך השנים, אחר התנהלותו הפוליטית הבלתי נלאית של שמעון פרס, הגיע מזמן למסקנה כי מניעת שחיתות לא הייתה מעולם בראש מעייניו. גם כאשר אירעה שחיתות בסביבתו הקרובה של פרס הוא לא יצא מגידרו כדי לחסלה ולוודא שהאשמים יועמדו לדין, אלא דאג שבו שלא ידבק רבב כדי לא להפריע למסעותיו הארוכים החוזרים ונשנים לראשות הממשלה."
רק נזכיר שלאחרונה התפוצצה פרשת האירוח שקיבלו ח"כ אפללו ורוחמה אברהם מחברת אגרסקו. אברהם ואפללו החזירו את הכספים מיד כשנודעה הפרשה, ולא שבכך כיפרו על מעשיהם, אלא שההשוואה לחכ"ים הסוררים ממפלגת העבודה מתבקשת. במקרה של פרס ובני טיפוחיו: המארח הוא אדם החשוד בפלילים ועל אף העובדה שוועדת האתיקה של הכנסת דרשה שכספי האירוח יוחזרו פרס וחבריו מסרבים עד עתה להחזירם. על כך נאמר שיש שווים ויש ששווים יותר.
בנוסף, מתברר שחוקי הבנייה של מדינת ישראל הם בבחינת המלצות ותו לא בעיני פרס. בחפשו אחר אתר לבניית בניין המרכז המושחת הקרוי על שמו, נתן עינו מר פרס על חלקת אדמה לחוף ימה של יפו. לפי פרסומים שונים, הבנייה באתר הזה היא בלתי חוקית, אבל כאמור החוק מעולם לא הטריד את פרס יותר מדי. עירית תל אביב תכננה לבנות על השטח פארק ציבורי, בתוכנית הידועה כ`פרויקט טיילת 2236`. מאחר ובעבר היה על השטח הזה מבנה ציבורי, החוק מאפשר להקים עליו מבנה ציבורי נוסף, ובטיעון הזה פרס הצליח לשכנע את הרשויות לתת לו יותר מארבעה דונם נדל"ן לחוף הים כמעט בחינם.
ואולם מרכז פרס איננו מוסד ציבורי כי אם מוסד פרטי, ולכן אין המבנים שבבעלותו נחשבים מבני ציבור וממילא בניית המבנה ע"י המרכז מהווה הפרה בוטא של חוקי הבנייה. מבנים ציבוריים חייבים להיות פתוחים לקהל הרחב ללא הבדלי השקפה פוליטית או אמונה דתית וכו`, ואילו מרכז פרס הוא מוסד, שעל אף הצהרותיו, נותר סגור בפני אנשים שלא הוזמנו לבקר בו ולקחת חלק בפעילויותיו השונות.
בנוסף לשורת השחיתויות הנ"ל, מן הראוי להאזין לבנות קול קלושות המכסות קופת שרצים אדירת ממדים הנסחבת על גבו של פרס כבר שנים: מרסיסי פליטות פה של הגב` ג`ודי שלום ניר מוזס עולה כי עמירם ניר, בעלה לשעבר של הגב` שלום ניר מוזס, היה בדרכו לארה"ב להעיד בפרשיה אפלה של עסקי נשק עם אירן, בה היה מעורב פרס בדרך זו או אחרת, ואולם הוא נהרג בתאונה טראגית ולא זכה למסור את עדותו. ביתה של הגב` שלום ניר מוזס נפרץ, וחומר חסוי ומסווג נעלם ממנו בדרך מסתורית. האם יש לדברים קשר? האם אסור לשאול או לברר ולחקור מה היה טיב החומר שנחקר ומדוע הגב` שלום ניר מוזס כל כך כועסת על שמעון פרס?
אם הדברים אינם נכונים יש להעמיד את מפיציהם לדין אך אם הם נכונים יש לשקול ברצינות את חסינותו התקשורתית, אם לא המשפטית, של האיש המסוכן הזה המככב במרכז המפה הפוליטית כשהוא מצויד בתוכניות הרסניות לרדקורציה דיסטרוקטיבית של המזרח התיכון, תוכניות העלולות לדרדר את האזור למלחמת הכל בכל.
מעל לכל מחויב הציבור לצאת נגד שתיקתה הרועמת של התקשורת בכל הנוגע לאיש ולמעלליו. הן פרטים רבים שהועלו כאן ורבים אחרים הידועים לכל, מחייו הפרטיים והציבוריים של האיש, נמצאים בידי עיתונאים בכירים בישראל והם נמנעים מלעשות בהם שימוש. כל איש ציבור צריך להיות פתוח לביקורת, אחת היא אם המשחית דרכו הוא שרון או מר פרס, בנו של שרון או בנו של מר פרס, נתניהו ואשתו או מר פרס ובני משפחתו.
שתי שאלות חשובות חותמות את המאמר הזה. האחת: האם פרס יגלה אי פעם את הישות הזאת המקננת בלבו של כל אדם הנקראת מצפון? והשנייה: האם סוניה פרס, אשתו של שמעון פרס, תעיז פעם להפר את שתיקתה הרועמת והתנזרותה המוחלטת מן התקשורת ותביע תמיכה או התנגדות במעשיו החמורים של בעלה?
ומה הלאה?
פרס הצטרף למפלגה החדשה, `קדימה`. מסגרת נטולת אידיאולוגיה, שקיבצה אל קירבה אנשים שעד אתמול היו או ימניים או שמאלנים, ובכך חשפה קבל עם ועולם את ערוות הפוליטיקאים הציניים שלנו: הם מעולם לא האמינו במה שהם מכרו לנו כאידיאולוגיה. הם בסך-הכל השתמשו באידיאולוגיה כדי לבסס לעצמם עמדת כוח פוליטית הנתמכת בציבור נלהב המאמין בכל לב בסיסמאות הכזב של נבחריו.
פרס עצמו המציא את השיטה. בראיונות לתקשורת שהוא נתן לאחר פרישתו ממפלגת העבודה ועבר לקדימה, הוא אמר כי כדי להצליח לא די ברעיונות טובים ובתוכניות ראויות. כדי להצליח לממש רעיונות ותוכניות צריך גם רוב. במילים אחרות, פרס לא רואה במפלגות השונות מסגרות אידיאולוגיות, כי אם פלטפורמות למימוש השאיפות האופורטוניסטיות הציניות שלו ושל חבריו. הוא משתמש ברטוריקה ציונית למחצה בתקשורת, להבדיל מספריו, כדי לרכוש תמיכה ציבורית. הוא מתמודד תמיד במסגרת מפלגתית הנחשבת מרכזית ציונית, המספקת לו כסות ומאוחר יותר מעמד מיניסטריאלי בכיר. פעילותו של אדם הממומן ובמידה רבה מופעל ע"י גורמים אירופיים עוינים במרכז המפה הפוליטית מתאפשר רק כאשר מפלגת מרכז פורשת על האיש את חסותה ומעניקה לו לגיטימציה.
קדימה הפכה למעין `מחנה פליטים` של הפוסט אידיאולוגיים המבקשים להידחק למרכז המפה הפוליטית כי הם יודעים `לנהל`. לא משום שיש להם דרך, ערכים, אמונות וכו`, אלא משום שיש להם ידע מקצועי, לא אידיאולוגי כמנכ"לים. הם נבחרו ע"י ציבור עייף, שכבר בז לסיסמאות, שאיננו ימני או שמאלני, ושהפך אדיש לכל אידיאולוגיה מכל צד. ופרס? הוא ימשיך לנסות להגשים את מאווייו האנטי ציוניים, אבל ממרכז המפה הפוליטית, כמספר שניים במפלגת השלטון, ועם תמיכה ציבורית רחבה.
---------------------------------------------------------------------- ----------
אלון דהן הוא דוקטורנט באוניברסיטה העברית, מחבר הספר: `מדריך ליונה עיוורת - הקולוניאליזם האירופי: איום שקם לתחיה`, מורה ואב לשלושה ילדים.
+ כיתבו במערכת הפורומים של Nfc כותבים ב- Nfc בימה חופשית+ הדפסה שלח לחבר
נוצר: 28/12/2006 | עודכן: 29/12/2006 | רשימות נוספות: אלון דהן
http://www.nfc.co.il/Archive/003-D-19626-00.html?tag=22-21-28
ארגז-רוטרנט
פורסם: חמישי 31.05.07 7:39
נושא ההודעה: מסמך הסטורי:ראש המוסד קובע פרס רמאי ונוכל - הנשיא הבא
מסמך הסטורי:ראש המוסד קובע פרס רמאי ונוכל - הנשיא הבא
ערכתי לאחרונה בתאריך 30.05.07 בשעה 16:58 בברכה, ארגז
טיפ לכל מי שצריך - הנשיא הבא דלוק על שעוני יד יקרים
אמנם העובדה הבאה שאני מתאר לא פורסמה מעולם ולראשונה היא ברוטר בפרט ובישראל בכלל - צמרת המשטרה ב- 1986 מנעה במכוון את חקירתו של שמעון פרס
בפרשת מרמת הענק של דוד בלאס מרמה בה קיבל 96 מליון דולר במזומן מהקיבוצים.פרשה בעטיה הורשע ונכלא.
לעיתונות הישראלית דלפו רק פרטי השעון היקר שקיבל פרס מבלאס.עם פרסום עובדת החקירה הפלילית שנפתחה פרס מיהר להחזיר את השעון הזה לבלאס.
כל חקירה בענייני פרס ומעורבותו בהשתדלות עבור בלאס אצל הקיבוצים לא נחקרה במשטרה מעולם.קצין בכיר מנע אותה.בשלב זה אני מנוע מלהוסיף פרטים מעבר לכך.
ראש המוסד של ישראל קובע :פרס רמאי שקרן ונוכל.מדובר בעובד מדינה בכיר ביותר בתפקידו.לא פוליטיקאי במועד הרלבנטי.
"...
4."תשובתו" של שטראוס
שמעון פרס בראיון בעיתון הגרמני בספטמבר 1979:
שטראוס ענה לי אף הוא במכתב באותו אורך , בו נימק נקודה אחר נקודה מדוע ידיעות אלו לא יכלו להיות נכונות...
ובמציאות - א.מכתב התשובה של שטראוס - "במכתב באותו אורך, בו נימק נקודה אחר נקודה מדוע ידיעות אלו לא יכלו להיות נכונות" - לא היה ולא נברא...
6.שמעון פרס בראיון לעיתון הגרמני בספטמבר 1979:
הגענו לשיחה דרמטית בין בן גוריון , ראש השירות החשאי שלנו וביני.בסוף העימות הזה נאלץ ראש השרות החשאי ללכת.
והאמת היא -
א.לא היתה כל פגישה או "שיחה דרמטית משולשת" מהסיבה הפשוטה שאיש מלבד שנינו - ראש הממשלה , בן גוריון, ואנוכי - לא השתתף ולא נוכח בפגישה דרמטית זו.
ב.אי לכך אני קובע כעובדה, שלטענתו של שמעון פרס, כאילו השתתף ונטל חלק פעיל בשיחה בין ראש הממשלה וביני, אין כל קשר לאמת."
איסר הראל - משבר המדענים הגרמנים ספרית מעריב 1982.עמודים 94 - 96 .
http://rotter.net/forum/scoops1/6353.shtml
חיים יטיב
פורסם: חמישי 31.05.07 7:12
נושא ההודעה: שמעון פרס, חשדות כבדים שהוא ה-`סנדק` ראש המאפיה של כנופיית מערכת המשפט בישראל
לחשד הכבד הזה ישנן מספר סיבות עליהן אפרט בהרחבה כאן בהמשך.
אחת מהן היא החסינות המשפטית לה זוכה שמעון פרס בכל פרשיות השחיתות שלו חסינות הכוללת גם את משפחתו.
ראה כאן:
שמעון פרס: הקשר הצרפתי ונתיב השחיתות (2)
עיון במחשבתו ובמעשיו של אחד מן הפוליטיקאים המרכזיים ביותר בארץ בעבר ובהווה. תשובת המשקל לביוגרפיה המגויסת של בר זוהר חלק שני מתוך שניים
http://www.nfc.co.il/Archive/003-D-19626-00.html?tag=22-21-28
WANT TO KNOW WHO REALLY RULES THE STATE OF ISRAEL? GO TO
THE SCHLAFF AFFAIR
Powered by Nakim Israeli Citizens © People of Israel 2005, 2021
מועצה אזורית תמר
הר עמשא
הר עמשא
אורי מילשטיין
הר עמשא
Powered by
phpBB
© 2001, 2005 phpBB Group