בג"ץ 7908/05

בבית המשפט העליון

בשבתו כבית משפט גבוה לצדק

העותר: חיים יטיב

בעצמו

ת.ד 1207 ערד 89112

נייד: 054-6533858 פקס: 035423023

- נגד -

המשיבים: 1. רה"מ אריאל שרון

2. היועץ המשפטי לממשלה

3. היועץ הבכיר לראש הממשלה – דב וויסגלס

4. ראש המוסד למודיעין ולשרותים מיוחדים

5. ראש שרות הבטחון הכללי

6. משטרת ישראל

7. שרת המשפטים

8. השר לבטחון פנים

כולם ע"י פרקליטות המדינה

רחוב צאלח א-דין 29, ירושלים

טל': 02-6466666, פקס': 02-6467011

בעניין הקמת ועדת חקירה בלתי תלויה ובעניין השעיית רה"מ ומר וייסגלס מתפקידם בגין החשדות נגדם על קבלת שוחד מגורם זר (מארטין שלאף אייל ההימורים המחזיק בכמחצית הקזינו ביריחו) ומסירת רצועת עזה לרשה"פ תוך ניגוד אינטרסים.

בקשה דחופה לעיון חוזר ולתיקון כתב העתירה

1. לאור פרסום כתבה ב Jerusalem post ביום 9.9.05 בה נאמר שמשרד המשפטים האוסטרי מאשים את ישראל באי נקיטת באמצעים המתאימים בניהול חקירת פרשת סיריל קרן/שלאף, העותר פונה בזאת לבית המשפט הנכבד בבקשה לעיון חוזר ולתיקון כתב העתירה ע"י הוספת צו על תנאי על פיו: מדוע שרת המשפטים לא תפעל על מנת שמדינת ישראל תפנה לממשלת אוסטריה בבקשה לסיוע בחקירה מפאת החשדות נגד ראש הממשלה בקבלת שוחד מגורם זר כפי שדובר משרד המשפטים האוסטרי טוען שראוי לעשות.

ולהלן נימוקי הבקשות.

2. ביום 18.8.05 העותר הגיש עתירה זו בה הוא מבקש בן היתר הקמת ועדת חקירה בלתי תלויה שתחקור התנהלות פרשה זו. העתירה נדחתה על הסף מפאת העדר תשתית עובדתית.

3. ביום 29.8.05 העותר הגיש בקשה לעיון חוזר לאחר ונשלח אליו ע"י עו"ד אדלשטיין (ב"כ הרפסודה) כתב התביעה של הרפסודה באילת נגד מרטין שלאף אשר הוגשה בבית המשפט המחוזי בת"א ביום 25.8.05 .

4. בתביעה זו צורפו מסמכים רבים המעידים על כך שהמשיב מס' 3 להלן וייסגלס מייצג כאן בארץ את שלאף, בנק BAWAG וקזינו אוסטריה תוך ניגוד אינטרסים גלוי ובוטה.

5. כמו כן מכתב התביעה עולות העדויות של יואב איגרא ומיקי חברוני המעידות על קשריו של מרטין שלאף עם בכירי הממשל בישראל ואת השיטות בהן הוא נקט כדי לקדם את ענייני הקזינו שלו בארץ וברשות תוך מתן שוחד לטענתו לבכירים בממשל אשר התארחו אצלו בוינה.

6. ביום 9.9.05 התפרסמה כתבה ב Jerusalem post בה נאמר שמשרד המשפטים האוסטרי מאשים את ישראל באי נקיטת באמצעים המתאימים בניהול חקירת פרשת סיריל קרן/שלאף.

"א" העתק מהכתבה של Jerusalem post מיום 9.9.05 מצ"ב ומסומן א'.

7. בכתבה מובאים דבריו של Mr Christoph Pochinger דובר משרד המשפטים האוסטרי האומר את הדברים הבאים: "The Austrian authorities tried to help the Israeli Justice [Ministry]," Pochinger told the Post Thursday. "The main points of the Israeli request for a juristic assistance have already been answered... A second request from the Israeli authorities would have been necessary, but we did not get this second request for a juristic assistance."

8. מדובר כאן בהאשמות חמורות ביותר של משרד המשפטים האוסטרי הטוען שמשרד המשפטים הישראלי והמשטרה הישראלית נוקטים בשיטה של גרירת רגליים בתיק זה ולא עושים את הדרוש כדי לקבל את הסיוע של משרד המשפטים האוסטרי בפרשה זו, דבר שהביא את משרד המשפטים האוסטרי לפתוח בחקירה עצמאית בנדון.

9. הכתבה מזכירה את אביגדור ליברמן אשר גם הוא חשוד בקבלת שוחד ממרטין שלאף על מנת לקדם את עסקי הקזינו שלו, אביגדור ליברמן מילא אז תפקיד של שר התחבורה ובהתאם הצטברו נגדו חשדות שהוא קיבל שוחד לאשר את הפעלת האוניית הימורים של שלאף באילת הכל כמפורט בכתב התביעה של ה"רפסודה באילת" המצורפת לבקשה לעיון חוזר מיום 29.8.05 ובהתאם לפרסומים השונים אשר היו בנדון.

10. לטענת דובר משרד המשפטים האוסטרי להלן הדובר, ישראל הגישה בקשה רשמית לסיוע על בסיס של חשדות נגד ראש הממשלה בהפרת חוק מימון המפלגות אשר אינו מהווה עבירה פלילית באוסטריה. בהתאם לזאת הבקשה נדחתה ע"י בית המשפט באוסטריה.

11. הדובר קובע שישראל היתה נדרשת לפנות שוב לאוסטריה אך הפעם בבקשה המבוססת על חשדות של קבלת שוחד נגד ראש הממשלה דבר שלא נעשה עד עצם היום הזה. וזאת כאשר פניה שכזאת היתה מצדיקה סיוע אוסטרי בחקירה היות וקבלת שוחד הינו אכן עבירה פלילית על פי החוק האוסטרי.

12. מכל האמור לעיל עולה חשד מבוסס ביותר שכפי שטען העותר בעתירתו שמעצם מילוי תפקידו ראש הממשלה דואג לטרפד את החקירה המתנהלת נגדו ע"י מתן הנחיות מתאימות למשרד לביטחון פנים ולמשרד המשפטים הישראלי בעניין החקירה.

13. בבג"ץ 8192/04 התנועה לאיכות השלטון נגד ראש הממשלה כפי שמצותת ע"י כב' המשנה לנשיא מצא עולים הדברים הבאים " בהתייחסה לדרישת העותרת, כי יינתן צו המורה לראש הממשלה לפטר את המשיב מכהונת השר לביטחון הפנים, טענה באת-כוח המדינה כי דרישה זו מתבססת על נקודת-מוצא שגויה, כאילו כל שנעשה בעקבות החלטת היועץ המשפטי לפתוח בחקירה נגד המשיב הוא השעיה עצמית וזמנית של המשיב מכהונת השר לביטחון הפנים. הנכון, לדבריה, הוא, כי משהחליט על פתיחת החקירה, הודיע היועץ המשפטי לראש הממשלה וכן למשיב, שכל עוד החקירה הפלילית כנגדו מתנהלת, אין המשיב יכול לכהן בתפקיד השר לביטחון הפנים, ומן הראוי שאף לא יכהן גם בתפקיד מיניסטריאלי ביצועי אחר. בעקבות זאת קיבלה הממשלה את החלטתה מיום 5.9.04, שעל-פיה חדל המשיב לכהן כשר לביטחון הפנים והפך לשר בלי תיק, ואילו על שר התיירות הוטל לשמש גם כממלא-מקום השר לביטחון הפנים. בהסתמכה על החלטתה האמורה של הממשלה - שהעתקה צורף לכתב התשובה מטעמה - טענה באת-כוח המדינה, כי נוסח ההחלטה מלמד באורח ברור וחד-משמעי, כי אין המדובר בהשעיה זמנית שנטל המשיב על עצמו, אלא בהחלטה נורמאטיווית של הממשלה - לה ניתן כנדרש אישור הכנסת - ושעל-פיה הופסקה כהונתו של המשיב כשר לביטחון הפנים ללא תנאי וללא הגבלת זמן. באת-כוח המדינה לא התעלמה מכך, שראש הממשלה לא החליט להעביר את המשיב מכהונת השר לביטחון הפנים (מכוח סמכותו לפי סעיף 22(ב) לחוק-יסוד: הממשלה), ואף לא הציע לממשלה למנות שר אחר תחתיו לכהונה האמורה (בהתאם לסעיף 15 לחוק היסוד), אלא הסתפק בהחלטת הממשלה למנות את שר התיירות לתפקיד ממלא-מקום השר לביטחון הפנים. להרגעת החשש, שמא המהלך שננקט מרמז על הכוונה להניח את משרתו של המשיב פנויה במטרה לאפשר לו לשוב אליה במהרה, הזכירה באת-כוח המדינה, כי על-פי הוראת סעיף 24(ג) לחוק-יסוד: הממשלה, "תקופת מילוי המקום של שר שחדל לכהן כאמור בסעיף 24(ב) לא תעלה על שלושה חודשים". משמע שלפני חלוף שלושת החודשים שבענייננו (קרי: לפני יום 5.12.04), יהיה על ראש הממשלה להביא לפני הממשלה הצעה למינוי שר לביטחון הפנים במינוי קבע. בנסיבות אלו, ובהיעדר עיגון משפטי לדרישת העותרת כי המשיב לא יוכל לשוב ולהתמנות לכהונת השר לביטחון הפנים אלא בחלוף תקופת צינון בת שנים אחדות, טענה באת-כוח המדינה, כי דין ראשה הראשון (העיקרי) של העתירה להידחות. "
מכאן אנו לומדים שהיועץ המשפטי הודיע לשר לביטחון פנים הנגבי שאין הוא יכול לשוב לתפקידו כל עוד מתנהלת החקירה נגדו ושבעקבות זאת הופסקה כהונתו של השר הנגבי ללא תנאי וללא הגבלת זמן על אף שראש הממשלה לא העביר אותו מתפקידו על פי סעיף 22 (ב) של חוק יסוד הממשלה.

14. שם (סעיף 21) בהחלטת מיעוט של שלושה שופטים נגד ארבע הדגישה השופטת ביניש ש" ואולם אנו, אין אנו נמצאים לאחר החקירה אלא לפניה, וכיום, ex ante, אין אנו יודעים כיצד תסתיים החקירה. החששות כיום חששות כבדים הם, והאפשרות הממשית לניגוד עניינים אפשרות ממשית ומכבידה היא. אם יודעים הם כיום, כי אפשר מחר-מחרתיים יחזור השר הנגבי לישב על כיסאו במשרד לביטחון פנים, הֲיחקרו אותו החוקרים כפי שחוקרים הם אחרים? יותַר לי להטיל ספק בדבר. ספק כבד"
אם כך דעתה של כב' השופטת ביניש בסיטואציה בה דנים האם עצם חזרתו של השר הנגבי לכהן כשר לבטחון פנים עלולה לפגוע בחקירה על כמה וכמה כאשר מדובר כאן במקרה בו ממלא ראש הממשלה תפקיד פעיל וחולש בסמכויותיו על המשרד לביטחון פנים ועל משרד המשפטים גם יחד.

15. החשדות נגד ראש הממשלה ווייסגלס אינם מצטמצמים בקבלת שוחד אלא מתווספים על כך חשדות של עבירה על סעיף 97 א ו-ב' של חוק העונשין התשל"ז "בגידה ובפגיעה בריבונות המדינה" אשר העונש בצידו הוא עד עונש מוות וכן ב"מגע עם סוכן חוץ" על פי סעיף 114 של אותו חוק, על כך שתוכנית ההתנתקות קודם בתמורה לכספי שוחד שקיבלו משלאף עם הדגש על מסירת צפון רצועת עזה לאוייב ללא שום הסבר הגיוני וזאת על מנת לאפשר לשלאף להקים קזינו (מרכז ביון עויין) על חורבות אלי סיני הכל כמפורט בגוף העתירה.

16. החשדות שראש ממשלה יעבור עבירה מסוג זה לא נלקחו בחשבון בחוק יסוד הממשלה ובוודאי שסעיפים 17 ו- 18 של חוק יסוד הממשלה לא התייחסו למקרה חמור זה. היות וראש ממשלה אשר הצטברו נגדו חשדות כה כבדים על בגידה ופגיעה בריבונות המדינה מחוייב להיות מושעה מיידית מתפקידו תוך פתיחה בועדת חקירה בלתי תלויה על מנת שיתאפשר לברר במיידי את החשדות נגדו ולמנוע בזאת פגיעה מתמשכת בביטחון המדינה.

17. העדר התייחסות בחוק למקרה קיצוני זה לא מאפשר לבית המשפט הנכבד למשוך את ידו מלדון בסוגייה זאת, כאשר נאמר לא פעם בהלכה הפסוקה שהעדר חקיקה לא מונע ממערכת המשפט לדון בסוגיה ולפסוק בה על פי ההלכה הפסוקה.

נביא את דבריו של כב' השופט ברק בפרשת שמעון (בג"ץ 595/89 שמעון נ' הממונה על מחוז הדרום במשרד הפנים, פ"ד מד(1) 409, (שם, 414-413): "זהו עקרון יסוד, המצוי בהיכלם של עקרונות היסוד של השיטה. ממנו נגזרות הוראות חרותות. על-פיו מתפרשות הוראות אלה. ממנו נגזרות הלכות שיפוטיות - "משפט מקובל נוסח ישראל" - באשר לניגוד עניינים בתחומים שהחקיקה אינה מכסה. באמצעותו יתפתח המשפט ויינתן פתרון ראוי לבעיות של ניגוד עניינים שהחיים יעוררו במרוצת השנים ... שתיקת המחוקק לגבי התחום הבלתי מוסדר אינה מתפרשת, בדרך כלל, כהסדר שלילי לגבי אותו תחום, אלא אך כהימנעות מחקיקה המאפשרת תחולתה של ההלכה הפסוקה ..."

18. העותר יטען שרה"מ מעצם שליטתו על כל זרועות השלטון שולט במישרין ובעקיפין על החקירה המתנהלת נגדו תוך שהוא מצליח לטרפד את החקירה אשר אינה מתקדמת כפי שכובל על כך משרד המשפטים האוסטרי.

19. ראש הממשלה נהנה כאן ממעמד מיוחד בחקירה זו, היות ובמידה והחשדות נגדו יתבררו כנכונים הוא ייאלץ להתפטר במיידי והדבר יגרום להקדמת הבחירות ומכאן ששרת המשפטים והשר לביטחון פנים ייאבדו את תפקידם דבר שמציב גם אותם בניגוד אינטרסים מובהק.

20. דין ראש הממשלה איננו דינו של כל אזרח בנדון, וקיים כאן הפרה בוטה של עיקרון השוויון שקיבל דגש כה רב בהלכה הפסוקה.
נביא את דבריו של השופט חשין בבג"ץ 7111/95 כותב "אכן, המדינה חייבת לכבד זכותו הבסיסית של כל פרט במדינה לשיוויון ולהגן עליה, השיוויון מונח בבסיס הקיום החברתי, הוא תחלת התחילות, הוא מעמודה התווך של המשטר הדמוקרטי. הוא חיוני להסכמה החברתית המונחת ביסוד המבנה החברתי, הוא מהווה עקרון יסוד חוקתי....".

ובג"ץ 6698/95 כתב הנשיא א.ברק "השיוויון הוא מערכי היסוד של מדינת ישראל והוא מחייב כל רשות מרשותיה וכל פעולה מפעולותיה"
האם נראה ראוי שראש הממשלה ייהנה כאן ממעמד מיוחד המאפשר לו שליטה על חקירתו ודחיית החקירה או אף טירפוד החקירה מעצם מילוי תפקידו?

21. המחדל החמור ביותר של אי הגשת בקשה ראויה למשרד המשפטים האוסטרי המבוססת על עבירה של קבלת שוחד ואף מעבר לכך מצביע על חשש שקיים ניסיון של משרד המשפטים הישראלי ו/או של משטרת ישראל למשוך את ידם מפרשה זו מחשש שיפגעו.

22. ביום 9.9.05 העותר נפגש בכנסת עם יו"ר ועדת חוק ומשפט של הכנסת ח"כ מיכאל איתן לדון בפרשה זו. ח"כ מיכאל איתן הסכים עם העותר שחקירת סיריל קרן/מרטין שלאף נמשכת מזה זמן רב מדאי וזאת כאשר אנו נכנסים למערכת בחירות שניה בה נדרשים אזרחים להצביע עבור מועמד אשר תלויים כנגדו חשדות כה חמורים. ח"כ מיכאל איתן ביקש מהעותר לסייע לו בהעברת חומר בנדון על מנת שהוא יוכל לפנות ליועץ המשפטי לממשלה בדרישה לתת את מסקנותיו על הפרשה תוך זמן קצר ביותר.

23. עת נפגש העותר עם ח"כ מיכאל איתן לא היו ידועים לעותר דבריו של הדובר של משרד המשפטים האוסטרי ועל כן דברים אלה כלל לא הועלו בפני ח"כ מיכאל איתן, זאת כאשר נתונים אלה היו בוודאי מחריפים עוד יותר את תגובתו של ח"כ מיכאל איתן.

24. העותר מבקש לתקן כתב העתירה ולבקש מתן צו על תנאי נוסף על פיו:
מדוע שרת המשפטים לא תפעל על מנת שמדינת ישראל תפנה לממשלת אוסטריה בבקשה לסיוע בחקירה מפאת החשדות נגד ראש הממשלה בקבלת שוחד מגורם זר כפי שדובר משרד המשפטים האוסטרי טוען שראוי לעשות.

25. וכן העותר מבקש לצרף את שרת המשפטים ואת השר לביטחון פנים כמשיבים בעתירה זו.

26. כמו כן העותר מבקש עיון חוזר בעתירתו ושבית המשפט הנכבד ימנה ועדת חקירה ציבורית/פרלמנטרית בלתי תלויה אשר תחקור פרשה זו על מנת לברר בן היתר את טענותיו של משרד המשפטים האוסטרי.

27. העותר מבקש שוב שהמשטרה תבוא ותעדכן את בית המשפט הנכבד על מצב החקירה והיכן היא עומדת ביחס לטענות משרד המשפטים האוסטרי.

28. כמו כן חוזר העותר ומבקש שתוקפא מסירת רצועת עזה לפלסטינים או לכל הפחות של צפון רצועת עזה לאור החשדות ששטח זה נמסר לא מסיבות ביטחוניות אלא מסיבות של משוא פנים של המשיבים מס' 1 ומס' 3 כפי שתואר בגוף העתירה ושהמחדל של משרד המשפטים ושל המשטרה הם אלה אשר גרמו לאי גילוי האמת עד כה ובכך גרמו לשיבוש ההליך המדיני באופן חמור ועשויים לגרום לפגיעה בביטחון המדינה באי חשיפת האינטרסים האמיתיים של רה"מ ושל וייסגלס במסירת רצועת עזה לאוייב מבעוד מועד.

29. העותר שב ומבקש שימונה לו סנגור בתיק זה היות ואין לעותר אמצעים להיות מיוצג ומפאת שחשיבות הנושא דורש שלא יוטל על העותר בלבד האחריות שעל יסוד טענותיו או החוסר בטענות ראויות תידחה או תתקבל עתירה זו.

30. אין לעותר את האמצעים לאמת את הנאמר בכתבה והדברים המובאים כאן הם בגדר של עדות מהשמועה, יחד עם זאת העותר שלח אימייל ביום 11.9.05 לכתב הג'רוזלם פוסט מר יעקב כץ ובהמשך דיבר עימו. מר יעקב כץ אישר את כל הנאמר בכתבה וכן אמר שהוא ניהל באופו אישי שיחות טלפוניות עם דובר משרד המשפטים האוסטרי אשר תוכנן דווחו אחד לאחד בכתבה מיום 9.9.05, מר יעקב כץ הודיע לעותר שהוא יהיה מוכן להעיד על כך בבית המשפט אם יידרש לכך.
יש לעדות מהשמועה משקל בבקשה למתן סעד זמני ובהתאם לזאת בית המשפט הנכבד מתבקש לתת את סעדי הביניים המבוקשים אשר יוכיחו את אמיתות הנאמר בכתבה.

"ב" העתק מההתכתבות באימייל עם הכתב יעקב כץ מיום 11.9.05 מצ"ב ומסומן ב'.

31. תצהיר מטעם העותר התומך בבקשה זו ובבקשה לעיון חוזר מיום 29.8.05 מצ"ב .

32. לאור כל האמור לעיל ולאור כל האמור בבקשה לעיון חוזר מיום 29.8.05 ולאור כל האמור בגוף העתירה, מתבקש כב' בית המשפט ליתן את הסעדים המפורטים בתחילת העתירה ו/או לקבוע דיון בהקדם לשמיעת שאר טענותיו של העותר.

היום 11.09.05

______________

העותר

חיים יטיב