כמו שרון, אהרון ברק ועוד. |
פורסם: שישי 15.02.08 18:07 נושא ההודעה: עוד עבירה פלילית לכאורה של ראש הממשלה - אולמרט |
|
אולמרט עזר שוב
פרויקט "אקווריה" היה זכאי רק ל-200 מטרים רבועים של נדל"ן מסחרי. אז איך קיבל 40,000 מ"ר? בזכות אולמרט, שאישר מונח חדש: "מסחר זיקתי" * בתולדות עבריינות הנדל"ן יש מקום של כבוד להמצאת מושגים שאינם קיימים בחוק: כך, למשל, המונח "דירות נופש" הוא אבי כל חטאת בבנייה על הים במרינה בהרצליה
משה ליכטמן 12:10 15/02/08
למונח "מסחר זיקתי" אין שום תוקף חוקי או תכנוני מוגדר. זה מונח שבא לעולם באמצעות פרויקט אקווריה, שאותו הוביל רן פקר. כפי שנחשף ב־G ב-10 בינואר השנה, התכוונו במינהל מקרקעי ישראל, בשיתוף משרד התיירות ומרכז ההשקעות, לאשר ללא מכרז מסירת שטח עצום של 1,300 דונם בחוף הצפוני של אילת למיזם תיירותי שהוגדר "אטרקציה". מסירת זכויות לנדל"ן מסחרי ללא מכרז נחשבת לאיסור מוחלט בכללי המינהל.
בתולדות עבריינות הנדל"ן יש מקום של כבוד להמצאת מושגים שאינם קיימים בחוק. למשל, המונח "דירות נופש" הוא אבי כל חטאת בבנייה על הים במרינה בהרצליה; המונח "דיור מוגן" הוביל את עיריית רמת גן להקלות פסולות בפרויקט בית גרונר; ואילו למונח "אטרקציה תיירותית" יש מטען טראומתי בצמרת המינהל ובמשרד התיירות. הסיבה לטראומה היא "אטרקציה תיירותית" שהייתה אמורה לקום סמוך לחוף הים של ראשון לציון, ושזכתה ללא מכרז בקרקע כדי לכרות בה את "נהר התנ"ך" - תיירים וילדים המשייטים מגן עדן למעמד הר סיני ולבית המקדש. במציאות, "נהר התנ"ך" התגלה כלונה פארק מסחרי לחלוטין: זהו הסופרלנד. מודעה
זכויות ללא מכרז
בחזרה לאקווריה: עד מחר (יום ו') אמור ראש הממשלה אהוד אולמרט לקבל ממבקר המדינה מיכה לינדנשטראוס טיוטת דוח ושאלות בפרשה. בעקבות התחקיר ב־G הורד הנושא מסדר היום של מועצת מקרקעי ישראל, עד שיפורסם דוח המבקר בחודש מאי.
בין המינהל למשרד התיירות נערכה התכתבות חריפה על השאלה המרכזית בפרשה, שהייתה פתוחה עד היום: איך, במסגרת מסירת שטח ה"אטרקציות" ללא מכרז, ולמרות המגבלות החמורות על מתן זכויות לנדל"ן מסחרי בפרויקט של אטרקציה תיירותית, הוצע לתת ליזמים זכויות נדל"ן מסחרי בהיקף עצום.
על כך נסב המאבק העיקרי של פקר, והנושא עמד במרכז מגעיו עם הפקידים הבכירים הכפופים לאולמרט (בהיותו שר התעשייה והמסחר, הממונה על המינהל, שר האוצר וממלא מקום ראש הממשלה) ולאברהם הירשזון (בהיותו שר התיירות ושר האוצר). פקר נלחם כדי לקבל, לצד האטרקציות (כגון תעלת מים ונציאנית), את מרב אחוזי הבנייה של נדל"ן מסחרי - ללא מכרז. מסמך שהגיע לידי G מצביע על הקשר של אולמרט לזכויות הנדל"ן המסחרי שאמור היה פקר לקבל.
כשמקצים ליזם קרקע ללא מכרז לצורכי "אטרקציה תיירותית", הנהלים של המינהל ומשרד התיירות כתובים בקשיחות. בנוהל 31.10 שלהם, שעוסק במתן קרקע בפטור ממכרז, במסגרת "מיזם תיירותי ייחודי (אטרקציה)", נקבע כך: "גודל השטח המסחרי במיזם לא יעלה על 20% מזכויות הבנייה שימומשו, או מ־200 מ"ר מזכויות הבנייה שימומשו, הנמוך מבין שניהם".
מכאן שפקר היה יכול לקבל לכל היותר 200 מטרים רבועים למסחר בפרויקט (משהו כמו עשרה עד 15 מזנונים), אך פקר קיבל זכות בנייה גדולה בהרבה: ארבעים אלף מ"ר שטחי נדל"ן מסחרי. מה היה הפטנט?
זיקה יצירתית
כאן הופעל המונח החדש של פקר ואולמרט: "מסחר זיקתי". במשך כשנתיים נלחם היזם מול אנשי משרד התיירות, האוצר, המינהל ומרכז ההשקעות, במטרה לקבל ללא מכרז את הזכויות הללו. פקר ביקש להגדיר את שטחי המסחר כ"מסחר זיקתי", כלומר חנויות שימכרו מוצרים המצויים בזיקה לאטרקציות. והנה הפטנט: מכיוון שמדובר ב"מסחר זיקתי", הוא אינו כפוף לנוהל המחייב, המתיר מקסימום 200 מ"ר נדל"ן מסחרי ללא מכרז.
פקר, בנחישות, לא הפסיק את לחציו בעניין "המסחר הזיקתי", ולאט־לאט הצליח להשריש את המושג בטרמינולוגיה של הפרויקט. הלחץ הוביל לדיון המכריע, ב־19 בדצמבר 2005, שבראשו עמד אולמרט, ושנערך תחת הכותרת "המחלוקת: הגדרת שימושי המסחר בפרויקט אקווריה", כדי לסכם את נוסח כתב האישור.
אולמרט, כך עולה ממסמך הסיכום של הדיון (שבו השתתפו בכירי האוצר, משרד התיירות והמינהל), הבהיר שאם בעתיד יבקשו בעלי אקווריה להקים בשטחי הפרויקט קניון או קזינו, תחול עליהם חובת מכרז. לגבי "המסחר הזיקתי" נרשם: "לדעת השר אולמרט ניתן לציין בכתב האישור שהחנויות בשטחי פרויקט אקווריה יוכלו למכור מוצרים שיש להם זיקה ישירה לאטרקציות בלבד. פעילויות לא זיקתיות הנן: סופרמרקט, בנקים, חנויות הלבשה והנעלה, חנויות רהיטים וכו'. אנשי אקווריה יגישו הצעה לנוסח כתב האישור לאנשי משרד התיירות ואנשי האוצר, והם יבחנו את בקשתם".
אולמרט החליט בעד "מסחר זיקתי" והעניק רוח גבית לפקר. הראיה לניצחון של היזם עולה מדברי ההסבר של ראש המינהל היוצא, יעקב אפרתי, כשביקש להעלות את פרויקט אקווריה לסדר היום של מועצת מקרקעי ישראל, בישיבה האחרונה לפני סיום תפקידו במינהל.
מתברר שהמינהל התעלה מעל הרשימה שהכתיב אולמרט, ונתן "פרשנות מרחיבה יותר למרכיב המסחר הזיקתי". וכך, מתברר ממסמכי הפרויקט, פשוט לא מתייחסים לרוב השימושים כאל שימושים מסחריים. המינהל ומשרד התיירות עמדו לאפשר לפקר להקים מועדון גולף (5,000 מ"ר); דיסקוטקים ומועדוני לילה (4,800 מ"ר); מסעדות (15 אלף מ"ר); מרכז קונגרסים (5,000 מ"ר) ושטחי מסחר (11,500 מ"ר). מדובר בכמעט ארבעים אלף מ"ר מתוך השטחים הבנויים העיקריים בפרויקט, שהיקפו כ־120 אלף מ"ר. את מועדון הגולף, הדיסקוטקים ומועדוני הלילה, המסעדות ומרכז הקונגרסים - את כל זה לא החשיבו לנדל"ן מסחרי.
אפרתי הסביר את מהות המסחר הזיקתי: "חנויות תיירים בעלות זיקה לאטרקציות ולמתקנים האחרים בעיר הבידור. החנויות ישולבו לתוך עיר הבידור במטרה להוות מוקד משיכה לאטרקציות. החנויות לא ירוכזו בתוך מבנה אחד, אלא יתפרסו על־פני המתחם כולו (...) השטח המבונה למסחר זיקתי לא יעלה על 11,500 מ"ר".
אחרי התרגיל המנטלי־מילולי הזה, נשארו בכל אופן 11,500 מ"ר נדל"ן המוגדרים כנדל"ן מסחרי. בכל זאת, הנוהל מאפשר רק 200 מ"ר נדל"ן מסחרי ללא מכרז. איך מיישבים את ההפרש? בפשטות: בניגוד לכללים, ותוך המצאת מושג חדש ובתמיכה של אולמרט, הנוהל המאשר מתן זכויות מסחר בהיקף מרבי של מאתיים מ"ר היה כלא היה. על "מסחר זיקתי" שמעתם?
ובינתיים - פקר הועבר מתפקידו, ברנשטין יו"ר
רן פקר, שהיה יו"ר ומנכ"ל קבוצת אקווריה, הועבר מתפקידו בעקבות תחקיר G. את מקומו ימלא ראש קבוצת המשקיעים, ג'ו ברנשטין מארצות הברית. לפני כשבוע מסר פקר את ההודעה הזו: "הריני להודיעכם כי מועצת המנהלים של חברת אקווריה מינתה את מר ג'ו ברנשטיין כיו"ר ונשיא החברה. מינוי זה ייכנס לתוקפו החל מ־10 בפברואר 2008. מתאריך זה ואילך, מר ברנשטיין יהיה אחראי על הטיפול בתהליך האישור הסופי של הפרויקט ובנייתו. אני אמשיך את תפקידי כיועץ בכיר לפרויקט".
עוד לפני העברתו מתפקידו, ביקש פקר להדגיש בתגובה שהעביר ל־G: "כאזרח ישראלי הנני מכיר ומוקיר את ראש הממשלה, מר אהוד אולמרט. מאידך, מעולם לא בילינו בחוג חברתי משותף. כעומד בראש קבוצת היזמים האמריקאים, המתכננים להקים בישראל שלושה פרויקטים תיירותיים בסכום כולל של כ־600 מיליון דולר, תיאמתי פגישות היכרות ועבודה לאורך השנים עם כל ראשי הממשלה, שרי האוצר, שרי התיירות, שרי התמ"ת וראשי העיר אילת. פגישות אלה תרמו רבות להבנה, לביטחון ולהאדרת הרצון של היזמים להשקיע בישראל למרות הסיכונים והבעיות המורכבות בשטח.
"עם מר אולמרט נפגשנו בנושא פעמיים, לראשונה כשר התמ"ת (עם האמריקאים) ובשנייה בכנסת, ביוזמת אגף התקציבים של האוצר, לדיון מקצועי שבסופו השר נתן גיבוי מלא לגזירות והמגבלות שהטילו עלינו אנשי אגף התקציבים בעניין ה'מסחר' וה'מענק'. אולמרט מעולם ואף פעם לא נתן לאקווריה שום סיוע חריג ו/או פריבילגיה אחרת. יותר מזה, מעולם לא נפגשתי עמו בנושא, מלבד בשני הדיונים רבי המשתתפים המוזכרים לעיל. מאידך, מר אולמרט ידוע כשר שתומך במשקיעים זרים שעדיין מוכנים להשקיע בישראל, מפגין תמיד גישה חיובית ליזמות מקצועית ומנסה לקדם פרויקטים תורמים לכלכלת ישראל.
"עד היום הוציאו היזמים מכיסם כ־11 מיליון דולר על תכנון הפרויקט, וכל חודש נוסף של עיכוב לא מוצדק עולה להם כ־150 אלף דולר, לתחזוק המערכת כולה בארץ ובחו"ל".
lichtman@globes.co.il |
|