בבית המשפט העליון

בשבתו כבית המשפט הגבוה לצדק

העותר: חיים יטיב

בעצמו

ת.ד 1207 ערד 89112

נייד: 054-6533858 פקס: 035423023

- נגד -

המשיבים: 1. רה"מ אריאל שרון

הכנסת, ירושלים

טל: 02-6753228 פקס:02-5664838

2. ח"כ עמרי שרון

הכנסת, ירושלים

טל: 02-6753809 פקס:02-6496422

3. היועץ המשפטי לממשלה

ע"י פרקליטות המדינה

רחוב צאלח א-דין 29, ירושלים

טל': 02-6466666, פקס': 02-6467011

בעניין המשך כהונתו של רה"מ והחלטת היועץ המשפטי מיום 17.2.05 בפרשת הפריימריס בליכוד.

עתירה למתן צו על תנאי וצווי ביניים

- כל הנספחים מהווים חלק בלתי נפרד מעתירה זו.

- כל הטענות בעתירה משלימות זו את זו או נטענות לחילופין (בטענות משפטיות), לפי הצורך.

הסעדים המבוקשים:

העותר מתכבד להגיש בזאת לבית משפט נכבד זה עתירה ולפיה מתבקש בית המשפט הנכבד:

1. לצוות על המשיב מס' 3 לבוא וליתן טעם:

א. מדוע המשיב מס' 3 לא יורה למשיב מס' 1 להשעות את עצמו/להתפטר מתפקידו עד אשר יסתיים משפט בנו עומרי בעניין פרשת הפריימריס בליכוד לאור ניגוד האינטרסים במילוי תפקידו כראש ממשלה מצד אחד וחובת נאמנותו לבנו המשיב מס' 2 אשר חשוד בחיפוי על עבירותיו של אביו.
לחילופין יתבקש המשיב מס' 3 לבוא וליתן טעם מדוע לא יורה למשיב מס' 1 לקיים בהקדם בחירות מוקדמות כלליות לכנסת ובטרם זאת יבקש מהכנסת להסיר את חסינותו של המשיב מס' 2 וזאת על מנת שהכנסת תהיה נטולת השפעתו של המשיב מס' 1 בהחלטתה האם להסיר את חסינותו של המשיב מס' 2.

ב. מדוע המשיב מס' 3 לא יגיש כתב אישום כנגד המשיב מס' 1 לאור הטעויות המשפטיות המהותיות אשר נפלו בהחלטתו מיום 17.2.05.

ג. מדוע המשיב מס' 3 לא ימנע מלגבש עסקת טיעון עם המשיב מס' 2 וזאת על מנת שהצדק לא רק ייעשה אלא גם ייראה בפרשה זו.

2. כן יתבקש כבוד בית המשפט להוציא צו ביניים על פיו:

א. ייאסר על המשיב מס' 3 לנהל משא ומתן עם המשיב מס' 2 על עסקת טיעון עד להכרעת בית משפט נכבד זה בנדון.

3. כן יתבקש כבוד בית המשפט לחייב את המשיבים בהוצאות עתירה זו, ובשכר טרחה בצירוף מע"מ בגינה.

ואלה נימוקי העתירה:

מבוא

4. מטרת עתירה זו היא לשים קץ לניצול הציני שעושים פוליטיקאים בחוק ובדמוקרטיה על מנת לקדם את ענייניהם הפרטים ולהכשיל הליכים פלילים תוך חיפוי הדדי ותוך ניצול עד תום של האמצעים שהועמדו לרשותם בעת שלכאורה השתלטו על השלטון במרמה.

העותר

5. על אף שנדמה שדי לעותר להיות אזרח ישראלי בעתירה זו, העותר יציג את עצמו קצרות כדי לתת משקל לחשיבות הגשת עתירה זו לגביו.

6. העותר הינו מהנדס מחשבים בוגר הטכניון בחיפה.

7. העותר הינו אזרח ישראלי ועלה לארץ מצרפת בשנת 87 כמתנדב מח"ל בצה"ל.

8. העותר הינו חבר ליכוד

9. העותר הינו חבר מרכז הליכוד

10. העותר התמודד בפריימריס של הליכוד לכנסת ה-16 במשבצת יש"ע מול מר משה פייגלין וח"כ יחיאל חזן.

11. העותר היה בן המתמודדים היחידים בפריימריס אשר הציע תוכנית מדינית ריאלית ומכובדת המתחשבת בשמירת זכויות האדם מהצד הערבי ומהצד הישראלי לפתרון בעית השטחים.

12. העותר הציע בתוכנית ארוכת תווך, לעודד בתמריצים כלכליים הגירה של ערביי יהודה ושומרון לרצועת עזה תוך הפיכת עזה למרכז מסחרי וכלכלי של ערביי יש"ע.

13. במקביל מדינת ישראל היתה מעודדת בתמריצים כלכליים התיישבות ישראלית ביהודה ושומרון.

14. במסגרת תוכנית זו היה ניתן לשנות את המאזן הדמוגרפי ביהודה ושומרון ולספח שטחים שולטים אלא לטובת האיתנות הביטחונית של מדינת ישראל. בהמשך רצועת עזה היתה יכולה להיות נידונה במסגרת משא ומתן להפיכתה לחבל אוטונומי או להיות מסופחת מנהלית למצריים.

15. העותר רואה במשיבים מס' 1 ו- 2 חברי ליכוד אשר הפנו עורף לאידאולוגיה של תנועת הליכוד בעניין יושר המידות, כאשר הדבר מטיל קלון על כל חברי התנועה ועל תנועת הליכוד.

16. על אף שנושאים אלו עשויים להיות מעניינים נדמה שאין כאן מקום להרחיב בנדון במסגרת עתירה זו.

הרקע העובדתי:

17. ב- 17.2.05 המשיב מס' 3 הוציא תחת ידו החלטה על פיה יוגש כתב אישום חמור כנגד המשיב מס' 2 בעניין פרשת הפריימריס בליכוד, ועל פיה יסגר התיק כנגד המשיב מס' 1 מחוסר ראיות. ההחלטה מצורפת בזה כנספח א'.

18. ביום 22.6.05 ערך המשיב מס' 3 שימוע למשיב מס' 2 בנדון.

19. ביום 23.6.05 התפרסמו בעיתונות כתבות על פיהן מתגבש עסקת טיעון בן המשיב מס' 2 למשיב מס' 3. אחת הכתבות מצורפת בזה כנספח ב'.

20. ביום 23.6.05 התפרסמה כתבה בעיתון שעל פיה המשיב מס' 1 פנה למזכירות הליכוד בבקשה לשלוח מכתב לכל מי שהתפקדו בעבר לליכוד ולקרוא להם להתפקד מחדש. כאשר הדבר מצביע על רצונו של המשיב מס' 1 להתמודד שוב לתפקיד יו"ר הסיעה ולתפקיד ראש הממשלה. הכתבות מצורפת בזה כנספח ג'.

הטענות המשפטיות

21. על מנת לחסוך מזמנו היקר של בית המשט הנכבד, העותר יצמצם את עצמו בעתירה זו לטענות המשפטיות הכרחיות. לא עוד שלא מן הנמנע שעתירות נוספות יוגשו בעקבות עתירה זו אשר ירחיבו את היריעה המשפטית מעבר לאופק המשפטי של העותר.

טעויות בניתוח הדין המהותי.

22. העותר יטען שבהחלטתו של המשיב מס' 3 מיום 17.2.05 נפלו טעויות מהותיות הדורשות תיקון מיידי לגבי מעורבותו של המשיב מס' 1 בפרשת הפריימריס.

23. בסעיף 63 של החלטתו מציין המשיב מס' 3 את סעיף 28כז של חוק המפלגות וטוען שחוק המפלגות מטיל בתנאים מסויימים אחריות פלילית, שילוחית על מועמד גם בנוגע למעשיהם ולמחדליהם של מי שניהלו מטעמו את מערכת הבחירות.

24. בסעיף 64 של החלטתו טוען המשיב מס' 3 ש :"הוראה זו מטילה איפה על המועמד אחריות פלילית שילוחית למעשיהם ולמחדליהם של מי שניהלו מטעמו את מערכת הבחירות, ככל שאלה היו מנוגדות להוראות חוק המפלגות, אלא אם כן הוכיח המועמד, שהמעשה או המחדל נעשו שלא בידיעתו, וכי נקט בכל האמצעים הסבירים כדי למנוע המעשה או המחדל. כאמור לעיל לא קיימת תשתית ראייתית המבססת מסקנה פוזיטיבית לפיה המועמד שרון (האב) ידע על העבירות המבוצעות במסגרת מסע הבחירות שלו, ובפועל לא ניתן היה גם לסתור טענה של שרון כי לא היה מעורב ומיודע לפעילות הכספית בכלל, ובפרט לפעילות במסלול הסמוי..."

25. העותר יטען שהמשיב מס' 3 לקח על עצמו לפרש את חוק המפלגות מעבר לסמכויות שהוענקו לו בנדון תוך כניסה לתחום פרשנות החוק הנתון אך ורק לסמכותה של מערכת המשפט.

26. כפי שצותת ע"י היועץ המשפטי בסעיף 63 של החלטתו, סעיף 28כז' של חוק המפלגות קובע "רואים אותו וכן את המועמד אחראים למעשה או למחדל, אלא אם כן הוכיחו שניים אלה:1. שהמעשה או המחדל נעשו שלא בידיעתם, 2. שהם נקטו בכל האמצעים הסבירים כדי למנוע את המעשה או המחדל", המחוקק הקפיד לקשור גם יחד את גורלם של "המועמד" ושל "מי שהוסמך לכך" וזאת על מנת שהמועמד לא יוכל לבוא ולטעון טענת "לא ראיתי ולא ידעתי". החוק לא נוסח בסגנון של: "רואים אותו ו/או המועמד אחראים למעשה או למחדל".

27. ועל כן נדרש ששניים אלה יוכיחו גם יחד את אי ידיעתם ונקיטת באמצעים הסבירים למנוע את המעשה או המחדל על מנת ששניהם יזוכו יחד.

28. ההבנה הבסיסית של החוק מצביעה על הצורך בהוכחה מצטברת של המועמד ושל המוסמך מטעמו על מנת ששניהם יחד לא יראו כאחראים למעשה ולמחדל.

29. הווה אומר מדובר כאן בשתי מערכות של תנאים מצטברים נפרדים.

א. המערכת הראשונה דורשת ששניהם גם יחד יוכיחו שלא היה להם יד במחדל או במעשה כלומר דרישה מצטברת שכל אחד בפני עצמו יוכיח ניקיון כפיים מוחלט על מנת שגם השני יזוכה.

ב. המערכת השניה מחייבת שני תנאים מצטברים כהוכחה לחפותם המשותפת של המועמד והמוסמך מטעמו:

i. אחד שהמעשה או המחדל נעשו ללא ידיעתם של אף אחד מהם.

ii. ושנית שהם פעלו בכל האמצעים הסבירים כדי למנוע את המעשה והמחדל.

30. המשיב מס' 3 לא התבסס על פסיקה כלשהי של בית המשפט המצביע על כך שאכן פרשנותו של החוק בעניין הפרדת האחריות האישית של המועמד לזו של המוסמך מטעמו הינה ראויה.

31. בהעדר פסיקה כאמור, המפרשת את סעיף 28כז של חוק המפלגות כפרשנותו של המשיב מס' 3 לא נותר אלא להסיק שהיועץ המשפטי לממשלה טעה במתן פרשנות לחוק המנוגדת למשמעותו הבסיסית והלוגית תוך לקיחת על עצמו תפקיד של פרשן חוק השמור אך ורק למערכת המשפט. וזאת כאשר הוא היה חייב להשאיר זאת לשיקול דעתו של הערכה המשפטית אשר היתה צריכה לדון בתיק לאחר והיה מוגש כתב אישום כנגד המשיב מס' 1.

32. על כן לקה המשיב מס' 3 בחוסר התייחסות לדקויות הלוגיות של החוק כפי שבית המשפט הנכבד הצביע אין ספור פעם על חשיבות פרשנות נכונה ולוגית של חוק במתן משקל ראוי לכל מילה ואות.

טעות בניתוח האחריות הנופלת על המשיב באימות הדוח"ות.

33. בסעיף 59 נטען ש "בהודעתו מסר רו"ח צוקר את הדברים הבאים:...ש: האם אריאל שרון חתם במסמך זה בנוכחותך?
ת: אני חושב שכן... אריאל שרון שאל אותי 'הכל בסדר בחור?', אמרתי 'כן' ואז הוא חתם על הדו"ח."

34. בסעיף 67 טוען המשיב מס' 3 "מהעדויות עולה, כי כאשר נדרש שרון לחתום על הדוח"ות הכספיים, הוא הסתפק בעיון בדו"ח ובשאלות כלליות אם הכל בסדר, בלא שירד לעומקם של דברים"

35. בסעיף 57 טוען המשיב מס' 3 "אין חולק כי הדו"חות שהוגשו על ידי שרון למוסדות הליכוד לא היו נכונים, ולמעשה כוזבים... דוח"ות אלא לא כללו גם הוצאות שהיו אמורות להיות בידיעתו של שרון כגון העסקת ספקטור, ארד וגייר".
המשיב מס' 3 טען כאן שהמשיב מס' 1 היה אמור לדעת על התשלומים לספקטור,ארד וגייר ולכן לא היה יכול לחתום על דו"חות אשר התעלמו מתשלומים למוטבים אלא. טעה המשיב מס' 3 בכך שבחר שלא להרחיב בנדון בהחלטתו וזאת למרות שהדבר היה מצביע בבירור על מעורבותו ביודעין של שרון- האב במסלול התשלומים הלא רשמי או לכל הפחות באי נקיטת אמצעים סבירים לבירור אופן התשלום למוטבים אלא.

36. בסעיף 82 טוען המשיב מס' 3: "יש להעיר עוד, כי ככלל הפסיקה הרלבנטית לעניינו, כמו גם סעיפי החוק בהם מוזכר הביטוי בו אנו עוסקים, מתייחסים בדרך כלל לעבירות של אחריות מנהלים בתאגיד ולמעסיקים, כאשר האחריות מוטלת על נושאי משרה מקצועיים. מה שאין כן כאשר מדובר במועמד. בפסיקה אף קיימת אבחנה בין הטלת אחריות על תאגיד, לגביו יש נטיה להחמיר, לבין הטלת אחריות על נושאי משרה (ראו פס"ד אגד לעיל)"

37. האם עולה על הדעת שמי שמתיימר להיות ראש ממשלה ושניהל מערכות מורכבות כאלוף בצה"ל ומילא אין ספור תפקידים ממלכתיים עם אחריות על תקציבים של מאות מיליוני שקלים האם עולה על הדעת שאיש זה יחשב כלא מקצועי ולא מסוגל לבדוק דו"ח פשוט של רואה חשבון. הרי כל מנהל של חברה או עסק מבין היטב שאחריותו האישית הינה לבדוק חשבונות החברה וזאת גם אם מסלול הקידום שלו בתוך החברה נבעה מתפקיד כמנהל השרות של החברה ושלצורך כך אין הוא עסק מעולם בכספים.

38. אם בארזים נפלה שלכת מה יגידו אזובי הקיר??! - אם ראש ממשלה לא ייחשב כמספיק מקצועי על מנת לבקר מאזן פשוט של הוצאות בחירות אזי האם לא ראוי לפטור מראש מכל עבירה פוטנציאלית את כל האנלפבטים המנהלים קיוסק בשוק והנדרשים כל חודשיים לדווח למס הכנסה ולמע"מ על הכנסותיהם וזאת כאשר הם בקושי יודעים לקרא??!

39. האם עולה על הדעת שאיש כדוגמת המשיב מס' 1 האחראי על העברת תקציב כל שנה של מדינה שלמה יטען שאין הוא עוסק בכספים??! ושאין הוא עלה על חריגה במיליון וחצי דולר מתקציב הבחירות!!?? פי 6 מהסכום ההוצאות הרשמי שהוא הצהיר עליו?!!

40. האם נחשב לנורמטיבי שאלתו התמימה של המשיב מס' 1 לרו"ח צוקר "אני יכול לחתום בחור?" כדי לפתור אותו מכל מאמץ לבדוק לכל הפחות במקצת את החשבונות ולהיווכח שהתשלומים בן היתר להעסקת ספקטור, ארד וגייר כלל לא מופיעים.

אינטרס מובהק של החשודים להוציא את המשיב מס' 1 נקי מכל אשמה.

41. כפי שעולה מהחלטתו של המשיב מס' 3 אין חולק כי המשיב מס' 1 היה חתום על כל הדו"חות הכוזבים, מנגד עומדת טענות שעליהם אין ראיות של ממש של חשודים ומקורבים למיניהם הטוענים שהם אלה אשר הטעו את המשיב מס' 1 שלא בידיעתו.

42. לחשודים יש אינטרס מובהק להוציא את המשיב מס' 1 נקי מפרשה זו. ביוצאו נקי מהפרשה היה יכול המשיב מס' 1 לסייע לחשודים לחמוק מההליך הפלילי שנגזר עליהם. לגבי המשיב מס' 2 הדבר התבטא בכך שהמשיב מס' 1 סייע לו להיבחר לכנסת ובזאת הוספת מכשולים רבים עד להגשת כתב האישום,

א. סינון כתב האישום במסנן של המשיב מס' 3,

ב. מתן שימוע למשיב מס' 3, תוך משא ומתן על עסקת טיעון

ג. הסרת חסינותו בכנסת.

43. תנאים אלא לא היו מתאפשרים לאזרח מן השורה וזאת כאשר תנאים אלא הושגו מעצם העבירה בה מואשם המשיב מס' 2. הרצחת גם ירשת??!!, המשיב מס' 2 הצליח להיבחר לכנסת בזכות קידום אביו לרשות הליכוד תוך רמיסת החוק ואותה עבירה היא זאת שמאפשרת לו להכשיל את ההליכים המשפטיים שמתנהלים נגדו!!

44. למה המשל דומה, לשניים החשודים בגניבת חומר נפץ המבינים שאין סיכוי לראשון שבניהם לצאת זכאי לעומת השני שסיכויו טובים במידה והראשון יקח על עצמו את פשעיו.
על כן הם מסכימים ביניהם שהראשון יקח על עצמו את האחריות הכוללת על העבירות על מנת שהשני ישוחרר, והשני יעזור לו מאוחר יותר מבחוץ לפוצץ את הסורגים של הכלא על מנת שיוכל להימלט וזאת עם אותו חומר הנפץ אשר גנבו.

45. על כן טעה המשיב מס' 3 כאשר נתן משקל כבד יותר לטענותיהם של החשודים עליהם אין הוכחות לעומת חתימתו הברורה והחד משמעית של המשיב מס' 1 על דו"חות כוזבים.

ניגוד אינטרסים של המשיב מס' 1 במילוי תפקידו

46. המשיב מס' 1 סבל וסובל עתה מניגוד אינטרסים מובהק.

47. לא נסתכן אם נאמר שהמשיב מס' 1 כבר הפעיל בעבר את מלוא משקלו על מנת שבנו ייבחר לכנסת וייהנה מחסינות אשר יקשה בהמשך ההליכים הפליליים כנגדו, העותר הינו כאמור חבר מרכז הליכוד, בחירתם של מועמדים לכנסת באמצעות דילים הינם שגרת חייהם של חברי מרכז הליכוד ואין בגילוי סוד כמוס זה כדי לחדש דבר לבית המשפט הנכבד בנדון.

48. ברור הוא שראש המשלה הכניס את בנו ברשימת 15 הנבחרים אשר הופצה לחייליו במרכז הליכוד ביום הפריימריס.

49. לפחות כשלוש מאות מחברי מרכז הליכוד נבחרו על ידי ראש הממשלה בן היתר מכוח הכהונה (זכות המוקנית ליו"ר הליכוד בלבד, למנות כשלוש מאות חברי ליכוד כחברי מרכז וזאת כאשר המשיב מס' 1 נבחר לתפקיד יו"ר הליכוד כאמור בזכות האמצעיים הכספיים הפסולים שעמדו לרשותו) והשאר באמצעות המתפקדים מהדקה התשעים שפקד הבן עומרי ערב הבחירות.

50. מאות חברי מרכז אלא המגוייסים לטובת יושב ראש התנועה הם אלא המאפשרים ליושב ראש התנועה לעזור לחברי כנסת מטעמו להיבחר והם אלה אשר סייעו למשיב מס' 2 להיבחר לכנסת.

51. לעת עתה המשיב מס' 1 יכול כראש ממשלה להפעיל את מלוא משקלו הפוליטי על מנת למנוע מהכנסת הסרת חסינותו של בנו בפרשה זו.

52. יחסי הגומלין בן האב לבנו שקופים בפרשה זו וברור שאחד מנסה לשמור על האינטרסים של השני במטרה לשמר את השלטון בידי המשפחה ותוך הכשלת ההליכים הפליליים שננקטו נגדם וכנגד הבן גלעד באותו עניין.

53. על כן ראוי שהמשיב ישעה את עצמו/יתפטר מתפקידו על מנת לאפשר לכנסת החלטה נטולה השפעה בעניין הסרת חסינותו של המשיב מס' 2. ניתן להסתפק בחלופה ראויה על פיה יקבע תאריך לבחירות מוקדמות מוקדם ככל האפשר ועד אז יורה המשיב מס' 3 לכנסת לדון בהסרת חסינותו של המשיב מס' 2 .

54. ביום 23.6.05 התפרסמה כתבה בעיתון שעל פיה המשיב מס' 1 פנה למזכירות הליכוד בבקשה לשלוח מכתב לכל מי שהתפקדו בעבר לליכוד ולקרוא להם להתפקד מחדש.

55. הדבר מצביע על רצונו של המשיב מס' 1 להתמודד שוב לתפקיד יו"ר הסיעה ולתפקיד ראש הממשלה. הכתבה צורפה כאמור כנספח ג'.

56. ביום 10.6.05 מזכירות הליכוד החליטה לאפשר לחברים לשעבר להתפקד שוב לליכוד ולזכות מיד בכל הזכויות לבחור ולהיבחר וזאת בניגוד לשינוי בחוקה שהתקבל בנדון.

57. אין ספק לעותר ולעוד רבים כמוהו בליכוד שמהלך זה תואם ע"י המשיב מס' 1 על מנת לנצל מחדש את הגייסות של מתפקדים שבנו עומרי פקד בזמנו לליכוד בזכות הכספים שגוייסו שלא כחוק תוך הפרה בוטה של חוק המפלגות.

58. מנגנון הרצחת גם ירשת??!! מופעל שוב במקרה הנדון, ללא בושה ובמחטף המשיב מס' 1 מצליח לקדם בליכוד מהלך שלא בידיעת חברי המרכז, שעל פיו הוא יוכל שוב לנצל את הגייסות של מתפקדי הדקה התשעים לשעבר על מנת להיבחר שוב לרשות הליכוד.

59. העותר מתכוון לעתור נגד מהלך זה בבית הדין של התנועה, אך ללא קשר לתוצאת ההליך העותר מעלה כאן את השיטה הבלתי נסבלת בה אדם שנחשד בפלילים יכול להמשיך לעשות שימוש ביתרון שהושג מתוך עבירה על חוק המפלגות.

60. על כן קיימת הצדקה נוספת להקדמת הבחירות לאור החשדות לכאורה שהמשיב מס' 1 נבחר לראשות המפלגה בזכות עבירה על חוק המפלגות. בחירתו של ראש ממשלה שנקנתה לכאורה בכסף מן הראוי שתוחזר בהקדם להצבעתו של הבוחר.

עסקת טיעון מנוגדת לטובת הציבור.

61. עסקת טיעון בפרשה זו מנוגדת לטובת הציבור ומנוגדת לשקיפות הדרושה ממערכת השלטון בכל הקשור לניהול מערכת בחירות וטוהר המידות. זכותו של משלם המסים בישראל לדעת בוודאות האם אכן נעשו עבירות בפרשה זו ואם כן איזה עבירות. לא מדובר כאן באזרחים אלמוניים, מדובר כאן בחשדות כנגד ראש ממשלה ובנו המשמש כחבר כנסת.

62. מניהול משפט ראוי בתיק זה יכולים להתברר סתירות בעדויות אשר עשויות להצביע על המעורבים האחרים בפרשה.

63. הצדק לא צריך רק להיעשות בפרשה זו אלא גם להיראות, רק משפט שינוהל ללא עסקות טיעון יוכל להוציא לאור את כל האמת בפרשה זו ויוכל להצביע על אחריותם האישית או הזיכוי של המעורבים.

64. ביום 23.6.05 התפרסמה כתבה בה קוראת התנועה לאיכות השלטון ליועץ המשפטי לממשלה להימנע מלגבש הסדר טיעון עם המשיב מס' 2. הכתבה מצורפת בזה כנספח ד'.

65. על פי הכתבה שלח נציג התנועה עו"ד ברק כלב מכתב למשיב מס' 3 בה נטען: "לא ניתן להתעלם ממהותה של פרשת מרמה חמורה זו, ולהסתפק בהרשעה בעבירות שהעונש בצדן קל יותר מאשר בעבירות המרמה. עסקת טיעון עשויה להתפרש כניסיון שלא להגיע לבירור הסוגיות עד תום, ואגב כך להביא למילוט ראש הממשלה מבירור חלקו בפרשה"

לסיכום:

66. מחוקק חוק המפלגות הזהיר בניסוח חוק מדוייק של סעיף 28כז' כל מועמד למערכת בחירות שהאחריות האזרחית והפלילית בכל הקשור לניהולה הכספי של מערכת הבחירות הינם באחריותו האישית.

67. המחוקק הזהיר בלשון החוק את המועמד שגורלו קשור קשר בל ינותק עם מי שהוסמך מטעמו לנהל את מערכת הבחירות. וזאת על מנת למנוע כל אפשרות שהמועמד יטען שהוא לא ידע ולא ראה את רמיסת החוק שנעשתה בשמו ולטובתו תוך העלמת עיין מכוונת.

68. החלטתו של המשיב מס' 3 לוקה בפרשנות שהוא נתן לחוק המפלגות וכן למשקל הרב שהוא נתן לדבריהם של המשיבים 1 ו-2, וכן לחשודים ומקורבים אחרים לגבי חוסר ידיעתו כביכול של המשיב מס' 1 למניפולציות הכספיות הפסולות שנעשו למימון הפריימריס.

69. טעה המשיב מס' 3 כאשר ייחס למשיב מס' 1 פעולות על פי עקרונות נורמטיבים וזאת כאשר הובהר בתוך ההחלטה עצמה שהמשיב מס' 1 לא נקף אצבע בעצמו כדי לבדוק אמיתות הדו"חות עליהם חתם פרט מלשאול שאלות מהסוג "אני יכול לחתום בחור?".
וזאת כאשר היו לו את כל הכשרונות הדרושים כדי לברר אמינות הדו"חות ולהשלים את הדו"ח מעבר ליכולתו של הרואה חשבון אשר לא בהכרח היה מתמצה בכל המהלכים שסיכם האב עם בנו כדוגמת העסקתם של ספקטור,ארד וגייר.

70. השלכות החלטתו של המשיב מס' 3 הינה שכל מתמודד לבחירות יוכל להסתמך על החלטה זו תוך שימוש מלכתחילה ב"שיטת המידור של משפחת שרון" על מנת לטעון בדיעבד על "מידור" של המועמד על ידי המוסמך מטעמו.

71. החלטה זו מנציחה למעשה תופעת קניית השלטון בכסף בדמוקרטיה הישראלית על ידי מתן פרשנות לא ראויה לסעיף 28 כז' של חוק המפלגות. לא זו גם זו שפרשנות זו לא ניתנה ע"י מערכת המשפט אלא על ידי פקיד ממשלתי בכיר ככל שיהיה.

72. בכל אלה טעה המשיב מס' 3 ועל כן ראוי היה להגיש כתב אישום כנגד המשיב מס' 1.

73. ניגוד האינטרסים הבולט בו שרוי המשיב מס' 1, השימוש לרעה בכוח המשרה אשר עשוי המשיב מס' 1 לעשות לטובת בנו מחייבו להשעות את עצמו/להתפטר מתפקידו עד אשר יסתיים משפט בנו עומרי, לחילופין יש להורות בהקדם על קיום של בחירות כלליות ומוקדמות ובטרם יתקיימו בחירות, יידרש המשיב מס' 3 להורות לכנסת לדון בהסרת חסינותו של המשיב מס' 2 אך לא לפני שיקבע מועד לבחירות מוקדמות וזאת על מנת להקטין את ההשפעה של המשיב מס' 1 על חברי הכנסת בנדון.

74. מכל הנאמר לעיל נגרם שהמשיבים מס' 1 ו-2 יכלו עד עצם היום הזה בקלות בלתי נסבלת להמשיך לנהל את המדינה בזכות פעלוליהם המשפטיים והפוליטיים והרפיון ידיים בה התאפיינה הפרקליטות בטיפול בפרשה זו. רפיון ידיים זה מגיע לעת עתה עד כדי מגעים לגיבוש הסדר טיעון עם המשיב מס' 2 להפחתת עונשו.

75. תצהיר מטעם העותר, התומך בעתירה ובבקשה לצו הביניים מצורף לעתירה זו.

76. לאור כל האמור, מתבקש כב' בית המשפט ליתן את הסעדים המפורטים בתחילת העתירה.

______________

העותר

חיים יטיב