בבית המשפט העליון                                                                                                           

בשבתו כבית משפט גבוה לצדק                                                                                                                                     

 

 

העותר:                           חיים יטיב                    

בעצמו – עתירה זו נתמכת ע"י עוד 43 אזרחים החתומים על העצומה נגד שחיתות הממסד ומערכת המשפט בישראל ראה רשימה המצ"ב.

ת.ד 1207 ערד 89112

נייד: 054-6533858 פקס: 035423023

                                                                             

                                                      - נגד -

 

המשיבים:

1. כב' השופט אלייקם רובינשטיין

2. היועץ המשפטי לממשלה

3. פרקליט המדינה ערן שנדר

4. רה"מ אריאל שרון

5. הח"כ לשעבר מר עומרי שרון
            חוות שיקמים ד.נ. חוף אשקלון, 29185

6. הגב' ציפי ליבני שרת המשפטים/שרת החוץ

7. היועץ הבכיר לראש הממשלה,  דב וויסגלס

8. עו"ד גל לברטוב, פרקליטות המדינה

9. תנ"צ מירי גולן, ראש היחידה לחקירות הונאה

10 השר לבטחון פנים

11 כב' השופטת עדנה ארבל

12. רה"מ בפועל - אהוד אולמרט

13 משטרת ישראל

כולם פרט למשיב 5 ע"י פרקליטות המדינה

רחוב צאלח א-דין 29, ירושלים

טל': 02-6466666, פקס': 02-6467011

 

                                                                       

 

בעניין חקירת מעורבותו של היועץ המשפטי ואחרים בהכשלת חקירת פרשת סיריל קרן/שלאף.

 

עתירה דחופה למתן צו על תנאי

 

- הנספחים מהווים חלק בלתי נפרד מבקשה זו.

העותר מתכבד להגיש בזאת לבית משפט נכבד זה עתירה ולפיה מתבקש בית המשפט הנכבד:

 לצוות על המשיב מס' 2 לבוא וליתן טעם:

מדוע לא תיפתח חקירה פלילית נגד המשיבים 1 עד 10 ומדוע לא ייחקרו רשימת העדים המופיעים בתלונה שהוגשה כנגד המשיבים 1 עד 10 בגין שיבוש מהלכי משפט.

ומדוע סוגיית ניהול החקירה של התלונה לא תועבר לידי ועדת חוקה חוק ומשפט של הכנסת או כל גוף חיצוני אחר שיימצא לנכון ע"י בית משפט זה.

כמו כן בית המשפט הנכבד מתבקש לחייב את המשיבים בהוצאות עתירה זו.

ולהלן נימוקי העתירה:

 

מבוא:

1.       עתירה זו מצביעה בן היתר על הליקויים לכאורה בשיטה למינוי שופטים לבית המשפט העליון אשר עשויים להביא לניגוד אינטרסים בצמרת הפרקליטות בחקירת פוליטיקאים כפי שיפורט בהמשך בגוף העתירה,
כמו כן עולה כאן ההעדר ביקורת חיצונית ראויה על פעולותיה של מערכת אכיפת החוק ומערכת המשפט אשר הינם ככל הנראה בן הגורמים לשגשוג השחיתות בישראל.

 

הרקע העובדתי

2.       בחודש ינואר 2003 התפרסם בעיתון הארץ ע"י הכתב ברוך קרא ידיעה על פיה מתנהלת חקירה נגד המשיב 4 להלן ראש הממשלה בחשד לקבלת שוחד.

3.       ידיעה זו התבססה על הדלפה של בקשה לחיקור דין  ע"י עו"ד ליאורה גלאט ברקוביץ, הפרקליטה שטיפלה בתיק.

4.       פרשה זו התפרסמה במהרה כפרשת סיריל קרן.

5.       עם הסתעפות החקירה נחשד במהרה סיריל קרן להיות איש קש אשר העביר מילוני דולרים לראש הממשלה מהמיליונר האוסטרי מרטין שלאף.

6.       מרטין שלאף הינו בעל בתי הימורים ברחבי העולם והחזיק בתקופה זו בכמחצית הקזינו ביריחו.

7.       אותו מרטין שלאף ניסה לקדם הקמת בתי קזינו נוספים בישראל ובשטחי יהודה שומרון וחבל עזה. כמו כן על פי פרסומים שונים אותו מרטין שלאף החזיק מניות בפרוייקט בריטיש גז מול חופי עזה וניסה כנציג הפרוייקט בן היתר לקדם מכירת הגז לחברת החשמל בישראל.

8.       ביום 18.8.05 הגיש העותר עתירה 7908/05 לבג"ץ בנדון וביקש התפטרות ראש הממשלה בגין ניגוד אינטרסים עת מתנהל חקירה חמורה זו ולאחר והתברר שמר סיריל קרן היה מעורב מספר שבועות לפני כן במגעים לקידום הקמת קזינו בצפון רצועת עזה. כמו כן העותר ביקש בעתירה זו עיכוב המהלכים המדיניים של ראש הממשלה בגין החשד שחלק מתוכנית ההתנתקות הושתת על הצרכים של אותו מרטין שלאף. עתירה זו נדחתה בגין העדר תשתית ראייתית מספקת.

9.       ביום 25.8.05 הוגשה תביעה של הרפסודה הלבנה באילת נגד מרטין שלאף על הפרת חוזה בבית המשפט המחוזי בת"א, כתב התביעה נשלח אל העותר ע"י עו"ד אדלשטיין (ב"כ הרפסודה הלבנה בע"מ) בתביעה זו צורפו מסמכים רבים המעידים על כך שהמשיב מס' 7 להלן וייסגלס מייצג כאן בארץ את שלאף, בנק BAWAG וקזינו אוסטריה תוך ניגוד אינטרסים גלוי ובוטה.

א' – העמודים הרלוונטים של כתב התביעה מצ"ב כנספח א'.

כמו כן מכתב התביעה עולות העדויות של יואב איגרא ומיקי חברוני המעידות על קשריו של מרטין שלאף עם בכירי הממשל בישראל ואת השיטות בהן הוא נקט כדי לקדם את ענייני הקזינו שלו בארץ וברשות תוך מתן שוחד לטענתו לבכירים בממשל אשר התארחו אצלו בוינה. בן היתר נכתב מסעיף 55:         
כאמור לעיל, כבר במשא ומתן בין הצדדים הבהיר שלאף לנציגי התובעת, כי נושא השגת ההיתרים והאישורים הנו באחריותו וכי לו וליועציו קשרים וידע בטיפול בעניינים כגון אלה.

יש לציין, כי שלאף התרברב בפני נציגי התובעת, איגרא וחברוני, יותר מפעם אחת, בדבר קשריו האישיים ההדוקים עם אנשי רמי דרג בממשל (וברמות הגבוהות ביותר) ובכלל זה סיפר לנציגי התובעת סיפורים בדבר בילויים משותפים עם אותם אנשים וחברויות אישיות בינו לבין אותם גורמים, אשר אותם הזמין, כך לטענתו, לבלות פעמים רבות במקומות בילוי שונים בוינה. נבהיר, כי מצגים אלו של שלאף ניתנו אגב הרושם שביקש שלאף ליצור בפני נציגי התובעת בדבר מערכת קשריו עם בכירי הממשל בהקשר ליכולתו הנטענת לטפל בכל נושא האישורים וההיתרים ומכאן חשיבותם של מצגים אלה.

יתר על כן, לצד מצגים אלה, וכמפורט לעיל, דאג שלאף להקיף את עצמו בשורה ארוכה של יועצים, עוזרים, שתדלנים ומקורבים, אשר תפקידם העיקרי היה לדאוג לקשר שבין שלאף לבין רשויות המדינה השונות, לרבות לעניין השגת היתרים, רישיונות וכיו"ב.

בין יתר המקורבים, ניתן למנות את האישים הבאים, אשר שירותיהם נשכרו על ידי שלאף, ואשר טיפלו באופן אישי בקידום המיזם הנדון:

עו"ד דב וייסגלס – מקורבו של ראש הממשלה אריאל שרון, אשר היה ידוע כעורך דינו וכמי ששימש מאוחר יותר כמנכ"ל משרד ראש הממשלה בתקופת כהונתו ואשר משמש גם כיום כיועצו הפוליטי והמדיני...

10.   ביום 9.9.05 התפרסמה כתבה ב Jerusalem post בה נאמר שמשרד המשפטים האוסטרי מאשים את ישראל באי נקיטת באמצעים המתאימים בניהול חקירת פרשת סיריל קרן/שלאף.

ב' – הכתבה של הג'רוזלם פוסט מיום 9.9.05 מצ"ב כנספח ב'.

11.   ביום 11.9.05 העותר הגיש בקשה לעיון חוזר ולתיקון כתב העתירה בבג"ץ 7908/05 בעקבות הכתבה של הג'רוזלם פוסט וזאת לאחר שהעותר אימת את הדברים בשיחה אישית עם הכתב יעקב כץ אשר שוחח  על כך עם בעלי התפקידים במשרד המשפטים באוסטריה ואשר היה מוכן להעיד על כך בבית המשפט הנכבד.

12.   בבקשה זו העותר ביקש לעכב לכל הפחות את מסירת צפון רצועת עזה לפלסטינים עד לבירור החשדות שהמניע של ראש הממשלה ואחרים למסור צפון רצועת עזה מבוסס על שחיתות וכספי שוחד ולא על אינטרסים מדיניים וביטחוניים של מדינת ישראל.

13.   בקשה זו נדחתה ללא נימוק כלשהו ע"י כב' השופטת ביניש ביום 13.9.05 .

14.   ביום 16.9.05 התפרסמה כתבה בג'רוזלם פוסט המביאה את דבריו של משרד המשפטים באוסטריה הטוענים שעל פי הראיות שבידיהם ישנו חשד כבד שאכן רה"מ אריאל שרון קיבל שוחד באמצעות סיריל קרן.

ג' -  הכתבה בג'רוזלם פוסט מיום 16.9.05  מצ"ב כנספח ג'

15.   ביום 18.9.05 התפרסמה כתבה נוספת בג'רוזלם-פוסט בה נכתב שחברי כנסת דורשים הקמת ועדת חקירה שתבחן את התנהלות החקירה בפרשה זו.

16.   ביום 30.9.05 התפרסמה כתבה בעיתון ידיעות אחרונות תחת הכותרת "אני מאשימה" בה מאשימה הפרקליטה בדימוס ליאורה גלאט ברקוביץ את כב' השופט אלייקים רובינשטיין ובעלי תפקידים אחרים בפרקליטות ובמשטרה בהכשלה מכוונת של החקירה נגד המשיב מס' 4 בתמורה ככל הנראה לטובות הנאה כאלה ואחרות ובקידום בתפקיד.

ד' -  הכתבה בידיעות אחרונות  מצ"ב כנספח ד'

17.   ביום 8.10.05 העותר דיבר עם הפרקליטה ליאורה גלאט ברקוביץ בנידון והיא אישרה בפניו את כל האשמות והעובדות שצוינו בעיתון ידיעות אחרונות.

18.   בהתאם לכך העותר הגיש ביום 9.10.05 תלונה במשטרה נגד המשיבים 1 עד 10, כב' השופט אלייקים רובינשטיין ומעורבים נוספים בפרשה. בתלונה זו מתואר על יסוד עובדות ועדויות שונות אשר אומתו ע"י העותר בשיחות אישיות עם העדים כיצד המשיבים שיבשו לכאורה את החקירה בפרשת סיריל קרן/שלאף.

ה'-  אישור על הגשת התלונה במשטרה נגד המשיבים והמעורבים אשר ניתן רק ביום 31.10.05, מצ"ב כנספח ה'

ו' -  התלונה שהוגשה במשטרה נגד המשיבים והמעורבים, מצ"ב כנספח ו'

19.   בחודש נובמבר 2005 הפרקליטות הודיעה באמצעות עיתון הארץ על כך שהוגשו בחו"ל בקשות לחיקור דין חדשות.

20.   ביום 6.11.05 ועדת חוק ומשפט של הכנסת הוציאה הודעה לעיתונות בעניין ועדת החקירה לגילוי השחיתות על פיה "מסתמן כי הועדה תבדוק את תפקוד הגורמים המופקדים על המאבק בשחיתות – מבקר המדינה ומערכת אכיפת החוק (פרקליטות,משטרה,הרשות להגבלים עסקיים,הרשות לניירות ערך,הנהלת בתי המשפט ועוד)...", מכאן שנדמה אכן ראוי  שועדת חוק ומשפט היא זאת שתנהל את החקירה בעניין מה שנראה כשיבוש מהלכי משפט בפרקליטות ובמשטרה בניהול חקירה חמורה זו.

ז' -  הודעה לעיתונות של ועדת חוק ומשפט מיום 6.11.05, מצ"ב כנספח ז'

21.   ביום 3.1.06 התפרסם בכל כלי התקשורת דבריה של המשיבה 13 לבית המשפט שיש בידיה ראיות שהמשיב 4 קיבל לכאורה כ- 3 מיליון דולר כספי שוחד ממרטין שלאף.

ח' -  התשובה של המשיבה 13 לב"מש השלום בראשון לציון בתיק 878/05  מצ"ב כנספח ח'

22.   ביום 4.1.06 התאשפז רה"מ בבי"ח הדסה עין כרם ומאז הינו במצב של חוסר הכרה. העותר מאחל איחולי החלמה מהירה למשיב 4.

23.   ביום 10.1.06 התפרסם במהדורת חדשות הערב בערוץ 2 שמר סיריל קרן הגיע לישראל לבקר את המשיב 4 בביה"ח ושעל ביקור זה הוא הודיע למשיב 2 מבעוד מועד כביכול כדי לקבל "הפסקת אש" ולא להיחקר. כמו כן באותו תשדיר הובאו ידיעה על כך שהמשיבה 13 לא מתכוונת לנצל את ביקורו כדי לחקור אותו ושיש נטייה לסגור את תיק החקירה לאור מצב ראש הממשלה.

24.   מתוך ידיעה זו עולה החשד שהמשיב 2 בחר להספיד במהרה את המשיב 4 ו/או לקבוע שלא יוכל לחזור למיטבו וזאת על מנת לתרץ סגירת החקירה המתנהלת נגדו על אף שחקירה זו מערבת אנשים רבים נוספים.

25.   העותר פנה ביום 11.1.05 למשיב 2 בבקשה שיעכב את יציאתו מהארץ של מר סיריל קרן וכן שיורה על חקירתו על ידי המשיבה 13

ט' -  הפניה למשיב 2 מיום 11.1.06  מצ"ב כנספח ט'

26.   המשיב 2 השיב לבקשה זו והבהיר שהנחייתו למשטרה היתה שלא לחקור את מר סיריל קרן עד להגעתו לבית החולים אך שלא ניתנה הנחייה כלשהי לגבי חקירתו או אי חקירתו אחרי הביקור.

י' -  תשובתו של המשיב 2 מיום 11.1.06  מצ"ב כנספח י'

27.   באותו יום הוגשה עתירה ע"י מר ברוך מרזל כנגד המשיב 2 לעכב את יציאתו מהארץ של מר סיריל קרן, בתגובה לעתירה זו הודיע המשיב 2 שמר סיריל קרן כבר עזב את הארץ ביום 10.1.06 ושהדבר הפך את העתירה לתאורטית.

יא' -  פסק הדין בעתירה בג"ץ 387/06  מצ"ב כנספח יא'

28.   נדמה שבנסיבות העניין בה מדינת ישראל פנתה במהלך שלוש שנים בבקשות שונות לחיקור דין לדרום אפריקה אוסטריה וארה"ב ומנסה לחקור את מר סיריל קרן ומעורבים נוספים, היה נחוץ ביותר לצורכי החקירה לעכב את יציאתו מהארץ של מר סיריל קרן ולזמן אותו לחקירה על מנת לברר את גירסתו מול הממצאים וההתפתחויות האחרונות שהיו בפרשה זו. על כן התייחסותו הסלחנית של המשיב 2 למר סיריל קרן בה הוא נמנע מלהביע דעה לחוקרי המשטרה בצורך לחקור את מר סיריל קרן ואף השאיר ספק לחוקרים האם כלל הדבר רצוי לדעתו משאירה לכל מי שמעיין בתשובתו טעם לפגם. זאת כאשר מדובר בפרשה כה רגישה לביטחון המדינה.

29.   ממעשיו של היועץ המשפטי עולה לכאורה חשד שהוא הפעיל את סמכותו כדי להרתיע את החוקרים מלחקור את מר סיריל קרן ורמז להם באופן יותר מבוטה שאין לראש התביעה הכללית עניין שיתקדמו בחקירה זו.

30.  ביום 15.01.06 העביר העותר ליו"ר ועדת חוק ומשפט של הכנסת את מכתבו של המשיב 2 ותגובתו לבג"ץ 387/06. ח"כ מיכאל איתן השתכנע שהנושא דורש אכן בירור ופנה ליועץ המשפטי במכתב המבקש הסבר על אי חקירתו של מר סיריל קרן.

יב' -  מכתבו של יו"ר ועדת חוקה חוק ומשפט ליועץ המשפטי מצ"ב כנספח יב' ומדבר בעד עצמו.

31.  בית המשפט הנכבד קבע בעבר שהוא אכן עשוי להתערב באופן קבלת ההחלטות בפרשיות מסוג זה, בג"ץ 5675/04 התנועה לאיכות השלטון נגד היועץ המשפטי לממשלה בסעיף 10 דברי המשנה לנשיא מצא בדבר  "התערבות בית-המשפט בהחלטות היועץ המשפטי"         
"ככלל יימנע בית-המשפט מבדיקה מפורטת של חומר הראיות הגולמי - משל היה "יועץ משפטי על" - אלא יסתפק בבחינת תהליך קבלת ההחלטה. יפים לעניין זה דברי השופט גולדברג, בפרשת אולמרט הנ"ל:     

דומני, כי בנדון זה הכול מסכימים כי אין על בית-משפט זה, דרך כלל, להעמיד במבחן הביקורת השיפוטית את החלטת המשיב בדבר דיות חומר הראיות. שאם לא כן יוסר החיץ שבין הביקורת לבין המרת שיקול-דעת המשיב בשיקול-דעתו של בית המשפט. כאשר תפקיד המשיב מצטמצם מלכתחילה רק לבדיקה לכאורית של חומר הראיות, לא ניתן בדרך כלל, לקבוע את מיתחם הסבירות להחלטתו בלי להסיג את גבולו ובלי שבית המשפט יהפוך עצמו ל"יועץ משפטי על" ולמעין "שופט חוקר". אולם בכך שהסתייגנו מאפשרות הביקורת על סבירות ההחלטה בדבר דיות הראיות, אין כדי למנוע את בחינת התהליך לקבלת ההחלטה (שם, בעמ' 808).

32.    בפרשה זו בולט ניגוד האינטרסים בו שרויים היועץ המשפטי המשיבים ואחרים, עת עשוי להיפתח חקירה פלילית כנגדם בגין שיבוש הליכי משפט בהתאם לעובדות שפורטו בתלונה שצורפה. על כן נדמה שראויה התערבותו של בית משפט נכבד זה באופן התנהלות החקירה בגין הניגוד אינטרסים בהם מעורבים המשיבים בפרשה זו.

נביא את דבריו של כב' השופט ברק בפרשת שמעון (בג"ץ 595/89 שמעון נ' הממונה על  מחוז  הדרום  במשרד  הפנים, פ"ד מד(1) 409, (שם, 414-413): "זהו עקרון  יסוד,  המצוי בהיכלם של עקרונות היסוד של השיטה. ממנו נגזרות הוראות חרותות. על-פיו מתפרשות  הוראות  אלה.  ממנו  נגזרות הלכות שיפוטיות - "משפט מקובל נוסח ישראל" - באשר לניגוד  עניינים  בתחומים שהחקיקה אינה מכסה. באמצעותו  יתפתח  המשפט  ויינתן פתרון ראוי לבעיות של ניגוד עניינים שהחיים יעוררו במרוצת השנים ... שתיקת  המחוקק  לגבי התחום הבלתי מוסדר  אינה  מתפרשת, בדרך כלל, כהסדר שלילי לגבי  אותו  תחום,  אלא  אך  כהימנעות מחקיקה המאפשרת תחולתה של ההלכה הפסוקה ..."     

ונביא את דבריו של כב' השופט חשין בבג"ץ 8192/04 התנועה למען איכות השלטון נגד ראש הממשלה "... מאז פרשת סיעת הליכוד, "מושרשת [הדוקטרינה] עמוק בשיטת המשפט בישראל והיא מכללי הצדק הטבעי שלא נוכל בלעדיהם" (בג"ץ 971/99 התנועה למען איכות השלטון נ' ועדת הכנסת, פ"ד נו(6) 117, 149). הדוקטרינה היא "מן הראשונות במלכות בתורת המינהל הציבורי בישראל" (בג"ץ 6499/99 המפד"ל נ' הרב שלמה בן עזרא, פ"ד נג(5) 606, 618), ונמנית היא עם כללי הצדק הטבעי המחייבים את רשויות הציבור. מקורה באיסור שנאסר על אדם לשפוט בריבו - אין בעל-דין נעשה דיין - ואולם במהלך השנים פרשה עצמה הדוקטרינה על-פני שדות נרחבים וחדרה אל כללי משפט רבים ושונים. הדוקטרינה כה העמיקה בקרקע המשפט עד שהפכה חלק בלתי נפרד מן הצופן הגנטי של תורת המשפט, בצד עקרונות יסוד כתום לב, יושר ויושרה. אכן, האיסור על הימצאות במצב של ניגוד עניינים, כמותם של כל אותם עיקרי-יסוד מוכרים, חי את חייו מכוח עצמו - כאבן תשתית במשפט - ולא מכוחו של חוק חרות זה או אחר. "
  

33.   עוד יוסיף העותר שניגוד אינטרסים זה אינו פוסח על בית משפט נכבד זה בתקופה בה ישנו חשד שבשנים האחרונות מספר שופטים נבחרו לכהן בבית המשפט העליון בתמורה להעלמת עין מעבירות פוליטיקאים עת מילאו תפקידים בכירים בפרקליטות וכיועצים משפטיים לממשלה, הכל כמפורט בכתב התלונה שצורפה לעיל.

34.   כמו כן בחירתו של נשיא בית המשפט העליון עומד על הפרק בחודשים הקרובים וכן בחירתם של שופטי בית המשפט העליון חדשים.

35.   העותר כאמור הגיש שתי עתירות (7908/05 ו- 6190/05)מסביב לפרשיות השחיתות של המשיב 4, בשתי עתירות אלה כב' השופטת ביניש פעלה באופן שיטתי לדחות את הבקשות ואת העתירות ללא נימוקים כלשהם או בנימוק ההחלטות תוך התייחסות סלקטיווית לטענות המשפטיות הנוחות לכאורה, ותוך התעלמות מוחלטת לטענה של ניגוד אינטרסים שהועלתה בשתי העתירות.

36.   העותר הפנה את העתירות ואת הבקשות למספר משפטנים ועיתונאים ואיש לא הצליח להגן משפטית על ההחלטות התמוהות של כב' השופטת ביניש ושל חבריה להרכב.

37.   להחלטותיה של כב' השופטת ביניש היו השלכות חמורות לכאורה על ביטחון המדינה במחצית השנה האחרונה היות והיא נתנה הכשר למהלכיו המדיניים של ראש הממשלה ויועצו וויסגלס תוך התעלמות מוחלטת של הנזקים הביטחוניים שעשויים להיגרם מהניגוד אינטרסים בו היה מצוי המשיב מס' 4 והמניעים האמיתיים לכאורה להפקרת ציר פילדפי וצפון רצועת עזה לאוייב, בנסיבות אלה בה אחריות כה חמורה נופלת על כב' השופטת ביניש נדמה שהיא סובלת עתה בחשש עוד יותר ממשי למשוא פנים מפאת החולשה האנושית שלא להודות בטעויות ולהמשיך להגן על החלטותיה.

38.   כמו כן כב' השופטת ביניש מתמודדת עתה על תפקיד נשיא בית המשפט העליון בתמיכתו של כב' הנשיא. מכאן נציין את הסמכות הייחודית הנתונה לנשיא בית המשפט העליון לשיבוץ תיקים בבית המשפט העליון. תופעה זו של שיבוץ תיקים ע"י הנשיא הינה נדירה במשטרים דמוקרטים, נציין כאן את דבריו של פרופ' שמואל שילה כפי שהתפרסמו בעיתון הארץ ביום 25.1.94 "הנוהג אצלנו הוא שנשיא בית המשפט העליון קובע מי יישב בדין. כוחו של אדם אחד, עם כל הכבוד למעמדו, גדול ביותר. לעיתים קרובות הבחירה בהרכב השופטים יכולה לחרוץ את גורל העתירה או הערעור. קביעה סובייקטיבית , הנוטה להעדיף שופט פלוני על שופט אלמוני , אינה עולה לדעתי, בקנה אחד עם האוביקטיויות הדרושה בהכרעת סכסוכים...באירופה נוהג זה של בחירה אישית של הרכב השופטים אינו קיים. שם מקפידים שחלוקת התיקים תהיה אקראית, ומושבי השופטים נקבעים קודם שיודעים באיזה משפט יישבו".

39.   תופעה זו של שיבוץ תיקים ע"י הנשיא קיבלה ביקורת מקיר לקיר בעולם המשפט בישראל ונדמה שכב' הנשיא אהרון ברק הינו בן הבודדים שממשיכים לתמוך בסמכות הנתונה לו בניגוד לכל שקיפות ציבורית ראויה ונוהג המקובל במדינות דמוקרטיות אחרות.

40.   תמיכתו של כב' הנשיא  בכב' השופטת ביניש לאורך כל הקריירה שלה הינן עובדות הידועות לכל ואין כאן המקום להרחיב בנדון, כמו כן תמיכתו של הנשיא בכב' השופטת ביניש כמחליפו בכס הנשיאות בתום שנת 2006 הינה גם היא נחלת הכלל.

41.   הועדת לבחירת שופטים מונה שלושה שופטי בית המשפט העליון בהם הנשיא, שני שרים בהם שר המשפטים, שני חברי כנסת ושני נציגי לשכת עורכי הדין. מכאן שדי רצוי לכב' הנשיא להגיע להסכמה עם ראש הממשלה ושריו כדי שהמועמד הראוי מטעמו ימונה לסגן נשיא ולמחליפו בבוא העת וכן כדי לקדם את האנשים מטעמו לתפקיד של שופטים בבית המשפט העליון. תופעה זו של מעורבות שופטים בבחירת שופטים הינה גם היא די ייחודית למערכת המשפט בישראל והינה נדירה ביותר במדינות דמוקרטיות נאורות.

42.   מצב של ניגוד אינטרסים לא דורש הוכחה למשוא פנים ודי בהוכחת האפשרות לקיומו של משוא פנים לאור ניגוד אינטרסים בו שרוי השופט. במצב בו תיק זה עוסק בפרשת השוחד החמורה ביותר בה מעורב ראש ממשלה בישראל ובכירים אחרים ובשעה שקיימת עצם האפשרות שכב' הנשיא  ומי שהוא מיעד להחליפו פועלים באופן מגמתי לחלץ את המשיב מס' 4 ואת המעורבים מפרשה זו בתמורה לדילים לכאורה שנרקמים מאחורי הקלעים לקידום מועמדים כאלה ואחרים לבית המשפט העליון ולשמר את מעוז הכוח בידיו ובידי מקורביו. בנסיבות אלה נדמה שלא יהיה  מנוס מלבקש את פסילתם של השופטים הנכבדים בבית המשפט העליון.  אך בנסיבות העניין סביר להניח שהעותר יימנע מכך וישאיר לשיקול דעתם של השופטים הנכבדים שיקבלו תיק זה את ההחלטה לפסול עצמם מיוזמתם.

43.   יש לציין שאיש אינו יודע להעריך את הסיכון הביטחוני החמור העורב לכלל אזרחי המדינה מאי טיפול ראוי בפרשת שוחד ייחודית זו בשעה שמעורבים נוספים בממשלה הנוכחית ממשיכים לכהן בתפקידם ולאור החשד הממשי לשיבוש הליכי המשפט בהם היו מעורבים לכאורה בכירים בממשלה, בפרקליטות ושופטים נכבדים בבית משפט זה.

44.   להבהיר את רמת מעורבותם לכאורה של בכירים בממשלה בפרשה זו נציין את דבריו של המשיב 12 לשאלתה של הכתבת פזית רבינא (מופיעה ברשימת העדים בתלונה בגין חקירותיה של הפרשה) האם הוא יתמוך בפרסום ממצאי החקירה בפרשת סיריל קרן לפני הבחירות? מר אולמרט השיב "אני אתמוך בפרסום ממצאי פרשת סיריל קרן אם אתם ב"מקור ראשון" תתמכו בפרסום מקורות המימון של מועצת יש"ע." על כך הגיב בחריפות ח"כ מיכאל איתן כמפורט בכתבה.

יג-  הכתבה במקור ראשון מיום 25.11.05 מצ"ב כנספח יג'.

45.   עד כה העותר לא זומן להעיד בגין תלונתו ומשיחות לפני מספר ימים עם העדים העיקריים שצוינו בתלונה עולה שאף הם לא זומנו להעיד במשטרה על התלונה שהוגשה נגד המשיבים וכן לא ניתנה הודעה כלשהי על ידי המשיבה 13 על האופן בה היא מתכוונת לטפל בחקירת תלונה זו.

46.   מכל האמור לעיל, עולה שהפרקליטות והיועץ המשפטי ממשיכים לנהל חקירת פרשת סיריל קרן/שלאף ואף ממשיכים לכאורה להכשיל את החקירה כפי שתואר לעיל בסיוע שנתן היועץ המשפטי לחשוד כדי שזה יוכל לעזוב את הארץ מבלי להיחקר.

47.   ממעשיהם של המשטרה ושל היועץ המשפטי עולה תמונה שהם מחשיבים את עצמם מעל החוק ושעליהם אין ביקורת ציבורית כלשהי שיכולה להצביע על מעשים של קבלת שוחד על ידם ושיבוש מהלכי משפט על אף כל העובדות המצביעות לכך. עם כל הכבוד הראוי ליועץ המשפטי לממשלה ולתדמית של טוהר המידות שהתפקיד דורש אין הדבר מהווה ערובה כלשהי שמי שממלא אותו הינו אדם ישר והגון אשר איננו מושפע מאינטרסים אישים וזרים ואשר אינו נדרש לביקורת כלשהי.

48.   לאור כל העובדות שפורטו לעיל ולאור ניגוד העניינים בהן שרויים המשיבים בתיק זה בשעה שהם מונעים לכאורה חקירת מעורבותם בהכשלת חקירת פרשת סיריל קרן ומתן וקבלת שוחד ולאור האינטרס שלהם לכאורה לסגור ולטייח ככל האפשר פרשת "סיריל קרן", בית המשפט הנכבד מתבקש להיעתר לעתירה זו ולהורות כמפורט בראש העתירה.

49.   תצהיר התומך בעתירה זו מצ"ב .

היום 25.1.06

                                                                                                ______________

                                                          העותר

                                                                        חיים יטיב

 

 

 

לאור הסוגיות המשפטיות המועלות בעתירה זו העתק ממנה מועבר ל:

 

מבקר המדינה, יו"ר ועדת חוקה חוק ומשפט, ח"כ, מנהל בתי המשפט, תקשורת