בבית המשפט העליון                                                                              בג"ץ 6190/05

בשבתו כבית משפט גבוה לצדק                                                                                          

 

 

 

חיים יטיב                      

בעצמו

ת.ד 1207 ערד 89112

נייד: 054-6533858 פקס: 035423023

                                                                                                            העותר

                       

                                                             

                                  - נגד -

 

                                          

1. רה"מ אריאל שרון

ע"י פרקליטות המדינה

2. ח"כ עמרי שרון

הכנסת, ירושלים

טל:  02-6753809             פקס:02-6496422

3. היועץ המשפטי לממשלה

ע"י פרקליטות המדינה

רחוב צאלח א-דין 29, ירושלים

טל': 02-6466666, פקס': 02-6467011

 

המשיבים

 

                       

בקשה דחופה לעיון חוזר

 

 

 

- כל הנספחים מהווים חלק בלתי נפרד מבקשה זו.

- כל הטענות בבקשה משלימות זו את זו או נטענות לחילופין (בטענות משפטיות), לפי הצורך.

לאור גיבוש עסקת טיעון ביום 15.11.05 עם המשיב מס' 2 בניגוד לנכתב בתגובת המשיב 3 מיום 28.7.05 ולאור הגשת כתב האישום נגד המשיב 2 השונה מכתב האישום שהועבר לבית משפט זה באותה תגובה, העותר מגיש בזאת בקשה דחופה לעיון חוזר בעתירתו  ולהלן נימוקי הבקשה.

 

הרקע העובדתי

1.     ביום 27.6.05 הגיש העותר עתירה זו בעניין פרשת הפריימריס בליכוד.

2.     ביום 29.6.05  כ' השופט גרוניס הורה למשיבים להגיב לעתירה עד ליום 18.7.05.

3.     ביום 17.7.05 המשיב מס' 3 הגיש בקשה להארכת מועד להגשת תגובתו.

4.     העותר התנגד למתן הארכה וטען שהמשיב לא הצביע על עילה עניינית כלשהי המצדיקה הארכת מועד ושעל כן ישנו חשד שמדובר בניסיון לגרום לסחבת בתיק זה מסיבות אחרות.

5.     ביום 18.7.05 כב' השופט גרוניס האריך את מועד הגשת התגובה ליום 28.7.05 .

6.     ביום 20.7.05 העותר הציע נוסחת פשרה לסיום עתירה זו על פיה המשיב מס' 1 יודה באי נקיטת בכל האמצעים הסבירים כדי למנוע המעשה או המחדל, ובהתאם יגובש עסקת טיעון בן המשיבים אשר תכלול את המשיב מס' 1 וזאת על מנת להקל על עונשו של המשיב מס' 2 ולחסוך הליכים ארוכים ויקרים.

7.     ביום 20.7.05 השופט גרוניס נתן החלטה על פיה "אפשרות של פשרה כמוצע על ידי העותר איננה עניין לבית המשפט"

8.     ביום 25.7.05 הכנסת אישרה את התיקון לחוק בעניין הסרת חסינותם של חברי כנסת ובמהירות שיא התיקון נכנס לרשומות.

9.     ביום 26.7.05 המשיב מס' 3 הודיע לכנסת על הגשת כתב אישום נגד המשיב מס' 2 בעניין פרשת הפריימריס בליכוד וזאת על פי התיקון החדש, ההודעה לכנסת הועברה ע"י המשיב 3 בתגובתו.

10. ביום 28.7.05 הגיש המשיב מס 3' את תגובתו לעתירה זו.

11. בתגובתו כתב המשיב: "באשר לראש העתירה שעניינו בקשת העותר כי היועץ המשפטי לממשלה יימנע מהחלטה בדבר הסדר טיעון עם ח"כ עמרי שרון יטען המשיב כי אף דינו של ראש עתירה זה להידחות על הסף. בהקשר זה יצוין, כי ביום 26.7.05 הודיע היועץ המשפטי לממשלה ליו"ר הכנסת, ליו"ר ועד הכנסת ולח"כ עמרי שרון כי בכוונתו להגיש כתב אישום ח"כ שרון, וזאת בעבירות על חוק המפלגות וכן על חוק העונשין. כן יצוין, כי המשא ומתן להסדר טיעון בתיק זה לא הביא להשגת הסדר, וזאת בשל סירובה של התביעה לוותר על סעיפי עבירה מהותיים אשר כלולים בכתב האישום. לפיכך,אף דין ראש זה של העתירה להידחות על הסף"

12. ביום 31.7.05 העותר הגיש בקשה למתן זכות תגובה על תגובתו של המשיב 3 בה נסתרו טענותיו של המשיב 3.

13. ביום ט' באב תשס"ה עתירה זו נדחתה על הסף כאשר בהחלטה נכתב :" ...אשר לעניינו של המשיב 2: מתברר כי המשיב 3 הודיע ליושב ראש הכנסת כי בכוונתו להגיש כתב אישום נגד המשיב 2. עוד מתברר, כי התנהל משא ומתן להסדר טיעון, אך בסופו של דבר לא הושג הסדר כאמור. אי לכך העתירה נדחית על הסף. ניתן היום, ט' באב תשס"ה (14.8.05)."

14. ביום 15.7.05 התקיים דיון ראשון במשפטו של המשיב 2 .

15. מפרסומים שונים בתקשורת עולה שהמשיבים 3 ו- 2 גיבשו עסקת טיעון להקלה בעונשו של המשיב 2 ובהתאם שונתה כתב האישום המוגשת נגדו.

א- כתבה מעיתון הארץ מיום 15.11.05 מצ"ב כנספח א' .

16. כאמור בעתירה ובבקשות הנלוות, עסקת טיעון בפרשה זו פוגעת באינטרס הציבורי ומונעת ניהול משפט מלא אשר עשוי לחשוף את  מעורבותו של המשיב מס' 1  בפרשה.

17. לא רק שהמשיב 3 הקל בצורה קיצונית עם המשיב 1 בפרשה זו אלא שהוא עוד עתה מצדד אחרי עיסקת טיעון עם המשיב 2 הכוללת בן היתר שינוי מקל בכתב האישום אשר עשוי לגרום שעונש המאסר הנדרש בחוק  יומר לעונש מאסר על תנאי ו/או המשיב 2 לא יורשע בעבירה שיש עמה קלון.

18. הקשר בן הון לשלטון הינו המקור לכל רע במערכת השלטון בישראל הגורם לריקבון הממסד ולשחיתות הפושטת כסרטן בכל חלקה טובה של הממסד. כתב האישום שהוגש נגד המשיב 2 הינו הצד הגלוי של הקרחון בפרשה זו. ישנו חשד גבוה ביותר שהמשיבים 1 ו- 2 קיבלו בפרשה זו שוחד מבעלי אינטרסים זרים בתמורה לקידום עסקיהם בארץ ועל כן הסלחנות בה מצטיינת הפרקליטות כלפי המשיבים מס' 1 ו-2 בפרשה זו פוגעת באופן קשה ביותר באימון הציבור במערכת החוק במדינת ישראל.

19. יש לציין שהעותר ציין בעתירתו את אי סבירות החלטתו של המשיב 3 שלא להגיש כתב אישום נגד המשיב  1 וזאת כאשר הוצאות הבחירות היו כפי 7 ממה שהצהיר עליו המשיב  1.

20. המשיב מס' 1  סובל באופן בוטה מעצימת עניים מכוונת בפרשה זו כאשר הדבר מטיל צל כבד על סבירות החלטתו של המשיב 3 שלא להגיש כתב אישום נגדו. כל מתמודד בבחירות וכל אזרח מן השורה מבין שאין לקבל את טענתו של המשיב 1 שאין הוא ידע על מעלליו של בנו ואם תתקבל טענתו שלא ידע מחוסר ראיות אזי ברור שהדבר נבע מרצון שלא לדעת ומעצימת עיניים מכוונת.

21.                                               עוד יוסיף העותר שבכתב אישום שהוגש ע"י המשיב מס' 3 התברר פרט מהותי שעליו לא נכתב בהחלטתו של היועץ המשפטי מיום 17.2.05. בסעיף 29 של כתב האישום נכתב " 29. במהלך חודש יולי 99', פנה אריאל שרון לדורון שמואלי (להלן: "שמואלי"), שהיה שותף בחברת "ניו-אינטרנשיונל קונספט", וביקשו לנהל עבורו את יום הבחירות. שמואלי נענה לבקשה ונאשם 1 סיכם עם שמואלי את פרטי ההתקשרות ביניהם לרבות תנאי שכרו, בתמורה לפעילותו עבור קמפיין שרון (להלן: "השירותים שנתן שמואלי")... 35. נאשם 1 לא דיווח למטה הרשמי על התשלומים לשמואלי וכתוצאה מכך, לא דווחו התשלומים הנ"ל במסגרת דו"ח הכנסות והוצאות של המטה הרשמי בפריימריס 99', למוסד לביקורת, כנדרש על-פי דין. 

22. מכאן שהמשיב מס' 1 היה מעורב היטב בבחירת הספקים למערכת בחירות וידע היטב שמר שמואלי היה אמור להופיע ברשימת התשלומים בדו"ח הבחירות. פרט מהותי זה הושמט מהחלטתו של המשיב מס' 3 והוא הסתפק לציין בסעיף 57  של החלטתו "אין חולק כי הדו"חות שהוגשו על ידי שרון למוסדות הליכוד לא היו נכונים, ולמעשה כוזבים... דוח"ות אלא לא כללו גם הוצאות שהיו אמורות להיות בידיעתו של שרון כגון העסקת ספקטור, ארד וגייר".          כאן לא מדובר ב "אמור להיות" אלא בעובדה מוגמרת שהעסקתו של שמואלי היתה בידעתו החד משמעית של המשיב מס' 1.

23.                       כמו כן כפי שהובהר בגוף העתירה החלטתו של היועץ המשפטי לממשלה שגויה ממספר סיבות ולא רק מפאת קריטריון של דיות הראיות. המשיב כלל לא התייחס לטענות העותר על יכולתו המקצועית של המשיב מס' 1 ועל הטעות בפירוש חוק המפלגות בה לקה המשיב מס' 3 בהעדר סמכות על כך נצתת את דבריו של סגן הנשיא כב' השופט א.מצא בבגץ 5675/04 "גם השופט חשין (בפרשת מעריב הנ"ל) ראה במומחיותן וניסיונן של רשויות התביעה, כמו גם באחריותן ובסמכותן להחליט בשאלה אם יש די ראיות להגשת אישום, נימוקים המחייבים את בית-המשפט לכבד את שיקול-דעתן. וכך אמר (שם, שם): רשויות התביעה קנו ידע, מקצועיות וניסיון רב, וחזקה עליהן כי תעשינה כמיטבן להעמיד לדין את מי שראוי כי יועמד לדין ושלא להעמיד לדין את מי שאין הוא ראוי כי יעמוד לדין. מרחב שיקול-הדעת של הפרקליטות, בעיקר בנושא זה, הינו מרחב רב, ובית-המשפט לא יתערב בהחלטתה אלא במקרים שבהם חרגה בְּיֶתֶר ממיתחם שיקול-הדעת אשר ניתן לה. נזכור, נדע ונשנן זאת היטב: האחריות בנושא הגשתו - או אי-הגשתו - של כתב-אישום, על שכמן של רשויות התביעה נופלת היא; על שכמן ועל שכמן בלבד, והנושא באחריות מחזיק אף בסמכות, אלא אם חרג ביתר מסמכותו. כך על דרך הכלל וכך על דרך הפרט..."

24. בנסיבות אלה בהן הסבירות לאי הגשת כתב אישום נגד המשיב 1 הינה גבולית ביותר ואף למטה מזה, מן הראוי שהמשיב 3 יימנע לחלוטין מלהסכים על עיסקת טיעון עם המשיב 2 .

25. בנוסף, גיבוש עיסקת טיעון עם המשיב 2 פוגע באימון הציבור במערכת המשפט ומאפשר פתחון פה ולזות שפתיים לאזרחים הרואים באי ניהול המשפט מלא כנגד המשיב 2  דרך למנוע חשיפת האמת בכל הקשור למשיב 1. על כן ראוי שצדק לא רק ייעשה אלא גם ייראה בתיק זה.

26. מכל האמור לעיל, העותר מבקש עיון חוזר בעתירתו ובטענותיו שהועלו בבקשתו למתן זכות תגובה מיום 31.7.05 על מנת שהמשיב 3 יחזור בו מהסכמתו לגיבוש עיסקת טיעון וישיב את כתב האישום לקדמותו.

העותר מבקש לצרף תצהיר לבקשה זו במועד מאוחר יותר היותו כעת בחו"ל וזאת על מנת שלא לעכב בקשה דחופה זו המתבססת על עובדות שהתפרסמו ברבים.

 

היום 16.11.05

                                                                                                ______________

                                                          העותר

                                                       חיים יטיב

 

 

 

חזרה למדור פעילות

 

חזרה למדור בג"ץ

 

חזרה לעמוד הראשי