|
בשבתו כבית משפט
גבוה לצדק בפני
כב' השופט יגאל מרזל
העותר: חיים יטיב
בעצמו
ת.ד 1207 ערד 89112
נייד: 054-6533858 פקס: 035423023
-
נגד -
המשיבים: 1. רה"מ אריאל
שרון
2. היועץ המשפטי
לממשלה
3. היועץ הבכיר לראש
הממשלה – דב וויסגלס
4.
ראש המוסד למודיעין ולשרותים מיוחדים
5.
ראש שרות הבטחון הכללי
6.
משטרת ישראל
7.
שרת המשפטים
8. השר לבטחון פנים
כולם ע"י
פרקליטות המדינה
רחוב צאלח א-דין 29,
ירושלים
טל': 02-6466666, פקס': 02-6467011
בעניין הקמת
ועדת חקירה בלתי תלויה ובעניין השעיית רה"מ ומר וייסגלס מתפקידם בגין
החשדות נגדם בהכשלת החקירה בפרשת סיריל קרן ובקבלת שוחד מגורם זר (מארטין שלאף
אייל ההימורים המחזיק בכמחצית הקזינו ביריחו).
בקשה לעיון חוזר בבקשה למתן פטור מאגרה
או להארכת מועד לתשלום האגרה
- הנספחים
מהווים חלק בלתי נפרד מבקשה זו.
בהמשך להחלטת כ'
הרשמת שושנה ליבוביץ שנשלחה בפקס לח"מ ביום 7.11.05 , העותר מתכבד לפנות
בזאת לבית משפט נכבד זה בבקשה
לעיון חוזר בבקשתו למתן פטור מאגרה או לחילופין להארכת מועד לתשלום האגרה
בשבוע ימים.
ולהלן נימוקי
הבקשה:
1.
ביום 18.8.05 העותר הגיש עתירה זו בה הוא מבקש בן היתר הקמת ועדת חקירה
בלתי תלויה שתחקור התנהלות פרשה זו. העתירה נדחתה על הסף מפאת העדר תשתית
עובדתית.
2.
ביום 29.8.05 העותר הגיש בקשה לעיון חוזר לאחר ונשלח אליו ע"י
עו"ד אדלשטיין (ב"כ הרפסודה) כתב התביעה של הרפסודה באילת נגד מרטין
שלאף אשר הוגשה בבית המשפט המחוזי בת"א ביום 25.8.05 , בקשה זו נדחתה ללא
נימוק כלשהו ע"י כב' השופטת ביניש.
3.
בתביעה זו צורפו מסמכים רבים המעידים על כך שהמשיב מס' 3 להלן וייסגלס
מייצג כאן בארץ את שלאף, בנק BAWAG וקזינו אוסטריה תוך ניגוד אינטרסים גלוי ובוטה.
4.
כמו כן מכתב התביעה עולות העדויות של יואב איגרא ומיקי חברוני המעידות על
קשריו של מרטין שלאף עם בכירי הממשל בישראל ואת השיטות בהן הוא נקט כדי לקדם את
ענייני הקזינו שלו בארץ וברשות תוך מתן שוחד לטענתו לבכירים בממשל אשר התארחו
אצלו בוינה.
5.
ביום 9.9.05 התפרסמה כתבה ב Jerusalem
post בה נאמר שמשרד המשפטים האוסטרי מאשים את ישראל באי
נקיטת באמצעים המתאימים בניהול חקירת פרשת סיריל קרן/שלאף.
6.
ביום 11.9.05 העותר הגיש בקשה לעיון חוזר ולתיקון כתב העתירה בעקבות
הכתבה של הג'רוזלם פוסט וזאת לאחר שהעותר אימת את הדברים בשיחה אישית עם הכתב
יעקב כץ אשר שוחח על כך עם בעלי
התפקידים במשרד המשפטים באוסטריה ואשר היה מוכן להעיד על כך בבית המשפט הנכבד.
7.
אף בקשה זו נדחתה ללא נימוק כלשהו ע"י כב' השופטת ביניש ביום
13.9.05 .
8.
ביום 16.9.05 התפרסמה כתבה בג'רוזלם פוסט המביאה את דבריו של משרד
המשפטים באוסטריה הטוענים שעל פי הראיות שבידיהם ישנו חשד כבד שאכן רה"מ
אריאל שרון קיבל שוחד באמצעות סיריל קרן.
א' - הכתבה בג'רוזלם פוסט
מיום 16.9.05 מצ"ב כנספח
א'
9.
ביום 18.9.05 התפרסמה כתבה נוספת בג'רוזלם-פוסט בה נכתב שחברי כנסת
דורשים הקמת ועדת חקירה שתבחן את התנהלות החקירה בפרשה זו.
10.
ביום 30.9.05 התפרסמה כתבה בעיתון ידיעות אחרונות תחת הכותרת "אני
מאשימה" בה מאשימה הפרקליטה בדימוס ליאורה גלאט ברקוביץ את כב' השופט
אלייקים רובינשטיין ובעלי תפקידים אחרים בפרקליטות ובמשטרה בהכשלה מכוונת של
החקירה נגד המשיב מס' 1 בתמורה ככל הנראה לטובות הנאה כאלה ואחרות ובקידום
בתפקיד.
11.
ביום 8.10.05 העותר דיבר עם הפרקליטה ליאורה גלאט ברקוביץ בנידון והיא
אישרה בפניו את כל האשמות והעובדות שצוינו בעיתון ידיעות אחרונות.
12.
בהתאם לכך העותר הגיש ביום 9.10.05 תלונה במשטרה נגד המשיבים, נגד כב'
השופט אלייקים רובינשטיין ונגד מעורבים נוספים בפרשה. בתלונה זו מתואר על יסוד
עדויות שונות אשר אומתו ע"י העותר בשיחות אישיות עם העדים כיצד המשיבים
שיבשו לכאורה את החקירה בפרשת סיריל קרן.
ב'- אישור על הגשת התלונה
במשטרה נגד המשיבים והמעורבים, מצ"ב כנספח ב'
ג' - התלונה שהוגשה במשטרה
נגד המשיבים והמעורבים, מצ"ב כנספח ג'
13.
על אף שהתערבות בית המשפט הגבוה לצדק מצומצמת ביותר בעניין הגשת או אי
הגשת כתב אישום בגין דיות הראית במקרה הנדון מדובר בהכשלה מכוונת של חקירה בידי
בעלי תפקידים במשרד המשפטים ובמשטרה.
14.
בית המשפט הנכבד קבע בעבר שהוא אכן עשוי להתערב באופן קבלת ההחלטות
בפרשיות מסוג זה, בג"ץ 5675/04 התנועה לאיכות השלטון נגד היועץ המשפטי
לממשלה בסעיף 10 דברי המשנה לנשיא מצא בדבר "התערבות בית-המשפט בהחלטות היועץ המשפטי "
ככלל יימנע בית-המשפט מבדיקה מפורטת של חומר הראיות הגולמי - משל היה
"יועץ משפטי על" - אלא יסתפק בבחינת תהליך קבלת ההחלטה.
יפים לעניין זה דברי השופט גולדברג, בפרשת אולמרט הנ"ל:
דומני, כי בנדון זה הכול מסכימים כי אין על בית-משפט זה, דרך כלל, להעמיד במבחן
הביקורת השיפוטית את החלטת המשיב בדבר דיות חומר הראיות. שאם לא כן יוסר החיץ
שבין הביקורת לבין המרת שיקול-דעת המשיב בשיקול-דעתו של בית המשפט. כאשר תפקיד
המשיב מצטמצם מלכתחילה רק לבדיקה לכאורית של חומר הראיות, לא ניתן בדרך כלל,
לקבוע את מיתחם הסבירות להחלטתו בלי להסיג את גבולו ובלי שבית המשפט יהפוך עצמו
ל"יועץ משפטי על" ולמעין "שופט חוקר". אולם בכך שהסתייגנו
מאפשרות הביקורת על סבירות ההחלטה בדבר דיות הראיות, אין כדי למנוע את
בחינת התהליך לקבלת ההחלטה (שם, בעמ' 808).
15.
כמו כן לאור ניגוד האינטרסים בו שרוי היועץ המשפטי ואחרים בפרשה זו, עת
עשוי להיפתח חקירה פלילית כנגדם בגין שיבוש הליכי משפט, ישנה עילה ברורה
להתערבות בית המשפט הנכבד באופן התנהלות החקירה בגין הניגוד אינטרסים בהם
מעורבים המשיבים בפרשה זו.
נביא את דבריו של כב' השופט ברק בפרשת שמעון (בג"ץ 595/89 שמעון נ' הממונה
על מחוז הדרום במשרד הפנים,
פ"ד מד(1) 409, (שם, 414-413): "זהו עקרון יסוד, המצוי בהיכלם של עקרונות היסוד של השיטה. ממנו נגזרות הוראות
חרותות. על-פיו מתפרשות הוראות אלה. ממנו נגזרות
הלכות שיפוטיות - "משפט מקובל נוסח ישראל" - באשר לניגוד עניינים בתחומים שהחקיקה אינה מכסה. באמצעותו יתפתח המשפט ויינתן
פתרון ראוי לבעיות של ניגוד עניינים שהחיים יעוררו במרוצת השנים ... שתיקת המחוקק לגבי התחום הבלתי מוסדר אינה מתפרשת,
בדרך כלל, כהסדר שלילי לגבי
אותו תחום, אלא אך כהימנעות
מחקיקה המאפשרת תחולתה של ההלכה הפסוקה ..."
ונביא את דבריו של כב' השופט חשין בבג"ץ 8192/04 התנועה למען איכות השלטון
נגד ראש הממשלה "... מאז פרשת סיעת הליכוד, "מושרשת [הדוקטרינה]
עמוק בשיטת המשפט בישראל והיא מכללי הצדק הטבעי שלא נוכל בלעדיהם"
(בג"ץ 971/99 התנועה למען איכות השלטון נ' ועדת הכנסת, פ"ד נו(6) 117,
149). הדוקטרינה היא "מן הראשונות במלכות בתורת המינהל הציבורי
בישראל" (בג"ץ 6499/99 המפד"ל נ' הרב שלמה בן עזרא, פ"ד
נג(5) 606, 618), ונמנית היא עם כללי הצדק הטבעי המחייבים את רשויות הציבור. מקורה
באיסור שנאסר על אדם לשפוט בריבו - אין בעל-דין נעשה דיין - ואולם במהלך השנים
פרשה עצמה הדוקטרינה על-פני שדות נרחבים וחדרה אל כללי משפט רבים ושונים.
הדוקטרינה כה העמיקה בקרקע המשפט עד שהפכה חלק בלתי נפרד מן הצופן הגנטי של תורת
המשפט, בצד עקרונות יסוד כתום לב, יושר ויושרה. אכן, האיסור על הימצאות במצב של
ניגוד עניינים, כמותם של כל אותם עיקרי-יסוד מוכרים, חי את חייו מכוח עצמו -
כאבן תשתית במשפט - ולא מכוחו של חוק חרות זה או אחר. "
16.
ישנה עתה עילה ברורה לקיומה של העתירה ובהתאם העותר מבקש עיון חוזר
בבקשתו למתן פטור מאגרה לאור כוונתו להגיש בקשה לתיקון כתב העתירה ובקשה לעיון
חוזר בתיק זה לאור ההתפתחויות האחרונות בפרשה שהתבררו בחודשיים האחרונים.
17.
העותר נמצא כעת בחו"ל ושב לארץ ביום _____ בהתאם בית המשפט הנכבד
מתבקש לחילופין להאריך את מועד תשלום האגרה בשבוע ימים.
18.
מכל האמור לעיל, בית המשפט הנכבד מתבקש להיעתר לבקשה זו ולהורות כמפורט
בראש הבקשה.
19.
העותר מבקש לצרף תצהיר לבקשה זו במועד מאוחר יותר היותו כעת בחו"ל.
היום 10.11.05
______________
העותר
חיים יטיב
חזרה למדור פעילות
|
