חיים יטיב |
פורסם: ראשון 18.11.07 15:46 נושא ההודעה: השר פרידמן על המאפיה העליונה של פאפא חשין: מגמת סתימת פיות באיומים |
|
"מגמת סתימת פיות באיומים"
שר המשפטים טוען: יש מגמה לסתימת פיות גם בדרך של גינויים ואיומים חופש הביטוי נעצר כאשר מגיעים לביהמ"ש העליון על התייחסות ביניש לחקיקה: "שופט צריך לבטא את עצמו רק בפסקי דין"
מאת: עידן יוסף | | Nfc.co.il/blog/Idan
[צילום: פלאש 90]
---------------------------------------------------------------------- ----------
משפט ההיסטוריה
ון-אמדן, פסטינגר, ברעם, נוה, אור-חן
השר פרידמן - באומץ לב אזרחי וציבורי הראוי להערצה - מגלה שהוא מצד-אחד מחויב רק לצו מצפונו הציבורי-והמשפטי ומצד-שני הוא מעמיד עצמו למשפט אחד בלבד - משפט ההיסטוריה
לרשימה המלאה
---------------------------------------------------------------------- ----------
"קבוצה של שופטי בית משפט עליון ואנשים שמקורבים אליהם מנסים לעשות דה-לגיטימציה לכל ביקורת - בין אם הביקורת באה ממני ובין אם היא באה ממקומות אחרים... יש מגמה של סתימת פיות, הן בדרך של איומים וגינויים והן בדרך אחרת". כך טוען שר המשפטים, פרופ' דניאל פרידמן (יום א', 18.11.07). פרידמן התראיין לרזי ברקאי [מה בוער, גלי צה"ל].
"כשחופש הביטוי מגיע אליהם זה נראה קצת אחרת"
בהתייחסו להתקפתו של השופט (בדימ.) מיכאל חשין, ולפיה הוא - פרידמן, מתנהג כפיל בחנות חרסינה, אמר: "כנראה שביטויים קיצוניים זוכים תמיד לתהודת-יתר. ראשית, כל הזמן קיימות התייעצויות. שנית, ממה שמשתמע מדבריו: אל תעשו שום דבר שאיתו אנחנו לא מסכימים, ואם תנסו לעשות משהו אז נקרא לכם בכל מיני שמות כמו פיל אפריקני, נגיד שיגדעו לכם את היד. לשופט חשין יש כל מיני ביטויים ציוריים, לא תמיד מלהיבים. בעבר אמר על השופט ברק שלא איכפת לו שיתפוצצו 50-30 איש באוטובוסים העיקר שיהיו זכויות אדם. על הביטוי הזה הוא התנצל וצריך להמתין בסבלנות אולי יתנצל גם על הביטוי השני. זו תופעה מעניינת שאבירי חופש הביטוי וביהמ"ש העליון מציג את עצמו, וזה נכון אגב, כמי שתרם תרומה עצומה לחופש הביטוי במדינת ישראל, אבל פתאום אתה רואה שכשחופש הביטוי מגיע אליהם זה נראה קצת אחרת".
הקול האחר בבג"צ נדם
לדברי שר המשפטים, יש נושאים שאינם צריכים להידון בבית המשפט העליון, כגון: הפצצת הכור בעירק, נוהל שכן, הפסקת החשמל בעזה, נושא ההינתקות. "ברור שאלו נושאים מדיניים שבעבר בג"צ לא היה מתערב בהם. במקום ששלושה שופטים יכתבו עמוד וחצי על ההינתקות בו יכתבו 'זה לא עניין שלנו' ויהיו פנויים לעסוק בעניינים שהם באמת זכויות אזרח, הם כתבו 350 עמודים, ואחד השופטים חשב שבכל זאת צריך להתערב כי זה בניגוד למצע הליכוד. אמון הציבור היה מתחזק אילו בג"צ היה יודע את גבולותיו".
"הוויכוח הוא האם לאפשר לבג"צ להגיע בעצמו שלא לעסק בנושאים אלו או לבצע זאת בחקיקה. הבעיה הגדולה היא שהוא איננו עושה את זה בעצמו. הבעיה הגדולה היא שהקול האחר שהיה בתוכו, והיה קול אחר, חשין עצמו בעבר, השופט שמגר, השופט אלון, השופט לנדוי. הקול הזה נדם ונעלם, ובד-בבד השופטים שולטים על הליך המינויים לביהמ"ש העליון. באופן כללי יש מונוליטיות גדולה בחשיבה של ביהמ"ש העליון ויש גם מונוליטיות גדולה בביקורת על מי שמעז לומר עליהם משהו. הדבר הקל ביותר זה לומר עליו: הוא עוכר ישראל, מסכן את זכויות האדם וכל מיני דברים שאין בהם שום שחר. הדה-לגיטימציה הזו לכל מי שמבקר ולא רק כלפיי בשל היותי בתפקיד מכהן".
לברק הוצע לעמוד בראש ועדה
פרידמן אישר כי הציע לאהרן ברק לעמוד בראש ועדה שתבחן את עצמאות בתי המשפט. "אני מאמין שהוא יסכים לזה ושהדבר הזה יסודר. אנחנו נפגשים ומדברים והיחסים בינינו טובים. ההצעה עומדת בעינה, ואני משוכנע שהדבר הזה ייצא לפועל".
"העליון משכפל את עצמו"
פרידמן הוסיף כי "בית משפט עליון אינו צריך להיות בית המשפט לחוקה, משום שהוא עוסק בערכים, וכיוון שכך, במרבית העולם ממונה בית משפט לחוקה על-ידי פוליטיקאים. אני אומר אחרת: שבית המשפט העליון כעת הופך לבית המשפט לחוקה, ותינתן לו סמכות לבטל חוקים. אך בד-בבד, ביהמ"ש לא צריך להיות מונוליטית, ויישמע בו גם קול אחר. המצב שבו ביהמ"ש העליון משכפל את עצמו. זה מצב שלא יכול להיות בבית המשפט לחוקה, ואין כזה דבר בשום מדינה בעולם. יש איזשהו כיוון למקורות שמהם מביאים שופטים לביהמ"ש העליון. המדיניות עליה הצהרתי - להביא עורכי דין לביהמ"ש העליון היא בקו הזה, ואני חושב שזה זכה לאהדה ולהוקרה כללית.
פעם שופטים היו מדברים בפסקי דין בלבד
פרידמן גילה, כי לאחרונה נפגש בארבע עיניים עם נשיאת ביהמ"ש העליון, דורית ביניש, וכי השמועות כאילו אין הם דנים אינן נכונות. "יש הפרדת רשויות וביהמ"ש העליון פוסק ומחליט. הוא לא מתייעץ ולא צריך להתייעץ עם אף אחד מלבד אלו שטוענים בפניו, ובפסיקה לא אני ולא הממשלה מתערבים. עניין חקיקה הוא עניין שנמצא בסמכות הכנסת והממשלה היא היוזמת. ביהמ"ש העליון מביא את עמדותיו בפני הכנסת בוועדת חוקה, אבל אין לביהמ"ש זכות וטו. היו שופטים שהייתה להם הרגשה שיש להם זכות כזו, ומכאן הלובי שצמח. זה משקף תופעה לא בריאה של לובי אותו עושים שופטים ושופטים (בדימ.) בעניין חוקים שנוגעים לביהמ"ש. עד כמה זה טוב שהם מתערבים? לגבי שופטים (בדימ.) יש שאלה עד כמה הם נחשבים אזרחים. צריך באיזושהי צורה לזכור גם את דבר היותו (בהשכלתו) שופט. גם הנשיאה עצמה מביעה חוות דעת על חוקים, מתייחסת לחקיקה של הכנסת. בעבר, וזה גם כתוב בכללי האתיקה, שופט מבטא את עצמו רק בפסקי דין, וכך נהגו שופטים רבים במשך שנים רבות. אבל היום מדברים אחרת. אז בסדר... השאלה: מה המשמעות של זה ומה ההשלכות של זה".
"חברים במפלגת העבודה תומכים בי"
על האופן בו מתנהלת החקיקה אמר השר: "מתקיימים הרבה דיונים עם כל המפלגות. חברים רבים במפלגת העבודה פונים אלי באופן פרטי ואומרים שהם תומכים בי, אבל ישנה האווירה של דה-לגיטימציה. מהלך של חקיקה הוא מסובך וכרוך במו"מ עם מפלגות וחברי כנסת. עם זאת, דברים רבים שרציתי לעשות, נעשו, בהם מינויי עשרות שופטים, הקמת בית משפט חדש, הליכי חקיקה לייעול המערכת שחלקם בהסכמה מלאה של בית המשפט".
+ חדשות נוספות ברשת | + הודעות נוספות ברשת | + בלוגרים ברשת
+ כיתבו במערכת הפורומים של Nfc כותבים ב- Nfc בימה חופשית+ הדפסה שלח לחבר
נוצר: 18/11/2007 | עודכן: 18/11/2007 | רשימות נוספות: עידן יוסף
http://www.nfc.co.il/Archive/001-D-146175-00.html?tag=15-38-56 |
|